בעולם האמיתי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך לתדלק את בכירי הקואליציה שלו לרוץ קדימה, במלוא הקצב, בחקיקת המהפכה המשפטית ונכנע לאיומיהם שלא לעצור את מרוץ האמוק אפילו לא יום אחד.
במקביל, בעולם ההולך ונעלם של בג"ץ, ממשיכים פרקליטיו של נתניהו במלחמת חפירות, תוך שימוש בתקדימים מפסיקת בג"ץ לאורך השנים ומעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, כדי להיאבק בהחלטותיה של היועצת המשפטית לממשלה לאכוף על נתניהו את הסדר ניגוד העניינים שלו גם ביחס לתוכנית החקיקה המשפטית.
במסגרת נשף המסכות הזה, מעמידים פנים נתניהו ועורכי דינו שעולם כמנהגו נוהג, וכי החרב כלל אינה מונחת על צווארם של שופטי בית המשפט העליון. על פני הדברים, בית המשפט עודנו מקבל את כל הכבוד וההערכה, ובהחלטותיה של היועצת המשפטית יש להיאבק מאחר שהפסד במאבק הזה יהיה כרוך בחובה לציית לה. נצלול, אם כך, אל תוך העולם הפנטסטי הזה, שבו מוסדות שלטון החוק עודם מתפקדים ורלוונטיים.
במסגרת נשף המסכות הזה, מעמידים פנים נתניהו ועורכי דינו שעולם כמנהגו נוהג, וכי החרב כלל אינה מונחת על צווארם של שופטי בית המשפט העליון
אתמול (חמישי) הגישו פרקליטיו של נתניהו, בראשות עו"ד מיכאל ראבילו ממשרד שמרון-מלכו, את עמדתו של ראש הממשלה ביחס למכתבה של היועצת גלי בהרב-מיארה מלפני כחודש ימים, שהחיל את הסדר ניגוד העניינים של נתניהו על המצב החדש, הכולל את יוזמת החקיקה של המהפכה המשטרית.
![עו"ד מיכאל ראבילו מגיע למשרד ראש הממשלה לפגישה עם בנימין נתניהו, 13 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/06/F210413YS19-1024x640.jpg "עו"ד מיכאל ראבילו מגיע למשרד ראש הממשלה לפגישה עם בנימין נתניהו, 13 באפריל 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
בהרב-מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון, קבעו כי "חובת ההימנעות" החלה על נתניהו בעניין תוכנית החקיקה הממשלתית, "משתרעת על כל מעורבות בנושא, לרבות על כל פעולה באמצעות אחרים או הנחייתם במישרין או בעקיפין". הם גם פירטו איך כל אחד מרכיבי תוכנית החקיקה עשוי לסייע לנתניהו לחמוק ממשפטו הפלילי.
כעת טוען נתניהו, בהודעתו לבג"ץ בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, כי בניגוד לטענת היועצת המשפטית – מכתבה כלל אינו מהווה "יישום" של הסדר ניגוד העניינים שהיועץ המשפטי הקודם, אביחי מנדלבליט, גיבש בעניינו של נתניהו בנובמבר 2020, אלא הרחבה של האיסורים החלים על נתניהו; וכי חוות דעתה החדשה של היועצת אינה מחייבת את ראש הממשלה.
נתניהו טוען כי בניגוד לטענת היועצת המשפטית, מכתבה כלל אינו מהווה "יישום" של הסדר ניגוד העניינים אלא הרחבה של האיסורים החלים על נתניהו
זה לא שנתניהו עצמו עתר לבג"ץ נגד חוות דעתה של היועצת. כהרגלו, הוא בוחר לנצל את הנסיבות שנוצרו עם הגשת עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, ולקבל מבית המשפט פסיקה נוחה לו.
בסיבוב הקודם, בשנים 2020-2021, זה לא עבד עבורו באופן מיטבי: בית המשפט קבע כי הסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט גיבש מחייב את נתניהו על אף שנתניהו עצמו סירב לחתום עליו, ועל אף שנתניהו טען שמדובר בחוות דעת מייעצת, שאינה מחייבת.
