בשנים האחרונות יש גל גדול של הגירה מישראל ("ירידה מהארץ"). ב-2025 עזבו את ישראל כ-69 אלף מאזרחי המדינה, בעוד שכ-19 אלף אזרחים שעזבו את ישראל בעבר חזרו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי גל ההגירה מהארץ מורכב, ברובו, מעולים חדשים שהגיעו מרוסיה ומאוקראינה בעקבות המלחמה ביניהן ו"לא נקלטו בישראל", לדבריו. אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בתחילת יוני, מפריך את טענת נתניהו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בינואר השנה עלתה קצבת האזרח הוותיק ליחיד ב-43 שקלים. במקביל עלה שכרם של שרי הממשלה ב-5,107 שקלים. הפער העצום נובע מהבדלים במנגנוני ההצמדה: שכר נושאי המשרה מתעדכן לפי השכר הממוצע במשק וגם לפי המדד, ואילו קצבת הזקנה מוצמדת למדד בלבד.

שחיקת קצבאות נתפסת לעיתים כתופעה טכנית – תוצאה של אינפלציה ולא של החלטה. אבל הצמדה היא בחירה: מישהו קובע לאיזה מדד צמוד כל תשלום, ומרגע שנקבע, ההפרש מצטבר מאליו מדי שנה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

"האודיסאה", הלהיט הקולנועי של הקיץ, מספר סיפור עתיק על לוחם ששב הביתה – אך גרסתו של כריסטופר נולאן מבהירה שהמכשול האמיתי אינו המפלצות שבדרך, אלא הטראומה שהלוחם נושא בתוכו. זו אינה רק פרשנות קולנועית. זהו תיאור מדויק של מה שעוברים בישראל שבים רבים מן המלחמה – חטופים, לוחמים, מפונים ובני משפחותיהם.

השיבה הביתה, מתברר, אורכת שנים, לא רגע. וכאן הכשל: מבקר המדינה מצא שהמדינה נערכה לרגע החזרה, אך לא למענה ארוך הטווח שהשיבה האמיתית – זו של הנפש – דורשת.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שיעור העוני בישראל עלה מ-20.7% ב-2024 ל-21% ב-2025. שיעור העוני בקרב ילדים הגיע ל-28.8%, כלומר 880 אלף ילדים. במקביל הצהיר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת כי ממשלתו ניהלה מדיניות כלכלית "נהדרת".

הפער בין ההצהרה לנתון אינו חדש, והוא אינו נובע רק מהמלחמה. הוא נשען על שינוי עמוק בתפיסת תפקיד המדינה, שהתרחש בתוך המפלגה שבנתה את כוחה על השכבות העממיות ועל הפריפריה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ישראל ניצבת מול איום קיומי מרכזי, שמקורו אינו באויב חיצוני אלא בתהליך פנימי, איטי אך עקבי: שילוב של צפיפות אוכלוסין קיצונית, שיעור ילודה חריג, ואי-שילוב כלכלי, חינוכי וביטחוני של מגזר אחד בחברה.

האם צפיפות האוכלוסייה בישראל גבוהה ביחס לעולם?

צפיפות האוכלוסין בישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), ישראל נמצאת במקום השלישי בצפיפות לקילומטר רבוע מבין 38 מדינות הארגון אחרי דרום קוריאה והולנד.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ההגדרה המקובלת של מעמד הביניים היא משק בית שהכנסתו נעה בין 75% ל-200% מן ההכנסה החציונית למשק בית. הבעיה איננה ההגדרה, אלא שהיא מתרוקנת מתוכן. משפחה שנכנסת לתחום ההכנסה הזה חיה כיום בתחושת מחסור שפעם אפיינה את המעמד הנמוך.

מדוע שתי משכורות בפריפריה כבר לא מספיקות?

רוב תושבי צפון ודרום הארץ, כהכללה גסה, משתכרים פחות מתושבי המרכז. רובם גם משלמים פחות על דיור – שכר דירה, או משכנתא – כיוון שהדירות להשכרה ולמכירה בפריפריה זולות יותר. אבל העובדה הזאת אינה אומרת שהם יכולים להסתדר עם השכר הנמוך.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

ייוצאי החברה החרדית נכנסים לשוק העבודה עם שכר נמוך בכשליש מהאוכלוסייה הכללית, ורבים מהם מרוכזים בתחתית שוק העבודה. כך עולה מנתוני עמותת "יוצאים לשינוי" ודוח "שומרים". לפי הנתונים, הפער התעסוקתי, ההשכלתי והכלכלי אינו מצטמצם עם השנים – הוא רוחבי, מבני, ומתרחב עם הגיל.

היעדר לימודי הליבה אינו פער ידע מופשט, אלא חסם כלכלי ישיר שמסביר את פערי התעסוקה, השכר וסוגי העיסוקים בין חרדים לישראלים אחרים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

דוברי הממשלה ופוליטיקאים מהקואליציה טוענים כי "המשק הישראלי צומח מהר למרות המלחמה" ומנופפים בכך כהישג גדול של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הטענה נשמעת משכנעת, עד שבודקים את פרטיה ומגלים איזה עובדות היא מבליטה ואיזה היא מסתירה. המשק אכן צמח, גם בזמן המלחמה, אך מדובר בצמיחה מצרפית (נומינלית – בכמה המשק צמח, בלי לחלק את המספר בגידול האוכלוסייה).  

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.