ההסכם המתגבש כמעט לכדי חתימה בין ישראל ולבנון סביב הגבול הימי מציף שאלה מרכזית, שאנו נדרשים לה לעתים תכופות (מדי) בשנים האחרונות, אך לרוב לא מקבלת תשומת לב ציבורית: מהן סמכויותיה של ממשלת מעבר בקבלת החלטות פוליטיות־מדיניות בכלל, ובמישור יחסי החוץ והביטחון הלאומי בפרט?

למרות שמדובר בעיתוי טעון פוליטית, ערב הבחירות המתקרבות, אנו סבורים שהעסקה בין ישראל ולבנון עומדת בקריטריונים של "צורך חיוני" לביטחון הלאומי של ישראל, וכי המשמעות שלה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל.

חרף העיתוי הטעון פוליטית, ערב הבחירות המתקרבות, העסקה בין ישראל ולבנון עומדת בקריטריונים של "צורך חיוני" לביטחון הלאומי של ישראל, ומשמעותה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל

האתגר העיקרי בנוגע לממשלת מעבר הוא שמדינת ישראל הגדירה שיטת ממשל פרלמנטרית, בה הממשלה מכהנת מתוקף אמון שהוענק לה באמצעות רוב בכנסת. מצב זה גם הוביל לעימות התקשורתי האחרון בין ראש הממשלה הזמני יאיר לפיד לראש האופוזיציה בנימין נתניהו סביב המו"מ על הגבול הימי עם לבנון.

בסרטון שפרסם ראש האופוזיציה, הוא האשים את ראש הממשלה הזמני לפיד לגבי סמכותו לגבש הסכם בעת הזו. חילוקי הדעות וחילופי הדברים החריפים ביניהם, מתבקשים אולי מבחינתם ערב בחירות כדרך להשפיע על ציבור הבוחרים באשר לדרך הנכונה להתמודד עם האתגר הלבנוני.

יאיר לפיד נכנע באופן מביש לאיומים של נסראללה. הוא נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק ששייך לכם, אזרחי ישראל.

הוא עושה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם. ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטחים ריבוניים ונכסים ריבוניים ששייכים לכולנו. pic.twitter.com/2MGGoIiXx9

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) October 2, 2022

אין ספק כי זהו הסכם חשוב עבור ישראל, אך על לפיד לספק הוכחות לנחיצותו בעת הזו. אמנם ההסכם מוביל להכרה היסטורית של לבנון בקיומה של ישראל, אך יהיה צורך באישור ההסכם בישיבת הממשלה וייתכן להביאו לאישור הכנסת. על כך תינתן גם חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה.

מאידך, ניכר כי נתניהו נלחץ מההתפתחויות ומתאר השתלשלות אירועים די קיצונית בסרטונים במדיה החברתית, במטרה למצב את מנהיגותו אחראית יותר אלטרנטיבה ראויה ללפיד.

תהיה זו תמימות להתעלם מהעובדה שממשלות מעבר אינן נעדרות יומרות פוליטיות. ההפך הוא הנכון. ברור לכל כי לפיד מנסה להשתמש בהסכם המתהווה עם לבנון כהדגמה ליכולת מנהיגות וניהול מו"מ מול לבנון וארגון חיזבאללה העוינים את מדינת ישראל. אך אין זה אומר שיש סתירה בין היומרות הפוליטיות לנחיצות ההסכם.

דווקא מדיניות אחראית וממלכתית בתחום מדיניות החוץ והביטחון הלאומי עשויה לתרום לחיזוק האמון הציבורי במוסדות הממלכתיים הדמוקרטיים בתקופה בה הם מעמדם בשפל חסר תקדים.

ברור לכל כי לפיד מנסה להשתמש בהסכם המתהווה עם לבנון כהדגמה ליכולת מנהיגות וניהול מו"מ מול לבנון וחיזבאללה העוינים את ישראל. אך אין זה אומר שיש סתירה בין היומרות הפוליטיות לנחיצות ההסכם

דבר המחוקק

נקודת המוצא המשפטית בדיון זה היא שממשלת מעבר הינה ממשלה לכל דבר ועניין, ועליה להמשיך במילוי תפקידה כרשות המבצעת עד כינונה של ממשלה חדשה. כך קובע סעיף 30 (ב') בחוק יסוד הממשלה (משנת 2001). אבל זה לא כל כך פשוט.

ההנחיה המפורטת ביותר בסוגיה זו נקבעה בעתירה לבג"ץ ב־2001 (בג"ץ וויס) העוסקת בשאלת ניהול משא ומתן מדיני בזמן ממשלת מעבר. בית המשפט קבע אמנם כי אהוד ברק שהתפטר מראשות הממשלה יכול לנהל מו"מ עם הרשות הפלסטינית, אולם כל הסכם שיושג – יועבר לאישור הכנסת.

בית המשפט העליון הדגיש במיוחד שני עקרונות מרכזיים: סבירות ומידתיות, ואת הצורך ב"גישה גמישה המאזנת בין איפוק לבין עשייה, על פי נסיבות העניין ובהתחשב במציאות המשתנה".

מהו האיזון בין "צורך חיוני" לבין "חובת האיפוק"?

על פני הדברים, יש צורך לעשות הבחנה בין שני סוגים עיקריים/בסיסיים של סוגיות הנוגעות למדיניות חוץ בתקופתה של ממשלת מעבר:

• מחד, ניהול/ייזום מו"מ מדיני בנושאים, או עם גורמים, סביבן ברור לכל דיכפין כי שומה על הממשלה להמשיך ולפעול באופן שמשרת את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. ניתן למנות, בהקשר זה, את המשך המאבק למניעת נשק גרעיני מאיראן, לחימה בטרור הפלסטיני וצמצום החתרנות האיראנית דרך הפעלת חיזבאללה, הם נקודות שעליהן תהיה הסכמה פוליטית רחבה יחסית. בצד החיובי קידום הזדמנויות שנפתחו בפני ישראל וזוכות לקונצנזוס (דוגמת הסכמי אברהם).
• לצד אלו, סוגיות אסטרטגיות שעלולות לקבל פרשנות מרחיבה או כמשרתות אינטרסים פרטיקולריים־צרים יותר. בהקשר זה ניתן להצביע על סוגיות שהמחלוקת סביבן ברורה וקשה (מדובר בעיקר באלו הנוגעות לסוגייה הפלסטינית כמו הסכמי שלום או ויתור על שטחים מהגדה המערבית); ומן העבר השני, ניהול/ייזום מהלכים צבאיים, שעלולים להתפרש כניסיון לקרוץ לקהל בוחרים.

נקודת המוצא המשפטית בדיון זה היא שממשלת מעבר הינה ממשלה לכל דבר ועניין, ועליה להמשיך במילוי תפקידה כרשות המבצעת עד כינון של ממשלה חדשה. אבל זה לא כל כך פשוט

מה צפוי בהמשך?

הסכם לבנוני-ישראלי נכנס לקבוצה הראשונה: נושא רגיש אך בהחלט בגבולות האינטרס הביטחוני הלאומי של ישראל. מדינת אויב המכירה בזכותה של ישראל להתקיים בגבולות מוגדרים (כולל הסכמה שותפה של ארגון חיזבאללה); דחיפה כלכלית אסטרטגית לישראל וללבנון, בתקווה ששתי פלטפורמות גז שכנות יכולות להעלות את המחסום לסכסוך עתידי; אלא גם הימנעות מעימות שעלול לפרוץ אם לא תושג הסכמה.

זאת ועוד, אף אחד בנוף הפוליטי של ישראל לא היה רוצה לראות סבב נוסף של אלימות עם חיזבאללה כתוצאה מכישלון העסקה הזו. הקבינט המדיני ביטחוני כבר הורה להעלות כוננות של צה"ל ומערכת הביטחון למקרה של הידרדרות כלשהי במצב הביטחוני בגבול הצפון.

סוגיה נוספת שעולה לעתים קרובות היא האם הסכם עם לבנון יחייב משאל עם, כנדרש לכל שינוי בגבולותיה הבינלאומיים של ישראל. אך במקרה של העסקה עם לבנון, ישראל אינה מתבקשת לסגת משטחה או לשנות את גבולותיה (בהתחשב בחילוקי הדעות עם לבנון לגבי היקף האזורים הכלכליים הימיים שלה ולא השטח הריבוני).

אפילו יובל שטייניץ, שר האוצר לשעבר של הליכוד, שמבקר כעת את העסקה הנוכחית ואת הממשלה הזמנית, טען שאין צורך במשאל עם. ממשלתו הזמנית של נתניהו עצמו אישרה את הסכם אברהם 2020 ללא משאל עם.

חברי הכנסת לוין וסטרוק: לפי החוק יש להביא את הפשרה עם לבנון על הקו הימי לאישור כנסת (80) או משאל עם

שר האנרגיה לשעבר שטייניץ בשיחה איתי: הם טועים. האיזור אינו בריבונות ישראל. גם כשאני הובלתי את המומ לא התכוונתי להביא לאישור כנסת או משאל. @ZmanIsrael https://t.co/0RfHHwtUR6

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) August 23, 2022

למרות הקרבה לסיבוב בחירות נוסף, וכמובן האקלים הטעון מבחינה פוליטית, לדעתנו העסקה בין ישראל ללבנון עומדת בקריטריונים המשפטיים של "צורך חיוני" לביטחון הלאומי של ישראל, וסיום מוצלח של המשא ומתן יהיה בקנה אחד עם האינטרסים הלאומיים של ישראל.

למרות הקרבה לסיבוב בחירות נוסף, וכמובן האקלים הטעון מבחינה פוליטית, לדעתנו העסקה בין ישראל ללבנון עומדת בקריטריונים המשפטיים של "צורך חיוני" לביטחון הלאומי של ישראל

עבור עסקה בעלת ערך אסטרטגי זה, ראש ממשלה זמני צריך לקבל את הסמכות הציבורית והמשפטית לסגור אותה בכפוף לחוות דעת משפטית של הגורמים הרלוונטיים.

ד"ר אלדד בן אהרון הוא היסטוריון של יחסים בינלאומיים ומומחה ליחסי ישראל-טורקיה ולמלחמה הקרה במזרח התיכון. מחקריו מתמקדים במדיניות החוץ של ישראל, בביטחון לאומי ולוחמה בטרור. כיום משמש כעמית מחקר במכון לחקר שלום ועימותים בפרנקפורט (PRIF). טוויטר: EldadBenAharon@

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/