אחרי ההפגנה הגדולה נגד כוונות הממשלה להחליש את מערכת המשפט ואת הדמוקרטיה, ואחרי שביתת עורכי הדין, נשמעו קריאות של אנשי ציבור המזוהים עם המחאה "להשבית את המשק".

הח"כ וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, למשל, הצהיר: "אני קורא לשימוש נרחב בזכות השביתה… אנחנו נשבות באופן שהמשק ישותק עד שהממשלה הרעה הזו תבין שאי אפשר פשוט לבטל את הדמוקרטיה….שביתת עורכי הדין זה זעיר אנפין. יותר ויותר סקטורים יגידו 'תודה רבה, אנחנו לא מוכנים". ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק השמיע הצהרות דומות.

אבל גולן, ברק, ומובילי מחאה אחרים, וכן ארגונים שאינם ארגוני עובדים שפרסמו הצהרות כאלה לא הבהירו מי יהיו העובדים, או העסקים, שישביתו את המשק וכיצד יעשו זאת.

לעובדים מותר לשבות רק במסגרת סכסוך עבודה רשמי שהוכרז על ידי ארגון עובדים שמוכר כיציג. שביתה שאינה עומדת בתנאי הזה אינה עבירה פלילית, אבל השובתים בה אינם מוגנים מפיטורים ומתביעות מצד בעל העסק ולקוחותיו.

80,000 איש בהפגנה המרגשת שהיתה אתמול הם הצעד הראשון.

נפגין, נמחה, נשבות. בככרות, בגשרים, במקומות העבודה ובמוסדות החינוך הגבוה – עד שההפיכה המשטרית תיבלם. 

רק התחלנו. pic.twitter.com/JLLBjzF7wF

— אהוד ברק (@barak_ehud) January 15, 2023

לדברי עורך הדין אמיר בשה ממשרד בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה: "שביתה היא חוקית רק כשהיא מוכרזת 15 ימים קודם-לכן בהודעה בכתב של ארגון עובדים על סכסוך עבודה למעסיק ולמשרד הכלכלה, ורק אם הסכסוך עוסק בזכויות עובדים. שביתה לא חוקית יכולה לחשוף את השובתים לתביעות נזיקין ולאמצעי משמעת, לרבות, במקרים קיצוניים, גם פיטורים".

בישראל פועלת שורת ארגוני עובדים יציגים: הסתדרות העובדים הכללית והלאומית, ארגון המורים, הסתדרות המורים, ההסתדרות הרפואית, ארגון העיתונאים, כוח לעובדים ועוד.

לארגוני העובדים יש סיבה מצוינת להצטרף למחאה נגד החלשת מערכת המשפט, שיכולה גם להיות עילה רשמית לסכסוך עבודה: לבית הדין לעבודה יש תפקיד מרכזי במאבקיהם.

לארגוני העובדים יש סיבה מצוינת להצטרף למחאה נגד החלשת מערכת המשפט, שיכולה גם להיות עילה רשמית לסכסוך עבודה: לבית הדין לעבודה יש תפקיד מרכזי במאבקיהם

בזמן שביתות, רבים מהמעסיקים ונפגעי השביתה עותרים לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צווי מניעה. בית הדין אינו מרבה לאשר צווים, ואם הוא מאשר, הוא דורש מהמעסיקים, כתנאי לכך, שידונו ברצינות בדרישות העובדים.

עשרות אלפי מפגינים נאספו בכיכר הבימה במחאה על התוכנית לשנות את שיטת המשטר בישראל, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאשר מעסיקים מפרים הסכמי עבודה – אירוע נפוץ בישראל – הארגונים מרבים לעתור לבית הדין. והמעסיק הגדול והחזק ביותר היא הממשלה עצמה. כך שהחלשת השופטים והכפפתם לפוליטיקאים מחלישה את ארגוני העובדים.

ואולם, מבדיקה שערכנו מול ארגוני עובדים עולה כי הם אינם מתכוונים לצאת לסכסוכי עבודה ושביתות במחאה על המערכה שהממשלה מנהלת נגד מערכת המשפט והדמוקרטיה.

מבדיקה שערכנו מול ארגוני עובדים עולה כי הם אינם מתכוונים לצאת לסכסוכי עבודה ושביתות במחאה על המערכה שהממשלה מנהלת נגד מערכת המשפט והדמוקרטיה

"עובדים מהשכבות החלשות, הרבה מהם ליכודניקים"

ביום ראשון נפגש יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד "בחשאי" בביתו של לפיד בתל אביב. לפי חדשות 13, בפגישה "לפיד ניסה לרתום את ההסתדרות למאבק ברפורמה במשפט וביקש מבר-דוד לאיים בשביתה כללית במשק".

ואולם, לפי הדיווח, "אין שום ודאות שבר-דוד ייענה לקריאת לפיד, והוא גם לא צפוי לאשר בקרוב לפרקליטים המוחים נגד חוק היועמ"שים להכריז סכסוך עבודה בנושא".

ארנון בר-דוד (צילום: רן מלמד)

באותו דיווח נאמר כי: "בראש מעייני בר-דוד נמצא הסכם שכר חדש למגזר הציבורי מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ', וניסיון לוודא שלא יחוקק חוק למניעת השבתה של שירותים חיוניים. (רק) אם מאמצי בר-דוד מול סמוטריץ' ייכשלו, ייתכן שלפיד יצליח לרתום אותו למאבק בגזרה המשפטית". אבל אלה כבר ניחושים והשערות שבר דוד ואף גורם בהסתדרות לא עומדים מאחוריהם.

יניב לוי, ראש אגף הסברה, דוברות ופרסום בהסתדרות, אומר כי "בר-דוד מקיים פגישות עם ראשי המפלגות באופן שוטף, וכמובן ביניהם גם לפיד. לא היה כאן שום אירוע דרמטי. אנחנו בוחנים את הדברים. צריכים לבחור את המאבקים שלנו ולהתמקד בנושאים הבוערים הנוגעים בזכויות ותנאי ההעסקה של העובדים".

הרפורמה מיועדת להחליש את בתי המשפט, כולל, בין השאר, בית הדין לעבודה שמגן על עובדים באופן יומיומי. זה לא נוגע בזכויות עובדים?
"הניסיון להחליש את בית הדין לעבודה לא התחיל היום. כבר היו יוזמות כאלה ואחרות וכולן ירדו מסדר היום. כרגע זה לא שם".

ההסתדרות המשיכה השבוע במחאה שהיא מקיימת כחצי שנה – עוד לפני הבחירות – במחאה על יוקר המחיה. השבוע התקיימו הפגנות של ההסתדרות בהשתתפות מאות עובדים ופעילים נגד יוקר המחיה בתל אביב, באר שבע, נהריה, צומת ביל"ו ועוד. המפגינים אף חסמו כבישים (בתיאום עם המשטרה). בנאומים ובקריאות בהפגנות ובפרסומים עליהן אין אזכור לבליץ היוזמות הממשלתיות נגד הדמוקרטיה.

השבוע התקיימו הפגנות של ההסתדרות נגד יוקר המחיה ברחבי הארץ. בנאומים וקריאות בהפגנות ובפרסומים עליהן אין אזכור אף ברמז לבליץ היוזמות הממשלתיות נגד הדמוקרטיה

הפגנה של פעילי ההסתדרות בתל אביב במחאה על יוקר המחיה, ינואר 2023 (צילום: דוברות ההסתדרות)

ההסתדרות דורשת לפצות את העובדים על האינפלציה בהעלאת שכר של 13% לעובדי המגזר הציבורי – בעלות של עשרות מיליארדי שקלים. יש גם דרישה, פחות נחרצת, להסכם וצו הרחבה שיעניקו תוספת יוקר לכלל השכירים במשק ולהעלאת שכר המינימום.

אם סמוטריץ', שמתנגד לדרישות הללו, יתעקש לא להסכים לדרישות, בעיקר להעלאת השכר לעובדי הציבור, ההסתדרות צפויה להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק ולאיים בשביתה כללית. אבל רק על דרישות השכר.

גורם לא פורמלי בהסתדרות מעריך כי ראש הממשלה נתניהו ילחץ על סמוטריץ' לקבל חלק ניכר מדרישות השכר, כדי לחסוך לממשלה מאבק בשתי חזיתות – מול ההסתדרות על השכר ומול האופוזיציה והרחוב הליברלי על הדמוקרטיה.

אבל נתניהו מצדו מצפה מההסתדרות לבדל את מאבקי השכר לחלוטין ממחאת הדמוקרטיה. וההסתדרות צפויה להיענות לציפייה הזאת. לכל היותר, יפוזרו איומים מרומזים על הצטרפות של ההסתדרות למחאת הדמוקרטיה אם סמוטריץ' ינהג בעקשנות  – אבל היא לא תתממש.

נתניהו ילחץ על סמוטריץ' לקבל חלק ניכר מדרישות השכר. אבל נתניהו מצדו מצפה מההסתדרות לבדל את מאבקי השכר לחלוטין ממחאת הדמוקרטיה. וההסתדרות תיענה לכך

"המהפכה המשפטית, זאת אומרת, סירוס בתי המשפט, תחליש את העבודה המאורגנת מול המעסיקים בוודאות", אומר חנוך לבנה, היו"ר לשעבר של ועד עובדי הבנק הבינלאומי ועד לאחרונה יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, "אבל אני לא רואה בשום צורה איך ההסתדרות הופכת את זה לנושא למאבק.

"המהפכה המשפטית, זאת אומרת, סירוס בתי המשפט, תחליש את העבודה המאורגנת מול המעסיקים. אבל אני לא רואה בשום צורה איך ההסתדרות הופכת את זה לנושא למאבק"

"גם אם לא יעבירו חוקים שסמוטריץ' היה רוצה, שמגבילים את זכות השביתה, ועדי עובדים הם צד בסכסוכים משפטיים, ואף אחד לא יספור אותם אחרי המהפכה המשפטית, כמו שלא יספרו את העותר הבודד. מה גם שהערכאה העליונה בערעורים על החלטות בית הדין לעבודה זה בג"צ, אז להחליש אותו זה להחליש עובדים.

"אבל ארנון ומקורביו, שממילא אין להם רוח קרב, ממוקדים בנושאים סקטוריאליים כמו שכר עובדי המגזר הציבורי. התמונה הרחבה לא מעסיקה אותם".

משיחות עם חברים בשבעה ועדי עובדים המיוצגים בהסתדרות, חלקם מהגדולים ביותר, עולה כי לא מתקיים שום דיון באפשרות שההסתדרות והוועדים יצטרפו למחאה נגד הפגיעה בדמוקרטיה, ודאי לא בשביתה על כך.

יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך לבנה (צילום: באדיבות המרואיין)

עם זאת, גורמים המעורים בנושא אומרים כי בוועדי הפרקליטים ואיגוד המשפטנים ואיגוד המשפטנים  (עובדי בתי המשפט), שלרפורמה המשפטית יש השלכה ישירה על תנאי העסקתם, מבקשים מההסתדרות להכריז סכסוך עבודה במחאה על השלכות הרפורמה. בהסתדרות לא מתייחסים לנושא.

חברים בשישה מהוועדים שאיתם דיברנו סירבו להתראיין. עליהם נמנים גם ראשי ועדים שהם מתנגדים מובהקים לבר-דוד, ושמתחו עליו ביקורת פומבית בעבר, כמו, למשל מיה יניב, היו"ר הצעירה והנמרצת של ועד עובדי סלקום. נראה כי מנהיגי העובדים בורחים מהנושא בלי קשר לבר-דוד.

לדברי חבר באחד הוועדים: "יש חברי ועדים שחושבים שהחקיקה של הממשלה הזאת היא אסון, גם למדינה כולה וגם לעובדים.

"אבל קודם כל, יש בעיה משפטית עם שביתה או עיצומים על הפגיעה בדמוקרטיה. לשביתה אסור להיות פוליטית, היא חייבת לעסוק בזכויות עובדים. אפשר לנמק אותה, אולי, בזה שבית הדין לעבודה ייחלש יחד עם כל בתי המשפט וזה יפגע גם בעובדים. אבל יש גם בעיה פוליטית פנימית, בוועדים עצמם.

"הרבה מהעובדים המאוגדים הם אנשי ליכוד. אולי הרוב. אתה מדבר על אנשים שבאו מהשכבות החלשות, מהפריפריה, וכולם מכירים את דפוסי ההצבעה בארץ. חלקם דתיים וחרדים. והרבה מהם, אלפים רבים, התפקדו לליכוד".

"הרבה מהעובדים המאוגדים הם אנשי ליכוד. אולי הרוב. אתה מדבר על אנשים שבאו מהשכבות החלשות. והרבה מהם, אלפים רבים, התפקדו לליכוד"

דוכן של חיים כץ בפריימריז של הליכוד בקלפי באשדוד,10 באוגוסט 2022 (צילום: פלאש90)

בעבר פורסם כי עובדים רבים בתעשייה האווירית התפקדו לליכוד, בעידוד ועד עובדי תע"א, שבעבר עמד בראשו חיים כץ, כיום ח"כ מהליכוד ושר התיירות. מעורבות הוועד בהתפקדות הייתה חלק מפרשת השחיתות בתעשייה האווירית. פורסם גם על התפקדות המונית של עובדים לליכוד, בעידוד הוועדים, גם בחברת החשמל, בנמלי חיפה ואשדוד, ברשות שדות התעופה ועוד.

ממשלות נתניהו האחרונות ביצעו רפורמות מבניות בחלק מהחברות הללו, שבמסגרתם התבצעה הפרטה חלקית, עובדים יצאו לפרישה מוקדמת והוקשח מגנגון הענקת הקביעות. אבל בניגוד לנתניהו של העבר, הרפורמות נעשו תוך הידברות ותיאום עם הוועדים ובלי לפגוע בתנאי העסקתם המצויינים ושכרם הגבוה שגם המשיך לעלות.

האידיאולוגיה הפשיסטית של סמוטריץ' מתנגדת לקיומם של הוועדים החזקים ולפני מינויו לשר האוצר, סמוטריץ' הצהיר על תמיכה בהגבלת זכות השביתה. לכן, בר-דוד השמיע התנגדות קולנית למינויו והצהיר כי המינוי הוא "סדין אדום" ו"הכרזת מלחמה" וכי ההסתדרות "תפעל בכל האמצעים נגד מי שיפגע בעובדים".

אבל נתניהו מיהר לקיים עמו פגישת הרגעה ולפי מה שפורסם, הבטיח לו שלא יאפשר לסמוטריץ' לנקוט שום צעדים לפגיעה בזכות השביתה ובעבודה המאורגנת. נתניהו, לפי הפרסומים, אישר את המינוי רק אחרי שהסדיר אותו עם יו"ר ההסתדרות.

בר-דוד השמיע התנגדות קולנית למינויו של סמוטריץ'. אבל לפי פרסומים, נתניהו מיהר לקיים עמו פגישת הרגעה והבטיח שלא יאפשר לסמוטריץ' לפגוע בעבודה המאורגנת, ואישר את המינוי רק אחרי שהסדיר אותו עם בר-דוד.

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בדרך לשיחות על הרכבת הממשלה בירושלים, 6 בנובמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לא רק בהסתדרות לא רוצים להצטרף למחאה על הרס הדמוקרטיה, אלא גם בארגון כוח לעובדים הלוחמני. בארגון אף הביעו זעם על הציפייה מצד המוחים המבוססים שעובדים קשי יום יתגייסו למאבק. מהארגון נמסר בתגובה:

"כארגון עובדים שחבריו מגיעים ממגוון קבוצות בחברה הישראלית, רבים מהם נמנים על ששת העשירונים הנמוכים (ערבים, חרדים, עובדי קבלן ועוד), הנושאים המרכזיים עבורנו הם: הגנה על זכות השביתה וההתארגנות, עיגון זכויות חברתיות, קידום שכר לבעלי הכנסות נמוכות, העלאת שכר מינימום וסולידריות בין האוכלוסיות השונות במעמד העובדים".

"כל עוד הנושאים הללו אינן בחזית המאבק של תנועת מחאה כלשהי, לא טריוויאלי שכוח לעובדים או ארגון עובדים אחר, ייטול על עצמו את האחריות של קיום שביתה פוליטית, שבג"צ בעבר אסר. קל מאוד לבעלי תפקידים מהעבר שלא עשו דבר לקידום העבודה המאורגנת- בלשון המעטה- לקרוא לעובדים לשבות.

"כארגון עובדים שרבים מחבריו נמנים על העשירונים הנמוכים, הנושאים המרכזיים עבורנו הם הזכויות החברתיות. קל לבעלי תפקידים מהעבר שלא עשו דבר לקידום העבודה המאורגנת לקרוא לעובדים לשבות"

"יחד עם זאת, אנו עוקבים אחרי ההתפתחויות ושוקלים כל הזמן מהם הצעדים הנכונים ביותר עבור חברנו וכלל ציבור העובדות והעובדים בישראל".

הפגנה של מורים בשלבים מלפני שבוע. לא מוכנים להרעה בתנאים במעבר למשרד החינוך (צילום: כוח לעובדים)

אפילו ארגון העיתונאים לא מתכוון כרגע להצטרף באופן גורף למחאת הדמוקרטיה, ובוודאי שלא לקיים שביתה, מעבר למאבקו הממוקד נגד האיומים על גלי צה"ל ותאגיד השידור כאן. זאת, למרות שהארגון רואה כאחד מתפקידיו את השמירה על חופש הביטוי – שהממשלה מנסה להגביל כחלק מהבליץ הכללי, ולמרות שבין מובילי הארגון יש פעילי שמאל ומתנגדים חריפים של הממשלה.

הסיבה לכך היא אותה סיבה שבגללה לא יצטרפו למאבק ארגוני עובדים אחרים: רבים מהעיתונאים הם אנשי ליכוד, ימנים, דתיים-לאומיים וחרדים, וחלקם (לא כולם) תומכים במהלכי הממשלה.

אפילו העיתונאים לא מתכוונים לשבות על הפגיעה בדמוקרטיה, מעבר למאבק הממוקד נגד האיומים על גל"צ וכאן. זאת, מאותה סיבה: חלק מהעיתונאים תומכים במהלכי הממשלה

הארגון כן יצא לאחרונה נגד החקירה והמעצר של העיתונאי ישראל פריי בגלל ציוץ פוליטי שלו – אך גם התמיכה הזאת, שנוסחה בזהירות ובקפידה, התמקדה בזכויותיו של פריי כעיתונאי וכעובד ולא יצאה נגד ההתקרנפות הכללית.

יו"ר הארגון, עיתונאית גל"צ נורית קנטי, סירבה גם היא להתראיין בנושא. מהארגון נמסר בתגובה: "ארגון העיתונאים והעיתונאיות יאבק נגד כל ניסיון לפגוע בשידור הציבורי ובתאגיד השידור, וכל פגיעה בחופש העיתונות, שהוא כל-כך חיוני בדמוקרטיה".

בניגוד לעובדים, לבעלי עסקים מותר להשבית את העסק שלהם גם על דעת עצמם ובלא הליכים פרוצדורליים. באופן תיאורטי, השביתה שעליה חולמים מובילי המחאה, יכולה להתקיים אם בעלי עסקים ייזמו אותה. אבל בעלי העסקים בישראל, כמו העובדים, מאוגדים בארגוני לובינג שונים שנאבקים על זכויותיהם. ואלה, פרט ללשכת עורכי הדין, לא נכנסים למאבק על מערכת המשפט והדמוקרטיה.

מחאת העצמאים בכיכר רבין, 11 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לדברי רועי כהן, יו"ר להב – לשכת ארגוני העצמאים: "שביתה היא כלי שפוגע במגזר העסקי, ובעלי עסקים בוודאי שלא יפעילו אותו".

חוץ משביתות, ייתכנו פעולות מחאה שלכם במחאה על הפגיעה בדמוקרטיה?
"המגזר העסקי ממוקד כולו במאבק באינפלציה הגואה, בהעלאות הריבית שחונקות אותנו, במיתון המתקרב וכן בתקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2023. הוא לא יירתם למטרות פוליטיות שנוגעות לדברים אחרים".

"המגזר העסקי ממוקד כולו במאבק באינפלציה הגואה, בהעלאות הריבית שחונקות אותנו, במיתון המתקרב וכן בתקציב המדינה וחוק ההסדרים ל-2023. הוא לא יירתם למטרות פוליטיות שנוגעות לדברים אחרים"

בהייטק ישבתו? "הממשלה מאיימת על הענף ישירות"

הענף היחיד שבו מתקיימת מחאה תוססת של עובדים ומעסיקים כאחד נגד מדיניות הממשלה, ושעשויה לפרוץ בו שביתה נרחבת, הוא ההייטק.

מאות חברות הייטק, ביניהן חברות בינלאומיות שמחזיקות מרכזים בישראל וחברות מקומיות, יצאו בפומבי נגד "חוק האפלייה" שהובילה הממשלה, שמאפשר אפליה בשל אמונה דתית. החברות הצהירו שלא ינקטו כל אפליה, וחלקן הבטיחו להחרים את מי שכן ינקוט בה.

יזמים בכירים בענף כתבו לנתניהו מכתב שבו הצהירו שהפגיעה במערכת המשפט וחקיקה אנטי-דמוקרטית יבריחו משקיעים מישראל – דבר שכבר מתרחש בפועל.

