"מיליוני אזרחים שהצביעו עבור מחנה הימין, ידעו על הכוונה לעשות רפורמה מקיפה במערכת המשפט", כך אמר השבוע רה"מ בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה.
לא שזה אמור להפתיע אך גם הפעם הנאשם שעומד בראש ממשלת ישראל לא דייק, בלשון המעטה.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.
בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות
העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).
מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.
בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמה שטויות מופקכות בכתבה אחת!!!
במקום לקפוץ על מה בדיוק הפוליטיקאים אמרו ואיפה אמרו מספיק לקרוא את דעת הקהל של הבוחרים בטוקבקים, רשתות חברתיות, שיח ציבורי וכו.
בכולם אמרו במפורש שצריך את הרפורמה במשפט!!! בכולם כינו את בגץ דיקטטורה. האם הציבטר ידע או לא ידע?? שאלה מטומטמת… השאלה היא האם הציבור רצה?? וכאן חד משמעית כולם קיוו שזה מה שיקרה כשהממשלה תעלה לשלטון. חוץ מזה שגם מפלגות אחרות בקואליצה אמרו במפורש שזה התנאי שלהם להצטרפות.
תוסיף גם את הכנסים של הליכוד ופרסומים ברשת ובמדיה שהם יותר חשובים מתעמולת בחירות… אני ידעתי וכל עמיתי לקלפי הבינו זאת ותומכים ברפורמה!!!
כרגיל, שטויות במיץ. חצי מהממשלה בכלל מורכבת ממפלגות אחרות, שכולן הבטיחו והסבירו בהרחבה איזה רפורמות הן מתכננות לעשות. מספיק לעיין במצע הציונות הדתית (תכנית "חוק וסדר" או משהו כזה) ובהבטחות של המפלגות החרדיות לפסקת התגברות כדי להבין שיותר מ50% מחברי הממשלה התחייבו במפורש לרפורמות הללו בדיוק.