אורן בן יוסף
הזמן של
אורן בן יוסף

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון – "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני – "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

חמש רמות של חומרה וסבל

שלשום פורסם הדו"ח השנתי של המועצה לניסויים בבעלי חיים, המתאר בצורה סטטיסטית את מספר בעלי החיים שנוצלו במעבדות בשנת 2019. מה ניתן ללמוד בין השורות מהדו"ח החדש של המועצה לניסויים בבעלי חיים? מצד אחד – לא הרבה דברים חדשים, אבל מצד שני אולי זה הזמן להתחיל לשאול כמה שאלות קשות. כל הנתונים המוצגים בטקסט זה נלקחו מדוחות המועצה.

לפני כשנה סיימתי את עבודתי באגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. העמדה בה אנו, פעילות ופעילים באגודה, החזקנו ועודנו מחזיקים היא, שניסויים בבעלי חיים הם מעשה איום ואסור, ואין זה משנה מה הסיבה לקיומם של אותם ניסויים.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שנים על גבי שנים אני במאבק ורבים אתי נגד הניסויים ותיפקודה הלוקה בחסר בלשון המעטה של הגוף השנוי במחלוקת הזה. המועצה. אעלק. המועצה הזו שמה לצחוק אם זה לא היה כה טרגי ועצוב את הממשל התקין... המשך קריאה

שנים על גבי שנים אני במאבק ורבים אתי נגד הניסויים ותיפקודה הלוקה בחסר בלשון המעטה של הגוף השנוי במחלוקת הזה. המועצה. אעלק.
המועצה הזו שמה לצחוק אם זה לא היה כה טרגי ועצוב את הממשל התקין כשהיא פועלת בניגוד עניינים מזה שנים, ומהמרכיבים אותה הם ברוב עושי הניסויים או גורמים בתחום. בושה וחרפה. מה גם שהסבל הנוראי ההמוני הזה לא הכרחי ולא נחוץ ובודאי שאינו ראוי. יש בקשות לניסויים שהוגשו ונדחו? תשאלו….לא תקבלו תשובה….לא יודעת אם יש בכלל כאלה שנדחו

אפילו סליחה אני לא מעיזה לבקש מהקורבנות הרבים לאין סוף על הסבל המחריד שהאדם מעביר אותם, כי אנו לא מסוגלים ולא מצליחים שנים כה רבות להפסיק את הזוועה הזו.

עוד 1,290 מילים ו-3 תגובות

וירוס ללא תכלית

לרגע קצר, התרבות המערבית היהירה, שמזמן השתעממה מאזורים מרוחקים ומוכי אסון, חוזה בקסם, שנראה בעיניה כאחיזת עיניים מרושעת: הרקע, כלומר "הטבע", הופך להיות לחזית. הנה וירוס ללא תכלית.

מול הרבה יותר מידי הכרזות בפייסבוק, לפיהן זה נאיבי לחשוב שהמשבר העולמי הוא לא אירוע מהונדס בקפידה (מהי בדיוק מטרתו של מעשה כזה?), אני רוצה להציע הצעה אחרת לנאיביות – הנאיביות שבטענה שיש ריבון, אנושי, במעשה החירום הזה.

הנה מוסר השכל א-הומני שאפשר ללמוד מהאירוע הזה: תראו – בני האדם הם רק התווך בו עובר, מתפשט, משגשג ולבסוף דועך הווירוס הזה. הנה ישנה ישות, במובן הכי פחות מוחשי של המילה, שמתקיימת דרכנו ולא אנחנו דרכה. את זה קשה לנו, המאמינים האדוקים של עליונות האדם על הטבע ושל ניצולו בכל דרך אפשרית לשימושינו, לעכל.

הנה ישנה ישות, במובן הכי פחות מוחשי של המילה, שמתקיימת דרכנו ולא אנחנו דרכה. את זה קשה לנו, המאמינים האדוקים של עליונות האדם על הטבע ושל ניצולו בכל דרך אפשרית לשימושינו, לעכל

החיים הנוחים של המערב כבר השכיחו מאיתנו את העובדה שה"טבע" הוא לא רק דשא ירוק, ים נקי ועצים גבוהים. הטבע הוא גם רעידת אדמה, צונאמי, התפרצות הר געש שמחריבה את כל החיים סביבה, התרסקותו של מטאור וכן – גם מגיפה כלל עולמית. בתרבות שבה לכל דבר צריכה להיות תכלית אנושית – לבני אדם אחרים, לבעלי חיים לא אנושיים, לצומח ולדומם, הרי לא יתכן שצץ לו גורם חצוף שישנה את חיינו, ככה משום מקום. זו הראייה הזו, הנאיבית כמו שהיא אכזרית, שגורמת לנו לשכוח מהו הטבע ולמה הוא מסוגל, עם סיבה, אבל בלי תכלית.

הסיבה: במקום להאמין בתכלית, עלינו לחשוב ברצינות על הסיבה להתפרצותה של הקורונה, כמו להתפרצותן של הסארס, הפרה המשוגעת, שפעת העופות ושפעת החזירים. הנה, בלי שרציתי, שלוש המחלות האחרונות שהזכרתי הסגירו את הסיבה בשמן. בתור פעיל למען בעלי חיים, כשמדברים איתי על ההמצאה המוזרה הזו, "כפייה טבעונית", זה תמיד קשור לכך שיש לי את החוצפה לבקש מאנשים לא לתרום לרצח התעשייתי של בעלי החיים בדיוק בזמן שלא בא להם לשמוע על כך.

אולי הגיע הזמן – לצד סגר המדינה, התרסקות הכלכלה ומוות של בני אדם – לשים לב איך מלבד הפגיעה באינספור קורבנות לא אנושיים, ישנם גם כל כך הרבה קורבנות אנושיים לכפייה של תעשיית המזון מן החי, שמחוללת מגיפות ועמידות לאנטיביוטיקה שפוגעת ברבים כל כך, עוד לפני שפגעו בעצמם באמצעות בליעת גופותיהם של בעלי החיים.

כל כך כבדה אכילת בעלי החיים על כתפיהם של היצורים הלא אנושיים, של המערכת האקולוגית ושל בני האדם.

במקום להאמין בתכלית, עלינו לחשוב על הסיבה להתפרצות הקורונה, כמו להתפרצות הסארס, הפרה המשוגעת, שפעת העופות ושפעת החזירים. הנה, 3 המחלות האחרונות הסגירו את הסיבה בשמן

רוצים לדבר על ספינים? הנה מולנו ממש, נמצא הספין הגדול מכולם: הקונספירציה הערמומית שדרכה מצליחים מי שאוכלים חיות להימלט בכל פעם מחשבון נפש לאור הקטסטרופה לה הם גורמים. הנה הכפייה הגדולה – כפייה של אלימות, של סבל ושל מוות, כפייה של הרס סביבתי שאין שני לו וכפייה של מגיפה – של מוות לבני האדם.

עם קצת חשיבה אנחנו יכולים להדביק תכלית מועילה לאסון הנוכחי. ללמוד ממנו ולגדול בעזרתו, לעצור את האלימות האוניברסלית שלנו כלפי בעלי החיים ובכך גם לחסוך סבל מעצמנו. זה יכול לקרות ממש עכשיו, החל מהקניות המבוהלות הבאות שלנו בסופרמרקט הקרוב.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים

תהיות של חתול

"מאחר שהגעתי לרמת בינה שכזאת, אין עוד דבר שעלי לבקש מן הטבע, מבני האדם ובעצם מאיש, מלבד אולי כמה זלילות קטנות ממתקן הצלייה. לא נותר לי אפוא אלא לשקוט על שמרי חכמתי, כי אין שלמות נשגבת משלמותי ומעולם לא חדר שום חתול הוגה לעומק סודם של הדברים כפי שעשיתי אני". (מתוך: חייו והשקפותיו הפילוסופיות של חתול, מאת איפוליט טן)

בספרו "להבין חתול", סם שמואל רקובר יוצא למסע נחוש ומרתק במטרה להבין את היצור הזה, אחד היצורים הכי קרובים למרחבם של בני האדם, אך עדיין הכי מסקרנים ולא מובנים בתוכו. מה לא נאמר על אותם יצורים, בין אם שצבעם השחור מורה על שטניותן של הנשים שטיפלו בהם, ובין אם שהם עצמם, כך בסיפורים וגם בסרטים, בכלל אינם שייכים לגמרי רק לעולם שלנו?

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,262 מילים

מת בגלל החטאים שלנו

"הלכתי לבית-מטבחיים לצפות במה שמכונה "שחיטה חשמלית", וראיתי שהצמידו לרקותיהם של החזירים מלקחי מתכת גדולים שחוברו לזרם חשמלי (125 וולט). ברגע שהמלקחיים תפסו בחזירים הם איבדו את הכרתם, התקשחו, ואחרי שניות אחדות נתקפו פרכוסים, כמו כלבי הניסוי שלנו. ברגעים אלה של אבדן ההכרה (תרדמה אפילפטית), השוחט דקר את החיות והקיז את דמן בלא קושי". (אוגו צ'רלטי, פסיכיאטר, מתאר כיצד "המציא" את שיטת הטיפול בהלם חשמלי, 1954, צוטט בספר "דוקטרינת ההלם" של נעמי קליין)

בוודאי ראיתם את התמונה, או לפחות שמעתם את הסיפור הנוראי. פארק שעשועים סיני פרסם את עצמו על ידי השלכתו של חזיר אומלל בכבל בנג'י מגובה של כמעט שבעים מטרים. החזיר היה עטוי גלימה סגולה, וזעק זעקות אימה, אימה אמיתית, כאשר הופל מטה. לאחר מכן נלקח החזיר למשחטה. אנשים שונים בוודאי כבר אכלו מבשרו.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 800 מילים

מי שמחכים לתחילתה של מלחמת העולם השלישית נרדמו בשמירה  

הפילוסוף ז'אן בודריאר כבר כתב בעבר שמלחמת העולם השלישית החלה מזמן וכבר הספיקה להסתיים. זו היתה המלחמה לה אנחנו קוראים "המלחמה הקרה", ובסופה ניצח הקפיטליזם ושינה את פני העולם.

אנחנו רגילים לחפש תבניות מוכרות, ולכן מוכנים להגדיר את מלחמת העולם השלישית רק ככזו בה מדינות שונות יתקיפו אחת את אזרחיה של השנייה בנשקים קונבנציונאליים ולא קונבנציונאליים (והרי מה שווה הפחד ממלחמת עולם בלי הפחד מנשק גרעיני? זה היה כל כוחה של המלחמה הקרה), אבל פנים רבות למלחמה והנה – היא כבר הספיקה להסתיים הרבה לפני שטראמפ בקע בגאוותה של אירן ושלח מיליוני בני אדם לחשוב על האפשרות לפרוץ מלחמה נוספת.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

יום מושלם

בשבוע שעבר נראה שעסקנו כולנו במה שנראה כדבר הנכון והחשוב ביותר שיש לחלוק עליו ולהתדיין בו. אני כמובן מדבר על עבודת האמנות של מאוריציו קטלן – אותה בננה שהדביק לקיר בעזרת סרט הדבקה כסוף.

עכשיו – אני יודע שכמורה לאמנות אני אולי לא עושה את עבודתי כראוי, אבל לא ממש התעניינתי באותה אודיסאה פוליטית, אקטואלית, תרבותית ואינטרנטית, שפרצה לה ביום בהיר אחד בעמודי החדשות.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 801 מילים

אינני מאמין בקיומם של סרטי אימה

"כל חברה מגיעה בסופו של דבר למצב של חבישת מסיכות" / ז'אן בודריאר, מתוך "אמריקה".

נהוג לחשוב ששיפור היכולות הטכנולוגיות שלנו יוכל להקל או לשחרר את בעלי החיים המשועבדים בתעשיות השונות, אבל חווה אחת ברוסיה מלמדת שיכולות טכנולוגיות הופכות אותנו לאלימים ולחמדניים יותר, אפילו עד לאובדנה של המציאות.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,372 מילים

החקלאות שמאיימת על העולם

המאבק נגד הפגיעה בבעלי החיים המשועבדים במשקים נפרש על גבי מספר חזיתות. מבחינתי האישית – הייתי שמח מאד לו היינו כולנו עוצרים את האלימות כלפי קורבנות אלו, מעצם היותם קורבנות החשים כאב וצער ושאינם רוצים למות, אך אני יכול רק לשמוח על כך שיותר ויותר אנשים מפסיקים לצרוך מוצרים מן החי גם מתוך סיבות בריאותיות וסביבתיות.

אכתוב כאן היום על נגזרת אחת של החזית הסביבתית, נגזרת שהמפלצתיות שלה כמעט ובלתי ניתנת לתפיסה, ויש לכך סיבה טובה.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חוץ מהפניית חצי אשמה מוצדקים לתעשיית הבשר כולל הדוכנים שמוכרים מנות מהירות ולחלק של המגדלים החקלאים ראוי ונכון לפנות לצרכנים. ה"חוליה הכי חלשה" של 'חזית הצרכנים' של הבשר הם הילדים שאוכל... המשך קריאה

חוץ מהפניית חצי אשמה מוצדקים לתעשיית הבשר כולל הדוכנים שמוכרים מנות מהירות ולחלק של המגדלים החקלאים ראוי ונכון לפנות לצרכנים.
ה"חוליה הכי חלשה" של 'חזית הצרכנים' של הבשר הם הילדים שאוכלים מה שנותנים להם ולפיכך ראוי להפנות את מההסבר ו"התעמולה" כלפיהם שנפשם רכה ורגישותם רבה ועדיין יש פתחים ריבים להגיע למוחם דרך ליבם.
אצל המבוגרים יותר הפתחים הפכו לסדקים ולעיתים רחוקות יותר הסדק נפתח לכדי פירצה ואולי אז גם סכר הרוע והשגרה מתמוטטים.

עוד 767 מילים ו-1 תגובות

לחייך ולעשות פרצוף שמח

לא. אין ספוילרים. עדיין לא צפיתי בסרט "הג'וקר".

בכתבה מעניינת מאד שפורסמה בעיתון הארץ, סופר על כוכב הלכת נוגה, על הניסיונות הרבים לראות את פניו ועל ההצלחות הקטנות במשימה זו. נוגה הוא שכננו השני, קרוב יותר לשמש ומכוסה כולו בשכבת עננים שגרמה במשך שנים רבות לבני אדם שונים לדמיין ולפנטז על העולם אותו היא מסתירה. המסתורין מעורר את הנפש. מה אם ישנו כדור ארץ נוסף המסתתר לו מתחת לעננים?

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אתה כותב מדהים, וכן, גם אני חושבת שאפשר במקרים מסוימים לכתוב על משהו בלי לראות. אפשר לכתוב גם אחרי שרואים, אבל זה לא יהיה אותו דבר. שניהם לעומת זאת יהיו נכונים. עושה צמרמורת הפוסט שלך, ... המשך קריאה

אתה כותב מדהים, וכן, גם אני חושבת שאפשר במקרים מסוימים לכתוב על משהו בלי לראות. אפשר לכתוב גם אחרי שרואים, אבל זה לא יהיה אותו דבר.
שניהם לעומת זאת יהיו נכונים.
עושה צמרמורת הפוסט שלך, אולי בשל הנגיעה שלי מזה שנים כה רבות לאכזריות הנוראה של ניסויים בבעלי חיים, למפלצתיות של עושיהם, ואכן כמה זה דומה לגוקר, לליצן, שמחייך ואינך יודע מה מסתתר בפנים….
תודה

עוד 837 מילים ו-1 תגובות

ברוכים הבאים למפה המרופטת של המדבר של הממשי

בודריאר פותח את ספרו "סימולציות וסימולקרה" וכותב: "לו יכולנו לבחור באגדה של בורחס בתור האלגוריה היפה ביותר לסימולציה, אגדה שבה הקרטוגרפים של האימפריה משרטטים מפה כה מפורטת עד שבסופו של דבר היא מכסה בדיוק רב את הטריטוריה", מתוך מחשבה שלבסוף למפה יהיה ערך רב יותר מאשר לאדמה עצמה.

ותראו, אולי לא נחזה במחזה מושלם יותר: בכתבה של עיתון הגארדיאן, שתורגמה ופורסמה בעברית בעיתון "הארץ", מסופר על חוקרים המתכננים לסרוק בלייזר את פני כדור הארץ למען הדורות הבאים, לפני ששינויי האקלים ישנו אותו "מן היסוד". הרס העולם, הכחדתם של בעלי חיים רבים ושעבודם של בעלי חיים אחרים – נראה שכל מה שאלו יכולים לעשות הוא לגרום לנו לבנות מצבה וירטואלית, ולא יותר.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 944 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה