ביום חמישי הושבע אריה דרעי כשר הפנים ושר הבריאות. השבעתו כשר בעייתית, בלשון המעטה – פחות משנה אחרי שהצהיר בפני שופט בית המשפט בירושלים שמואל הרבסט שהוא פורש מהחיים הפוליטיים.

הודעת הפרישה נועדה למנוע את הדיון בשאלת הקלון בעבירות המס של דרעי ובאותו הרגע, דרעי הלך לפי הכלל המעוות "מדבר שקר תקרב" (ולא תרחק). מה זה משנה מה אומרים, השאלה היא מה מקבלים.

ביום חמישי הקרוב ידון בית המשפט העליון בהרכב מורחב במעמדו של דרעי והאם מינויו באמצעות תיקון חוק יסוד באופן פרסונלי ורטרואקטיבי היה תקין. העתירות בנושא נוגעות גם לשאלת חוקיות התיקון לחוק – אבל גם לשאלת הסבירות במינויו של עבריין מורשע לתפקיד שר.

עבור פאנל השופטים ובית המשפט העליון זה קרב עם אופציות הפסדיות, לכאן או לכאן. בשיחות עם בעלי תפקידים בליכוד ביום חמישי האחרון בכנסת, עולה תמונה עגומה.

עבור פאנל השופטים ובית המשפט העליון זה קרב עם אופציות הפסדיות, לכאן או לכאן. בשיחות עם בעלי תפקידים בליכוד ביום חמישי האחרון בכנסת, עולה תמונה עגומה

אריה דרעי מגיע לבית הנשיא לצילום הקבוצתי של הממשלה ה-37, 29 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החלטת בית המשפט העליון לפסול את התיקון לחוק ו/או את מינויו של דרעי לשר תתפרש כמלחמה גלויה בין העליון לממשלה החדשה, ותזרז את חקיקת פסקת ההתגברות, במיוחד ברוב של 61 ח"כים. אחד מאותם אנשי ליכוד אמר לזמן ישראל, כי בליכוד יעקבו אחר הדיון שייערך ביום חמישי ולאחריו על ההחלטה שתתקבל כאירוע בוחן מרכזי.

מנגד, גם אם החלטת העליון "תישא חן" בעיני הממשלה החדשה, לא בטוח שבית המשפט יחלץ מציפורני פסקת ההתגברות המחמירה (רוב של 61). כלומר, המהלכים הם בכיוון של הפסד בכל מקרה עבור מערכת המשפט.

מה ההבדל, אם כן? אם שופטי העליון יפסקו נגד דרעי, יתנהל קמפיין צעקני וגס, ויאשימו את העליון בכך שהוא הביא על עצמו את החקיקה של פסקת ההתגברות. אם שופטי העליון ינמיכו מבט ויתנו לקואליציה החדשה חותמת כשרות על המהלך ועל רמיסת החוקים (באמצעות אותה חקיקה פרסונלית עבור דרעי), מהלכי פסקת ההתגברות אולי יימשכו מעט יותר זמן.

אם שופטי העליון יפסקו נגד דרעי, יתנהל קמפיין צעקני וגס, ויאשימו את העליון בכך שהוא הביא על עצמו את פסקת ההתגברות. אם לא יפסקו נגד דרעי, מהלכי פסקת ההתגברות אולי יימשכו מעט יותר זמן

שר המשפטים החדש יריב לוין חלם על התפקיד הזה במשך כל שנותיו כפוליטיקאי. הוא כל כך רצה בתפקיד, עד שלא היה מוכן להיכנס אליו באופן זמני ועם סמכויות מוגבלות בשלהי הממשלה ה-34, אחרי שנתניהו פיטר את איילת שקד בעקבות הפסד ימינה במערכת הבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019). אמיר אוחנה מילא את התפקיד בין מערכת בחירות אחת, לשנייה, לשלישית, ועד להקמת הממשלה ה-35, ממשלת נתניהו-גנץ.

שר המשפטים אמיר אוחנה בנאום הבכורה בטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין, 10 ביוני 2019 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

לוין תמיד אמר דברים קשים על סמכויות בית המשפט העליון ועל הצורך לקצץ בכוחו של בג"ץ. לרוב הוא שמר על שיח נוקב, אך לא צעקני. אבל כאשר הליכוד נכנס לסחרור של מערכות בחירות והכנסת התקשתה לייצר רוב עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, לוין ממש התפוצץ על החלטות העליון.

לרוב לוין שמר על שיח נוקב, אך לא צעקני. אבל כאשר הליכוד נכנס לסחרור של מערכות בחירות והכנסת התקשתה לייצר רוב עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, לוין ממש התפוצץ על החלטות העליון

במרץ 2020, יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין סרב להניח על שולחן הכנסת את בקשתם של 61 ח"כים לקיים הצבעה בנוגע לזהות יו"ר הכנסת הבא. אדלשטיין, בגיבוי כל חברי הליכוד, קבע שמדובר ברוב "ארעי" ולכן אין לחייב את יו"ר הכנסת להניח את המהלך על שולחן הכנסת, וכך בלם את כחול-לבן – אז עדיין בהנהגה משותפת של בני גנץ ויאיר לפיד – מלהניע מהלך כלשהו על פי רוב הח"כים.

לטענת אדלשטיין, לגנץ ולפיד לא היה רוב להקמת ממשלה, כי לא התכוונו להקימה עם המשותפת. היה להם "רק" רוב להחלפת יו"ר הכנסת.

כאשר בג"ץ דן בנושא והורה לאדלשטיין לפעול לפי בקשת 61 ח"כים, אדלשטיין העדיף להתפטר מתפקיד יו"ר הכנסת מאשר למלא אחר צו בג"ץ. באותם ימים, לוין התראיין במספר תחנות רדיו, בראיונות בהם ניתן היה לשמוע את כעסו.

תגובה חריפה של יריב לוין. אומר לנשיאה אסתר חיות: אם את רוצה תבואי בעצמך עם משמר בתי המשפט לכנסת לפתוח את המליאה!!!! pic.twitter.com/iJAv6VCtAr

— arik bender (@arikbender) March 23, 2020

לוין טען שהנשיאה אסתר חיות מבקשת להשתלט על הכנסת. הוא אמר אז כי בהחלטת בג"ץ, בית המשפט "בא והשתלט על הכנסת" והוסיף: "לו הייתה נשיאת בית המשפט העליון מגיעה למשכן הכנסת מלווה במשמר בית המשפט ונכנסת למליאה, נוטלת את הפטיש ומנהלת את הישיבה, אני מניח שהייתה קמה זעקה.

"מה שעשו שופטי העליון הוא בדיוק אותו הדבר, רק באמצעות מילים שהם כותבים וכשהם מזלזלים כפי שלא עשו מעולם בכך שלא המתינו לתשובת יו"ר הכנסת".

בהמשך הריאיון האשים לוין את בית המשפט בהיותו "אנטי דמוקרטי": "הנשיאה חיות צריכה לעסוק במה שבית המשפט הופקד עליו והיא לא מופקדת על ניהול הכנסת. בית המשפט נטל לעצמו סמכויות להתערב בהחלטות מטעמים של סבירות ומידתיות".

"הנשיאה חיות צריכה לעסוק במה שבית המשפט הופקד עליו והיא לא מופקדת על ניהול הכנסת. בית המשפט נטל לעצמו סמכויות להתערב בהחלטות מטעמים של סבירות ומידתיות"

היום יכנס לוין לתפקיד שר המשפטים. למי שרוצה להבין איך שר המשפטים ייגש לטפל במערכת המשפט, ובמיוחד בבג"ץ, מוצע לחזור לאותו הריאיון ולהקשיב.

בין אם 11 שופטי העליון יקבעו שדרעי לא יכול לכהן כשר ובין אם לא יעשו זאת, המהלכים המשפטיים ובראשם פסקת ההתגברות ברוב של 61 ח"כים יוצאים היום לדרך.