יו"ר ש"ס אריה דרעי בישיבת סיעה בכנסת, 30 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

חוק דרעי החדש מבטיח התנגשות חזיתית בין הממשלה והעליון

"יסגרו לנו את החלון - נפרוץ את התקרה", הצהיר דרעי אחרי שבג"ץ פסל אותו מלכהן כשר ● הפריצה החלה אתמול, עם הצעת חוק של ח"כ משה ארבל ממפלגתו של דרעי, לפיה לא תהיה ביקורת שיפוטית על מינויים לממשלה ● כך בדיוק נראה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת ● ואם ההצעה הזו תתקבל, גוברים הסיכויים שבג"ץ יפסול לראשונה אי פעם תיקון חוקתי ● פרשנות

הצעת החוק שהגיש אתמול (שני) ח"כ משה ארבל מש"ס, במטרה לאפשר את מינויו המחודש של אריה דרעי לשר, מקרבת את ההתנגשות החזיתית בין בית המשפט העליון לבין הממשלה והכנסת.

אם תעבור הצעת החוק לתיקון חוק יסוד הממשלה, באופן שימנע כל ביקורת שיפוטית על מינויים לממשלה – שבוע לאחר שדרעי פוטר מהממשלה בהוראת בג"ץ – צפויה החקיקה הפרסונלית והמושחתת הזו לעמוד בסכנה ממשית של ביטול בשל שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת.

לפי ההצעה, יתווסף סעיף לחוק יסוד הממשלה, שלפיו "לא תהא ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6(א) עד (ג) בלבד".

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי מדובר בביטול מפורש וישיר לא רק של פסק דינו של בג"ץ מלפני שבועיים שהורה על העברתו של דרעי מכהונת שר, אלא גם של הלכת דרעי-פנחסי מ-1993, שקבעה את הכלל הבסיסי בבחינה שיפוטית של מינויים לתפקיד ציבורי – כשירות לחוד, שיקול דעת לחוד.

"הלכת דרעי-פנחסי גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר", כתב ח"כ ארבל, "ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט".

סגן שר הפנים וסגן שר הבריאות משה ארבל בטקס חילופי שרים במשרד הפנים, 1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
סגן שר הפנים וסגן שר הבריאות משה ארבל בטקס חילופי שרים במשרד הפנים, 1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הצעת החוק הזו היא שיא חדש של עזות מצח מצד הקואליציה, ככל שזו אכן תתגייס על מנת לרצות את תאוותו של דרעי לכהן בתפקיד מיניסטריאלי.

רק חודש ימים חלף מאז חוקקה הכנסת, כאחוזת אמוק, את התיקון לסעיף הקלון בחוק יסוד הממשלה, כך שיובהר שחזקת קלון לעניין מינוי מיניסטריאלי חלה רק על מי שנגזר עליו עונש של מאסר בפועל, ולא על מי שבית המשפט הסתפק בעניינו במאסר על-תנאי.

התיקון הזה, "חוק דרעי" הקודם, אמנם לא נפסל בבג"ץ, אך מינויו של דרעי לשר נפסל בנימוק של אי-סבירות קיצונית של הגורם הממנה – ראש הממשלה בנימין נתניהו.

חמישה משופטי ההרכב החליטו לפסול את המינוי בשל השתק שיפוטי, וזאת נוכח המצג שהציג דרעי לבית משפט השלום בירושלים בעת גזירת דינו בפרשת עבירות המס בינואר 2022, מצג שלפיו הוא התכוון לפרוש לצמיתות מפעילות בזירה הפוליטית, ושעל בסיסו החליט בית המשפט לאמץ את ההסדר המקל.

נתניהו נאלץ לציית לפסק הדין, ופיטר את דרעי מכהונה בממשלה. יו"ר ש"ס הצהיר בזעם באותו מעמד: "יסגרו לנו את הדלת, ניכנס דרך החלון. יסגרו לנו את החלון נפרוץ את התקרה".

אריה דרעי יוצא מביתו מוקף בתומכים אחרי פרסום החלטת בג"ץ בעניינו, 18 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אריה דרעי יוצא מביתו מוקף בתומכים אחרי פרסום החלטת בג"ץ בעניינו, 18 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כעת נראה שנמצאה הדרך: תיקון נוסף לחוק היסוד, הפעם כזה המונע כליל כל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של ראש הממשלה, הן בהליך מינוי שרים והן בהליך פיטורם.