"במישרין" או "בעקיפין"
טענתו המרכזית של נתניהו בהודעתו לבג"ץ, היא כי מכתבה של היועצת מרחיב את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו, ולא רק מיישם אותו. כך, למשל, הוא טוען שהסדר ניגוד העניינים של נובמבר 2020 לא עסק כלל בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.
להוכחת טענתם, שולפים פרקליטיו של נתניהו וחושפים לראשונה נוסחים מוקדמים של הסדר ניגוד העניינים, שהיו חלק מהמשא ומתן שניהלו בזמנו עם מנדלבליט על נוסח ההסכם, כדי להמחיש את הניסוח הרזה שננקט בסופו של דבר בהסדר 2020.
מה שקרה אז הוא שלאחר תקופה של חודשים רבים שבהם ניהלו הידברות עם מנדלבליט ועם המשנה שלו דאז דינה זילבר, שבמסגרתה גילחו עוד ועוד מהאיסורים, נתניהו סירב בסופו של יום לחתום על ההסכם והיועץ היה צריך לקבל פסק דין מבג"ץ שקובע כי ההסדר מחייב את נתניהו גם מבלי שחתם עליו.
לפיכך, נתניהו טוען כי ההגבלה הנוגעת למינוי או שינוי מעמדם של שופטים נמחק מהסדר 2020. כל שנותר הוא איסור על נתניהו "להביע את עמדתו בפני מי מחברי הוועדה באשר למועמדים העומדים לבחירה", עניין שבפסק הדין נקבע כי "איננו גורע למעשה דבר מסמכויותיו".
נתניהו טוען כי ההגבלה הנוגעת למינוי או שינוי מעמדם של שופטים נמחק מהסדר 2020. כל שנותר הוא איסור על נתניהו "להביע את עמדתו בפני מי מחברי הוועדה באשר למועמדים העומדים לבחירה"
ההבדל המרכזי בין הסדר נובמבר 2020 לבין מכתב היועצת – לדעת נתניהו – נעוץ בהבדל שבין "במישרין" לבין "בעקיפין". ובמילים אחרות, ההגבלות שהוטלו על נתניהו בהסדר ניגוד העניינים נגעו רק לאיסור עליו לפנות בנושאים הנוגעים במישרין למעמדו כנאשם בהליך פלילי; בעוד שנוכח תוכנית ההפיכה המשטרית, נקטו היועצת והמשנה לימון גישה מרחיבה האוסרת על נתניהו לפעול גם בעניינים שעשויים להשפיע בעקיפין, ובסבירות לא גבוהה, אפילו תיאורטית, על מעמדו כנאשם.
כך, בנוגע לבחירת שופטים, טוען נתניהו כי היועצת הקישה מתוך המניעות החלה בהסדר על מעורבות נתניהו במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק אל נושא מינוי שופטים, וכי "היקש" זה הוא שגוי.
הנה נוסח מוקדם יותר של הסכם 2020:
"עליך להימנע מכל מעורבות בעניינים הנוגעים להחלטות הוועדה לבחירת שופטים, לרבות בכל עניין הנוגע למינוי או שינוי מעמדם של שופטים בערכאות השונות במישרין או בעקיפין, ובכלל זאת הליכים ממשלתיים ביחס לקידום חקיקה בנושא זה".
רובן של המילים הללו נמחקו, ובמקומן נכתב בנוסח הסופי:
"בכל הנוגע לשופטי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים, שכן אלה עשויים לעסוק בהליך הפלילי בעניינך או בעניינים הקשורים אליו, או בעניינים הנוגעים לשופטי המותב בהליך".
כך גם בעניין מעורבותו של נתניהו בחקיקה שעשויה להשליך על משפטו הפלילי. בגרסה המוקדמת של הסעיף הרלוונטי בהסדר 2020, נכתב:
"עליך להימנע מלטפל בהליכי החקיקה הממשלתיים העלולים להשפיע, במישרין או בעקיפין, על עניינך האישי. זאת, בין אם מדובר בקביעה או בשינוי של נורמות פליליות, בהסדרים ביחס לסדר הדין הפלילי או ביחס לתוצאות אפשריות של ההליך הפלילי".
גם כאן, בנוסח הסופי ה"בעקיפין" הפך ל"במישרין" בלבד:
"עליך להימנע ממעורבות בהליכי החקיקה הממשלתיים העלולים להשפיע על ההליך הפלילי בעניינך או על תוצאותיו".
מטבע הדברים, נתניהו "סבור כי מעבר לאמור בפסק הדין ובהסדר ניגוד העניינים, אין כל מקום להרחיב את המגבלות שנקבעו בעניינו". במיוחד לא בתחום חופש הביטוי. לחופש הביטוי, ובמיוחד לחופש הביטוי הפוליטי, מזכירים פרקליטיו לבג"ץ, "ניתן מעמד בכורה בשיטתנו המשפטית".
אולי כדאי להכיר לנתניהו ופרקליטיו את ח"כ שמחה רוטמן, הפועל בימים אלה לשנמך את מעמדה של הזכות החוקתית לחופש הביטוי, ולמנוע כל הגנה משפטית אפקטיבית עליה, מאחר שאינה כתובה במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
אולי כדאי להכיר לנתניהו ופרקליטיו את ח"כ שמחה רוטמן, הפועל בימים אלה לשנמך את מעמדה של הזכות החוקתית לחופש הביטוי, ולמנוע כל הגנה משפטית אפקטיבית עליה
שנמוך מעמד היועמ"שית
ברמה המובלעת יותר, עמדתו של נתניהו כפי שהוגשה לבג"ץ מגלמת ניסיון להשיג לא רק הישגים קצרי טווח, הנוגעים ליכולתו לעסוק בתוכנית החקיקה הממשלתית; אלא גם הישגים כלליים יותר, הנוגעים לשנמוך מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה עצמה.
השחיקה ביוקרתה האישית היא רק בונוס: נתניהו ממשיך להיאבק למען הפיכת קביעותיה של היועצת המשפטית לממשלה, מבחינה מוסדית, לבלתי מחייבות.
למעשה, נתניהו אומר כי ליועצת אסור לחרוג מהאיסורים שנקבעו בהסדר ניגוד העניינים שגיבש מנדלבליט ב-2020, וכי אסור לה לקבוע לנתניהו מניעויות והגבלות נוספות ללא הסכמתו.
על אף שפסק הדין שניתן ב-2021 בנושא הסדר ניגוד העניינים קבע מפורשות כי ההסדר מחייב את נתניהו באופן חד-צדדי אף ללא חתימתו, ממשיך נתניהו וטוען כעת כי חוות דעתה של היועצת אינה מחייבת אותו, והוא מבקש את אישורו של בית המשפט לעמדה זו.
את העמדה הדורסנית הזו, המבקשת להפוך את ראש הממשלה למי שלא ניתן לאכוף עליו אפילו עקרונות יסוד של שלטון החוק, עוטף נתניהו כהרגלו בעטיפה מתקרבנת.
את העמדה הדורסנית הזו, המבקשת להפוך את ראש הממשלה למי שלא ניתן לאכוף עליו אפילו עקרונות יסוד של שלטון החוק, עוטף נתניהו כהרגלו בעטיפה מתקרבנת
לטענתו, הטלת מגבלות עליו מהווה "פגיעה במימוש בחירתם של מיליוני אזרחים". הוא שולח גם איומים מרומזים – אם עליו צריך להחיל מניעויות בשל חששות עקיפים וערטילאיים הנוגעים לניגוד עניינים, הרי שצריך להחיל אותם גם על היועצת המשפטית ועל בית המשפט העליון עצמם, שכן הם עתידים להיות מושפעים מ"הרפורמה".
ולבסוף, מציע נתניהו מתווה מרומז לפשרה:
שייקבע כי כל שופט שימונה או יקודם על ידי הוועדה לבחירת שופטים בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, כולל לבית המשפט העליון, לא יהיה מעורב, בהווה או בעתיד, במשפטו הפלילי;
ושיתאפשר לראש הממשלה "להתבטא באמירות כלליות הנוגעות לקצב התקדמות הרפורמה; הצורך בהגעה או באי הגעה להידברות או להסכמה רחבה והתייחסות עקרונית להצעות בנוגע לרפורמה שהועלו על ידי אחרים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם