האשמות על זיופים לא פסחו גם על יום הבחירות אתמול, אבל גם אם יתגלו זיופים במערכת הבחירות לכנסת ה-25, ניתן ללמוד ממערכות הבחירות הקודמות שכלום לא יקרה לזייפנים. הם אפילו לא יועמדו לדין.

מדי מערכת בחירות התרחשו בישראל מאות מקרים שבהם פעילים נלהבים-מדי של מפלגות שונות מנסים לחבל בטוהר הבחירות. חלק מהזיופים וניסיונות הזיופים היו חובבניים ומגושמים, אחרים מתוחכמים ויצירתיים להפליא.

רבים מהזייפנים נתפסו בידי משקיפים של מפלגות יריבות, חברי וראשי ועדות הקלפי, פעילים חברתיים, שוטרים שנמצאים בקלפי וסתם אזרחים שאכפת להם. המקרים דווחו לוועדת התלונות המרכזית ולמשטרה.

במונחים סטטיסטיים, מספר המקרים שבהם התגלה חשד להטיית הבחירות הוא קטן מכדי להשפיע על התוצאות, מה גם שרבים מניסיונות ההונאה שהתגלו נכשלו. אבל לאופן הטיפול בהן יש חשיבות ציבורית עליונה.

במונחים סטטיסטיים, מספר המקרים שבהם התגלה חשד להטיית הבחירות הוא קטן מכדי להשפיע על התוצאות. אבל לאופן הטיפול בהן יש חשיבות ציבורית עליונה

מבדיקת זמן ישראל של גורל התלונות שהוגשו אחרי מערכות הבחירות הקודמות, עולה כי ברוב-רובם של המקרים לא הוגש כתב אישום. רובם המכריע של אלה שלפי החשד ניסו לחבל במהלך התקין של הבחירות יצאו בלא כל עונש.

הטיפול בתלונות מעלה חשש להסתרה, השתקה וטיוח של עבריינות הבחירות. טיפול כזה עלול לעודד עבריינות אידיאולוגית בעתיד, וגם לשחק לידי מי שטוענים כי "הבחירות מזויפות", כביכול, כדי לערער על הלגיטימיות של תוצאותיהן.

ספירת הקולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מאות חקירות, קומץ כתבי אישום

במהלך ובעקבות מערכת הבחירות של 2021 (לכנסת ה-24) הוגשו למשטרת ישראל 154 תלונות על חשד לזיופים, הונאות וניסיונות זיופים בבחירות. כך נמסר מהמשטרה בתשובה לשאלת של זמן ישראל.

במשטרה הבהירו כי 153 מהתלונות נסגרו בידי המשטרה והפרקליטות ורק אחת מהן הובילה להגשת כתב אישום.

המשטרה וועדת הבחירות מסתירים את פרטי החקירות ומסרבים לפרסם אותם, כך שתוכן האירועים אינו ידוע. במשטרה סירבו גם לפרט את העילות להחלטות על סגירת התיקים ומסרו כי נסגרו "מסיבות שונות". מהמשטרה נמסר: "איננו נוהגים למסור פרטים בכלי התקשורת מהטעמים הידועים".

גורם משטרתי בכיר הסביר כי הסיבה להסתרה היא "צנעת הפרט" של החשודים והמתלוננים, אף כי מדובר בעבירות אידיאולוגיות שהתרחשו באירוע ובמקום ציבוריים לגמרי.

המשטרה וועדת הבחירות מסתירים את פרטי החקירות. במשטרה סירבו גם לפרט את העילות להחלטות על סגירת התיקים. גורם משטרתי הסביר כי הסיבה להסתרה היא "צנעת הפרט" של החשודים והמתלוננים

לפי דיווחים של המשטרה שפורסמו בעבר, המשטרה הגישה שישה כתבי אישום בגין עבירות על טוהר הבחירות בבחירות באפריל 2019 (לכנסת ה-21) ושבעה כתבי אישום נוספים בגין עבירות בבחירות בספטמבר 2019 (לכנסת ה-22). בנוסף, נחתמו 12 הסכמים על הסדרים מותנים בעבירות קלות באותן מערכות בחירות.

קלפי בבחירות לכנסת ה-24, 23 במרץ 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במשטרה, בפרקליטות ובוועדת הבחירות המרכזית לא מסרו האם וכמה תלונות וכתבי אישום הוגשו בעקבות חשד לזיופים והונאות בקלפיות בבחירות 2020 (הכנסת ה-22) שהתנהלו בתנאים מורכבים במיוחד עם פרוץ מגפת הקורונה.

במשטרה ובפרקליטות לא מוסרים כמה מ-14 כתבי האישום שהוגשו בעקבות הבחירות ב-2019 וב-2021 הובילו להרשעות, כמה מהמשפטים עדיין מתנהלים ובכמה, אם בכלל, הנאשמים זוכו.

מהבדיקה שערכנו מול המשטרה והפרקליטות עולה כי לפחות אחד מכתבי האישום הסתיים בהרשעה.

כתב האישום הוגש בספטמבר 2019 בביהמ"ש השלום בחיפה נגד מוחמד דיאב, ששימש בבחירות אפריל 2019 כיו"ר ועדת הקלפי מטעם ש"ס באחת הקלפיות בטמרא. דיאב נטל שבע מעטפות חתומות והכניס אותן לקלפי שלא כדין, בסוף ההצבעה ולפני שהתחילה ספירת הפתקים, ולאחר שהצביע בעצמו בקלפי אחרת. זאת, כדי שייספרו יחד עם שאר הפתקים, בכוונה לעוות את התוצאות.

כתב אישום הוגש ב-2019 נגד מוחמד דיאב, ששימש כיו"ר ועדת קלפי בטמרה מטעם ש"ס. דיאב נטל שבע מעטפות חתומות והכניס אותן לקלפי שלא כדין, בכוונה לעוות את התוצאות

היישוב פרדיס, 9.3.2021 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

דיאב הורשע בעבירת הצבעה שלא כחוק. בבית המשפט מתקיימים כיום טיעונים לעונש בעניינו, שעשוי לפי תקדימים לנוע בין עבודות שירות למאסר קצר.

עוד עולה מהבדיקה שערכנו כי לפחות על אחד מ-14 אירועי הבחירות מ-2019 ו-2021 שבגינם הגישו כתבי אישום עדיין מתנהלים דיונים בבתי משפט.

האירוע אירע בקלפי בפרדיס בספטמבר 2019 ונחשף לראשונה בזמן ישראל. אלמוני הגיע לקלפי והתחזה לנציג ועדת הבחירות. האלמוני דרש מנציגי כל המפלגות, פרט לנציג הליכוד, סבר בואכני, לצאת מהקלפי, ולמעשה סילק אותם, ונשאר בה לבד עם בואכני. בזמן ששאר חברי הוועדה והמשקיפים נמצאו בחוץ, בואכני הכניס לקלפי 56 פתקים חתומים.

כשחזרו לקלפי גילו שהמתחזה נעלם, ושבקלפי צצה ערימה של מאות מעטפות חתומות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות, ובמעטפות הפתוחות נמצאו פתקי מחל. ועדת הבחירות המרכזית ביטלה את תוצאות ההצבעה באותה קלפי והתלוננה במשטרה, וב-2020 הוגש נגד בואכני כתב אישום. המשפט עדיין מתנהל.

אלמוני הגיע לקלפי, התחזה לנציג ועדת הבחירות וסילק את נציגי כל המפלגות פרט לליכוד. נציג הליכוד, סבר בואכני, נשאר בקלפי לבד והכניס לקלפי 56 פתקים חתומים. ב-2020 הוגש נגד בואכני כתב אישום

בחירות אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

המשטרה חקרה גם תלונות רבות שוועדת הבחירות הגישה ובהן הופיעו עשרות מקרים של חשדות לזיופי בחירות ב-2019.

בתלונה שהגיש יו"ר הוועדה לשעבר, השופט חנן מלצר, באוקטובר 2019, נטען, בין השאר, כי בין השאר, כי ועדות הקלפי ומפקחים מטעם הוועדה מצאו בבחירות ספטמבר 2019 אי סדרים חמורים ב-13 קלפיות בירכא, חמש קלפיות בפרדיס (כולל זו שבה בואכני והמתחזה ליו"ר הוועדה זייפו את התוצאות), שלוש קלפיות בשפרעם, שתיים בסחנין, שתיים בכפר קאסם, וקלפי אחת בכל ישוב בחיפה, כרמיאל, כראבה, בית שמש וערערה.

בתלונה נכתב כי יש חשד שחבר קלפי בסחנין הכניס 25 מעטפות לתיבה ומחק מהפנקס מצביעים שלא הגיעו; קלפי אחרת בסחנין נסגרה, לפי התלונה, לחצי שעה בגלל שמצביע התפרע וזרק כיסאות והיה צריך להמתין למשטרה עד שסילקה אותו; בקלפי בחיפה משקיף של הרשימה המשותפת השתכר, נטש את הקלפי ולקח איתו רשימות בוחרים, הסתודד עם בוחרים בערבית ועוד.

עוד דווח כי בקלפי בטמרה נחתמו מעטפות בשעות מסוימות בהיקף חריג. בקלפי בדיר אל אסד התגלו 95% אחוזי הצבעה, הרבה יותר מבכל קלפי אחרת באזור. כך גם באחת הקלפיות בחיפה, ובשתיהן התגלו חשדות לזיופים. חשדות חמורים עלו גם לזיופים באחת הקלפיות בלפיד ואחת הקלפיות בג'סר אל זרקה.

מפקחי הוועדה מצאו אי סדרים חמורים ב-30 קלפיות; חבר קלפי הכניס 25 מעטפות לתיבה ומחק מהפנקס מצביעים שלא הגיעו; משקיף השתכר, נטש ולקח אתו רשימות בוחרים; באף אחד מהמקרים הללו לא הוגש כתב אישום

חברי ועדת הבחירות המרכזית סופרים קולות בכנסת, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

כל האירועים הללו נחקרו בידי המשטרה, אך לפי הבדיקה שערכנו אף אחד מהם, פרט לאירוע שהתפרסם בפרדיס – לא הביא להגשת כתב אישום.

בעקבות הבחירות באפריל 2019, ארגון "משמר הבחירות האזרחי" והתנועה לטוהר המידות הגישו תלונה למשטרה שהתבססה על מסמכים מוועדות הקלפי ואירועים שבהם נכחו פעילי הארגון, ובה מסר על שורה ארוכה של מעשים שהעלו חשד לפלילים.

בין השאר, צוין בתלונה כי יש חשש להגדלה מלאכותית של מספר מצביעי הליכוד בקלפיות בירכא ועפולה; חשד למחיקה ושינוי נתונים על מספר המעטפות בהקלדה בכ-90 קלפיות ברמלה, טבריה, ביתר עלית, כפר סבא, פתח תקווה, מודיעין, נתניה, רהט ועשרות יישובים קטנים.

עוד נכתב כי "מפלגה אחת החזיקה מטעמה שני נציגים ויותר ביותר מ-10 קלפיות", כי "יהדות התורה ביצעה חילופים של 87 משקיפים עם מפלגות אחרות, לכאורה בניגוד לחוק" וכי "מספר המצביעים בבית"ר עלית נופח, לכאורה בניגוד לחוק".

נמצא חשד להגדלה מלאכותית של מספר מצביעי הליכוד בקלפיות בירכא ועפולה; למחיקה ושינוי נתונים על מספר המעטפות ב-90 קלפיות; מפלגה שהחזיקה שני נציגים ביותר מ-10 קלפיות. לא הוגשו כתבי אישום

קלפי בו חסרים לכאורה פתקים של ישראל ביתנו בבחירות הרביעיות, ב-23 למרץ 2021 (צילום: ישראל ביתנו)

מהבדיקה שערכנו עולה כי כל הטענות הללו נחקרו במשטרה ובסיום החקירה הוחלט לסגור את כל התיקים ולא להגיש בגינם אף כתב אישום.

מהמשטרה נמסר בתגובה: "תלונות שהוגשו למשטרה טופלו, ונפתחה חקירה במטרה למצות את כלל הראיות ולהגיע לאמת. יש לציין כי בלא מעט מקרים התלונות שהוגשו לא עלו לכדי עבירה פלילית, ולפיכך, לא היה מקום לטיפול המשטרה בהן".

דו"ח המבקר "התיקים ה'סגורים' לא נבדקו כיאות"

במערכת הפיקוח של ועדת הבחירות המרכזית התקבלו בשלושת מערכות הבחירות האחרונות יותר מאלף דיווחים על חשד לפגיעות בטוהר הבחירות. הוועדה והמשטרה חקרו את התיקים וסגרו את רובם המכריע. אבל דו"ח מבקר המדינה מצא כי חלק ניכר מהתיקים שנסגרו לא נחקרו כיאות וחלקם נסגרו למרות שהיה חסר בהם מידע רב.

בוועדת הבחירות המרכזית התקבלו יותר מאלף דיווחים על חשד לפגיעות בטוהר הבחירות. הם נחקרו, אבל מבקר המדינה מצא כי חלק ניכר מהתיקים שנסגרו לא נחקרו כיאות וכי היה חסר בהם מידע רב.

בבחירות 2021 ובעקבותיהן התקבלו במערכת הפיקוח של הוועדה 539 דיווחים על חשד לפגיעה בטוהר הבחירות.

קלפי בחירות לכנסת. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

531 מהדיווחים הללו הוגדרו בידי הוועדה כ"תיקים סגורים". לפי הוועדה, היא בדקה את העובדות בתיקים הללו, הסיקה מהם מסקנות על הפיקוח על הבחירות בעתיד, וסיימה את הטיפול מבלי להתלונן במשטרה. תיקים אחרים שהוגדרו "סגורים" הוועדה העבירה למשטרה וזו חקרה וסגרה אותם.

שמונה תיקים נוספים הוגדרו כ"פתוחים": תיקים שהוועדה לא הצליחה להשלים את בדיקתם, או שהעבירה למשטרה ורשויות אכיפת החוק עדיין מטפלות בה.

בבחירות ב-2020 הוועדה בדקה 329 חשדות. רוב המקרים – 296 – הוגדרו כ"תיקים סגורים". השאר נותרו פתוחים.

בבחירות ספטמבר 2019 הוועדה בדקה 277 חשדות. רק 149 מהם הוגדרו "תיקים סגורים", השאר – קרוב למחצית התיקים – נותרו פתוחים.

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס בכנסת, 26 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי השנה קבע כי חלק ניכר מהתיקים שהוועדה הגדירה כ"סגורים" לא נחקרו כיאות על ידי הוועדה ולמעשה, לפי הדו"ח, לא היו אמורים להיסגר. לפי הדו"ח:

"המידע במערכות הממוחשבות (של ועדת הבחירות, על בחירות 2020) אודות 206 דיווחים – 38% מכלל 539 הדיווחים (על חשד לפגיעה בטוהר הבחירות) – לא כלל את פרטי הגורם המקצועי שטיפל באירוע, אופן הטיפול וסטטוס הטיפול, כנדרש בהנחיות הוועדה".

"39 מאותם 206 מקרים (שהמידע אודותיהם היה חסר) תועדו במצלמות, כלומר התרחש בהם אירוע כלשהו שהמפקח היה סבור כי העלה חשד לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות"

"במערכות הממוחשבות של הוועדה לא היה מידע אודות פרטי היישוב והקלפי בנוגע ל-105 מהדיווחים (אודות חשדות), כלומר ב-19% מהם".

"במערכות הממוחשבות של הוועדה לא היה מידע סדור בנוגע לסיכום הטיפול בדיווח – לבד מהמידע שהדיווח 'סגור' – כגון, האם התבדה החשד לפגיעה בטוהר הבחירות, האם הוגשה תלונה למשטרה, ואם טופל בדרך אחרת – כיצד טופל".

