המהפכה המשטרית ("הרפורמה במשפט") אמורה לבטל כמעט לגמרי את היכולת של בית המשפט העליון לבטל חוקים. יכולת הקיימת בכל מדינה דמוקרטית.
לפי אחת ההצעות של יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן לתיקון חוק יסוד: השפיטה – הנידונה בכנסת לקראת קריאה ראשונה – בית המשפט יוכל לבטל חוקים רק אם הם סותרים במפורש חוקים שהוגדרו כ"חוקי יסוד" – ורק בהחלטה פה אחד של כל 15 שופטי העליון.
לפי ההצעה של שר המשפטים יריב לוין, בג"ץ יוכל לבטל חוקים בתנאים דומים אך ברוב של 12 מתוך 15 השופטים. לפי הצעה אחרת של רוטמן – שאושרה בקריאה ראשונה – העליון לא יוכל לבטל בכלל חוקי יסוד.
כמו כן, לפי הצעה נוספת – שגם היא אושרה בקריאה ראשונה – הכנסת תוכל להוסיף לחוקים שבכל זאת בוטלו או יבוטלו בבג"ץ "פסקת התגברות", שתבטל את הביטול.
מאז הקמת המדינה בג"ץ ביטל 22 חוקים שסתרו חוקי יסוד או את העיקרון הבסיסי של השוויון בפני החוק. חלק מהחוקים הללו נוגעים לחיי היום־יום של אזרחי המדינה, פגעו בחירותם או במחייתם הבסיסית או הפלו בין אזרחים. להלן שבעה חוקים כאלה.
1. שלילת קצבת הבטחת הכנסה מבעלי רכב
עד 2012, חוק הבטחת הכנסה – שמבטיח קצבה בסיסית לאזרחים שאינם יכולים לעבוד – אסר על נזקקים המחזיקים רכב (בבעלותם או לא) לקבל קצבת הבטחת הכנסה.
סלאח חסן, מובטל כרוני שחי מהבטחת הכנסה, ביקש מהביטוח הלאומי אישור להחזקת רכב להסעת בתו העיוורת במקביל לקבלת הקצבה. הבקשה סורבה – והוא עתר לבג"ץ בעזרת עמותת "סאות אלעמל" ("קול העובד"). לעתירתו צורפו עתירות שהגישה עמותת "איתך" בשם חמש אימהות יחידניות, שנדרשו להחזיר לביטוח לאומי כספי קצבאות בגלל החזקת רכב.
סלאח חסן, מובטל כרוני שחי מהבטחת הכנסה, ביקש מהביטוח הלאומי אישור להחזקת רכב להסעת בתו העיוורת – ולהמשיך לקבל קצבה. הבקשה סורבה והוא עתר לבג"ץ
העותרות טענו כי החזקת הרכב חיונית לחולים, לתושבי פריפריה ולמחפשי עבודה, וכי שלילת הקצבה מהווה פגיעה בזכותן הבסיסית לחיים בכבוד. המדינה טענה בתשובה שלא ניתן לבטל זכויות סוציאליות בבית משפט משום שהכנסת מעניקה אותן לפי המדיניות הכלכלית־חברתית שלה – והן אינן זכויות חוקתיות המוגנות בחוק יסוד.
שבעת שופטי בג"ץ שדנו בעתירה, קיבלו אותה פה אחד. בפסק הדין נכתב, בין היתר:
שלילת הקצבה פוגעת בזכות לקיום מינימלי בכבוד, פגיעה שאינה מידתית. היא סותרת את חוק היסוד כבוד האדם וחירותו. הזכות לקיום מינימלי […] מצויה בלבו של כבוד האדם.
בג"ץ נתן לכנסת חצי שנה לתיקון החוק כדי שנזקקים עם רכב יוכלו לקבל את הקצבה. באוגוסט 2012 תוקן החוק ומאז נזקקים בעלי רכב יכולים לקבל הבטחת הכנסה, במגבלות מסוימות על מחיר הרכב והשימוש בו.
2. מעצר חיילים לארבעה ימים לפני הבאתם בפני שופט
בעבר, חוק השיפוט הצבאי התיר לשוטרים צבאיים וקצינים לעצור חיילים החשודים בעבירות ולהחזיקם במעצר – בלי להביאם בפני שופט – זמן ארוך יותר מכפי שמותר לעשות לאזרחים. שרי הביטחון קיצרו עם השנים את משך המעצר המקסימלי בלי אישור שופט משבועיים לארבעה ימים.
שגיא צמח, חייל סדיר, נעצר ב־1999 בידי שוטר צבאי בחשד שערק – והוחזק במעצר חמישה ימים בלי שפגש שופט. צמח עתר לבג"ץ באמצעות עורך דין פרטי, וביקש להורות לצה"ל להביא אותו בפני שופט או לשחררו, בטענה שמעצרו נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
חייל נעצר ב־1999 בידי שוטר צבאי בחשד שערק – והוחזק במעצר חמישה ימים בלי שפגש שופט. הוא עתר לבג"ץ בטענה שמעצרו נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
צמח פגש שופט לפני שבג"ץ הספיק לדון בעתירה, נשפט ונאסר לחודשיים. אולם, הסניגוריה הצבאית והאגודה לזכויות האזרח, שהצטרפו לעתירתו, ביקשו להפוך אותה לעתירה עקרונית נגד מעצרים כאלה.
בג"ץ קיבל את בקשתם להמשיך לדון בעתירה, בטענה שהעתירה "נוגעת לעקרונות שלטון החוק" ושמעצרים כאלה מתבצעים לעתים קרובות. העותרים ביקשו להורות לצה"ל להביא חיילים עצורים בפני שופט תוך יממה אחרי המעצר, בדומה לאזרחים. צה"ל טען בתשובה שהמעצרים נובעים מאופי השירות הצבאי וממחסור בשופטים צבאיים.
עשרה מ־11 השופטים שדנו בעתירה קיבלו אותה. השופטים קבעו שמעצר כזה מהווה פגיעה בחירות החיילים "במידה העולה על הנדרש מאופי השירות". השופטים נתנו לכנסת חצי שנה לשינוי החוק והמליצו לקצר את הזמן המקסימלי ל־48 שעות.
השופטים קבעו שהמעצר פוגע בחירות החיילים "במידה העולה על הנדרש מאופי השירות" ונתנו לכנסת חצי שנה לשינוי החוק. הם המליצו לקצר את זמן המעצר ל־48 שעות
השופט יעקב קדמי, בדעת מיעוט, פסק שיש לדחות את העתירה. קדמי ציין:
אל לבית המשפט להשתמש בסמכותו הקיצונית לבטל חוק בסוגיה תאורטית ולא קונקרטית […] הואיל ושלטונות הצבא הודיעו שבכוונתם לתקן את החוק, אין צורך בהתערבות שיפוטית, אף אם הדבר ייקח שנים.
הכנסת, בהובלת הממשלה, תיקנה את החוק בשנת 2000 ומאז צה"ל עוצר חיילים לפני הבאתם בפני שופט ליומיים בלבד.
3. פיצויים למפוני ההתנתקות
חוק פינוי־פיצוי, שהסדיר את ההתנתקות מרצועת עזה, קבע כי המפונים מעזה לא יוכלו להגיש תביעות נזיקין אזרחיות על הפינוי מעבר לפיצוי שנקבע להם בחוק עצמו – וכי הפיצוי יינתן למפונים בני 21 ומעלה בלבד.
לקראת ההתנתקות, הגישו המועצה האזורית חוף עזה וארגוני ימין 12 עתירות לבג"ץ נגד חוקיות ההתנתקות, בטענה לעבירה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. העתירות נדחו ברוב של 10 שופטים מול השופט אדמונד לוי.
השופטים טענו כי החוק הישראלי אינו חל בעזה, שהיא "שטח לוחמתי" שלא סופח למדינה, ושחוק כבוד האדם וחירותו מאפשר הפרה מידתית שלו לתכלית "ראויה" – וההתנתקות היא הפרה מהסוג הזה.
אולם, השופטים פסקו שהמפונים יוכלו להגיש תביעות פיצוי אזרחיות, נוסף על הפיצוי שיקבלו, ושגם מפונים מתחת לגיל 21 זכאים לפיצוי, כדי למנוע הפרה לא מידתית של חוק היסוד.
השופטים פסקו שהמפונים מעזה יוכלו להגיש תביעות פיצוי אזרחיות נוסף על הפיצוי שיקבלו – ושגם מפונים מתחת לגיל 21 זכאים לפיצוי
4. הפליית להט"ב בפונדקאות
עד לאחרונה, חוק תרומת ביציות התיר רק לזוגות הטרוסקסואליים ולנשים יחידניות לקיים הליך פונדקאות בישראל – ורק במקרים שבהם האם לא יכולה להיכנס להיריון. זוגות גברים, שהם רוב הנעזרים בפונדקאות, נאלצו להיעזר בפונדקאיות בחו"ל.
איתי ויואב ארד־פנקס, זוג גאה שרצה להביא ילדים לעולם, עתרו לבג"ץ יחד עם עוד שני גברים, שתי נשים, עמותת אבות גאים וסוכנות הפונדקאות תמוז, וביקשו לאפשר גם לאבות יחידניים ולזוגות חד־מיניים להסתייע בפונדקאיות בישראל. בפברואר 2020, חמשת השופטים שדנו בעתירה קבעו כי החוק בנוסח הישן היה לא חוקתי, כיוון שכלל אפליה ופגיעה בזכות להורות.
ארבעה שופטים נתנו למדינה ארכה של שנה לניסוח חוק חדש "שיכלול הסדרה מפורטת והוליסטית המתאימה למכלול החוקים העוסקים ברבייה ופריון ויבטא מחויבות לזכות לשוויון ולהורות של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין".
השופט עוזי פוגלמן, בדעת מיעוט, קבע כי האיסור על זוגות חד־מיניים וגברים להיעזר בפונדקאיות יבוטל תוך שנה, גם אם הכנסת לא תתקן עד אז את החוק. אחרי שנה המדינה ביקשה ארכה נוספת לשינוי החוק בשל מגפת הקורונה ושתי מערכות הבחירות. ביולי 2021 החליט בג"ץ לתת למדינה חצי שנה נוספת – שאחריה האפליה נגד הגברים תתבטל גם בלי שהכנסת תשנה את החוק.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה בהחלטה:
בעוד שישה חודשים, כל מי שסובל ממגבלת פריון […] שניתנת לפתרון רק על ידי פנייה להליך פונדקאות, יוכל לעשות זאת בישראל, כך שייווצר שוויון בין אישה הסובלת מבעיה רפואית לגבר.
בינואר 2021 שר הבריאות דאז ניצן הורוביץ תיקן את החוק בהתאם לפסיקה.
זה קורה. היום אנחנו עושים היסטוריה. בדיוק כפי שהתחייבנו, בעוד שבוע מהיום נאפשר גם ללהט"בים גישה שווה לפונדקאות בישראל.
אנחנו הופכים את מערכת הבריאות הישראלית לאחת המתקדמות ביותר בעולם ביחס לקהילה הגאה ולכל אדם באשר הוא ובאשר היא.
גאווה והתרגשות גדולה. pic.twitter.com/HF3C5uZwCb
— Nitzan Horowitz ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) January 4, 2022
5. קריטריונים להטבות מס ליישובים
המדינה מחלקת הקלות במס לתושבי יישובים מסוימים. רשימת היישובים שתושביהם זכאים להטבות נמצאת בפקודת מס הכנסה ונקבעת בכנסת. בעבר לא הוגדרו הקריטריונים שלפיהם ניתנו ההטבות. ברשימה לא היו יישובים ערביים ודרוזיים, אף שחלקם עניים ושוכנים סמוך ליישובים יהודיים שכן קיבלו הטבות.
יישובים יהודיים וערביים עתרו לבג"ץ וטענו שהם מופלים לרעה ושאין קריטריונים ברורים לחלוקה. את העתירה הגישו האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה, תשעה יישובים ערביים ודרוזיים ותושביהם וכן עכו, טבריה, נהריה, המועצה האזורית תמר וההתנחלות אריאל.
בעבר לא הוגדרו הקריטריונים למתן ההטבות. ברשימה לא היו יישובים ערביים, אף שחלקם שוכנים סמוך ליישובים יהודיים שכן קיבלו. יישובים עתרו לבג"ץ בטענה לאפליה
בג"ץ חיבר את כל העתירות יחד. השופטים ביקשו כמה פעמים מהממשלה ומהכנסת לקבוע קריטריונים ברורים להטבות כדי לייתר את העתירה, אבל לא נענו. ב־2012 בג"ץ פסק:
חלוקת ההטבות ליישובים ללא קריטריונים ברורים, גלויים ושוויוניים פוגעת בזכות לשוויון.
השופטים שדנו בעתירה – הנשיאה בדימוס דורית בייניש, אשר גרוניס ואליעזר ריבלין – קבעו שיש להוציא מרשימת היישובים הזכאים להטבות חמישה יישובים יהודיים, ביניהן ערד ובית שאן, ולהוסיף שלושה יישובים ערביים ודרוזיים. השופטים גם הורו להכין קריטריונים לחלוקת ההטבות.
בעקבות ההחלטה, הממשלה והכנסת קבעו קריטריונים לפי הגודל, המצב הכלכלי והמיקום של היישובים.
6. קצבאות ומלגות ייחודיות לאברכים
כ־100 אלף אברכים חרדים לומדים בכוללים ומתקיימים מקצבה ממשלתית ("מלגת האברך") ומתרומות, דבר שמעורר זעם בחברה החילונית.
בעבר, חלק מהאברכים היו זכאים גם לקצבאות הבטחת הכנסה. עמותת עם חופשי עתרה לבג"ץ וביקשה לבטל לאברכים את הקצבה. זאת, בטענה שקצבת הבטחת הכנסה מיועדת למי שאינם יכולים לעבוד, או מחפשים עבודה במשך תקופה ארוכה ולא מוצאים. האברכים, לעומת זאת, לא עובדים מבחירה.
בעבר, חלק מהאברכים היו זכאים גם לקצבאות הבטחת הכנסה. עמותת עם חופשי עתרה לבג"ץ וביקשה לבטל את הקצבה, בטענה שהיא מיועדת למי שאינם יכולים לעבוד. האברכים, לעומת זאת, לא עובדים מבחירה
בג"ץ קיבל את העתירה. בפסיקה מ־2010 נקבע, בין היתר:
הענקת הקצבה לאברכים פוגעת פגיעה לא מידתית בעיקרון השוויון […] השתייכותם של האברכים לקהילה המקדשת את לימודי התורה אינה מצדיק פגיעה בשוויון בין כלל אזרחי המדינה.
חלק מהאברכים קיבלו בעבר גם מלגת לימודים לחמש שנים. התאחדות הסטודנטים עתרה לבג"ץ נגד חלוקת הקצבה – והעתירה התקבלה. בג"ץ קבע:
תשלום מלגת הלימודים לאברכים פוגע בשוויון, אינו משרת את תכלית המלגה ואינו עומד במבחני המידתיות.
שתי הפסיקות צמצמו את סך המענקים שחולקו לחרדים. יש הטוענים שזה גרם לחלקם לעזוב את הכוללים ולצאת לעבודה – עד שהממשלה והכנסת הגדילו את "מלגת האברך".
7. דחיית השירות בצה"ל לאברכים
במשך שנים רבות, דחיית השירות בצה"ל לאברכים – שבפועל מהווה פטור גורף – לא הוסדרה בחוק, אלא התבססה על החלטות ממשלה ללא חקיקה (בדומה לפטור מגיוס לערבים, המבוסס על החלטה ביטחונית של צה"ל).
ב־2002 נחקק "חוק טל", שהסדיר את דחיית השירות. מטרתו הרשמית של החוק הייתה לעודד אברכים להתגייס ולצאת לעבודה "ללא כפייה", אך בפועל היו בו פרצות שאפשרו את המשך הפטור.
נגד החוק הוגשו כמה עתירות לבג"ץ. ב־2007 פסק בג"ץ כי החוק "נחקק למטרה ראויה" אך מהווה אפליה. בג"ץ החליט לדחות את החלטתו בנושא לחמש שנים, כדי לתת לחוק הזדמנות לממש את מטרותיו.
ב־2012 בג"ץ פסק ש"חוק טל" "מהווה אפליה שאינה עומדת במבחן המידתיות" ואינו חוקתי. בג"ץ הורה למדינה לתקן אותו, או לגבש חוק חדש להסדרת הנושא.
ב־2014 נחקק חוק השוויון בנטל ("חוק הגיוס"). החוק, שהוביל שר האוצר דאז יאיר לפיד, חייב את האברכים להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי. החוק לא יושם. ב־2015, אחרי שהתחלפה הממשלה, נחקק סעיף בחוק הגיוס שרוקן אותו מתוכן – ולמעשה המשיך את הפטור. התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד עתרו לבג"ץ נגד החוק בנוסחו החדש.
ב־2017 בג"ץ קבע שנוסח החוק החדש מהווה אפליה ואינו חוקתי, והורה לממשלה לתקן אותו תוך שנה "באופן שיבטיח שוויון בנטל הגיוס".
בסוף שנת 2018, שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן הפיל את הממשלה וסירב להצטרף לממשלה הבאה, בטענה שאינו מסכים לעיכובים בהסדרת חוק הגיוס. מאז, המדינה נכנסה למשבר פוליטי וחוקתי, והממשלה ממשיכה לבקש ולקבל מבג"ץ שוב ושוב ארכה לדחיית תיקון החוק. לפני כשבועיים הממשלה ביקשה ארכה חדשה. אם המהפכה החוקתית תעבור, ייתכן שלא תזדקק לארכות נוספות.
ב־2017 קבע בג"ץ כי נוסח החוק הקיים מהווה אפליה ואינו חוקתי, והורה לממשלה לתקן אותו תוך שנה "באופן שיבטיח שוויון בנטל הגיוס". מאז הממשלה ממשיכה לבקש ולקבל שוב ושוב ארכה לדחיית תיקון החוק
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נראה ששכחתם עיקרון בסיסי שכנראה חמק בין השורות: למרות המצב הנוכחי כיום, בו שופט יכול לפסול או להוציא צווי ביניים על מה שבא לו, לבג"ץ אין שום סמכות בחוק לפסול חוקים, באף הרכב.
הרפורמה הנוכחית מכוונת לחזק את בית המשפט על ידי הענקת הסמכות הזו לראשונה.
שמחתי לעזור.