יוזמת החקיקה הזאת משתלבת היטב בתוכנית ההפיכה המשטרית מבית היוצר של נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. אלה רוצים לבטל את עילת הסבירות באופן מלא או חלקי, ואילו במקרה הזה קובעת הצעת החוק כי לא ייעשה בה שימוש כדי לבחון את שאלת כהונתם או הדחתם של שרים בממשלה.

יש בה גם מעין יצירת מאזן אימה נוסף מול בית המשפט: אם בית המשפט יימנע מפסילת "חוק דרעי" החדש, לאחר שיחוקק ויוגשו נגדו עתירות, עשויה הקואליציה להגיע למסקנה שאין דחיפות מיוחדת בביטול מלא של עילת הסבירות באמצעות חקיקה.

יש מעין יצירת מאזן אימה נוסף מול בית המשפט: אם יימנע מפסילת "חוק דרעי" החדש, עשויה הקואליציה להגיע למסקנה שאין דחיפות מיוחדת בביטול מלא של עילת הסבירות באמצעות חקיקה

ואולם אם בית המשפט יבטל – לראשונה במשפט הישראלי – הוראה בחוק יסוד, לאחר שיגיע למסקנה כי הכנסת עשתה כאן שימוש לרעה בסמכותה המכוננת, הרי שהדבר יהווה תמריץ עבור ממשלת נתניהו לדחוף בכל הכוח את יוזמת החקיקה המיועדת לריסוק הרשות השופטת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אלא שהצעת החוק החדשה נתפרה בתפרים גסים, וניכר שמלבד תאוות נקם של אנשי ש"ס בבית המשפט העליון, לא הוקדשה מחשבה רבה להשלכותיה במקרים שונים.

כך, נקבע כי היא תחול על החלטות בענייני מינוי והדחת שרים – לא סגני שרים. וכך – כפי שהיטיב לתאר שר המשפטים לשעבר גדעון סער – יהיה בית המשפט מנוע מלבחון מינוי לשר, אף אם נעשה בחוסר סמכות, או תוך הפרת חוק הצינון לבכירי מערכת הביטחון, או תוך סחיטה באיומים, בשל שיקולים זרים או תוך ביצוע עבירה כגון שוחד, מצד ראש הממשלה.

בית המשפט יהיה מנוע מלבחון מינוי לשר, אף אם נעשה בחוסר סמכות, או תוך הפרת חוק הצינון לבכירי מערכת הביטחון, או תוך סחיטה באיומים, בשל שיקולים זרים או תוך ביצוע עבירה כגון שוחד, מצד ראש הממשלה

בכל המקרים הללו לא יוכל בית המשפט להתערב, מהטעם שאין מדובר בתנאי הכשירות של המועמד לכהן.

כבר בפסק הדין הקודם בעניין דרעי, ואף שבית המשפט בחר שלא להתערב במעשה החקיקה עצמו, השמיעו השופטים ביקורת חריפה על המניע הפרסונלי הבולט שהוביל לשינוי חוק יסוד הממשלה ולהנמכת הסטנדרט הנדרש בתחום טוהר המידות ממי שעתידים להתמנות לחברי הממשלה.

השופט יצחק עמית, הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן בדיון בג"ץ על העתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופט יצחק עמית, הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן בדיון בג"ץ על העתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במובן מסוים, הייתה זו יריית אזהרה, כמו אותה הצהרה של נשיאת העליון אסתר חיות בפסק הדין מ-2015 בעניין מינוי דרעי לממשלה – אז קבעה כי המינוי מצוי על גבול מתחם הסבירות.

אם הכנסת אכן תצעד כעת את הצעד הנוסף בקרב האיתנים בין רשויות השלטון ותחוקק חוק יסוד המכרסם בסמכויות בית המשפט מתוך מניע פרסונלי מובהק, עשוי גם בית המשפט לצעוד את הצעד הנוסף, המתבקש, ולפסול את התיקון החוקתי. הצדדים ערוכים לקרב.

עוד 762 מילים
סגירה