יש משהו מעניין בסכסוך המתחדש בקוסובו: לסרבים יש קייס לא רע. הדבר רלוונטי אולי גם למצב של ישראל.

כאשר בדלני קוסובו בקשו עצמאות בשנות ה-90, הם התבססו על הרעיון שהגבולות הקיימים אינם  קדושים. במקרה זה, הכוונה היא לגבולות הפנימיים של יוגוסלביה לשעבר, אותם ירשו הרפובליקות שהפכו למדינות עקב התמוטטות מדינת האם (בדיוק כפי שהרפובליקות הסובייטיות הפכו למדינות פוסט-סובייטיות – כמו רוסיה ואוקראינה).

בדלני קוסובו בקשו עצמאות בשנות ה-90, על סמך הרעיון שהגבולות הקיימים אינם  קדושים. כאן הכוונה לגבולות הפנימיים של יוגוסלביה לשעבר, אותם ירשו הרפובליקות שהפכו למדינות עקב התמוטטות מדינת האם

תושבי מחוז קוסובו של סרביה היו ברובם העצום לא סרבים כי אם אלבנים; יתרה מכך, סרביה הסתבכה במלחמות התפשטות מול קרואטיה ובוסניה (מדינות עם מיעוט סרבי) שגררו עימות חריף ויקר מול המערב. בהתנהלותה, סרביה הקדימה מעט את הפטרונית שלה רוסיה (אשר כמו סרביה חמדה אזורים מאוכלסים ברוסים בגאורגיה ב-2008, וכמובן גם באוקראינה, ואף רומזת לתביעות מול קזחסטן).

כל התביעות הללו אינן לחלוטין בלתי הגיוניות – כי הגבולות הפנימיים של אימפריות היו לעתים קרובות אקראיים או אפילו מתוכננים כדי לערבב אוכלוסיות ולגרום לסיבוכים. אבל הן רוסיה והן סרביה התנהלו באופן זדוני (עידוד מיליציות מקומיות והפצת תאוריות קוספירציה), בהמשך באופן פושע (פלישות צבאיות), ובהמשך בצורה בלתי אנושית (מעשי טבח דוגמת סרברניצה ב-1995 ובוצ'ה השנה).

אז המערב תמך בקוסובו ונאט"ו ניהלה מלחמת הפצצות נגד בלגרד בשנים 1998-1999 כדי לשכנע את סרביה להרפות מקוסובו, מלחמה שנגמרה באלפי חיילי נאט"ו פרוסים ברחבי המחוז עד היום. מנהיגי הסרבים הסוררים – סלובודן מילושביץ' ורדובן קרדז'יץ' – נלכדו והועמדו לדין בהאג. וקוסובו הכריזה על עצמאות ב-2008 וזכתה בתמיכת רוב מדינות המערב (אך לא העולם).

כל התביעות הללו אינן לחלוטין בלתי הגיוניות – כי הגבולות הפנימיים של אימפריות היו לעתים קרובות אקראיים או אפילו מתוכננים כדי לערבב אוכלוסיות ולגרום לסיבוכים. אבל הן רוסיה והן סרביה התנהלו באופן זדוני

העובדה שמנהיגי המדינות הללו בחרו באמצעים ברבריים לא אומרת שהמטרות היו שגויות לחלוטין.

לאחר שלום וסטפליה ב-1648 (שקבע את בכורת המדינות בסדר העולמי) ועלייתן של מדינת לאום במאה ה-19 (המבוססות על אחדות תרבותית, להבדיל מהמצב באימפריות הרב-לאומיות אשר קדמו להן), יש היגיון בלכידות אתנית.

זה בעצם אותו ההיגיון שבאמצעותו דוחקים בישראל לנטוש שטחים אסטרטגיים בגדה המערבית: כי ההומוגניות (וגם הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים) גוברת על יציבות ואפילו על ביטחון.

מעניין לציין שהסרבים טוענים שקוסובו היא הירושלים שלהם: קרב קוסובו ב-1389, שבו הם נלחמו בפולשים עות'מאנים, הוא הרגע שבו נוצרה תודעת האומה שלהם. אבל השוואה טובה יותר היא לחברון: לעיר זו יש קשר עוד יותר עתיק ליהודים, ובכל זאת היא נמצאת כל כך עמוק בתוך שטח עוין, והיא כל כך מלאה בערבים, שישראל פשוט חייבת להסתלק ממנה (כשתתעורר, כשתעורר).

זה בעצם אותו ההיגיון שבאמצעותו דוחקים בישראל לנטוש שטחים אסטרטגיים בגדה המערבית: כי ההומוגניות (וגם הזכות להגדרה עצמית של הפלסטינים) גוברת על יציבות ואפילו על ביטחון

מה שמביא אותנו לקוסובו היום. היא זכתה להכרה של רוב המערב אך לא של רוב העולם: לא כולם אוהבים בדלנים, וזה נכון גם לכמה מדינות באיחוד האירופי עם אזורים בדלניים פוטנציאליים משלהם – בעיקר ספרד.

סרביה עצמה כמובן לא מכירה בקוסובו, אבל בפועל היא ויתרה על רוב השטח. כאשר יש אלפי חיילי נאט"ו בקוסובו, סרביה לא עומדת לפלוש. מנהיגיה, למרות עבר לאומני, בעיקר רוצים להתרכז בהצטרפות לאיחוד האירופי. הדבר אולי ייטב עם הכלכלה המקרטעת: התל"ג לנפש בסרביה הוא כמחצית זה של השכנה קרואטיה (ופחות מרבע זה של ישראל).

אבל המצב שונה בחלק הצפוני של קוסובו, מעבר לנהר האיבר שחוצה את העיירה מיטרוביצה. המחוז גובל בסרביה ו-50,000 התושבים הם ברובם המכריע הסרבים. זה לא הרבה אנשים ולא שטח עצום (1,000 הקמ"ר של האזור מהווים פחות מעשירית שטחה של קוסובו) אבל זה כן עצם בגרון.

סרביה רצתה להנפיק לוחיות רישוי לנהגים שם (להבדיל מבשאר קוסובו, שם לא העזה), והממשלה בפרישטינה, בירת קוסובו, התרעמה. כעת הבלקן כמרקחה, ופרשנים שואלים מתי תתחדש הלחימה. לא מן הנמנע שוולדימיר פוטין גם התפנה קצת מעיסוקיו באוקראינה ומתסיס את הסרבים.

סרביה רצתה להנפיק לוחיות רישוי בצפון קוסובו והממשלה בפרישטינה התרעמה. הבלקן כמרקחה, וחוששים שהלחימה.תתחדש. יתכן שפוטין התפנה קצת מעיסוקיו באוקראינה ומתסיס את הסרבים

בעולם הגיוני יותר הייתה מתבקשת עסקת חבילה:

• קוסובו מוותרת על צפון קוסובו לטובת סרביה;
• קוסובו מעניקה לסרביה אפוטרופסות על מנזרים ואתרי מורשת אורתודוכסים בכל שטחה;
• בתמורה, סרביה מכירה בקוסובו ומזמינה את המדינות האירופיות שטרם עשו זאת לעשות אותו דבר;
• הן קוסובו והן סרביה מקבלות מסלול מהיר לחברות באיחוד האירופי, דבר שיבטיח חופש תנועה של סחורות, הון ואנשים לא רק ביניהן אלא לשוק העצום של האיחוד האירופי;

1. ברייקינג ????????בלקן סרביה ???????? קוסובו????????: הנשיא הסרבי אלכסנדר ווצ'יץ' כינס הערב דיון בטחוני בהשתתפות בכירי הצבא לדון בהתפתחויות בצפון קוסובו ואמר בין השאר: "היום כנראה יהיה הערב הקשה בהיסטוריה שלי". כמעט במקביל מצהיר משרד החוץ הסרבי בבלגרד: "אנו מתקרבים לנקודת האל-חזור בקוסובו". pic.twitter.com/7GhwvKPP3R

— ????Yair Navot – יאיר נבות ???? (@Navot_Yair) December 11, 2022

הנה מה טוב ומה נעים! כולם מאושרים ועשירים יותר (חוץ מפוטין), כולם יכולים לנוע בחופשיות, ואירופה זוכה לעדנה מחודשת (אם כי צנועה) של מועדון שרוצים שוב חברות בו (אחרי השוחד לוויקטור אורבן הבעייתי, שיתנגד לכל דבר).

כבונוס, קוסובו תזכה לקארמה הטובה שמתלווה לחוסר צביעות. פעם הם היו אלה שרצו לפרוש מסרביה, כיום אחרים רוצים לפרוש מהם. מנהיגיה יצטיירו כמי שמבינים עניין, יודעים לסחוט מה שאפשר, ולהפוך בעיה לרווח.

כמו בהרבה מקומות, כמו עם הישראלים והפלסטינים, הדבר הנכון והחכם הוא לנסות להבין את הצד השני, לחפש סינרגיות, ואיפה שרק אפשר לגלות קצת נדיבות. באופן מוזר, הדברים הברורים הללו נשגבים מבינתם של רוב מנהיגי תבל.

כמו בהרבה מקומות, כולל הישראלים והפלסטינים, הדבר הנכון הוא לנסות להבין את הצד השני, לחפש סינרגיות, ולגלות נדיבות כשאפשר. באופן מוזר, הדברים הברורים הללו נשגבים מבינת רוב מנהיגי תבל

בדמוקרטיות, האשמה העיקרית רובצת לפתחם של הבוחרים. עיין ערך: ה-1 בנובמבר 2022.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com