בחמישה בנובמבר 1990 נרצח בניו יורק מנהיג תנועת כ"ך מאיר כהנא, בידי מתנקש מצרי. 32 שנה אחרי, זוכה רשימה הדבקה בעמדותיו ומשנתו בתמיכה מבהילה וסוללת דרכה לקונצנזוס הלאומי.

בחמישה בנובמבר 1990 נרצח בניו יורק מנהיג תנועת כ"ך מאיר כהנא, בידי מתנקש מצרי. החודש, 32 שנה אחרי, זוכה רשימה הדבקה בעמדותיו ומשנתו בתמיכה מבהילה וסוללת דרכה לקונצנזוס הלאומי

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מנהיגה של רשימת עוצמה יהודית הולך לאזכרה של כהנא וממלמל איזו אמירה על דרכו ומשנתו, משהו עם יהודי ברית המועצות, ושהוא עצמו כבר לא בדיוק אלא אחרת, אבל הוא כבר הוטמע במציאות הישראלית כחלק בלתי נפרד ממנה. הראייה – אפילו במעוז השמאל, בקיבוצים ובמושבים תמכו בו.

מילת השבוע שלנו: היתממות.
על ההשתתפות של ח"כ בן גביר באזכרה לרב כהנא. pic.twitter.com/tWpHvW5c9s

— Tamar Ish Shalom תמר (@tamarishshalom) November 12, 2022

קריאות ההפתעה והתדהמה מיותרות וצבועות. כולנו ראינו את שיח הפרא הקוצני הזה גדל בתוכנו. מאז ניסינו לשכנע את עצמנו שרצח רבין נהגה ע"י השוליים הקיצוניים, והתעלמנו מנקיטת צעדים של ממש נגד הרבנים שעמדו מאחורי ההתססה והשיסוי.

לא קיימנו אף פעם דיון רציני אמיתי לגבי מה באמת עמד מאחורי הקריאות "בדם ואש את רבין נגרש". ברגע שניסינו לשכנע אחרים וגם את עצמנו שזה לא ממש רצח פוליטי אלא נבע מפעילות של קיצוניים שהם עשבים שוטים, ותחמנו את האירוע ברוצח, במרגלית הר שפי ובאבישי רביב, נמנענו מהתמודדות עם הבעיה האמיתית. עם שורש הרע. ובואו נקרא לזה במילה אחת: גזענות. ובשתי מילים: גזענות פשיסטית.

לא קיימנו אף פעם דיון רציני אמיתי לגבי מה באמת עמד מאחורי הקריאות "בדם ואש את רבין נגרש". בואו נקרא לזה במילה אחת: גזענות. ובשתי מילים: גזענות פשיסטית

מרגע ששתקנו כשמלאה הארץ התנחלויות לא חוקיות, ברגע ששתקנו כשהערבי הראשון נורה ונהרג בידי מתנחלים, ברגע ששינינו את השם מהתנחלות להתיישבות (ובאחרונה אנחנו משתמשים, במין נימה סלחנית ורומנטית כזו במושג "התיישבות צעירה") – אנו נותנים לגיטימציה להמשך ההידרדרות להוויה מסוכנת.

דמוקרטיות לא קורסות בן לילה, הן מתות לאט לאט – מלמדים במדעי המדינה. ואצלנו המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון שוקעת אל תוך עצמה כשהחומה הבצורה של המבצר מתרסקת לנגד עינינו לרסיסים.

כותרת במעריב אונליין

לעלות עם D9 על בית המשפט כבר אינו אמירה בעלמא. הבחירות האחרונות הציבו באופן ברור את תומכי מדינת ההלכה בראש המחנה.

חוק הלאום, השינויים שהם דורשים להכניס בזכות השיבה, פסקת ההתגברות, וזו רשימה חלקית. הרי עם האוכל בא בתאבון.

וזה הרגע שבו כל אחד שהמדינה חשובה לו, שמימוש מגילת העצמאות כלשונה חשוב לו, צריך לקום ולומר: עד כאן!

שלכם מלא, מלא. תהנו pic.twitter.com/iIV9HELsZO

— Lila Odin (@LOdinaev) November 12, 2022

תנועות וארגונים מחפשים עכשיו את הדרך להגיב. להגיב נכון. ינשאו נאומים חוצבים להבות, יהיו קריאות מעוררות השראה – אבל בואו נודה: מאז רצח אמיל גרינצוויג בהפגנה נגד הטבח שנעשה הסברה ושתילה, כשפעמי המוסר עדיין נתנו כאן את אותותיהם, לא עשינו, אנחנו כחברה, חשבון נפש. הראיה: בבתי הספר שלנו לא מוכנים לחנך לדמוקרטיה.

המדרשה על שם אמיל גרינצוויג, מדרשת אדם, לא מקבלת תמיכה ראויה כדי להיכנס לבתי ספר וללמד את הזאטוטים מהי דמוקרטיה. במשרד החינוך לא נמצאו התקציבים הנדרשים. וזו רק דוגמה אחת עד כמה ערכים הומניים אינם על סדר יומנו.

לעלות עם D9 על ביהמ"ש כבר אינו אמירה בעלמא. התוצאות הציבו באופן ברור את תומכי מדינת ההלכה בראש המחנה. חוק הלאום, השינויים שהם דורשים בזכות השיבה, פסקת ההתגברות, וזו רשימה חלקית

אם לא נקום עכשיו, הרגע, כאיש אחד, להילחם על הערכים ההומניים המתחייבים בחברה דמוקרטית, מדינתנו תמשיך לשנות פנייה. זעקי ארץ אהובה.

כותרת באתר כיפה

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.