יותר מ־20 אלף בני אדם מתו במערב אירופה כתוצאה מגלי החום הקיצוניים שפקדו את היבשת במהלך הקיץ האחרון. הנתון המטלטל הזה התפרסם השבוע ב"גרדיאן" הבריטי.
מספר המתים המיוחס לגלי החום מבטא את הפער שבין מספר מקרי התמותה בפועל למספר הצפוי על פי הממוצע הרב שנתי – כלומר, תמותה עודפת. הפער הזה, אמרו מדענים לעיתון הבריטי, חושף את ממדי האיום של משבר האקלים.
לפי שירות האקלים של האיחוד האירופי, קיץ 2022 היה הקיץ המתועד החם ביותר אי־פעם. במהלך הקיץ, הטמפרטורות בלונדון הגיעו לכ־40 מעלות, בדרום מערב צרפת נרשמו 42 מעלות ובסביליה ובקורדובה שבדרום ספרד נקבע שיא של 44 מעלות. טמפרטורת השיא ביבשת נרשמה ב־14 ביולי בפינהאו, פורטוגל – 47 מעלות.
לפי הלשכה הלאומית הבריטית לסטטיסטיקה, נרשמו באנגליה ובויילס 3,271 מקרים של תמותה עודפת בין 1 ביוני ל־7 בספטמבר. מדובר בחריגה של 6.3% לעומת הממוצע הרב שנתי של מקרי המוות בחודשים הללו. כמו כן, במסגרת התקופה הזו נרשמו יותר מקרי מוות בימים של גלי חום, לעומת ימים עם חום מתון באופן זמני. מקרי המוות מקורונה לא נכללו בתחשיב.
בצרפת – שבה היכו בקיץ האחרון שלושה גלי חום אינטנסיביים – נרשמו במהלך הקיץ 10,420 מקרים של תמותה עודפת. חבלי ארץ שרשמו טמפרטורות קיצוניות במיוחד הגיעו לתמותה עודפת הגבוהה ב־20% מהממוצע
בצרפת – שבה היכו בקיץ האחרון שלושה גלי חום אינטנסיביים – נרשמו במהלך הקיץ 10,420 מקרים של תמותה עודפת, לפי נתוני סוכנות הבריאות הממשלתית. חבלי ארץ שרשמו טמפרטורות קיצוניות במיוחד הגיעו לתמותה עודפת הגבוהה ב־20% מהממוצע.
בספרד מעריך מכון הבריאות הלאומי כי 4,655 בני אדם מתו כתוצאה מגלי החום שפקדו את המדינה בין יוני לאוגוסט. בגרמניה מעריכה סוכנות הבריאות הלאומית ש־4,500 בני אדם מתו במהלך הקיץ כתוצאה מטמפרטורות קיצוניות.
המספרים גבוהים מאוד, אבל הם רק חלק מהתמונה היבשתית הכוללת, שכן גל החום פקד שורה ארוכה של מדינות נוספות באירופה – קרואטיה, שוויץ, יוון, אירלנד, איטליה, פולין ופורטוגל, שלא נכללות בתחשיב שפורסם השבוע.
הנתונים מאירופה מתכתבים עם תוצאות מחקר שפרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל לפני כחצי שנה, בו נמצא כי בעשור האחרון נרשמה תמותה עודפת של 360 בני אדם במהלך גלי החום שפקדו את ישראל.
הנתונים מאירופה מתכתבים עם תוצאות מחקר שפרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל לפני כחצי שנה, בו נמצא כי בעשור האחרון נרשמה תמותה עודפת של 360 בני אדם במהלך גלי החום שפקדו את ישראל
בממוצע, בכל גל חום בעשור האחרון נרשמה תמותה עודפת של 45 בני אדם, כשהשיא נרשם בגל החום הקיצוני שאירע במאי 2020, אז מתו מחום 117 ישראלים.
במחקר הישראלי, גל חום הוגדר על ידי השירות המטאורולוגי כ"אירוע ממושך בו עומס החום כבד מהרגיל ומתמשך על פני שעות רבות ביממה". החוקרים הסבירו שהמחקר נערך בשתי דרכים: בדיקה של החריגה בתמותה לעומת דפוס התמותה היומית בישראל – והשוואה בין שבועות שרשמו גלי חום לשבועות הסמוכים.
בשתי השיטות נמצא שבישראל קיימת עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם יש גל חום. מהנתונים שמגיעים מאירופה מתברר שאנחנו לא לבד. ד"ר פרדריקה אוטו, מרצה בכיר למדעי האקלים באימפריאל קולג', לונדון, אמר לגרדיאן ש"גלי חום הם מהאיומים החמורים שיוצר משבר האקלים.
"טמפרטורות גבוהות אחראיות לאלפי מקרי מוות בכל העולם בכל שנה, רבים מהם לא מדווחים. למרות הראיות החותכות, המודעות הציבורית לסכנות של טמפרטורות קיצוניות עדיין נמוכה".
"טמפרטורות גבוהות אחראיות לאלפי מקרי מוות בכל העולם בכל שנה, רבים מהם לא מדווחים. למרות הראיות החותכות, המודעות הציבורית לסכנות של טמפרטורות קיצוניות עדיין נמוכה"
ד"ר אוניק לו, חוקר שינוי אקלים ובריאות באוניברסיטת בריסטול, הוסיף: "גלי חום הופכים ליותר תדירים ואינטנסיביים ככל שהכדור מתחמם, כך שאנחנו יכולים לצפות ליותר גלי חום בעתיד וצריכים להסתגל לחום בטווח הארוך.
"זה כולל תכנון בתים, בתי ספר ובתי חולים עם אוורור טוב למניעת התחממות. זה אומר שצריך להגדיל את השטחים הירוקים והפארקים בערים, ולדאוג להתראות לפני גלי חום, שיהיו נגישות לכל הציבור".
סוגיית הנגשת ההתראות לכלל האוכלוסייה היא קריטית, מפני שבמחקר שנערך בישראל עלה בבירור שהאוכלוסייה שרשמה את התמותה הגבוהה ביותר היו זקנים בני יותר מ־70.
בבריטניה יש מערך התראה על גלי חום, שב־15 ביולי האחרון העלה את ההתראה לרמה 4 – מצב חירום לאומי. מייד לאחר מכן פורסמה אזהרת חום קיצוני אדומה ראשונה אי־פעם. גם במדינות אחרות, כמו צרפת ושוויץ, הפעילו השירותים המטאורולוגיים התראות אדומות.
נתוני התמותה הקשים של הקיץ האחרון מחייבים את מדינות אירופה להשקיע מחשבה ובעיקר תקציבי עתק בהסתגלות לאירועי האקלים הקיצוניים שהופכים בהדרגה לשגרה
אולם, המציאות מלמדת שאוכלוסייה מבוגרת לא תמיד נחשפת להתראות ולא יודעת להגן על עצמה מפני הקטסטרופה הלוהטת שבדרך. נתוני התמותה הקשים של הקיץ האחרון מחייבים את מדינות אירופה להשקיע מחשבה ובעיקר תקציבי עתק בהסתגלות לאירועי האקלים הקיצוניים שהופכים בהדרגה לשגרה החדשה.
ההסתגלות הזו חייבת לכלול מיזוג של מבני ציבור, בנייני משרדים, תחבורה ציבורית וגם של הבתים הפרטיים. בימים חמים הרכבות התחתיות, שבחלק מהמדינות אינן ממוזגות, הופכות למלכודת רותחת ומחניקה.
ישראל אומנם ממוקמת בנקודה רגישה במיוחד בכל הנוגע למשבר האקלים ("הוט ספוט" עולמי), אבל בכל מה שנוגע להתנהלות יום־יומית, אצלנו רגילים לחום וערוכים אליו במידה סבירה. קיץ 2022, ברקע אירועי אקלים קיצוניים בשנים האחרונות, הבהיר לאירופים שמשבר האקלים לא פוגע רק בחלקו הדרומי והעני של הכדור – וגובה מהם כבר עכשיו מחיר כבד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכדה"א/הטבע, מתקיים באיזונים מופלאים בין שלל מרכיבי הדומם, צומח והחי – זה אלוהות, אלהים: מערכת הבקרה והחוקים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, כח המשיכה, האטום, הקוואנטים וכו') זה זה; זה אלהים – ההיגיון ומגמת התפתחות. אם יש שינויים בטבע, זה חלק מהאבולוציה ויש מאחורה תוכנית טובה (גם כשהיא כואבת, חינוכית)