הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

החיים בזבל

לידיעת הממשלה הנכנסת: משילות בנגב ובגליל היא גם שרפות פסולת ● רופאים חושבים כי שר בריאות המעודד שתיית משקאות ממותקים גוזר על הציבור מוות ● תהיה בנייה על הדיונה באשדוד – אבל תהיה גם שמורת טבע ● הפטנט החדש לחימום עצים בקרה ● וגם: שלכת אירופאית עם שורשים ישראליים

אתר פסולת מאולתר עולה באש. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
אתר פסולת מאולתר עולה באש. אילוסטרציה

1

הביקורת הרלוונטית ביותר על הקדנציה (המוצלחת בסך הכול) של תמר זנדברג במשרד להגנת הסביבה נוגעת לפער שבין העיסוק ברומו של עולם – כלומר, במשבר האקלים – לבין מה שמתרחש בשטח: מדינה זרועת פסולת, שבמקרים רבים מובערת והופכת למפגע המדיף עשן רעיל וצחנה בלתי נסבלת.

באורח סמלי, זה בדיוק מה שהתרחש במהלך ועידת האקלים בשארם א־שייח': בזמן שצמרת המשרד להגנת הסביבה עסוקה בדיונים על העתיד הגלובלי – ההווה הלוקאלי של תושבי עמק יזרעאל היה מחניק במיוחד.

במצבור פסולת פיראטי אי־שם בין שטחי המועצה לבין היישוב זרזיר, התחילה בעירה פנימית, וזה לא מסוג הדברים שהייתם רוצים להריח. "הסירחון בלתי נסבל, ריחות של פלסטיק שרוף, צמיגים, פגרים של בעלי חיים, ימים שלמים ילדים עם משאפים", סיפרה תלמה, תושבת גבעת אלה, בתוכנית "יהיה בסדר" בגל"צ.

"בהתחלה מתקשרים למכבי אש, אבל אחרי שהם מכבים את הבעירה שעל פני הקרקע, הם אומרים שבבעירה שמתחת לקרקע הם לא מטפלים ומפנים אותנו למוקד של המועצה האזורית. שם מפנים למשרד להגנת הסביבה. במשרד להגנת הסביבה אומרים שהם לא מטפלים כי זו בעיה ארצית. מה שנכון".

אתר פסולת מאולתר בשטחים פלסטיניים (צילום: Wissam Nassar/Flash90)
אתר פסולת מאולתר בשטחים פלסטיניים (צילום: Wissam Nassar/Flash90)

"כשלתושב בעמק יזרעאל מתה פרה יש לו לאן להביא את הפגר. כשהוא רוצה לזרוק ספה הוא יקבל שירות עד הבית. ליישובים בחברה הערבית אין את השירות הזה כי אין להם יכולת כלכלית לספק אותו"

ראש המועצה זרזיר אמיר מזאריב מזכיר בצדק שהוא והתושבים שלו סובלים לא פחות מהשרפות הללו, ואילו אסי אליה, מנהל אגף איכות הסביבה במועצה האזורית עמק יזרעאל, שם את האצבע על הנקודה: "אני גר בשמשית ואני בתוך ענן עשן תמידי. כשלתושב בעמק יזרעאל מתה פרה או כבשה יש לו לאן להביא את הפגר. כשהוא רוצה לזרוק ספה הוא יקבל שירות עד הבית.

"ליישובים בחברה הערבית אין את השירות הזה כי אין להם יכולת כלכלית לספק אותו. ברגע שאין שירותים ותשתיות לסילוק פסולת, אנשים בלית ברירה הופכים לעבריינים קטנים ומשליכים את הפסולת בשטחים הפתוחים – ובשלב הבא היא תבער. זו מכת מדינה".

גם במשרד להגנת הסביבה מגדירים את שרפות הפסולת בשטחים הפתוחים "מכת מדינה", ומבינים שם היטב שהמכה הזו מתחילה בפערים הכלכליים שבין החברה היהודית לחברה הערבית. תשתיות פסולת הן מהשירותים החיוניים שרשות מקומית אמורה לספק. אם היא לא עומדת על הרגליים מבחינה כלכלית, אז הסביבה תיראה כמו מזבלה.

זנדברג הצליחה להעביר החלטת ממשלה להקצאת חצי מיליארד שקלים להקמת תשתיות פסולת במגזר הערבי, אבל רוב הכסף עדיין לא הגיע לשטח. "הכסף שמגיע מהמשרד להגנת הסביבה מספיק למנת פלאפל", אומר מזאריב, "בינתיים רק שומעים שיש כסף אבל לא קיבלנו ממנו שום דבר".

תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זנדברג הצליחה להעביר החלטת ממשלה להקצאת חצי מיליארד שקלים להקמת תשתיות פסולת במגזר הערבי, אבל רוב הכסף עדיין לא הגיע לשטח. "הכסף שמגיע מהמשרד להגנת הסביבה מספיק למנת פלאפל"

לזכותה של זנדברג ייאמר שהיא הייתה הראשונה שהתניעה מהלך משמעותי לשיקום מצב תשתיות הפסולת ביישובים הערביים. הקדנציה שלה הייתה קצרה מכדי שהמהלך יגיע לכדי מימוש ויורגש בשטח.

מהדיווחים שמגיעים מחדרי המשא והמתן הקואליציוני שמתקיים בימים אלה, עולה ששתי מפלגות – ש"ס ועוצמה יהודית – מתקוטטות על תיק הפריפריה, הנגב והגליל, עד כדי כך שאפילו עלתה האפשרות לפצל אותו לשניים – פריפריה, ונגב וגליל.

כך או כך, כדאי שאיתמר בן גביר ואריה דרעי יזכרו: משילות בפריפריה זה גם שרפות פסולת. ולמשול פירושו גם לתת, לא רק לאכוף. בלי להשקיע תקציבים משמעותיים ביישובים הערביים ובתשתיות הפסולת שלהם, המציאות בנגב, בגליל ובכלל הפריפריות לא רק תמשיך להיראות כמו מערב פרוע – היא גם תריח ככה.

2

לפי הסיכומים המתהווים במשא והמתן הקואליציוני, יו"ר ש"ס אריה דרעי ויתר על האפשרות שהתיק הבכיר השני שיקבל (לצד משרד הפנים) יהיה משרד התחבורה. הוא מעדיף את משרד הבריאות. התחבורה הוא משרד עתיר תקציבים (עשרות מיליארדי שקלים) החולש על שמונה חברות ממשלתיות שהן כר פורה למינויי מקורבים.

יו"ר שס אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יו"ר שס אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פוליטיקאי תאב כוח לא מוותר על מטמון כזה כל כך מהר, מה עוד שהח"כים של ש"ס נשבעו בסדרה של ראיונות קולניים לשמור על עם ישראל מפני כוונות הזדון של מרב מיכאלי להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולמשול בכבישים ובמסילות?

פוליטיקאי תאב כוח לא מוותר על מטמון כזה כל כך מהר, מה עוד שהח"כים של ש"ס נשבעו בסדרה של ראיונות קולניים לשמור על עם ישראל מפני כוונות הזדון של מרב מיכאלי להפעיל תחבורה ציבורית בשבת

למרבה האירוניה, דווקא בגלל השבת. דרעי וחבריו לסיעה יודעים היטב שמדי שבת מתבצעות ברחבי הארץ עבודות תשתית נרחבות של רכבת ישראל. ההיתר שמאפשר את ביצוע העבודות נחתם על ידי שר/ת הכלכלה, אבל שר התחבורה הוא בעל הבית.

דרעי, או כל שר חרדי אחר, יודע שאם הוא מתיישב על הכיסא הזה הוא ניצב בפני שתי חלופות גרועות: או להעלים עין – ואז הוא מסתכן בכך שגורמים בקהילה שלו, שלא לדבר על התקשורת החילונית החמוצה – יעשו ממנו קרקס, או להטיל וטו על העבודות, לכפות על הרכבת לבצע אותן באמצע השבוע – ואז להטיל את המדינה לתוך פקק שאפילו היושב במרומים לא יוכל לחלץ אותה ממנו.

אז דרעי, כנראה, הולך על הבריאות (בעצמו או באמצעות ח"כ אחר מש"ס). וגם שם מצפה לו מפגש מעניין עם הדרג המקצועי. כידוע, הסיעות החרדיות נחושות לבטל, רצוי ביום הראשון לכינונה של הממשלה, את המס שהוטל בתחילת השנה על המשקאות הממותקים.

משקאות קלים (תצלום אילוסטרציה) (צילום: Nati Shohat/Flash90)
אילוסטרציה: משקאות קלים (צילום: Nati Shohat/Flash90)

הסרטונים של דרעי וש"ס הציגו את המס הזה כמהלך מרושע – חלקם הרחיקו עד "אנטישמי" – שגורם לילדים חרדים להסתובב רעבים (כי קולה כידוע זה מאוד משביע ומזין). מעניין אם דרעי וחבריו עיינו במכתב ששיגרו לפני כמה ימים שורה של פרופסורים ודוקטורים בכירים, רופאים, תזונאים ומומחי בריאות ציבור, שפנו אל יו"ר הליכוד בנימין נתניהו והפצירו בו להימנע מביטול המס.

במקום להוזיל את המשקאות הממותקים, רופאים מציעים להנגיש את מחירי הירקות, הפירות וסל מזון בריא לאוכלוסיות המוחלשות ובכלל. כמה מהרופאים גם הזמינו את חברי הממשלה הבאה לבקר במחלקות הפנימיות

"אסור ששיקולים פוליטיים ומסחריים יבטלו לחלוטין את שיקולי הבריאות על חשבון חיי אדם", כתבו הרופאים, "חובתנו להתריע בפניך שאם תקטע את המס, תגזור גזירת מוות על ישראלים רבים, ורבים אף יותר יסבלו מקטיעת רגליים, עיוורון, אי־ספיקת כליות, מחלות לב וכלי דם, שבץ ומחלות קשות נוספות".

מומחי הבריאות מציינים שעל פי דו"ח שהזמינו מחברת "יפעת", חברות המשקאות שילשו ב־2022 (אחרי כינון המס) את הפרסומות למשקאות עתירי סוכר המיועדות לחברה החרדית – ובכל זאת נרשמה בציבור החרדי ירידה של 25% בצריכת המשקאות הללו (ו־17% בציבור הכללי).

במקום להוזיל את המשקאות הממותקים, הרופאים מציעים להנגיש את מחירי הירקות, הפירות וסל מזון בריא לאוכלוסיות המוחלשות ובכלל. כמה מהרופאים גם הזמינו את חברי הממשלה הבאה לבקר במחלקות הפנימיות ובמחלקות הילדים – ולהתרשם ממראה עיניים מנזקי מגפת ההשמנה והסוכרת בקרב ילדים. אחר כך נראה אותם מחליטים על הורדת המס.

מארזי פירות וירקות, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
מארזי פירות וירקות, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

מחלוקות בין שרים לדרג מקצועי הן לא אירוע נדיר, אבל שר בריאות, שלפי בכירי הרופאים מבקש לגזור מוות על ישראלים רבים ולגרום לאחרים לקטיעת רגליים, עיוורון ושלל מחלות קשות – זה עוד לא היה לנו. דרעי אולי חמק מעימות חזיתי עם השבת, אבל נקלע לעימות לא פחות מורכב.

3

לפני שנה פרסמתי כאן את רשמיי מביקור בדיונה הגדולה שבדרום מערב אשדוד – נכס טבע נפלא, בית לצבאים, ציפורים וגרבילים, עולם שלם בחולות. אף שהעירייה – ברוב דחוק של תשעה חברי מועצה נגד שמונה – החליטה לאשר תוכנית בנייה של אלפי יחידות דיור על הדיונה, פעילי הסביבה העיקשים האמינו שעדיין לא מאוחר לבטל את רוע הגזירה.

הם שמו מבטחם בוועדת התכנון והבנייה של מחוז דרום, האמינו שחבריה ייטו אוזן להתנגדותם הנחרצת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, שכתבו בחוות הדעת שלהם ש"בית הגידול החולי הוא נכס נדיר וייחודי". זה לא קרה.

כל בנייה מעבר לרחוב אלטלנה, שתתבצע בפועל על שולי הדיונה ומורדותיה, תפגע מאוד בדיונה ובסיכוי שלה להמשיך להתקיים כיחידת טבע משמעותית ועצמאית

קו הגבול בקרב שבין הירוקים לעירייה היה רחוב אלטלנה, שתוחם את אזור החולות. לפי הערכות המומחים וחששות הפעילים, כל בנייה מעבר לקו הזה, שתתבצע בפועל על שולי הדיונה ומורדותיה, תפגע מאוד בדיונה ובסיכוי שלה להמשיך להתקיים כיחידת טבע משמעותית ועצמאית.

צבאים בדיונה הגדולה באשדוד (צילום: בועז רענן)
צבאים בדיונה הגדולה באשדוד (צילום: בועז רענן)

מגדלים שמתנשאים ממש מעל החולות מביאים איתם רעש, זיהום אור, פסולת, תשתיות – יותר מדי מפגעים עבור אתר טבע שנאבק על הישרדותו בירכתי עיר גדולה.

קו הגבול הזה, המתרס האחרון בקרב על הדיונה, קרס בוועדה המחוזית. בתום שעות ארוכות של דיון, חברי הועדה אישרו הקמת שכונה חדשה בת 7,500 יחידות דיור – עיר קטנה של כ־30 אלף תושבים – שבאופן אירוני שמה בישראל יהיה "ליד הדיונה". כמו שכונות בישראל שנקראות על שם הפרחים או הפרפרים שהיו שם פעם, לפני שהבטון כיסה הכול והכחיד אותם.

ובכל זאת, הירוקים יצאו מחדר הוועדה עם פרס ניחומים בידם: במקביל לבנייה על מאות דונמים בשולי הדיונה, החלק הארי של החולות יקבל מעמד של שמורת טבע מוכרזת. הכרזה כשמורת טבע מבטיחה שהבנייה המתוכננת לא תהיה תחילתו של כרסום הדרגתי אלא סוף פסוק; ויש לקוות שהיא גם מבטיחה שהעירייה תחליף דיסקט ביחסה לדיונה ותבין שהיא נכס, לא נטל.

הירוקים יצאו מחדר הוועדה עם פרס ניחומים בידם: במקביל לבנייה על מאות דונמים בשולי הדיונה, החלק הארי של החולות יקבל מעמד של שמורת טבע מוכרזת

בשנים האחרונות, ובעיקר בסגרי הקורונה, ישראלים רבים הפנימו את חשיבותם של אתרי טבע עירוניים הממוקמים במרחק הליכה מהבית. כמו הרבה שטחים פתוחים בירכתי ערים, גם הדיונה האשדודית סובלת מהזנחה, פסולת פזורה ועקבות צמיגים של טרקטורונים החורשים אותה מכל כיוון.

הדיונה הגדולה באשדוד (צילום: בועז רענן)
הדיונה הגדולה באשדוד (צילום: בועז רענן)

יש לקוות ששדרוגה לשמורת טבע יגיע יחד עם ניקיון, אכיפה על איסור נסיעה בכלים ממונעים, שילוט וטיפוח שיעודדו את האשדודים ליהנות ולנצל את נאת החול הקסומה המונחת מתחת לאפם.

ימים ושנים יגידו אם הדיונה תשרוד את הבנייה בשוליה. הבעיה היא, שאם יתברר כי החששות של הירוקים ושל כמה ממומחי הטבע שבחנו את הנושא היו מוצדקים – לא ניתן יהיה לתקן את הטעות. אם הלכה הדיונה – זה בלתי הפיך. בניינים ודירות אפשר לבנות גם במקום אחר, אבל אם חירבת את הדיונה – אין דיונה להחלפה.

ימים ושנים יגידו אם הדיונה תשרוד את הבנייה בשוליה. הבעיה היא, שאם יתברר כי החששות היו מוצדקים – לא ניתן יהיה לתקן את הטעות. אם הלכה הדיונה – זה בלתי הפיך

4

המוח הישראלי ממציא לנו פטנטים. ולא רק לנו.

אחד האתגרים הגדולים שאיתם מתמודדים מגדלי הפירות בשנים האחרונות הם גלי הקרה האלימים. המטעים הנשירים (אפרסקים, תפוחים, משמשים, שזיפים) שזקוקים למנות קור הגונות, מקבלים אותן בגרסה מוגזמת באדיבות האקלים ההולך ומקצין. אז כולם מחפשים דרכים להגן על העצים מנזקי הקרה.

הזלפת מים על עצים כדי לחמם אותם (צילום: חברת "נטפים")
מתקן הזלפה על עצים (צילום: אביב לביא)

בחלקות המחקר והפיתוח של חברת "נטפים" בקיבוץ מגל עלו על רעיון: בלילות שבהם הטמפרטורה צונחת מתחת לאפס מזליפים על העץ רסס של טיפות, שבטמפרטורה הקרה קופאות על הענפים. בתהליך הקפיאה משתחררת אנרגיית חום שמחממת את העץ ושומרת שהטמפרטורה שלו תישאר באזור האפס ולא תצנח למחוזות המינוס.

נשמע מוזר, אבל זה בדיוק היפוך של תהליך ההזעה (נידוף מים שמצנן את העור). בלי השקעת אנרגיה חיצונית, בלי התערבות אגרסיבית, כמו להלביש את העץ בסוודר טבעי שיעזור לו לצלוח את הלילות הקפואים.

בלילות שבהם הטמפרטורה צונחת מתחת לאפס מזליפים על העץ רסס של טיפות, שבטמפרטורה הקרה קופאות על הענפים. בתהליך הקפיאה משתחררת אנרגיית חום שמחממת את העץ

5

בילדותי אהבתי להרכיב פאזלים שנראו ככה. אבל התמונה הזו היא לא של פאזל וגם לא צולמה בפאתי עיירה אנגלית ירוקה וצוננת. את מופע השלכת המרהיב תיעד השבוע יניב כהן מרשות הטבע והגנים בגן הלאומי עין חמד שליד ירושלים. כמעט קפיצה קטנה לחו"ל.

שלכת בגן הלאומי עין חמד, ליד ירושלים (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
שלכת בגן הלאומי עין חמד, ליד ירושלים (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כדה"א סובל, מתעללים בו. כמו שאילון מאסק שילם ביחסיו עם הבת הקוקסינל שלו (הקריב את בנו במודע, שלא יספר סיפורים), וכמו שביבי מבין שבביתו יכול לקרות טרגדיה דודו טופז לוק (גם כאן, הוא מודע,... המשך קריאה

כדה"א סובל, מתעללים בו. כמו שאילון מאסק שילם ביחסיו עם הבת הקוקסינל שלו (הקריב את בנו במודע, שלא יספר סיפורים), וכמו שביבי מבין שבביתו יכול לקרות טרגדיה דודו טופז לוק (גם כאן, הוא מודע, שלא יספר סיפורים, אולי הוא אפילו רוצה ברעת בנו המשתף פעולה עם האמא הנבגדת והנקמנית), וכמו שדרעי מעורבב עם ארגוני פשע שמחזיקים חומר מפליל עליו – ככה הקפיטליזם הורס את כדה"א, בעד בצע כסף. אבל, כנראה שככה האדם/אנושות לומדים, על בשרם, כיתרון האור על החושך; בדברי הימים ה-100 שנה הללו ייזכרו כשיעור בעניין ההבדל שבין טוב לרע – לכדה"א, לאנושות, לחברה בריאה

עוד 1,695 מילים ו-1 תגובות
סגירה