"למעשה, בשתי המערכות (הממוחשבות של הוועדה) – אין שדות לסיכום אופן הטיפול באירוע. תחת זאת, יש שדה מילולי שבו לעיתים המידע מצוי, לעיתים אינו מצוי".

"משרד מבקר המדינה בדק 100 מ-206 הדיווחים שהיו בסטטוס 'סגור'. נמצא כי במערכות הממוחשבות לא היה כל מידע על אודות הטיפול ב-3 מ-100 הדיווחים, ומהמידע שנרשם על אודות 21 נוספים לא היה אפשר לדעת כיצד טיפלה הוועדה בדיווח. בסך הכול, לא היה מידע שמאפשר לדעת כיצד טופלו 24% מהדיווחים".

מבקר המדינה מתניהו בתדרוך במטה ועדת הבחירות המרכזית (צילום: נתי יפת)

ה"ראיות הוודאיות" לא הספיקו לכתב אישום

רבים מהאירועים שהעלו חשד לזיופי בבחירות בשתי מערכות הבחירות של 2019 והתלונות שהוגשו במשטרה פורסמו בתקשורת.

מבדיקה שערכנו מול המשטרה על כל התלונות שתוכנן פורסם בכלי התקשורת (כולל בזמן ישראל), עולה כי המשטרה חקרה את כל האירועים הללו, אך עם סיום החקירה היא סגרה כמעט את כל התיקים, והעבירה לפרקליטות להגשת כתב אישום שלושה בלבד: מעללי ראש ועדת הקלפי מוחמד דיאב בטמרה וחבר ועדת הקלפי סבר בואכני בפרדיס, וכן מקרה נוסף שאירע ברהט.

באותו מקרה, שהתרחש בספטמבר 2019 והתפרסם באתר מיינט, צעיר בן 19 מרהט הגיע לקלפי בעירו, נכנס לקלפי שבה היה מיועד להצביע וניסה לשלשל לתוכה שבע מעטפות, תוך עבירה על חוק הבחירות. ועדת הקלפי תפשה אותו, הפסיקה את המעשה והזעיקה את המשטרה. חודשיים אחרי הבחירות הוגש נגדו כתב אישום.

ערוץ כאן 11 חשף בספטמבר 2019, זמן קצר לפני הבחירות, ראיות המעלות חשד להונאת בחירות גדולה ביישוב כסרא סמיע. מהראיות שנחשפו בכתבה בערוץ, ונחקרו באותו זמן במשטרה, עלה כי יו"ר ועדת הקלפי של אחת הקלפיות ביישוב, איש ליכוד תושב היישוב, רשם כמצביעים עשרות תושבים ביישוב והכניס לקלפי פתקים שהיו אמורים להיות הצבעות שלהם, למרות שלפי עדותם במשטרה הם הצביעו בפועל בקלפי אחרת.

נחשפו ראיות כי יו"ר ועדת הקלפי של אחת הקלפיות בכסרא סמיע, איש ליכוד, רשם כמצביעים עשרות תושבים ביישוב והכניס לקלפי פתקים על שמם, למרות שהצביעו בפועל בקלפי אחרת. לא הוגש כתב אישום

מפלגת הפיראטים מגישה את רשימתה לכנסת ה-23 (צילום: ראול ווטליף/זמן ישראל)

כאן 11, שכתביו היו בקשר עם מקורות במשטרה ודובריה, הציג את החשדות בכסרא סמיע כ"ראיות ודאיות לזיוף".

באותה כתבה צוין גם כי המשטרה חקרה באותו זמן חשדות לזיופים או להצבעה כפולה ב-29 קלפיות בתל אביב, חיפה, אלעד, ג'סר אל זרקה, טמרה ועוד.

אבל מהבדיקה שערכנו עולה כי אף אחת מהחקירות הללו לא הביאה להגשת כתב אישום.

עיתון "הארץ" חשף באוקטובר 2019 חשדות חמורים לזיוף בקלפיות בבני ברק בבחירות בספטמבר. צעירים חרדים הגיעו לקלפיות והציגו את עצמם כמשקיפים של מפלגת העבודה, נתפשו והודו כי היו מתחזים שנשלחו מטעם מפלגות אחרות. תחקיר "הארץ" מצא שמתחזים כאלה ישבו ב-65% מהקלפיות בבני ברק באותן בחירות. המשטרה חקרה את הפרשה, אך מבדיקה שערכנו עולה כי לא הגישה בעקבותיה אף כתב אישום.

לפי החשד, צעירים חרדים הגיעו ל65% מהקלפיות בבני ברק והציגו את עצמם כמשקיפים של מפלגת העבודה, נתפשו והודו כי היו מתחזים. לא הוגשו כתבי אישום

חלק מהתלונות המתוקשרות הוגשו בידי מפלגות ופעילים פוליטיים. הפעילה הפוליטית אורנה אנג'ל מהעבודה התלוננה במשטרה כי בבחירות באפריל 2019 מצאה בקלפי משקיפים עם כתבי מינוי מזויפים. ח"כ קטי שטרית מהליכוד התלוננה כי בוחרים ששהו בחו"ל בזמן בחירות אפריל 2019 נרשמו כמצביעים, ועל אי סדרים נוספים בקלפיות. מפלגת הפיראטים הגישה גם היא תלונה במשטרה על חשדות לזיופים באותן בחירות.

קטי שטרית (צילום: Hadas Parush/Flash90)

מהבדיקה שערכנו עולה כי המשטרה חקרה את התלונות של אנג'ל, הליכוד והפיראטים וסגרה את התיקים שהגישו.

אפילו משמר הבחירות סייע בהסתרת המידע

בבחירות 2020 ו-2021 הדיווח התקשורתי על הונאות בקלפי היה דל ויצר רושם מוטעה שהבחירות עברו חלק ללא אירועים.

נראה כי הסיבה לשקט המדומה הזה היא החלטה אסטרטגית של המשטרה וועדת הבחירות לנהל את החקירות רחוק מעיני התקשורת והציבור ולהציג מצג פומבי של "עסקים כרגיל", שלפיו הפרות טוהר הבחירות שהתגלו ב-2019 (שלא היו רבות בראייה סטטיסטית) – היו אירועים ששייכים לעבר ושלא התרחשו, ואף לא יכלו להתרחש בבחירות הבאות.

מנכ"לית הוועדה, אורלי עדס, אמרה השבוע במספר ראיונות שהעניקה שהוועדה התמקצעה והפיקה לקחים שישפרו את הפיקוח על הבחירות וטענה כי "לא יימצאו הליכים דומים לאלה שהיו ב-2019".

בבחירות 2020 ו-2021 הדיווח התקשורתי על הונאות בקלפי היה דל ויצר רושם מוטעה שהבחירות עברו חלק ללא אירועים.

סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ונציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך (מימין), ויו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית (משמאל), 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בוועדה מבהירים כי מערך השיבוצים בקלפיות שודרג כך שבכל הקלפיות יש נציגי קואליציה ואופוזיציה כאחד; מונו 11 אלף מפקחי טוהר בחירות שמצוידים במצלמות; הוועדה דוגמת 3,000 קלפיות שסומנו כ'בעייתיות' ובודקת אותן אחת-אחת בפיקוח של 150 משפטנים; חריצי המעטפות בתיבות כוסו במכסה בד ולתיבות יש מנעולים.

בוועדה גם מדגישים כי הפרוטוקולים של ועדות הקלפי חשופים כיום לציבור.

אלא שמרבית התיקונים הללו התרחשו עוד לפני בחירות 2021, ולא מנעו ניסיונות רבים שהתרחשו בהן לפגוע בטוהר הבחירות. בבחירות 2021 התקבלו בוועדה יותר מכפליים דיווחים על אי-סדרים מאשר בספטמבר 2019. אבל בניגוד למצב ב-2019 תוכנם של האירועים הללו לא פורסם, ולכן נדמה שלא התרחשו.

המטרה המוצהרת של מצג השווא שמייצרת הוועדה על "בחירות ללא רמאויות" היא לקעקע את הטענות השקריות על "בחירות מזויפות" שמעלים פוליטיקאים וארגונים שונים. הבעיה היא שהספין של הוועדה אינו תואם את המציאות, ולכן לא רק שלא יחליש את תעמולת הכזב, אלא עלול אף לחזק אותה.

המטרה המוצהרת של המצג על "בחירות ללא רמאויות" היא לקעקע את הטענות השקריות על "בחירות מזוייפות". הבעיה היא שהמצג אינו תואם את המציאות ולכן עלול לחזק את תעמולת הכזב

שרון שמורק ותמר גרשוני, פעילות ארגון משמר הבחירות (צילום: באדיבות המרואיינת שרון שמורק)

לא רק הרשויות סייעו הפעם להסתיר מהציבור את הטענות והעדויות על אי-סדרים – אלא אפילו ארגון משמר הבחירות האזרחי.

משמר הבחירות הוא ארגון מתנדבים שנוסד לקראת בחירות אפריל 2019 במטרה "לפקח ולמנוע אי סדרים בהצבעה ולהבטיח שטוהר הבחירות נשמר בקלפיות".

הארגון מגייס מתנדבים שנמצאים כמשקיפים בקלפיות, באישור ועדת הבחירות המרכזית, ומסייעים לשמור על הסדר ולדווח לוועדה על חשד לזיופים. בבחירות 2021 הארגון הפעיל כ-6,500 מתנדבים בקלפיות.

לפי אתר הארגון "בסבבים האחרונים של הבחירות לכנסת (2019-2021), אלפי מתנדבים הגיעו לקלפיות, מנעו בעצם נוכחותם התנהגויות בלתי הולמות, דיווחו על אי סדרים, אימתו את תוצאות ההצבעה מול פרסומי וועדת הבחירות והיוו כוח נגדי לקמפיינים אנטי-דמוקרטיים המתמקדים בהצגת הבחירות כהונאה".

בבחירות ב-2019 הארגון פעל בפתיחות מול התקשורת והביא לחשיפות תקשורתיות של אירועים שהעלו חשדות להונאות וזיופים. זאת, במקביל לתלונות שהגיש במשטרה ולדיווחים שהעביר לוועדת הבחירות.

בבחירות ב-2019 משמר הבחירות פעל בפתיחות מול התקשורת והביא לחשיפות תקשורתיות של אירועים שהעלו חשדות, להונאות וזיופים במקביל לתלונות במשטרה ולדיווחים שהעביר לוועדת הבחירות.

מיכאל מוריס רייך מארגון משמר הבחירות ואמיר חרמוני מהתנועה לטוהר המידות מגישים תלונה במשטרה על אי-הסדרים בבחירות הקודמות (צילום: קונסטנטין צ'רניצקי)

במרץ 2020, לקראת הבחירות, שלחו פעילי התנועה לטוהר המידות ומשמר הבחירות מכתב לעדס וליו"ר הוועדה דאז, השופט ניל הנדל, ובו שורת דרישות להפקת לקחים מהבחירות של 2029. במכתב, שפורסם בזמן ישראל, הם דרשו, בין היתר:

"להרחיק מתפקידם חברי ועדות קלפי החשודים באי סדרים, וחלקם גם במעשים פליליים, שצפויים להמשיך בתפקידם, למעט חלק מחברי ועדות הקלפי בירכא ובפרדיס שהורחקו; להרחיק 424 מזכירי ועדות קלפי, שלפי דו"ח מבקר המדינה ביצעו עבירות בבחירות ב-2015".

"להעמיד לדין את החשודים בזיוף הבחירות כדי למנוע הישנות של מעשיהם בבחירות הקרובות, ולהרתיע אחרים מלבצע עבירות בקלפיות בבחירות הקרובות…להבהיר לבעלי התפקידים בקלפיות את האחריות, חוקי הבחירות והסנקציות שיופעלו עליהם במקרה של אי-סדרים".

ב"משמר הבחירות" טענו כי בוועדה לא הגיבו למכתב או להצעות במסמך.

פעיל משמר הבחירות, מיכאל מוריס-רייך, אמר בזמנו לזמן ישראל: "חלק מהליקויים שנמצאו בבחירות באפריל תוקנו בספטמבר, וחלק לא, למרות שפנינו לוועדה שוב ושוב ואמרנו שיש פרצות כאלה. יש חוסר שקיפות בוועדות שעוזר לרמאים, לנוכלים ולזייפנים". פעילה אחרת במשמר, שרון שמורק, אמרה כי "הוועדה נכשלה בשמירה כבר שלוש בחירות נוספות".

"חלק מהליקויים שנמצאו בבחירות באפריל תוקנו בספטמבר, וחלק לא, למרות שפנינו לוועדה שוב ושוב ואמרנו שיש פרצות כאלה. יש חוסר שקיפות בוועדות שעוזר לרמאים"

ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, 10 באפריל 2019 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בעקבות הפרסומים הללו טענו פעילים במשמר הבחירות שקיבלו פניות נזעמות מגורמים בוועדת הבחירות, שאף איימו להפסיק לשתף פעולה עם הארגון.

"נכווינו מהפרסומים האלה ומהריקושטים שקיבלנו", אומר כיום אחד הפעילים, "התחילו כעסים על אנשים ש'הדליפו לתקשורת', והוחלט שנעבוד מעכשיו בשקט ובלי חשיפות וסנסציות. לא כולם מסכימים עם הגישה הזאת, אבל יש כאלה שממש מטילים וטו על לפרסם דברים".

"נכווינו מהפרסומים האלה ומהריקושטים שקיבלנו. התחילו כעסים על אנשים ש'הדליפו לתקשורת', והוחלט לעבוד מעכשיו בשקט ובלי חשיפות וסנסציות"

אחרי בחירות 2021, פעילי הארגון הכינו דו"ח ארוך על אירועים שהתרחשו בהן, בדומה לדו"חות שהכינו ב-2019, והעבירו אותו לוועדה. הפעם, הארגון לא פרסם את הדו"ח, וסירב גם למסור אותו לעיונינו. בארגון נמנעו הפעם גם מלהגיש תלונות למשטרה.

הארגון מתקשר כיום עם הציבור דרך סרטוני וכתבות תדמית שקוראים למתנדבים לסייע בשמירת טוהר הבחירות מבלי לחשוף פרטים ממשיים על הפגיעות בו.

מהמשמר נמסר בתגובה: "אנשי משמר הבחירות מתמקדים בשמירת טוהר הבחירות . אנו סומכים את ידינו על ועדת הבחירות המרכזית, שתדע לנהל הליך בחירה תקין ונקי מזיופים, בתנאים מאתגרים. המקרים הנקודתיים סוכמו לאחר הבחירות ודווחו בשעתם לוועדה, לטובת הפקת לקחים וחידוד נהלים לקראת המערכות הבאות. כפי שנעשה בעבר, משמר הבחירות ידווח גם הפעם בזמן-אמת לוועדה ולגורמי האכיפה המוסמכים על אירועים חריגים".

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בוועדת הבחירות קיבלו את הדו"ח של המשמר על בחירות 2021 והחליטו שלא להעביר את המידע על האירועים המתוארים בו במשטרה.

מהוועדה נמסר: "ועדת הבחירות המרכזית נוהגת להעביר לגורמי החקירה את הפניות שמתקבלות אצלה ביום הבחירות ובימים הסמוכים לו בנוגע לחשד לעבירות על דיני הבחירות. (אבל) הפנייה של המשמר האזרחי הועברה לוועדה זמן רב לאחר יום הבחירות ולאחר שהוועדה העבירה את המידע לגורמי החקירה".

"כמו כן, מבחינת רשימת האירועים שצורפו לפניית המשמר האזרחי עלה כי מדובר באירועים נקודתיים, שאין בהם להצביע על פגיעה אפשרית בתוצאות הבחירות, ושככל שהיו מובאים לוועדה בזמן אמת, ניתן היה לפתור אותם בנקל. בנסיבות אלה, לא מצאה הוועדה לנכון להעביר בעצמה את הרשימה לגורמי החקירה. כמובן שהמשמר האזרחי יכול לפנות באופן ישיר למשטרה".