אריה דרעי אינו יכול להתמנות לשר בממשלה החדשה, וגם לא לסגן-שר. לפחות לא בעתיד הקרוב.

עם השבעת הממשלה החדשה בכנסת, דרעי לא יהיה בין השרים שיעלו לדוכן ויישבעו אמונים. הוא לא יופיע בתמונה הקבוצתית המסורתית בבית הנשיא, של הרכב הממשלה החדשה. כל עוד הכנסת לא תפעל לחוקק "פסקת התגברות" במתכונת כלשהי, או תעגן באיזשהו אופן בחקיקה הגבלות על סמכויות בג"ץ – דרעי מנוע מלהתמנות לממשלה.

הקביעה המשפטית הזו עומדת בניגוד חריף להצהרות בימים האחרונים בשדה הפוליטי, ולמידע הזורם לציבור מגורמים פוליטיים באמצעות התקשורת. על פי הדיווחים, דרעי רוצה את התיק האוצר, בנימין נתניהו דווקא רוצה אותו בתיק הביטחון, מישהו המליץ עליו למשרד ממשלתי כזה או אחר, והמשא ומתן מצוי בעיצומו.

כל המצג הזה הוא אחיזת עיניים בקנה מידה רחב. כמיטב שיטת נתניהו, ראשי הקואליציה הבאה פועלים כדי לנסות ולקבע תודעה ציבורית כאילו המכשולים המשפטיים לא קיימים או חסרי חשיבות. זה אינו המצב.

כמיטב שיטת נתניהו, ראשי הקואליציה הבאה פועלים כדי לנסות ולקבע תודעה ציבורית כאילו המכשולים המשפטיים לא קיימים או חסרי חשיבות. זה אינו המצב

אריה דרעי בדרכו לשיחות המשא ומתן הקואליציוני בירושלים, 9 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ארבעת שלבי הקלון

בחייו של כל פוליטיקאי ואיש ציבור הנקלע להליכים פליליים, יש בגדול ארבע תקופות:

1. תקופת החקירה הפלילית, שבה הוא משמש חשוד;
2. התקופה שבה מתנהל משפטו, שבה הסטטוס שלו הוא של נאשם;
3. אם הורשע בעבירה, והנסיבות מחייבות לקבוע אם יש בה קלון – מתחילה תקופה של שבע שנים, או מסיום המשפט או מסיום ריצוי המאסר בפועל, על פי המועד המאוחר – זוהי תקופת הקלון;
4. ולאחר מכן, התקופה הרביעית היא זו הבאה לאחר שמסתיימת תקופת הקלון, שבה לכאורה יכול לחזור העבריין המורשע אל הזירה הציבורית.

הסיבה שבעטיה דרעי מנוע כעת מלהתמנות לממשלה אינה מבוססת על "הלכת דרעי-פנחסי" או על שני פסקי הדין הנוספים שניתנו בעניין דרעי והקלון, בשנים 2015 ו-2016. צמד פסקי הדין משנת 1993, הקרויים "הלכת דרעי-פנחסי" עוסקים בתקופה השנייה מבין אלה שנמנו לעיל, כלומר – בתקופה שלאחר הגשת כתב אישום נגד חבר ממשלה, ובעת שמתנהל משפטו.

שני פסקי הדין הנוספים בעניין דרעי, עוסקים בתקופה הרביעית. דרעי חזר לזירה הפוליטית ולשולחן הממשלה בשנת 2015, קרוב ל-13 שנים לאחר שסיים לרצות את מאסרו. פסק הדין מ-2015 עסק בהשפעה של הרשעותיו הנושנות על סבירות מינויו לממשלה, אף שמבחינת לשון חוק היסוד לא הייתה מניעה למנותו.

אריה דרעי בבית המשפט ב-2003 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

פסק הדין דחה אמנם את העתירה שביקשה למנוע את מינויו, אך השופטת אסתר חיות קבעה אז כי "מינויו של דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות". עניין גבולי, למרות שתקופת הקלון הפורמלית חלפה שנים ארוכות קודם לכן.

בג"ץ דחה אמנם את העתירה שביקשה למנוע את מינויו של דרעי ב-2015, אך חיות קבעה אז כי "מינויו של דרעי לשר מצוי על גבול מתחם הסבירות". עניין גבולי, למרות שתקופת הקלון הפורמלית חלפה

פחות משנה חלפה, ודרעי קודם מתפקיד שר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל, למשרד מוכר לו מהעבר – משרד הפנים. שוב הוגשה עתירה לבג"ץ, בטענה שהגבול נחצה אל עבר אי-סבירות קיצונית.

בג"ץ דחה את העתירה בדעת רוב, בנימוק שאין ייחוד בכהונה במשרד הפנים על פני משרדים אחרים, ואין להתחשב בכך שמבחינה אנקדוטלית, שובו של דרעי למשרד הפנים מהווה מעין "חזרה לזירת הפשע".

עונש מאסר על תנאי

המניעה המוטלת כעת על דרעי מלהתמנות לשר אינה מבוססת, כאמור, על הלכות אלה של בית המשפט, אלא על ניתוח של חוק היסוד עצמו.

בחודש ינואר השנה הורשע דרעי בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון שערורייתי שעליו חתם דרעי עם היועץ המשפטי לממשלה, בשבועות האחרונים שבהם כיהן אביחי מנדלבליט בתפקיד זה. העבירות שבהן דרעי הודה והורשע הן סיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה, לפי חוק מיסוי מקרקעין; דו"ח וידיעות לא נכונים, אי-הגשת דו"ח ואי-ניהול פנקסי חשבונות, לפי פקודת מס הכנסה.

אריה דרעי עם עורך דינו נבות תל-צור ואשתו יפה בבית משפט השלום בירושלים, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתחילת חודש פברואר החליט נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, לאמץ את הסדר הטיעון, ולגזור על דרעי עונש קל במיוחד של 12 חודשי מאסר על-תנאי, וקנס בסך 180 אלף שקל.

נניח לעובדה שבנימוקיו בגזר הדין שקל הרבסט את העובדה שדרעי הרחיק את עצמו מהחיים הפוליטיים, והרבסט חשב שמדובר בהרחקה עצמית לצמיתות. נתמקד בעובדה שבין רכיבי העונש יש גם עונש של מאסר על-תנאי.

עונש זה לא מנע מדרעי לשוב ולהתמודד בבחירות לכנסת. חוק יסוד הכנסת אוסר על הכללת מועמד ברשימה לכנסת, רק אם הורשע בעבירה פלילית ונגזרו עליו יותר משלושה חודשי מאסר בפועל, בשבע השנים שקדמו להגשת הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית. לכן לא הייתה כל מניעה שדרעי ישוב וייבחר לכנסת.

לעומת זאת, חוק יסוד הממשלה מציב רף נורמטיבי גבוה יותר. סעיף 6(ג) לחוק היסוד קובע כך:

"לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור, אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון".

המשמעות: אדם יכול להיות מנוע מלהתמנות לממשלה, לא רק אם נגזר עליו מאסר בפועל, אלא אף אם נגזר עליו מאסר על-תנאי בלבד.

דיון בבית המשפט העליון ב-2016 בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר הפנים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במצב שבו בית המשפט עצמו קובע פוזיטיבית כי יש קלון בעבירה, זה סוף הסיפור. אך במקרה שבית המשפט נמנע מלקבוע קביעה כלשהי בעניין הקלון – אם יש או אין קלון בעבירה – קמה "חזקת קלון" במקרה של הטלת עונש מאסר, בפועל או על-תנאי, ובסמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית "למרק" את הקלון.

דהיינו – לקבוע כי על אף קיומה של "חזקת הקלון" נוכח עונש המאסר שנגזר על המועמד לממשלה, בנסיבות הקונקרטיות של העניין צריך לקבוע שאין קלון בעבירה שבה הורשע.

לגבי סגן-שר אין בחוק היסוד סעיף מקביל, המדבר על מגבלה במינוי. ואולם הפרשנות המקובלת היא שהדין זהה לגבי שר וסגן-שר, מעצם העובדה שסעיף 27 בחוק קובע שסגן-שר שהורשע בעבירה שיש עמה קלון – תיפסק כהונתו. מכאן, שכל עוד שוררת "תקופת הקלון" לא ניתן למנות ח"כ לסגן-שר.

מי יתבקש למרק את הקלון?

במקרה של דרעי, השופט הרבסט לא נדרש כלל לעניין הקלון מאחר שדרעי התפטר מהכנסת זמן קצר לפני מועד הדיון בבית משפט השלום. הוא הגיע אל המשפט הזה כאזרח פרטי, ח"כ לשעבר.

דרעי אפילו הודיע כי הוא "מוותר מיוזמתו" על ההטבות המגיעות לו מתוקף מעמדו כח"כ לשעבר, מאחר שהטבות אלה תלויות בכך שהח"כ לשעבר לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון. אם לא היה מוותר על ההטבות, בית המשפט היה צריך להידרש לנושא הקלון, ודרעי ביקש להימנע מכך.

נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, בדיון על הסדר הטיעון של אריה דרעי, 1 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אך עצם העובדה שבית המשפט לא קבע כך או אחרת בעניין הקלון בעבירות שבהן הורשע דרעי, אין פירושה שדרכו אל הממשלה סלולה. חוק יסוד ממשלה קובע, כאמור, כי מי שהורשע בשבע השנים האחרונות ונגזר עליו עונש מאסר – אפילו על-תנאי – ייחשב למי שמנוע מלהתמנות לממשלה.

כעת המפתח מצוי בידיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהמועמד לשר (דרעי) או ראש הממשלה (נתניהו) רשאים לפנות אליו, בבקשה לקבוע כי אין קלון בעבירות שבהן דרעי הורשע.

כעת המפתח מצוי בידיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהמועמד לשר (דרעי) או ראש הממשלה (נתניהו) רשאים לפנות אליו, בבקשה לקבוע כי אין קלון בעבירות שבהן דרעי הורשע לפני פחות משנה

שתי שאלות מתעוררות במצב הזה. האחת, האם העבירות המופחתות שבהן הורשע דרעי מקימות קלון. התשובה לכך, בהתאם למכלול פסיקתו של בית המשפט העליון לאורך שנים ארוכות, היא חיובית.

בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות מס, ורואים בהן לא פחות ולא יותר גניבה או "שליחת יד" לקופת הציבור. כפי שנכתב בפסק דין של העליון עוד בשנת 1981 – ומאז היחס לעבירות מס רק הלך והחמיר:

"בהטלת עונשי מאסר מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס ומטביעה עליהם אות של קלון. יידעו נא עברייני הצווארון הלבן, כי צווארונו של עושה העבירה הזו אינו 'לבן' והריהו כצווארונו של כל פורץ ושודד, שהאחד שודד את קופתה של המדינה, והאחר שודד את קופתו של הפרט".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, בבית הנשיא לאחר שמסר לנשיא המדינה את התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-25, 9 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם הקריטריונים שנקבעו בעבר בפסיקת העליון לגבי קביעת קלון – סוג העבירה, הקשרה, המשרה שבה החזיק עובד הציבור בעת שעבר אותה – מוליכות כולן לעבר מסקנה מחמירה ולא מקילה. ואם מוסיפים על כך את מרכיב ההונאה שהונה דרעי את השופט הרבסט, קשה לראות כיצד דרעי עשוי לזכות בהכרעה מקילה בעניינו, בסוגיית הקלון.

השאלה השנייה היא, מי יהיה השופט שיכריע בעניין, בכובעו כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית? לפי שעה, מכהן בתפקיד השופט יצחק עמית, ששימש יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-25. המינוי שלו אינו לנצח. בהתאם לסעיף 17(א) לחוק הבחירות, אמור חבר שופטי העליון לבחור מתוכו יו"ר חדש לוועדת הבחירות בתוך 60 ימים מיום כינוסה של הכנסת – כלומר בתוך חודשיים מהיום.

אם הבקשה למרק את הקלון של דרעי תובא לפני השופט עמית, יש להניח שהבקשה תידחה. אין שום דבר במכלול פסיקתו של עמית שעשוי לרמז שהוא ינקוט גישה מקילה ביחס לעבירות שבהן דרעי הודה והורשע.

אם הבקשה למרק את הקלון של דרעי תובא לפני השופט עמית, יש להניח שהבקשה תידחה. אין שום דבר במכלול פסיקתו של עמית שעשוי לרמז שהוא ינקוט גישה מקילה ביחס לעבירות שבהן דרעי הורשע

אך אם הבקשה תוגש לאחר שהשופטים יבחרו מתוכם יו"ר חדש לוועדת הבחירות המרכזית, העסק נפתח מחדש. בהתאם לנוהג שהתפתח בין השופטים ביחס למינוי יו"ר ועדת הבחירות, סביר להניח שהיו"ר הבא יהיה השופט נעם סולברג. את גישתו בעניין קצת יותר קשה לנבא.

מכל מקום, על החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות ניתן להגיש עתירה לבג"ץ, כך שההחלטה הסופית תהיה ממילא נתונה להרכב שופטים שידונו – פעם נוספת – בסוגיית הקלון של דרעי.