החל מיום שני בבוקר ועד רביעי בלילה צפויה הכנסת להצביע על העברת תקציב המדינה לשנים 2023-2024. התקציב – בסך 484 מיליארד שקל לשנת 2023 ו-513 מיליארד ל-2024 – ינהל את מדינת ישראל לשנה וחצי הבאות.
תחולת החלק הראשון, של 484 מיליארד שקל, היא למפרע – כלומר, החל מינואר 2023. החלק השני, של שנת 2024, מוטל בספק, שכן לאור התחזיות שפרסמה השבוע הכלכלנית הראשית של האוצר שירה גרינברג על התכווצות הכנסות המדינה במינוס 16 מיליארד וצמיחה נמוכה מהמצופה, ספק אם תקציב 2024 יוכל לעמוד על הסכום המתוכנן.
כל האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על מגמות שליליות. מחר צפוי הנגיד להעלות את הריבית, דבר שיכביד על במיוחד על בעלי המשכנתאות, וחודש מאי עמד בסימן העלאות מחירי מוצרי צריכה בשיעורים שלא זכורים.
במקום שתהיה בישראל תחרות בריאה בין קמעונאים על הורדת מחירים, נראה שכל ספקי המזון ורשתות המזון מתחרות זו בזו, מי מעלה מחירים לכמה שיותר מוצרים. זו תחרות מזן חדש, אצל מי החזירות גדולה יותר. ענף ההייטק בהתכווצות ועל רקע כל זה, הממשלה הניחה תקציב עם דגשים מגזריים וללא התחשבות בציבור הישראלי הרחב, העובד, משלם מיסים ויוצא למילואים.
הלחץ הפוליטי על חברי הקואליציה גדול. מקואליציה שאמורה הייתה להיות מגובשת ויעילה, היא הפכה תוך זמן קצר לקבוצה נטולת שליטה. המגזריות של חברי הקואליציה הולכת ומפצלת אותה. יהדות התורה, למשל, מתנהלת כשתי סיעות נפרדות – דגל התורה ואגודת ישראל – וכעת היא מתפצלת לחסידיות וחצרות רבנים.
כל קבוצת לחץ קטנה רוצה הישג, והסכומים המגזריים עולים מדי יום. גם בציונות הדתית מופעל לחץ מצד עוצמה יהודית עבור המשרד הממשלתי המיותר שבראשו עומד יצחק וסרלאוף, משרד הנגב והגליל, ותקצוב מנופח לציונות הדתית למשרד המיותר של אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות.
בקואליציה הקודמת של הממשלה ה-36 היו חברות שמונה סיעות. בקואליציה הנוכחית, "רק" חמש: הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. אך כמו אמבות, הן מתפצלות ומתרבות ואיתם האינטרסים המגזריים. גרעינים, ישיבות, חינוך מוכר שאינו רשמי, חינוך פטור, חינוך חרדי ממלכתי, מסורת, זהות, ירושלים, מורשת, בני יוסף וגם ח"כ אחד בדד, אבי מעוז ממפלגת נעם. אין לזה סוף.
גרעינים, ישיבות, חינוך מוכר שאינו רשמי, חינוך פטור, חינוך חרדי ממלכתי, מסורת, זהות, ירושלים, מורשת, בני יוסף וגם ח"כ אחד בדד, אבי מעוז ממפלגת נעם. אין לזה סוף
איך כולם יתכנסו למשמעת קואליציונית? לא ברור. משמעת קואליציונית אמורה להיות התשתית הארגונית של כל קואליציה.
ליו"ר הקואליציה אופיר כץ אמורות להיות רק חמש סיעות לתאם ביניהן. תחת זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו – וכץ בשליחותו – צריכים לרצות כל חצר חסידית ואת הממסד הליטאי, החרד"לי, החברוני ואת ההומופובים של נעם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רוצה להביא חצי מיליון מתיישבים חדשים ליו"ש ואילו וסרלאוף רוצה לייהד את הנגב והגליל, עם עוד חצי מיליון יהודים שיעברו לגור שם. האם מדובר באותם חצי מיליון איש שיזכו לפיתויים למגורים באזורים הללו? זה יהיה בהחלט מעניין, כי לפי כל התחזיות, אנשים בישראל לא יצליחו לשלם משכנתה על הנכסים שיש להם.
סמוטריץ' רוצה להביא חצי מיליון מתיישבים חדשים ליו"ש ואילו וסרלאוף רוצה לייהד את הנגב והגליל, עם עוד חצי מיליון יהודים שיעברו לגור שם. האם מדובר באותם חצי מיליון איש?
האם סמוטריץ' או וסרלאוף מתכננים לגאול אותם מהמשכנתה בפיתוי מעבר דירה לקצוות המדינה, שם גם יהיה הרבה יותר קשה להתפרנס?
הימים הקרובים יהיו המבחן הקואליציוני המשמעותי הראשון. אחרי תצוגת תכלית גרועה במיוחד במהלך המו"מ הקואליציוני ובזבוז כל החודשים הראשונים של הקואליציה על הפיכה משטרית יומרנית וכושלת, נתניהו מתקשה להשיג אחדות שורות. במשך שנים רבות הוא הרגיל את שותפיו שאותו אפשר לסחוט ברגע האחרון.
רשימת המוקשים שלו לימים הבאים ארוכה, כשכל אחד מאיים שלא יצביע על התקציב אם לא יקבל את מלוא דרישותיו:
סיעת אגודת ישראל: שר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף וחבריו לסיעה דורשים 672 מיליון שקל מימון רטרואקטיבי – מראשית שנת 2023 – עבור מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. אם לא יקבלו, יתפטרו מהממשלה. המשמעות היא ארבעה ח"כים המאיימים שלא להצביע עם הממשלה.
סיעת עוצמה יהודית: וסרלאוף טוען שמגיע לו 2 מיליארד שקל ולא 450 מיליון. אם לא יקבל, הסיעה כולה תשקול את הצבעותיה. בעוצמה יהודית ממילא משחקים באש המשמעת הקואליציונית מזה כשבועיים ולא מצביעים עם הקואליציה.
וסרלאוף טוען שמגיע לו 2 מיליארד שקל ולא 450 מיליון. אם לא יקבל, הסיעה כולה תשקול את הצבעותיה. בעוצמה יהודית ממילא משחקים באש המשמעת הקואליציונית מזה כשבועיים ולא מצביעים עם הקואליציה
סיעת נעם: ח"כ אבי מעוז רוצה גם הוא החלטת ממשלה המפרטת את ייעוד התקציב של הרשות לזהות יהודית. מעוז כבר לא עומד בראשה, כיוון שהוא ח"כ ולא סגן שר במשרד ראש הממשלה. אם הוא לא חבר בזרוע הביצועית, אין לו דרך לוודא את הקדשת הכסף למטרותיו (הדרת להט"בים, איומים על מוסדות חינוך שלא מלמדים מספיק יהדות ועוד). וכך מעוז דורש החלטת ממשלה – או שהוא בחוץ.
סיעת הליכוד: במפלגת השלטון גם קיימים מספר כיסי התנגדות, אך עושה רושם שלקראת התקציב הם לא יעזו להרים את הראש. הפוטנציאלים להפעלת שרירים הם חברי הכנסת דוד ביטן, יולי אדלשטיין ודני דנון. מנגד, תמיד ייתכנו כמה ח"כים אלמונים שיבינו שזו השעה לתפוס כותרות ותשומת לב. את כיסי ההתנגדות האלה נתניהו יודע להשתיק.
אולם מה יהיה עם חברי הסיעות האחרות? לקואליציה צפויים ימי תקציב מסויטים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו