הרבה תשומת לב ואש מושך ערוץ 14, במיוחד בחודשים האחרונים, מאז הפך לשחקן רלוונטי במגרש הרייטינג בשעת הפריים-טיים.

מצביעים על חדשות הכזב שהוא מנפיק, על התקלות הטכניות המצחיקות, על ההצלחה לייצר מצג מציאות אלטרנטיבי שקוסם לתומכי ההפיכה המשטרית, על טענות שדריו לאלימות שמופנית כלפיהם ועל הקריאות הקצובות בשמו בהפגנות הימין.

אבל על סקופים של הערוץ לא מרבים לדבר, כי בדרך כלל אין כאלה. ומתברר שכאשר כבר יש אחד כזה, הערוץ עצמו מתבייש בו.

לפני שבועיים התראיין שר המשפטים יריב לוין בתוכנית "הפטריוטים" הפופולרית בהגשת ינון מגל. זה לא לקח הרבה זמן – רק שתי דקות וחמישים שניות מתחילת הראיון – ולוין שלף מול מגל פצצה עיתונאית שבכל ערוץ נורמלי היתה מככבת בכותרות במלוא העוצמה.

מתברר ששר המשפטים מסכים לחלוטין עם הטענה שה"רפורמה" שלו, בתצורתה המקורית, עלולה לדרדר את ישראל לדיקטטורה:

"אבל, וכאן אני מוכרח לומר בצורה הכי ברורה, היתה טענה אחת שבעיניי היא טענה אמיתית. באים ואומרים 'הרי בשיטה שבה ברוב קואליציוני אפשר למנות מספר בלתי מוגבל של שופטים נימצא במצב שקואליציה מסוימת שגם כך יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת תשתלט באותה קדנציה על בית המשפט העליון, למעשה תביא למצב שבו שלושת הרשויות תהפוכנה לרשות אחת'.

"הטענה הזאת, שהיא באמת טענה שיכולה להביא למשבר חוקתי, אי אפשר להתעלם ממנה, שדבר כזה לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית. אני חושב שהיה צריך לשמוע אותה ולכן מה שעשינו לחשש הזה, הנכון הזה, אנחנו נותנים מענה בכך שאנחנו אומרים שבכל קדנציה הקואליציה תוכל למנות שני שופטים לאחר מכן (צריך) הסכמה יותר רחבה ובתהליך הזה לאורך מספר שנים לא רב נגיע לבית משפט עליון מאד מגוון ומאד מאוזן".

מגל לא היה ער ולא טרח לקצור את הסקופ המדהים שקיבל. הוא נתן ללוין להמשיך ברסיטל מרהיב בלי לעצור אותו רגע ולהשתאות (לא מתוך שמאלנות חלילה, אלא מתוך עיתונאות בריאה, זו שמקדשת את החדש, את מעורר הפלוגתא, את המטלטל): תגיד, מר לוין, שמעתי נכון? אתה בעצם אומר לי שהבאתם "רפורמה" שפוגעת בדמוקרטיה?

מגל לא טרח לקצור את הסקופ המדהים שקיבל. הוא נתן ללוין להמשיך ברסיטל מרהיב בלי לעצור אותו רגע ולהשתאות: תגיד, מר לוין, שמעתי נכון? אתה בעצם אומר לי שהבאתם "רפורמה" שפוגעת בדמוקרטיה?

ינון מגל (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

אתה מודה עכשיו שפוליטיקאים שבוחרים שופטים יכולים להשתלט על בית המשפט העליון? אתה מספר לציבור שלך שמה שמאות אלפי מוחים ומפגינים טענו בלהט במשך כמעט שלושה חודשים הוא אכן חשש אמיתי ולא מומצא או מופרז?

אתה מודה שהבונבון המשפטי הגדול בחבילה שהבאת בתחילת הקדנציה היה בעצם כמוסת ציאניד לדמוקרטיה הישראלית?

תיאבון לפרגולות ולא לסקופים

מגל לא טרח לשאול אף אחת מהשאלות האלה, על אף שהן משרתות קודם כל אותו, כמנחה תוכנית פופולרית. הוא המשיך בקו השאלות הרכות שהכין מבעוד מועד. גם חשבונות הטוויטר של ערוץ 14, עיתונאיו ומהדהדיו לא השתהו לשנייה על ההישג הזה ופימפמו אחרי הריאיון רק "כותרת" אחת: "אם בגץ יפסול את החוק זאת תהיה חציית קו אדום, לא נקבל את זה".

גם חשבונות הטוויטר של ערוץ 14, עיתונאיו ומהדהדיו לא השתהו לשנייה על ההישג הזה ופימפמו אחרי הריאיון רק "כותרת" אחת: "אם בגץ יפסול את החוק זאת תהיה חציית קו אדום, לא נקבל את זה"

זאת כותרת חשובה, אך לא מאד מחדשת. שמענו אמירות כאלה בעבר, ובפרט מצד לוין. וממילא זאת לא תהיה החלטה של שר המשפטים, אלא של ראש הממשלה, האם לכבד את פסיקת בג"ץ לו יפסול את התיקון לחוק יסוד השפיטה. גם קשה שלא לראות אמירות כאלה כלא יותר מ"תחזיקו אותי" הרגיל, שלאחריו עשויה לבוא התקפלות.

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון בוועדה, 11 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא כך האמירה בענין תוכניתו של לוין לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. עד כה דבק לוין (ושותפו הרדיקלי ח"כ שמחה רוטמן) במשחק הגנה ברוטלי נגד כל טענה שמינוי שופטים בידי פוליטיקאים הוא סכנה לדמוקרטיה. למעשה, לוין נתן לכולם להבין ש"פשרה" שכזאת היא מבחינתו סוג של בגידה ברפורמה, שתוביל להתפטרותו מהממשלה.

מדוע ראה לוין צורך לומר דברי ביקורת כה חדים על הרפורמה שהוא עצמו הציג בפני הציבור כשחר של יום חדש במערכת המשפט, אפשר רק לשער. סביר להניח שבלהטו להמחיש עד כמה ההצעה החדשה, המשופרת כביכול (לפיה הקואליציה תוכל לבחור "רק" שני שופטים בשלב הראשון של הקדנציה), אינה התקפלות – מיהר לדרוס את יוזמתו הישנה ברגל כה גסה.

יהירותו, או שמא ניתוקו של לוין, שתמיד מדבר בנחרצות רבה כאילו אינו חלק מהמשחק הפוליטי המייגע והמיוזע בישראל, מנעה ממנו להבין את המשמעות הרחבה יותר של דריסה זו.

יהירותו, או שמא ניתוקו של לוין, שתמיד מדבר בנחרצות כאילו אינו חלק מהמשחק הפוליטי המייגע והמיוזע בישראל, מנעה ממנו להבין את המשמעות הרחבה יותר של דריסה זו

אם בחירת כל השופטים בבת אחת על ידי הפוליטיקאים מהווה "טענה נכונה" על "פגיעה בדמוקרטיה", הרי גם בחירה בטפטופים היא פגיעה שכזאת, אפילו אם היא מתרחשת "לאורך זמן". עוולה מיידית אינה הופכת לברכה אם היא נפרסת לפרוסות. ושחיתות אינה קלה יותר לעיכול אם היא "מגוונת ומאוזנת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 27 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אבל את ההתעלמות של ערוץ 14 מהסקופ שלהם קשה יותר להכיל או לעכל. שבועיים תמימים שכבה הפצצה הזאת כרימון נפל בארכיון השידורים של הערוץ, בין הנאומים המפרכים של אראל סג"ל לקשקושים הבלתי נגמרים של "חברי הפאנל", ולא זכתה ל- 15 דקות התהילה שלה עד שמישהו אתמול (שני) הפנה את תשומת ליבם של עיתונאים מחוץ לערוץ, ופרצה מהומה. מתברר שלמרות "הצלחתו" של הערוץ, אף עיתונאי לא טורח לצפות בו.

ההתעלמות של ערוץ 14 מהסקופ שלהם קשה יותר להכיל או לעכל. שבועיים תמימים שכבה הפצצה הזאת כרימון נפל בארכיון השידורים של הערוץ, עד שמישהו הפנה את תשומת ליבם של עיתונאים מחוץ לערוץ

גם אז, אחרי שהתברר שראיון שלהם הפך להצלחה ויראלית מוכחת, בערוץ 14 לא טרחו להתבשם בהישג. למעשה, נדמה שהם היו מעדיפים לקבור אותו קבורת חמור יחד עם הפדיחות האחרות בערוץ.

קשה לדעת אם מדובר ברשלנות עיתונאית או בצנזורה עצמית מכוונת. קשה לראות איזשהו עיתונאי "שמאלני", באיזשהו כלי תקשורת, שהיה מוותר כך על אמירה של יאיר לפיד או בני גנץ. קשה גם לראות איזשהו עיתונאי "ימני" באחד מכלי התקשורת המרכזיים שהיה מקבל כותרת כזו מלוין ולא היה חוגג על הסקופ.

בערוץ 14 אין חושים עיתונאיים מחודדים, אין סקרנות עיתונאית בריאה, אין מידרג חשיבות עיתונאי ואין רעב עיתונאי (מלבד התיאבון לפרגולות של יועצים משפטיים).

הפגנת תמיכה בערוץ 14, 11 באוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אולי מגל באמת לא שם לב, כי חושיו העיתונאיים (המוכחים, לפחות בעבר) קהו אחרי שנים של הערצה כה עיוורת לראש הממשלה בנימין נתניהו וטחו עיניו מלראות מציאות. אחרי הכל, עיתונות היא שריר שצריך לאמן.

אולי מגל וחבריו החביאו את הסקופ הזה במכוון, כי הבינו שהוא שומט את הקרקע מתחת לטיעונים על "היסטריה" לא מוצדקת בקרב המוחים.

ואולי שניהם גם יחד: אולי הרשלנות וההשחתה העיתונאית יצאו למחול משותף מהאולפן אל כיכרות העיר, במסגרת חגיגות הרייטינג העולה.

כך או כך, מכל העלבונות שספג ערוץ 14 עד היום – האשמות בשקרים ובתחקירים כוזבים, גזענות באולפן ורשלנות בקונטרול, טפשת ושפררת ושקרת – זה העלבון הגדול מכולם: גם אם סקופ שלכם מכה אתכם בראש, באולפן שלכם, וזועק "אני כאן! אני כאן!", אתם מטביעים אותו בגיגית ושמים מעליה מכסה.

מכל העלבונות שספג ערוץ 14 עד היום, זה הגדול מכולם: גם אם סקופ שלכם מכה אתכם בראש, באולפן שלכם, וזועק "אני כאן!" אתם מטביעים אותו בגיגית ושמים מעליה מכסה

יש חור בדלי

ויש גם את השקר המדהים שצייץ אתמול קומיסר ההפיכה שמחה רוטמן, בעקבות החשיפה המאוחרת של דברי לוין לפני שבועיים בערוץ 14.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 13 במרץ 2023 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

כדי להמשיך ולסמם את הציבור בשקרים, הבהיר רוטמן, בהמשך לחשיפת דברי לוין, שהבעיה בכלל היא בחוסר ההבנה של העיתונאים את הליך החקיקה התקין:

"מה אומר שר המשפטים, שבהצעה היה חור, שאיפשר בתנאים מסויימים השתלטות של קואליציה עתידית על בית המשפט העליון. ומאחר שזו לא הייתה הכוונה, מנענו את החור הזה בעצמנו, במענה לביקורת… כך עובד תהליך חקיקה תקין".

הפעיל הפוליטי טל אלוביץ' היקשה:

"רגע אני רוצה לראות שהבנתי. במשך חודשיים, עד 'הריכוך' מטעמכם, קידמת בלהיטות את הנוסח המקנה שליטה מלאה ומוחלטת לקואליציה. ראבק, זה אפילו הנוסח שהבאת להצבעה בקריאה 1. למרות שכולם ראו את 'החור' כבר מהיום הראשון שההצעות הונחו על שולחן הוועדה. ואז מקץ חודשיים הבנת את הטעות?"

לשאלה הזאת, שהיא בדיוק השאלה שינון מגל היה אמור להפנות לשר המשפטים לוין, השיב רוטמן בשקר מוחלט, בלי למצמץ:

"טל, אף אחד לא ראה את זה בקריאה הראשונה, ואף אחד גם לא העיר את זה לפני הקריאה הראשונה".

המחאה נגד הממשלה בהבימה, 7 בינואר 2023 – שלושה ימים אחרי שיריב לוין הציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט והרבה לפני שהחקיקה הגיעה להצבעה בקריאה ראשונה (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כזכור, כמעט כל מאמר על ה"רפורמה" דיבר מאז השקתה על הסכנה שטמונה בהשתלטות הקואליציה על בתי המשפט, ובעיקר על בית המשפט העליון.

כמעט כל עיתונאי, משפטן וח"כ מהאופוזיציה התייחס לסכנה הזאת והצביע על השינוי בשיטת בחירת השופטים כלב הבעיה. השינוי הזה היה, במידה רבה, הדלק שהניע את המחאה ברחובות, את החשש הכבד של ההייטקיסטים והמשקיעים ובהמשך את המרי האזרחי של המילואימניקים והטייסים.

וזו, בקליפת אגוז, "המציאות האלטרנטיבית" שרוצים לכונן בברית ישראל החדשה והפופוליסטית: פוליטיקאים שקרנים ועיתונאים שסוגדים להם בעיוורון, החוברים יחד לבצע גזלייטינג ציבורי, שכל מטרתו היא, בסופו של דבר, בדיוק הדבר שלוין מכחיש: שלטון העושה כל שברצונו, לטובת עצמו, מקורביו ועיתונאיו.