באחד מרגעי השפל האידיאולוגיים והתקשורתיים בתעמולת הבחירות המכוערת לפני הבחירות הקודמות, האשים סרטון של הליכוד את מיקי חיימוביץ ממפלגת כחול לבן, טבעונית הפועלת למען בעלי החיים והסביבה, על אמירתה, שהדבר הנכון לעשות עם מאגר הגז מול חופי המדינה הוא להשאיר את הגז במקום בו הוא נמצא.
כאן – בחוסר היכולת של הימין להבין שמדובר בקריאה אקולוגית ולא בפיזור דעת אנטי כלכלי, היה אפשר להבין כיצד עמדה אקולוגית אמיתית, כזו שלא רק שדואגת לעתידנו על כוכב לכת זה, אלא גם מנסה להתחשב במי שאינם אנושיים – מהווה לא פחות מאויב עבור מחשבות צרות אופקים יותר. כאלו שעוסקות בזהות, בלאום ובכלכלה.
בחוסר היכולת של הימין להבין שמדובר בקריאה אקולוגית ולא בפיזור דעת אנטי כלכלי, היה אפשר להבין כיצד עמדה אקולוגית אמיתית, שמנסה להתחשב גם במי שאינם אנושיים – מהווה לא פחות מאויב
כולנו רגילים לכך שדורשים מאיתנו לא לחשוב על מה שהמדינה יכולה לעשות עבורנו, אלא לחשוב על מה שאנו יכולים לעשות עבור המדינה (והרי בשביל מה יש מדינה, אם לא בשביל לשרת אותה?).
אבל מעטים האנשים שהגדילו לחשוב על כך שקודם למדינה קיים העולם, הטבע, ועליו יש לשמור אם אנחנו רוצים להמשיך לריב על גבולות מדומיינים ולא להיעלם בין דפי ההיסטוריה של כדור הארץ. לא מדובר באיזה תחביב של כמה אנשים ירוקים, אלא בהכרח שאמור לחייב ולרתום את כולנו.
אבל הנה – כתבה מיוני 2019 מראה איך ממשלת ישראל הנוכחית, או זו שלפניה או זו שלפניה, כבר קשה לעקוב, מקשה לא על מי שמייצרים אנרגיה מזהמת, אלא דווקא על אלו שמנסים להכניס אנרגיות מתחדשות ונקיות לשוק.
אבל מעטים האנשים שהגדילו לחשוב על כך שקודם למדינה קיים העולם, הטבע, ועליו יש לשמור אם אנחנו רוצים להמשיך לריב על גבולות מדומיינים ולא להיעלם בין דפי ההיסטוריה של כדור הארץ
החשיבה הימנית מנסה להפריד בין אוכלוסיות שונות על ידי הקמתם של מבנים מדיניים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים, דתיים, משפחתיים וכדומה.
אידיאולוגיה מסוג זה גורמת לכך שהזהות שלנו כישראלים לא תהיה שווה כלום אם היא אינה נפרדת מהזהות של אנשים אחרים כסורים, גרמנים, סודנים וכדומה.
נקודת המוצא של השמאל, ככל שהוא שורשי יותר, היא דווקא בביקורת כלפי גבולות אלו (וכן, כמו שאידיאולוגיות ימניות הולידו מפלצות, גם אידיאולוגיות שמאל הולידו מוטציות כמו "מדינה קומוניסטית" וגרמו לאסונות).
באחת מהרצאותיו, הפילוסוף הפעיל למען בעלי חיים – סטיב בסט (Best) אמר בפשטות – כמובן שאתם יכולים להיות ימנים וטבעונים, אבל הקריאה לשחרור בעלי חיים היא קריאה שמקורה בשמאל.
הקריאה לשחרור בעלי חיים ולהגנה על הסביבה קוראת תיגר על היררכיות נוספות ובסיסיות יותר שמפרידות, כפי שעושות שהדת והלאומיות, בין קבוצה מועדפת (במקרה זה- בני האדם) ובין קבוצה פחות מועדפת (בעלי החיים).
בנקודה זו הקריאה לשימור הטבע ולהגנה על בעלי החיים הופכות להיות לא רק לדומות אלא גם לחופפות – מתוך הכרה בכך שגם בעלי החיים המשוחררים זקוקים לאדמות שמוכתמות כמה שפחות על ידי המין האנושי.
הקריאה לשחרור בעלי חיים ולהגנה על הסביבה קוראת תיגר על היררכיות נוספות ובסיסיות יותר שמפרידות, כפי שעושות שהדת והלאומיות, בין קבוצה מועדפת (במקרה זה- בני האדם) לקבוצה שפחות (בעלי החיים)
חשוב לציין שבזמן שאסונם של בעלי החיים, אסון שנגרם ישירות על ידי בני האדם, הוא נרחב ואיום מעבר למה שמילים יכולות לתאר. בזמן ששרשרת האסונות האקולוגיים מאיימים על חיי כולנו יותר מכל איום כלכלי או לאומי, גם השמאל לא תמיד מספיק אמיץ ונחוש לטפל בבעיות אלו ולפעמים אפילו להבין את חשיבותן.
עם זאת, בזמן שהימין עומד בפני מכשולים אידיאולוגים רבים אם ברצונו להפוך לסביבתי אמיתי ולמשחרר בעלי החיים, מאחר והוא שבוי בתוך עמדות לאומניות ו/או כלכליות המנוגדות לראייה רחבה יותר של העולם, לשמאל יש את כל הכלים האידיאולוגים לעשות זאת.
אין באמת פליאה בכך שהנשיא טראמפ זונח את הניסיונות להציל מה שניתן מפני האסון האקולוגי הממשמש ובא, כי הוא "לא מוכן לסכן את העושר של ארה"ב בשביל חלומות".
מספיק לעמוד חסרי אונים נוכח השריפות העצומות בברזיל (רובן בגלל תעשיית הבשר) כדי להבין כיצד לאומנות וגבולות מדיניים מונעים טיפול אמיתי בבעיה שהיא אוניברסלית שאינה מבחינה בגבולות.
אין באמת פליאה בכך שהנשיא טראמפ זונח את הניסיונות להציל מה שניתן מפני האסון האקולוגי הממשמש ובא, כי הוא "לא מוכן לסכן את העושר של ארה"ב בשביל חלומות"
מול מדיניות הממשלה הימנית ארוכת הימים, מספיק לעקוב אחר פעילותה הרבה של יעל כהן פארן, כדי להבין מול אלו אתגרים המאבק הירוק עומד (ואלו רק אתגרים שמקורם הגיאוגרפי הוא במדינת ישראל!).
ניתן לעקוב אחר הניסיונות של חברי וחברות כנסת לעצור סוגים שונים של התעללות בבעלי חיים – בעיקר את המשלוחים החיים ואת מכירת הפרוות, ולראות כיצד ניסיונות אלו נופלים בסופו של דבר – כדי להבין מול אלו אתגרים פוליטיים עומדת הדרישה אפילו לא לעצור את אסונם של בעלי החיים, אלא רק להקל עליהם קצת.
בימים אחרים, לפני שהליכוד תקף כך את חיימוביץ', ישב איתה ראש הממשלה נתניהו, סיפר לה שקרא את הספר "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי ואמר – "קראתי בספר על התודעה שיש לחיות, על צורת הגידול שלהן ועל המודעות שלהן". זה קרה בשנת 2013, ומאז נרצחו מיליוני בעלי חיים מבלי שתשתנה המדיניות הממשלתית כלפי חייהם לטובה.
"קראתי בספר על התודעה שיש לחיות, על צורת הגידול שלהן ועל המודעות שלהן", אמר נתניהו למיקי חיימוביץ. זה קרה בשנת 2013, ומאז נרצחו מיליוני בעלי חיים מבלי שתשתנה המדיניות הממשלתית כלפי חייהם לטובה
בשנת 2018 דווח על עלייה של לא פחות מ-163% במספר קורבנות המשלוחים החיים. אותם מסעות מוות של עגלים וכבשים על אוניות מסע, בדרכם להוצאתם להורג בארץ.
בחודש שעבר נתניהו ומשה כחלון דאגו לפיצויים שינתנו ללולנים, אשר בין השאר יורידו את מחירי הביצים – תוצרים של תעשיה שלא רק שאחראית לסבל אדיר לתרנגולות המטילות, אלא גם גורמת לזיהום ולמחלות.
ראוי לשאול, אם כך, מדוע דווקא "בחירה בשמאל זה חד משמעית נגד" בעלי חיים, כפי שהכריזה טל גלבוע, היועצת של ראש הממשלה בנושא אסונם של קורבנות אלו. אולי הגיע הזמן להבין שיש כשל מערכתי בהסתכלות על העולם הלא אנושי מתוך בניין הכנסת, ולראות איפה אפשר להתגבר עליו.
מנגד – המספר הגבוה יחסית (אך הלא מספיק) של טבעוניות וטבעונים, לצד אנשים אחרים שמודעים יותר לבעיה האקולוגית, מראה שהצד השמאלי יותר במפה נמצא סוף סוף בנקודת מפנה.
היום יותר חברים וחברות מהחלק השמאלי יותר מבינים שהמאבק לזכויות אדם הוא מאבק נגד דיכוי ונגד גרימת סבל, ומכאן שלמעשה הוא חלק ממאבק גדול יותר – כזה שאינו עיוור לבעלי החיים.
מאבק הדגל של השמאל אינו יכול להיות מאבק למען זכויות "אדם" כמעמד, אלא נגד דיכוי וגרימת סבל בשמו של מישטור זה או אחר. ככזה, הוא צריך להיות מספיק אמיתי עם עצמו כדי להגן גם על אלו ש – מה לעשות, שלא באשמתם הם אינם אנושיים.
מאבק הדגל של השמאל אינו יכול להיות מאבק למען זכויות "אדם" כמעמד, אלא נגד דיכוי וגרימת סבל בשמו של מישטור זה או אחר
מאבק זה יכול ומוכרח להפוך ולהיות מאבק כנגד דיכוי באשר הוא, מאבק נגד סבל באשר הוא; מאבק לזכויותיהם של כל מי שיכולים לחוש סבל, בני אדם כמו שאר בעלי החיים.
את הבררנות המאוסה שבוחנת בכל יום מחדש מי שווה ומי לא, אם זה בסדר לפגוע באדם א' ואם זה בסדר לפגוע בבעל חיים ב' צריך להשאיר לפוליטיקאים ממפלגות ימין שגם ככה עושות לילות כימים על מנת לפלג וללבות שנאה.
אתם, שרואים את סבלו של האחר ואת רצונו בחיים ובחופש, אל תשאלו אלו חיים חשובים יותר ואלו לא. תשאלו כיצד אתם יכולים למנוע סבל מאחרים סביבכם.
פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי
הכותרות הראשיות עכשיו
תוצאות הבחירות אינן מאפשרות מהלך רציני לפתרון הבעיה הפלסטינית. אבל הן כן פותחות פתח לתיקונים רציניים בסוגייה החשובה השניה: הטירוף המכונה הסטטוס קוו ביחסי דתיים-חילוניים בישראל.
ישראל מאפשרת לחרדים, מיעוע הצומח בקצב עצום, למנוע מהצעירים שלהם חינוך בסיסי במתמטיקה, במדע ובאנגלית, דבר שהופך חלק גדול מהאוכלוסייה למובטל בכוח בכלכלה מודרנית. היא גם מאפשרת לאוכלוסייה זו להתחמק מהצבא באופן שיוצר אי שוויון בלתי נתפס בנכס שנקרא בטחון אישי.
היא גם מאפשרת לקבוצה זו, יחד עם עמיתיה לכפייה מהמחנה הדתי-לאומי, להתערב בחייהם של כל שאר הישראלים באופן שלעולם לא היו מעיזים לנסות בברוקלין או בבלגיה.
זה מעמת את ישראל עם השאלה הקלאסית של כיצד להיות ליברלית עם כוחות לא ליברליים (סוגיה מוכרת היטב באירופה בהקשר של מהגרים מארצות האיסלאם). ישראלים מודרניים מתבקשים לכבד ואף לתמוך כלכלית באורח החיים שלעתים מתאפיין בהדרת הנשים, פטריארכליות הארכאית, גזענות הלא מוסתרת, סגידה לכהני דת חשוכים בחלקם, והצמדות קנאית לעבר.
ברור לחלוטין שהמשך המצב ימנע מישראל להתקדם כלכלית, יגרור אותה לעוני ונחשלות, ויפגע בראש ובראשונה בחרדים עצמם.
אסור להגיד את זה בקול רם מדי פן ייפגעו רגשותיהם של הדתיים. איש אינו מדבר על הפגיעה המתמשכת ברגשות החילונים; רגשותיהם שווים פחות בגרסה המקומית המעוותת של תקינות פוליטית.
ובכן, אין שום דבר "אנטישמי" ברצון לשים קץ למצב. התעמולה הדתית העושה שימוש נלוז בביטוי זה היא ביזיון אדיר לזכר של מי שסבל מאנטישמיות אמיתית. העובדה שזה עובר בשקט היא עוד עדות למידה בה שטויות והבלים השתלטו על השיח הפוליטי בישראל.
רוצים עוד דוגמאות נוספות? רשימה חלקית:
- לא נכון ש"כולם אותו דבר". יכול להיות שאין טובים. אבל יש רשעים. בני גנץ ככל הנראה לא ימכור את נשמתו להיות ראש ממשלה. זו הסיבה שקוראים לו טירון וחובבן. טוב שהוא כזה. בנימין נתניהו הוא ההיפך, כמובן. ולא נכון ש"כל הפוליטיקאים מושחתים" – ודאי שלא ברמה פלילית. ציניות שכזו מנקה את הרעים והמושחתים באמת.
- לא נכון ש"כולם משקרים". אמנם כולם משקרים פה ושם. יש שקרים חיוניים ואפילו שקרים ממש טובים. אבל רק חלק קטן מהאנשים משקרים כבדרך אגב, כשיטה, כאינסיקט בסיסי. ההבדל הוא קריטי ולכן האמירה שכולם משקרים מטעה. למרבה הצער היא יעילה. היא מנקה את השקרנים האמיתיים.
- לא נכון ש"גם השמאל אחראי להתנחלויות". לא באמת. כן, השמאל אחראי לישובי בקעת הירדן ובחולשתו איפשר התיישבות כלשהי בשומרון ובסמוך לחברון. אולם השמאל תמיד רצה "פשרה טריטוריאלית" ובארבעים השנים האחרונות חסם בדרך כלל את ההתנחלויות. הימין הוא האחראי לטמטום הדו-לאומי שנוצר על ידי התנחלות ההמונית מאז הליכוד עלה לשלטון ב-1977.
- לא נכון ש"ישראל נגררה למערכת בחירות מיותרת". בטח, אפשר היה להימנע מהבחירות השבוע. אבל טוב שזה לא קרה. אין שום דבר פסול בבחירות. הן עולות כסף אבל ממשלה נוראה עולה הרבה יותר. מועד ב' של בחירות 2019 היווה הזדמנות נפלאה לתקן טעות קשה והיא הצליחה בחלקה. אם מערכת בחירות שלישית תידרש כדי להגיע להצלחה מלאה, אין שום בעיה.
ולענייננו כעת, הסיפור עם החרדים. לא נכון שהם "יושבים עם כולם" ולא נכון ש"השמאל גם נותן להם הכל".
כן, הם ישבו בקואליציות של שני הצדדים ושני הצדדים קנו את תמיכתם לעת מצוא.
אבל לא, לא באותה מידה ולא באותה צורה. החרדים מעולם לא תמכו בשמאל בלי שלשמאל כבר היה רוב חוסם – כלומר כאשר הייתה להם אלטרנטיבה. השמאל מעולם לא אפשר לחרדים את מידת ההשתוללות שהימין מאפשר, מהסיבה הפשוטה שלימין אין שום סיכוי להיות בשלטון בלעדיהם. הימין נמצא בכיסם של החרדים. ולכן החרדים בכיס של כולנו.
זו כנראה המשמעות האמיתית של הבגידה (הנראית לעין) של אביגדור ליברמן בנתניהו. אנשים מדברים הרבה על זה שליברמן פתאום שונא את ביבי. קל להאמין שכך הדבר, מסיבות ברורות. אבל קשה לדעת באמת, ואני לא ממש קונה את זה. אני כן מעריך שליברמן שונא לראות את ארצו מתקרבת להיות גרסה יהודית של איראן. אתה לא צריך להיות תמים כדי להאמין בכך – זה פשוט אמין.
אם הימין, בטיפשותו, בלם כל אפשרות של שלום עם הפלסטינים, אז הנושא הזה כבר לא אקוטי כפי שהיה. ואז נשארנו עם סוגיית הדת והמדינה, וכאן מקומו של ליברמן ומקומם של תומכיו בבירור איננו בימין.
אבל יש בעיה. ליברמן לא יישב עם הערבים ולכן קואליציה של ליברמן וגנץ זקוקה לתמיכתם של חלק מהחרדים. אם שניהם לא יישברו ויעמדו כצוק איתן מול המניפולציות של נתניהו, לחרדים לא תהיה ברירה. ואז, כמו שקרה עם רבין ב-1992 ועם ברק ב-1999, הם יגיעו גם יגיעו.
צריך רק שליברמן יתגמש מעט בווטו שלו על שיתוף פעולה עם הרשימה הערבית המאוחדת – דבר מזיק לכשעצמו. טיפשי לדרוש מהערבים להיות ציונים ואי אפשר על רקע זה לפסול את נציגי חמישית מאזרחי המדינה (אולי בל"ד לא הכי נחמדים אבל ישראל דחפה את המגזר להתאחד לרשימה אחת בהעלאת אחוז החסימה).
האם עסקה עם החרדים בהכרח תהיה פשרה מבישה? בכלל לא. היא יכולה אפילו להוות התקדמות חשובה. קווים אפשריםם לדמותה:
- נישואים אזרחיים יונהגו למי שרוצה בכך ולמי שזקוק לכך.
- תחבורה ציבורית תותר בשבת באזורים חילוניים.
- מסחר יותר בשבת באזורים חילוניים.
- חוק הגיוס יועבר במתכונתו הנוכחית. המחלוקת בעניין זה היתה פיקטיבית; החוק לא מגייס המוני חרדים והדבר האחרון שהצבא צריך זה יותר קנאים דתיים שעושים מהומה כל פעם שהם רואים חיילת.
- תוקם ועדה מקצועית שתלמד את סוגיית השרות הלאומי כתחליף לגיוס לחרדים, וגם לערבים.
- תוקם ועדה מקצועית שתלמד את נושא לימודי הליבה בכל בית ספר במימון המדינה. ייתכן ויש לדרוש יישום חלקי מיד.
- ימשיך המימון המטורף של הישיבות, בינתיים. אין ארוחות חינם, לצערי.
חלק מהעניין כאן הוא שלא כל החרדים זהים. יהדות התורה אכן מייצגת את המוני החרדים האשכנזים. ש"ס היא סיפור אחר. רבים מתומכיה הם מזרחים כועסים ועניים, רובם ימנים וכולם פתוחים לדת. אבל רבים מאד הם לא חרדים.
העסקה המתוארת לעיל תהיה זמנית ותאפשר ממשלה טובה למדי. היא תהיה פופולרית מאוד. כולם יראו בה מה שירצו, וכל צד יטען לניצחון לשיטתו.
בעולם מושלם הייתי מוסיף סובסידיות נדיבות לחוזרים בשאלה. אבל אין שלמות בעולם הזה.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
רגע, רגע, רגע – חדשות מתפרצות: בעודי משכתבת את המעשייה הזאת נפתחה בבורסת היהלומים בניו-יורק תערוכה חדשה, שהיא פרי שיתוף פעולה של אמן בשם דימוט שטרבה (Diemut Strebe) ומדעני אוניברסיטת MIT, ובה נחשף החומר החדש, שהוא הכי שחור שיכול להיות שחור, ואפילו יותר מהשחור הכי שחור שמככב בסיפור שלעיל.
כל כך חדש שעדיין אין לו שם – אבל הוא בולע 99.96 מהאור ויוצר חושך מצרים כל כך חשוך, שרק מה שיש לנו מול העיניים בחדשות יכול להתחרות בו.
בתערוכה הנקראת The redemption of vanity מוצג היהלום הכי-הכי נוצץ ומואר – החומר הזוהר ביותר שידוע לאנושות – ושוויו 2 מיליון דולר. הציפוי השחור משחור שלו מעלים את היופי הזה לגמרי.
בניגוד לארמון בלנהיים של משפחת צ'רצ'יל, שהניחו לאסלת הזהב הטהור להיעלם באישון לילה – כאן השומר הוא חלק מיצירת האמנות.
בתערוכה הנקראת The redemption of vanity מוצג היהלום הכי-הכי נוצץ ומואר – החומר הזוהר ביותר שידוע לאנושות – ושוויו 2 מיליון דולר. הציפוי השחור משחור שלו מעלים את היופי הזה לגמרי
העובדה שחדשות מדעיות – מופיעות בסצינת האמנות – קשורה ככל הנראה לסיפור המלחמה – והנהו לפניכם, הסיפור על מלחמה בין אמנים.
אזהרת מסע: ממש קשה להִצָמד אל הסיפור, כי מדובר באמנים שכל אחד מהם ראוי לסיפורים ארוכים; ובכל זאת זהו סיפור על צבע.
בזמן שאני מתלבטת על צבע השיער הנכון, שיצעיר אותי בכמה שיותר שנים, וגם תוהה אם מודעות הענק בלונדון המבשרות לי על The Power of color הן בהקשר של תערוכה במוזיאון ה"טייט מודרן" או של מוצר קוסמטי חדש, הסיפור הוא על אמן גדול – אניש קאפּוּר, פסל בריטי ידוע שנולד בהודו – אמן ידוע, מפורסם וחשוב.
העבודות הראשונות שלו היו צורות גיאומטריות מכוסות באבקת פיגמנט בצבעים נקיים וחזקים. היו בהם כח ועוצמה מיוחדים: במבט-על נראו קבוצות הפסלים כציור צבעוני.
העיסוק בצבע בפיסול הוא חדש: הפיסול הקלאסי עוסק בעיקר בצורה ובחומר. השימוש שעושה קאפור בצבעים המאוד נקיים וחזקים מבטל כביכול את הצורה והחומר.
הצורה מכוסה בפיגמנט, ואין חשיבות לחומר ממנו עשוי הפסל עצמו. גם בהמשך דרכו האמנותית, העבודות שלו עוסקות בביטול החומר, בחומר "נגטיבי". שימוש בציפוי כרום דמוי מראה הופך פסל למשהו כמעט וירטואלי – לחלל המשקף את החלל שמסביבו, וכאילו מתקיימת צורה בלי חומר. הפסל המפורסם ביותר שלו הוא "שער העננים" – קלאוד גייט בשיקגו המכונה "השעועית" – וקרבות הצבע לווו בהרבה מימים של השעועית בשחור.
White sand, Red millet, Many Flowers, 1982
Mixed media and pigment
4 elements
101 x 241.5 x 217.4 cm
Collection Arts Council, South Bank Centre, London
הרבה לפני קאפור היה איב קליין, אמן צרפתי, שהשפיע ושינה את עולם האמנות המודרנית. יש על אודותיו יותר מסיפור אחד: פעם הזמין אנשים לתערוכה בגלריה, אך לאחר שעמדו והמתינו בתור ארוך, גילו שבאו לראות חדר ריק.
הרבה לפני קאפור היה איב קליין, אמן צרפתי, ששינה את עולם האמנות המודרנית. יש על אודותיו יותר מסיפור אחד: פעם הזמין אנשים לתערוכה בגלריה, אך לאחר שעמדו והמתינו בתור ארוך, גילו שבאו לראות חדר ריק
הוא הגדיר את עצמו כאמן חלל: "לא צייר מופשט, פיגורטיבי, וריאליסטי – פשוט בשביל לצייר את החלל הוא צריך להיות בו"; הוא יצר אירועי מופע (פרפורמנס) שבהם, בנוכחות תזמורת וברוב טקס, צָבע דוגמניות-רקדניות עירומות שהחתימו את גופן על יריעת הקנווס.
בעבודת אמנות שנקראה "קפיצה אל החלל הריק", התפרסמה תמונתו בעיתון יומי, כשיום אחד לבש חליפה, עלה על הגג, פרש ידיו לצדדים וקפץ הישֵר אל החלל.
הוא יצר עבודות מונוכרום (צבע יחיד), אותן עבודות שהוציאו שם רע יותר מכל לאמנות המודרנית: ריבוע של צבע נקי. תחילה היו אלה עבודות בכל מיני צבעים, ואחר כך בכחול.
בכחול הזה עסקינן: קליין, שבקריירה המאוד קצרה שלו (הוא מת בגיל 34) יצר עבודות קונספטואליות, מופעים, וציורים, התרכז יותר ויותר בצבע הכחול – צבע העומק והאינסוף.
אלא שהוא לא הסתפק בכך שהוא מזוהה כל כך עם הצבע הכחול – הוא גם רשם פטנט על הגוון, שקרא לו קליין אינטרנשיונאל: גוון אולטרה מרין עמוק ונקי. עד כמה שאני יודעת, קליין הוא האמן היחיד שרשם פטנט על צבע. פטנט רשום: צבע כחול קליין אינטרנשיונל
תערוכת מונוכרום של איב קליין:
בחזרה אל קאפור: בעודו חוקר את החורים השחורים של האמנות והנפש – יצרו מדענים חומר שנקרא Vanta black, שהוא השחור הכי שחור בעולם. החומר בולע 99.965 אחוז מהאור, ויוצר חושך מוחלט, המוחק כל תלת מימד וכל מציאות.
בחזרה אל קאפור: בעודו חוקר את החורים השחורים של האמנות והנפש – יצרו מדענים חומר שנקרא Vanta black, שהוא השחור הכי שחור בעולם. החומר בולע 99.965 אחוז מהאור, ויוצר חושך מוחלט, המוחק כל תלת מימד וכל מציאות
החומר מיוצר בתהליך כימי הגורם לפחם "לצמוח" בנָנו-צינוריות מקבילות לגמרי, ויוצר את פני השטח השחורים ביותר המוכָּרים לאנושות, בינתיים.
החומר פוּתח למטרות של מחקר בחלל, ליצירת כלי מדידה אטומים לגמרי לאור: טלסקופים וכיוצא באלה תוצרים שאין להם שום קשר לאמנות.
תהליך הציפוי של החומר מסובך ויקר. אניש קאפור רכש את הזכויות הבלעדיות לשימוש בחומר הזה לאמנות.
החברה שייצרה את השחור הזה החליטה לעבוד רק עם אמן אחד, וקאפור שעבודת חייו ממש הוקדשה, במיטבה, לפני השטח הבוהקים ביותר והחשוכים ביותר – התאים להם מאוד.
ההתבוננות אל תוך הבורות או החורים השחורים היא מוזרה. אתה חושב שהעין תתרגל לחושך, אבל זה לא קורה. כלום לא משתנה. בתערוכה אחת בפורטוגל נפל חובב אמנות לתוך היצירה ונחבל, גם היצירה ניזוקה.
היצירות של קאפור עם השחור הן אכן מרשימות ומופלאות. ההתבוננות אל תוך הבורות או החורים השחורים היא מוזרה. אתה חושב שהעין תתרגל לחושך, אבל זה לא קורה. כלום לא משתנה. בתערוכה אחת בפורטוגל נפל חובב אמנות לתוך היצירה ונחבל, גם היצירה ניזוקה. זה נשמע כמו בדיחה – איש אחד נפל לתוך אניש קאפור.
הבלעדיות הזאת עיצבנה אמנים אחרים, ובייחוד את סטיוארט סֶמפּל (http://stuartsemple.com/), אמן אנגלי צעיר בהרבה מאניש קאפור, ופחות מבוסס וידוע, אבל גם הוא אמן נחשב ומעניין, שעוסק בפופ ארט, במיצגים ובאמנות סביבתית וחברתית.
הנושא המלבב ביותר שהוא עוסק בו הוא אושר. סמפל, מכל מקום, הלך ויצר מהלך של קונטרה לשחור הכי שחור. הוא יצר צבע שהוא "הורוד הכי ורוד", במעבדה בסטודיו שלו, ובניגוד לוואנטה בלק, כל אחד יכול לרכוש את הצבע (ועוד צבעים) בחנויות שלו ברשת, ובמחיר שווה לכל נפש.
אבל הרכישה מותנֵית בחתימה על התחייבות שאתה לא אניש קאפור: מותר להשתמש בצבע לכל תכלית שהיא – מלבד לתת אותו לאניש קאפור. ובכל זאת אניש קאפור פרסם בטוויטר תמונה של האצבע שלו בתנועה מגונה – בורוד הכי ורוד של סמפל.
אבל הרכישה מותנֵית בחתימה על התחייבות שאתה לא אניש קאפור: מותר להשתמש בצבע לכל תכלית שהיא – מלבד לתת אותו לאניש קאפור. ובכל זאת אניש קאפור פרסם בטוויטר תמונה של האצבע שלו בתנועה מגונה – בורוד הכי ורוד של סמפל
סמפל אינו שוקט על שמריו: הוא יצר גם את החומר הנצנצי הכי נוצץ בעולם מאבקת יהלומים, לא פחות.
וגם במאבק על השחור טרם נאמרה המילה האחרונה: סמפל יצר במעבדה בסטודיו שלו את צבע האקריליק הכי שחור שיש, שהוא אמנם פחות שחור מהוואנטה בלק, אבל הוא צבע שאפשר לצבוע במברשת, בניגוד לוואנטה בלק, שגם בגירסתו השניה והפחות מסובכת דורש ריסוס בטמפרטורה גבוהה, ביצוע של מומחים.
וממילא אם אתה אינך אניש קאפור אתה לא יכול לרכוש אותו לצרכי אמנות. גם חברה אמריקאית פיתחה חומר מתחרה בשחור – גם הוא בנָנו טכנולוגיה – והוא כמעט שחור כמו הוואנטה בלק. סמפל, מצידו, גם פתח חנות ממש בלונדון למוצרי הצבע שלו, שניצב בה שומר בכניסה, כדי שאניש קאפור לא יכנס.
בינתיים לקאפור יש בלעדיות על השחור המוחלט לצרכי אמנות אבל לא על עיצוב; ולפיכך יצרו אדריכלים באולימפידת החורף בסיאול את הבניין הראשון בעולם שצבוע בשחור המוחלט, ובחברת ב.מ.וו יצרו את המכונית האולטימטיבית של באטמן, שצופתה כולה, מלבד הפנסים, בשחור משחור.
לאורך כל הסיפור הזה אני לא יכולה שלא לחשוב על כך שמי שבאמת זקוק לחומר הזה אלה אנחנו בתיאטרון: בייחוד בתיאטרון השחור אבל לא רק בו!
אני כבר רואה בדמיוני את הסטודיו החדש של מעצב התאורה במבי, כמו חור שחור של אניש קאפור, ומקדישה את הסיפור באהבה לשחקן סוהיל חדאד והבמאי אכרם תילאווי שנפל בחלקי העונג לעבוד איתם על הצגת "עיניים מדברות" בפסטיבל המסרחיד שהסתיים בסוף השבוע החולף.
שניהם התלוננו מרה על הקיר הכחול והמבריק בתיאטרון בעכו שהפריע להם בהצגה, ורק מחוסר אמצעים לא יכולתי לרכוש בשבילם את הצבע השחור הזה, שיגאל אותם ממצוקתם.
אניש קאפור, פסל "קלאודגייט" בשיקגו, המכונה "שעועית".
הקצת פחות שחור של סטיוארט סמפל – זמין לכל אדם מלבד אניש קאפור.
הענן סמיילי של סטיוארט סמפל מעבודות על אושר.
הורוד הכי ורוד של סטיוארט סמפל
עוד בחנות של סטיוארט סמפל: אבק יהלומים
טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.
למקרה שפיספסת
פרשת הזיופים בקלפי בפרדיס: ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 לא תכלול בשלב זה את ההצבעות בקלפי מס׳ 9 בפרדיס, לאחר שאישרה כי ישנן ״ראיות ממשיות״ לביצוע זיופים באמצעות הוספת פתקי הצבעה.
זמן ישראל חשף שלשום (רביעי) כי אדם שהתחזה להיות נציג ועדת הבחירות הגיע לקראת ערב אל הקלפי בפרדיס ודרש מכל נציגי המפלגות לעזוב את חדר הקלפי – למעט נציג הליכוד. המתחזה ונציג הליכוד נשארו בחדר לבדם, למרות מחאות הנציגים האחרים שניסו בכל כוח להיכנס בחזרה לחדר.
משהצליחו, סיפר אחד מהנציגים לזמן ישראל, "ראינו דבר מוזר: נציג הליכוד עמד מאחורי הפרגוד, וכשראה שנכנסנו ושאנחנו מסתכלים עליו ומתקדמים אליו, הוא יצא וסידר את מכנסיו וחגורתו, ויצא משם במהירות ובבהלה. נכנסנו לתא, וראינו שהוא השאיר אחריו ערמה של יותר מ-100 מעטפות חתומות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות, ובתוך המעטפות הסגורות היו פתקים של מחל".
בהודעה שהוציאה היום ועדת הבחירות המרכזית על התוצאות הסופיות (הלא רשמיות), נאמר (הדגשים במקור):
תוצאות אלו אינן כוללות את תוצאות ההצבעה בקלפי מס' 9.0 בפורידיס בה היה ניסיון לזיוף ע"י הוספת פתקי הצבעה; לקראת סוף יום הבחירות התקבל בוועדת הבחירות המרכזית דיווח ממפקח טוהר הבחירות לעניין האירוע. לאחר התייעצות עם יו"ר ועדת אזורית חדרה, הוחלט כי הקלפי לא תספר במקום אלא תובא בשלמותה לוועדת הבחירות המרכזית ותבדק שם. הקלפי נבחנה ע"י ועדת הבחירות המרכזית, בחינה מעמיקה ויסודית ונמצאו בה ראיות ממשיות לחשד לעבירה והיא תועבר לחקירת המשטרה.
עד כה נספרו 99.8% מהקולות, כאשר 14 קלפיות, כולל זו בפרדיס, לא נכללו בספירה בשל חשד לאי סדרים או זיופים.
"תוצאות אלו אינן כוללות את תוצאות ההצבעה ב-14 קלפיות, אותן ממשיכה הוועדה לבדוק בבדיקה מעמיקה ויסודית, נוכח העובדה שבקלפיות אלו אירעו במהלך יום הבחירות אירועים חריגים בתחום טוהר הבחירות״, נאמר בהודעה.
"בדיקתן הסופית טרם הסתיימה. מקרים אלו נתגלו חלקם ע"י סיירת מפקחי טוהר הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית, חלקם ע"י מזכירי ועדות הקלפי וחלקם ע"י נציגי הסיעות".
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הייתי מאמין לך אם זה לא היה ניסיון לרווח פוליטי ובאמת דן על בע"ח.
אם לא היית צריך לרכב על הגב של טל גלבוע בשביל להעביר נקודה.
סטיב בסט (Best) אמר בפשטות – כמובן שאתם יכולים להיות ימנים וטבעונים, אבל הקריאה לשחרור בעלי חיים היא קריאה שמקורה בשמאל.
כן, אבל הוא כבר אמר גם ששיחרור בע"ח יגיע עם אלימות וטרור, אני מבין שאתה בעד או סלקטיבי עם זה?
אז המקור של הטבעונות הוא בשמאל כי מישהו ככה סתם אמר?
איזה מקור? היפים ופנקיסטים?
זו הזיה שהאדם יפסיק לנצל ולגדל עבדים כי יום אחד יתעורר אצלו מצפון ככה סתם מעצמו.
צריך את האסונות האלה כדי שהאדם האופורטיוניסט יבין שהוא בעצם מתאבד.
אז המקור הוא השמאל?
אם כך אז במקור כתוב שמדינת ישראל ניתנה לעם ישראל ואז במקור אנחנו היינו כאן קודם וזה שלנו אלא שהאנגלים נתנו את מה שמעולם לא היה שלהם?
מה המשקל של לדבר על המקור? לגיטימציה להרוג? לגרש? לנדות את העם? את רוב העם? לא הבנתי.
במקור, ימין זה זבוטינסקי.
זבוטינסקי זו הגנה והתגוננות, לגמרי במקרה, זו גם האידאולוגיה הטבעונית.
לא השמאל של לתת את הלחי השניה אלא סוג הפצפיזם שרואה בזכות להגנה עצמית והגנה על האחר. לא יוזמים תקיפה אבל מתגוננים.
נחש מה? המין האנושי יזם התקפה על בע"ח, השמאל לא חף מכך ולא באמת אכפת לו מהאחר. אבל לגור בתל אביב והסביבה, זה אפשרי גם ללא אכפתיות משאר המדינה ומהעם היהודי.
כי הימין בסדר גמור ולמעשה, יש כ 100 מנדטים בישראל לימין.
אלא שמה קרה במשך השנים? הדתיים התחברו לימין.
זו ורק זו, הבעיה של הימין וגם של המקור שלה, זבוטינסקי.
המקור, נטיה לחילוניות, בדיוק כמו המרכז שמאל אבל להכיר בכך שגורלנו הביא אותנו לכאן כדי לשרוד ובגלל שאנחנו יהודים, פשוט להפנים את זה ברקע.