אנשי מחאת ההייטקיסטים בהפגנה נגד הפגיעה בדמוקרטיה בתל אביב, ינואר 2023 (צילום: עמיר שנבל)

בשבועיים האחרונים קמה התארגנות ראשונית של עובדי הייטק – בשם "מחאה בהייטק למען ישראל חופשית ודמוקרטית". בתוך המחאה יש מי שקוראים לפתוח בשביתה.

בשבועיים האחרונים קמה התארגנות ראשונית של עובדי הייטק – בשם "מחאה בהייטק למען ישראל חופשית ודמוקרטית". בתוך המחאה יש מי שקוראים לפתוח בשביתה

כ-700 הייטקיסטים חתמו על עצומה של מחאת ההייטק נגד "כל פגיעה בדמוקרטיה, ובמנגנונים המגנים עליה, בחוקי יסוד וזכויות הפרט, חקיקת חוקים לא חוקתיים, הגדלת אי השוויון ועיגונו בחקיקה ועידוד של פיגור במקום קידמה".

בעצומה ניתנה אופציה לבחור בין קריאה לשביתה בהייטק לבין "תמיכה במחאה אך לא בשביתה". כ-600 מהעובדים שחתמו בחרו באופציית "תומך בשביתה"..

כ-700 הייטקיסטים חתמו על עצומה נגד הפגיעה בדמוקרטיה. בעצומה ניתנה אופציה לבחור בין קריאה לשביתה בהייטק לבין "תמיכה במחאה אך לא בשביתה". כ-600 מהחותמים בחרו באופציית "תומך בשביתה"

אחד ממובילי ההתארגנות הוא גד רביד, יו"ר ועד עובדי חברת ההייטק SAP (סאפ), ועד שפועל במסגרת ההסתדרות הכללית ואחד הוועדים היחידים המייצג עובדי הייטק. רביד הוא מנהיג העובדים היחיד שהסכים להתראיין לכתבה זאת, אף כי הבהיר שלא יענה לשאלות על ההסתדרות.

הפגנה בסן פרנסיסקו נגד ענקיות ההייטק כגון גוגל ואמזון, על שהן עושות עסקים עם ממשלת ישראל, 8 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/Eric Risberg)

לדברי רביד: "מה שהממשלה החדשה עושה מאיים על הענף שלנו ישירות. מדינה שיש בה אפליה, גזענות, רדיפת להט"ב, זו לא מדינה שחברות בינלאומיות ירצו להיות בה. הדבר הראשון שיעשו זה להקטין השקעות ולסגור את מרכזי הפיתוח, וזה כבר התחיל. גם ככה אנחנו המדינה היקרה בעולם בהעסקת מפתחים".

"עובדי סאפ, כמו עובדים בהרבה חברות הייטק, חתומים על 'קוד מוסרי עסקי' שאומר, בין השאר, שהחברה לא תהיה מעורבת בשום אפליה או הפרת זכויות אדם. בדיוק בגלל זה סאפ יצאה מרוסיה".

"עובדי סאפ, כמו עובדים בהרבה חברות הייטק, חתומים על 'קוד מוסרי עסקי' שאומר, בין השאר, שהחברה לא תהיה מעורבת בשום אפליה או הפרת זכויות אדם. בדיוק בגלל זה סאפ יצאה מרוסיה"

עם זאת, רביד מודה כי "לא כל העובדים בסאפ וחברי ועד סאפ מסכימים איתי. זאת זכותם כמובן. יש בין עובדי סאפ אנשים מקבוצות שונות בחברה הישראלית, כולל ימנים ואנשי ליכוד".

מה אתה יכול לעשות חוץ מלהצהיר על מחאתך?
"כיו"ר ועד של חברה אחת? לא הרבה. רק לפעול במסגרת התארגנות עובדי ההייטק. וגם שם צריך לפעול חכם. אני לא כל כך בעד שביתה. אני לא רוצה לגרום נזק למעסיק שלי. כחלופה, אפשר, למשל, למצוא דרך לעשות מרד מסים".

הכלכלה הישראלית תלויה בהייטק לחלוטין. עובדים מחוץ להייטק מודאגים מהשפעה אפשרית של מדיניות הממשלה על הענף ובעקיפין על כל המשק?
"לא כל כך".

מייסד מלאנוקס אייל ולדמן חוגג את האקזיט, 11 במרץ 2019 (צילום: פלאש90)

מוביל מחאת ההייטקיסטים הוא תמיר רונן, ארכיטקט תוכנה בחברת אנבידיה (מלאנוקס לשעבר). רונן כן תומך בשביתה, עם הסתייגויות. לדבריו: "יש מחשבות ודיבורים על שביתה, בהחלט, אבל זה צעד קיצוני. אנחנו מתחילים בצעדים מתונים יותר, כמו השתתפות בהפגנות וכנסים של הייטקיסטים במרכזי הייטק נגד מהלכי הממשלה".

עובדים שישבתו בלי אישור של המעסיקים עלולים להיות חשופים לפיטורים ותביעות נזיקין. בבוא העת, יהיה לעובדים אישור לשבות?
"אני חושב שכן. שביתה תהיה רק בתיאום עם המעבידים, כדי להגן על העובדים מפגיעה וכדי שעובדים לא יחששו ממנה. בענף יש התנגדות נרחבת למהלכים של הממשלה הזאת. אנחנו עושים גישושים מול המשקיעים והיזמים כדי להיכנס לקשר ולשיחות איתם על פעולה משותפת".

"יאשרו לעובדים לשבות? אני חושב שכן. שביתה תהיה רק בתיאום איתם, כדי להגן על העובדים. בענף יש התנגדות נרחבת למהלכי הממשלה. אנחנו בגישושים מול המשקיעים והיזמים לשיחות על פעולה משותפת"

בארגוני העובדים המאוגדים לא מצטרפים למחאה כי חלק ניכר מהעובדים ברוב מקומות העבודה תומכים בממשלה. זה לא המצב בהייטק?
"כמעט שלא. יש מעט מאוד אנשים, אם בכלל, שתומכים במהלכי הממשלה. יש מצביעי ליכוד בהייטק, אבל גם הם המומים ממה שקורה. תגובה של ליכודניקים שאני נתקל בה הרבה היא 'זה טירוף, אבל ביבי לא ייתן לזה לקרות, בפועל לא יקרה כלום'. אז בינתיים הם לא מצטרפים למחאה אבל לא מתנגדים לה".

למה אתה, ואתם נאבקים וחושבים לשבות?
"מהלכי הממשלה מובילים לדיקטטורה. אין הפרדת רשויות – יש דיקטטורה. המהלכים הללו יפגעו בנו כאזרחים והם חוצים קו אדום שפשוט אסור לחצות. אני מסתכל בחדשות ולא מאמין למראה עיני, זה נראה כמו דיסטופיה. לא הייתי יכול לדמיין ממשלה ישראלית שתעשה דברים מטורללים כאלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"ויש גם פגיעה בתעשייה. יש משקיעים וחברות בינלאומיות שעלולים לעזוב את ישראל ושכבר מדברים על זה. ויש גם זרזיף, שעלול להפוך לזרם, של אנשים שלא רואים כאן עתיד. גם ככה החיים כאן עמוסים ומלאים בעיות, והדמוגרפיה מאיימת, והמהלכים החדשים מחריפים את זה.

"אין הפרדת רשויות – יש דיקטטורה. המהלכים הללו חוצים קו אדום. החדשות נראות כמו דיסטופיה. ויש פגיעה בתעשייה. משקיעים וחברות בינלאומיות עלולים לעזוב את ישראל וכבר מדברים על זה"

"הם עדיין לא עוזבים, אבל אתה יודע, מתחילים לבדוק דרכונים, עבודות בחו"ל, אופציות. אנשים לא רוצים לעזוב, אבל בניגוד אולי לענפים אחרים, הם כן יכולים, וכעת רבים חושבים ומדברים על זה.

"אני מקווה שמאבק שלנו יגרום לאנשים לחשוב על הנזק שייגרם למדינה אם ההייטק ייעלם. ההייטק אחראי לשביעית מהתוצר שלנו, רבע מהמסים, חצי מהייצוא. עלול להיגרם כאן נזק בלתי הפיך".

אתה חושב לעזוב את ישראל?
"אני אוהב את הארץ ועדיין לא רוצה לחשוב על להיות פליט, וזה מה שזה, גם אם בתנאים נוחים. עצוב לי לחשוב גם על עזיבה של אחרים. אני מעדיף להתמקד כרגע במאבק על מה שיש".

עשרות אלפי אזרחים הפגינו בכיכר הבימה בת"א כנגד רפורמת לוין, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)