כלכלת ישראל עומדת בפני אפשרות של סופה מושלמת: האטה כלכלית בחו"ל לצד הפחד משינוי משטרי. בשלב ההשלכות, יהיה קשה לבודד את הסיבות כדי להבין מהו הגורם המקומי ומהו הגלובלי. מה שבטוח, בעולם הבעיות הן כלכליות טהורות, בעוד שאצלנו מדובר בחבלה במזיד של אדריכלי החקיקה המשפטית.
גם הפיגור שנפתח לרעת הבורסה בתל אביב מאז הבחירות מתחיל להצטמצם, לפחות בהשוואה למדדים בארה"ב, ולעומת אירופה הוא עדיין משמעותי. נגיד בנק ישראל הזהיר השבוע מכך שהרפורמה תחליש את המוסדות ואת הכלכלה.
במקביל לאזהרה הקונקרטית הזו, האינדיקציות הכלכליות בארץ די משתלבות עם המצב בחו"ל. כך, למשל, השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על קפיצה שנתית של 71% במספר דורשי העבודה בהייטק.
תומכי המהפכה המשפטית תמיד יוכלו לומר שהנסיגה בישראל היא בסך הכול השתקפות של החולשה העולמית. בימים אלה הבנקים בישראל מדווחים על רווחי שיא של בסביבות 25 מיליארד שקל לשנה החולפת. הרווחים האלה הושגו גם בעזרת האופן המכעיס שבו הבנקאים שמרו לעצמם את רווחי הריבית הגבוהה על ההלוואות, בלי לגלגל את ההטבה למפקידים.
גם הבורסה בתל אביב כבר לא בפיגור גדול כל כך אחרי המדדים בחו"ל, כפי שהיה במשך תקופה ארוכה מאז הבחירות. תומכי המהפכה תמיד יוכלו לומר שהנסיגה בישראל היא בסך הכול השתקפות של החולשה העולמית
הודות לרגולציה הדוקה – ולתיאבון נמוך יחסית לסיכונים – אין חשש ליציבות הבנקים והם נחשבים לעמידים יחסית לחשש מהידבקות בהתלקחות הגחלים שמאיימות לאכל בנקים בחו"ל.
מנגד, ממשלות המערב הוכיחו בקורונה ובמשברים קודמים שהן יודעות להכניס את היד לכיס בהרחבה תקציבית או לשכנע את הבנקים המרכזיים להדפיס כסף בהרחבה מוניטרית כשצריך. כך גם בימים האחרונים, ארה"ב ואירופה מראות שהן לא יתנו לבנקים שקרסו או נקלעו לקשיים ליפול. אין חיה כזו.
אתמול נסגרה עסקה לרכישת קרדיט סוויס על ידי יריבו השווייצרי יו.בי.אס בתיווך ממשלת שווייץ, שמנסה לעצור את כדור השלג שמאיים על כלכלת העולם. העסקה נעשתה ברבע משווי הסגירה של הבנק בשישי האחרון והבורסה באירופה צפויה לפתוח בירידות שערים עם חשש למרחץ דמים של ממש.
את המצב בשווקי העולם בתקופה האחרונה אפשר להגדיר כנזיל. הבורסות מאותתות שהכלכלות המפותחות בדרך לנסיגה ולמיתון של ממש. הבעיה היא שהמשקים המפותחים יצאו משיווי משקל והחוקים הרגילים כבר לא תופסים במצב הזה.
מצד אחד, הריבית כבר גבוהה. מצד שני – גם האינפלציה והתעסוקה, כך שהכלים המוניטריים הרגילים פחות אפקטיביים. התוצאה היא כיסוח של מחירי הנכסים, בין שמדובר בנדל"ן או בניירות ערך.
הבורסות מאותתות על מיתון. הבעיה היא שהמשקים יצאו משיווי משקל: הריבית כבר גבוהה וכך גם האינפלציה והתעסוקה. הכלים המוניטריים הרגילים פחות אפקטיביים
גם בארץ מעריכים שהנגיד צפוי להעלות את הריבית בסוף החודש ברבע אחוז לשיעור של 4.5%, בשים לב למה שיעשה הנגיד בארה"ב בהחלטת הריבית שתהיה לפני כן.
הנגיד הישראלי גם העריך שלנוכח האינפלציה העיקשת בישראל, תהליך התאמת המחירים יהיה כואב. במלים אחרות, תשלומי המשכנתאות ימשיכו להעיק מאוד על החשבון השוטף של משקי הבית. עם זאת, בבנק הפועלים העריכו השבוע כי נגיד הפד בארה"ב עשוי להתחיל להוריד את הריבית עוד השנה.
"משהו במערכת נשבר"
"העלאות הריבית יסתיימו רק כשמשהו יישבר במערכת ודי ברור שמה שאנחנו רואים בשבוע האחרון זה שמשהו במערכת הפיננסית נשבר", אומר גיא בית־אור, כלכלן ראשי בפסגות. "זה מה שקורה כשמעלים ריבית מהר ולרמות גבוהות – זה גובה מחיר במערכת הבנקאית", הוסיף.
בכדור הבדולח שלו נשקפת חשרת עננים אך לא ברור באיזה מצב צבירה היא תנחת על הקרקע. בלי להתייחס להשלכות המהפכה המשפטית, הוא מעריך שישראל תרגיש את ההאטה בכלכלה הגלובלית בכל מקרה.
"זה האירוע הבלתי צפוי הכי צפוי שיש כי אף פעם לא תדע איזה צורה זה ילבש. המשבר או האירוע המתגלגל עדיין קורה. לא יודעים מה יהיה בהמשך. קרדיט סוויס האירופי צריך עזרה ופירסט ריפבליק האמריקאי גם זקוק לעזרה ונמצא בדרך לקריסה.
"מערכת הבנקאות בישראל חד־משמעית יציבה וזה הוכח במשבר הקודם של 2008. אבל ישראל היא לא אי, אנחנו מושפעים כמו כולם. נקבל את זה דרך המטבע, דרך השווקים והמיתון העולמי, שגם אנחנו ניכנס אליו. כן או לא רפורמה, האטה דרמטית בפעילות הכלכלית אמורה להגיע בכל מקרה".
"זה האירוע הבלתי צפוי הכי צפוי שיש. אף פעם לא תדע איזה צורה זה ילבש. קרדיט סוויס האירופי צריך עזרה ופירסט ריפבליק האמריקאי גם זקוק לעזרה"
"כך נוצרים האטה ומיתון"
הסקטור הראשון שסופג את פגיעת ההאטה הוא זה שהכי נהנה מהגאות בקורונה – ההייטק. בית־אור חושב שזו התפתחות טבעית לאחר ההידוק המוניטרי שהחל באביב הקודם. "העלאות הריבית ייבשו את הנזילות בשוק ההייטק העולמי והשוק המקומי הוא נגזרת של זה. 12% מכוח העבודה פה הוא בהייטק – וזה המגזר הדומיננטי בייצוא שירותים.
"נראה פיטורים, האטה בהכנסות ממיסים, שוק הנדל"ן יוכה מכמה כיוונים אחרי שעושר רב זרם בקורונה לחברות האלה והייתה תקופת קסם בטכנולוגיה העולמית ואנשים קנו פה דירות עם משכנתאות של 10 ואפילו 15 מילון שקל, כך שעכשיו תהיה פגיעה בסגמנט דירות היוקרה, וגם במשרדים.
"יהיו פיטורים, האטה בהכנסות ממיסים, שוק הנדל"ן יוכה מכמה כיוונים אחרי שהרבה עושר זרם בקורונה לחברות טכנולוגיה. נראה פגיעה בסגמנט של דירות יוקרה וגם במשרדים"
"נטילת המשכנתאות בכלל יורדת דרמטית בגלל הריבית הגבוהה ויש ירידה ברכישות ובמחירים, וקשיי נזילות שהולכים וגוברים אצל הקבלנים שיש להם הרבה מאוד חוב למחזר בעלות יקרה יותר ועם מחירי דירות יורדים. ככה נוצרת האטה כלכלית וכניסה למיתון".
מה כל זה אומר עלינו, משקי הבית?
"הצרכן הפרטי חייב להאט כי האינפלציה גבוהה מצד אחד ושוחקת את כוח הקנייה, והריבית הרבה יותר גבוהה אז משלמים יותר על משכנתה ועל הלוואות על רכישות רכבים מצד שני. האינפלציה והריבית פועלות בתנועת מלקחיים על הצרכן הישראלי וכל הדברים האלה מייצרים סביבת האטה ומיתון כלכלי".
האם הנגיד ימשיך להעלות ריבית?
"השבוע פורסם מדד גבוה ועולה השאלה האם הגענו לנקודה שבה למרות האינפלציה הגבוהה בנק ישראל ימשיך להעמיס עלינו העלאות ריבית. התשובה היא שתלוי מה יקרה בשבוע הקרוב בשווקים הגלובליים.
"אם הם ימשיכו לרדת, הפד כבר לא יעלה ריבית בשבוע הבא ואז גם בנק ישראל לא יעלה בעקבותיו בסוף החודש. אנחנו בעין הסערה, העולם בנקודה בעייתית. תשואות האג"ח נופלות (והמחירים שלהן עולים, ע"ש).
"לכאורה מה שנסיק מזה זה שהריבית כבר יורדת בפועל ונצפה לראות את זה בירידה בריביות על המשכנתה – אבל מה שקורה כרגע זה שאנחנו על ספו של משבר ברמה העולמית שלא ברור היקפו. בתקופות כאלה הבנקים לאו דווקא ירצו לגלגל אלינו את הירידה בריבית".
"אנחנו בעין הסערה. תשואות האג"ח נופלות ולכאורה בפועל הריבית כבר יורדת ונצפה להוזלה במשכנתה, אבל על ספו של משבר עולמי הבנקים לא יגלגלו את ההורדה אלינו"
תרחיש המהפכה
לצד כל אלה, יש גם את העניין הקטן של המהפכה המשפטית. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, חושש שזה אכן הפקטור הבולט שמעמיד בסיכון ממשי את הכלכלה הישראלית כרגע.
"בנק ישראל יצא בתחזית צמיחה של 3% לשנה הקרובה ואני משער שהם יורידו את זה. מרבית החזאים רואים צמיחה איטית יותר או אפילו קיפאון בתוצר. אני לא חושב שהקטע של מערכת הבנקאות העולמית, שהדליקה את השווקים, תדביק בנקים בישראל, הם מאוד איתנים, אז מכאן אין חשש למיתון.
"אני מחזיר את הכדור לרפורמה המשפטית. אתה יכול לראות תרחיש פסימי של חוסר וודאות, פגיעה בדירוג האשראי של ישראל וירידה בהשקעות ופסימיות כללית שבהחלט יכולה למתן את הפעילות הכלכלית, את הצריכה הפרטית ואת ההשקעות בהייטק, שגם ככה מושפע לרעה ממה שקורה בעולם. הכול תלוי לאן ילך השסע הזה בעם.
"אפשר בהחלט לראות שאם תתקבל פשרת הנשיא והפצצה המתקתקת הזו מנוטרלת, שאנחנו לא קרובים למיתון, אם כי כן התמתנות בפעילות. בתרחיש השלילי, תעלה ההסתברות לצמיחה שנתית שלילית".
"אני מחזיר את הכדור לרפורמה שתגרום לחוסר ודאות, לפגיעה בדירוג האשראי, לירידה בהשקעות ולפסימיות כללית שיכולה למתן את הפעילות, הצריכה וההשקעות בהייטק"
תרחיש הנבואות השחורות
בטווח הנראה לעין בדרך חזרה לשיווי המשקל המיוחל, יש עוד כברת דרך לנסיגה בפעילות הכלכלית ולירידות בבורסות, אם כי אף אחד לא יכול להתחייב באיזה שיעור וכמה זמן זה יימשך.
אולם, אם יתממשו הנבואות השחורות ביותר, אלה שצופות לישראל נפילה מהירה או שקיעה איטית, הרי שבסוף הדרך – אחרי שהמוחות הטובים ובעלי הכישורים או הממון יברחו מכאן – יישארו רק אלה שאין להם חלופה מעבר לים. או אז, המחאה הנוכחית תיראה כסוג של מותרות בהשוואה למחאה הבאה, שתהיה על הדברים הבסיסיים יותר – לחם, עבודה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו