שעות מתסכלות עברו שלשום (שני) בערב על תושבי קיבוץ עין גדי והסביבה. הגשמים שירדו ברחבי הארץ התחילו להשפיע והצירוף השחוק "כביש 90 נסגר לתנועה בשל שיטפון" הפציע במבזקי החדשות.
"לא צריך לסגור את הכביש בגלל כל גשם דרדל'ה", אומרת מירב איילון, דוברת הקיבוץ, "צריך להקשיב לרבש"צ ולאנשי השטח שלנו. ההחלטה של המשטרה מתקבלת מהתחנה בערד, לשוטר שמגיע עם הניידת קשה לקחת אחריות, אז כדאי לסמוך על מי שחיים את המקום ויודעים בדיוק מתי זה נהיה מסוכן.
"לא צריך לסגור את הכביש בגלל כל גשם דרדל'ה. צריך להקשיב לרבש"צ ולאנשי השטח שלנו. החלטת המשטרה מתקבלת מהתחנה בערד, אז מוטב לסמוך על מי שחיים את המקום ויודעים בדיוק מתי זה נהיה מסוכן"
"עד שהמידע עבר והכביש נפתח, עברו 3-4 שעות. זה לא אסון, אבל עבור מי שחוזר בסוף היום מהעבודה ורואה את הקיבוץ ממול ולא יכול להמשיך, זה מאוד מתסכל".
מוקדם יותר הכביש נסגר לפרק זמן מסוים גם בחלקו הצפוני יותר של ים המלח. תושבי האזור רגילים להיות תלויים בגחמות מזג האוויר ובעובדה שציר התנועה היחיד שלהם נסגר ונפתח בקצב ירידת הממטרים בהרי ירושלים, אבל עם השנים הקושי רק גובר.
13 נחלים יורדים מהמצוקים וחוצים את כביש 90 בדרכם לים המלח, ודי בכך שאחד מהם יציף את הכביש כדי שהוא ייסגר ויכניס אזור שלם למצור. לכיוון צפון, כביש 90 – הכביש הארוך בישראל – הוא החיבור של רבים מהתושבים לירושלים שבה הם עובדים, מקבלים טיפולים רפואיים ושאר שירותים. בדרום ים המלח ממוקם אזור המלונות, שכל ניתוק שלו משבש את תנועת התיירות באזור וגורם לביטולים ולנזקים כספיים.
"אם הכביש נסגר בבוקר", מספר יוחאי, תושב עין גדי מזה 55 שנה, "התלמידים לא יכולים לצאת לבית הספר ונשארים בבית, ולהורים הלך יום עבודה. ואם זה קורה באמצע היום, הם לא יכולים לחזור וצריכים להלין אותם במלון. מדובר בבית ספר יסודי, אז זה אומר שגם הצוות צריך להעביר איתם את הלילה".
"אם הכביש נסגר בבוקר, התלמידים לא יכולים לצאת לבית הספר ונשארים בבית, ולהורים הלך יום עבודה. ואם זה קורה באמצע היום, הם לא יכולים לחזור וצריכים להלין אותם ואת הצוות בבית מלון"
הפתרון שאליו מייחלים התושבים הוא גשרים: בכל מקום שבו יש מפגש בין הכביש לנחל, ניתן להגביה את הכביש כך שיעבור מעל האפיק ואפשר יהיה להמשיך לנסוע עליו גם בעת גשמים ושיטפונות. כבר שנים מדברים על זה, אבל בשטח לא מורגשת תזוזה.
בחודשים הקרובים זה סוף סוף יתחיל לקרות: חברת "נתיבי ישראל" קיבלה תקציבים ממשרד ראש הממשלה (שמתכלל את הטיפול באזור ים המלח במסגרת החלטת ממשלה בנושא), ותתחיל בעבודות להקמת גשרים מעל שלושה נחלים – חבר, עינות צוקים ונחל דוד. ב"נתיבי ישראל" מעריכים שלהקמת כל גשר כזה נדרשת עבודה של כשנה וחצי.
הגשרים שבדרך הם חדשות טובות אבל יספקו רק הקלה ולא פתרון מלא, שכן די בכך שנחל אחד מבין ה-10 הנותרים יציף את הכביש כדי שהוא ייסגר. מבחינת תושבי עין גדי, הנחל הקריטי ביותר הוא ערוגות, שמהווה עבורם את השער לכיוון צפון.
בעבר היה גשר מעל ערוץ הנחל, אבל לפני שמונה שנים התגלתה שרשרת בולענים מתחת לכביש, הוא נסגר, ובמקומו נסלל מעקף שחוצה את הנחל בנקודה אחרת, שבה אין גשר.
במשרד התחבורה אומרים שגשר מעל נחל ערוגות נמצא בתכנית העבודה לשנים הבאות, ואולם כרגע מדובר בתוכנית שממתינה לתקצוב מהאוצר – שבשלב זה אינו נראה באופק. "מעניין מה היה קורה אם בכפר שמריהו היו סוגרים כמה פעמים בשנה את הכביש בגלל גשמים", אומר אחד התושבים.
הקמת גשרים מעל כל הנחלים היא פרויקט של מיליארדים שבמקרה הטוב יימשך שנים, ויש לו גם השפעות סביבתיות ניכרות: מדובר בגשרים ארוכים ומאסיביים – זה שייבנה מעל ערוץ נחל חבר יהיה באורך קילומטר וחצי – שכן המפתח של חלק מהנחלים מתפצל לכמה ערוצים.
הקמת גשרים מעל כל הנחלים היא פרויקט של מיליארדים שבמקרה הטוב יימשך שנים, ויש לו גם השפעות סביבתיות ניכרות: מדובר בגשרים ארוכים ומאסיביים, שכן המפתח של חלק מהנחלים מתפצל לכמה ערוצים
ב"נתיבי ישראל" עובדים על תכנית ארוכת טווח מול המשרד להגנת הסביבה, אבל הסביבה עצמה משתנה כל הזמן: בגלל הירידה של מפלס ים המלח (1.2 מטר בשנה) התוואי של הנחלים נהיה תלול יותר, הזרימה בעת שטפון עוצמתית יותר וההתחתרות של הנחלים מעמיקה ומקשה מאוד על תכנון וביצוע פרויקטים הנדסיים.
לאור זאת, ב"נתיבי ישראל" מתכוונים לעשות שימוש גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים: חיישנים, שאם לא ימנעו את סגירת הכביש לפחות יקלו על התושבים ויאפשרו לקצר משמעותית את משך הסגירה.
כיום הכביש נסגר באחד משני תרחישים: בעקבות התראות שיטפון של החזאים עוד בטרם ירדה אפילו טיפה אחת, או כשכבר נוצרת בעיית עבירות בשטח. במקרה הראשון מדובר בבזבוז זמן משווע, שכן הסגירה מתבצעת זמן רב לפני שהשיטפון מגיע לכביש; ובמקרה השני בבעיה בטיחותית, בעיקר עבור הרכבים הראשונים שמגיעים בטרם המשטרה הציבה מחסום ועלולים לנסות לחצות.
ב"נתיבי ישראל" מתכוונים להציב חיישנים בערוצי הנחלים בהרים, שיתריעו מפני השיטפון המתקרב ויאפשר לסגור את הכביש ברגע הנכון – לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי.
"כיום הכביש נסגר לרוב כשהמים כבר עליו", אומרת רויטל לוי, מנהלת אגף מו"פ הנדסי בחברת "נתיבי ישראל", "זה מסוכן ולא יעיל. הרעיון הוא שבאמצעות חיישנים נדע בדיוק מה עוצמת הזרימה, גם בהרים וגם על הכביש עצמו, ולפי זה אפשר יהיה לקבל החלטות".
"כיום הכביש נסגר לרוב כשהמים כבר עליו. זה מסוכן ולא יעיל. הרעיון הוא שבאמצעות חיישנים נדע בדיוק מה עוצמת הזרימה, גם בהרים וגם על הכביש עצמו, ולפי זה אפשר יהיה לקבל החלטות"
מערכת התראות משוכללת עשויה לצמצם גם את הבעיה השנייה – הזמן הממושך שחולף עד הפתיחה של הכביש. לטענת התושבים, התפעול של האירועים לוקה בחוסר יעילות ולעיתים גם בכסת"ח.
כשהשיטפון מתחיל להיחלש, צריך לפנות את הכביש במהירות מאבנים, סחף ובוץ, ולאחר מכן לקבל אישור מהמשטרה לפתוח אותו מחדש לתנועה. כל זה דורש תיאום בין הרשות המקומית, "נתיבי ישראל" והמשטרה, ולא פעם זה נמשך שעות ארוכות אחרי שהשיטפון דעך והכביש נראה כשיר למעבר.
בועז ליימזידר, מיחידת החילוץ בעין גדי, אומר שלפחות בתחום הזה כבר ניכר שיפור בשנים האחרונות. כיום, למשל, הכלים הכבדים עובדים בפינוי הכביש גם בלילה, בעוד בעבר העבודות היו מופסקות בחושך גם במחיר של לילה ובוקר נוספים של כביש סגור.
"פרסמנו מה שאנחנו מכנים 'אתגר'", אומרת רויטל לוי, "שבו אנחנו מסבירים את הצורך, ומזמינים חברות ויזמים להציע פתרונות ולהציג יכולות. זו יכולה להיות טכנולוגיה שמבוססת על זיהוי נוכחות של מים או על קליטה של רעידות או דברים אחרים.
"בשיטה הזו אימצנו למשל טכנולוגיות למיפוי של איכות הצבע בכבישים, שמזהות דהייה של סימונים על הכביש ומכוונות אותנו איפה צריך לחדש.
"המטרה היא לדעת בטווח של דקות מתי הכביש יוצף ולהפעיל את המשטרה בהתאם, ואז להיערך מיד עם הכלים והאמצעים שנדרשים לרגע שאפשר יהיה להתחיל בפינוי. אם יהיה לנו מידע מדויק, ייתכן גם שייחסכו סגירות, כי לא בהכרח צריך לסגור את הכביש עם כל גשם שיורד".
מה לוח הזמנים ליישום?
"בתוך כמה חודשים זה יקרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו