בתחילת החודש נערכה ישיבת מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות. בין השאר הוצג שם הדוח הכספי לשנתיים הקודמות והובאו לאישור הצעת התקציב ותוכנית העבודה לשנה הנוכחית, יחד עם מה שהוגדר כ"התנעת תוכנית אסטרטגית".
ביחס לדוחות הכספיים, קרה דבר מוזר: פירוט ההוצאות שהוצג למועצה שונה מהאופן שבו הוצג עד היום בדוחות הקודמים לציבור באתר המוסד. ברכיב ההוצאות, הסעיף הראשון והכבד ביותר שהוצג למועצה, הוגדר כ"שכר עבודה והטבות לעובדים" הוצאה בהיקף של כ־26 מיליון שקלים.
אלא שבדוחות שהוצגו לציבור עד היום, פירוט ההוצאות שונה. במקום "שכר והטבות לעובדים", הסעיף הוצג כ"פעולות בטיחות וגיהות" והוא הסתכם בקצת יותר מ־30 מיליון שקל ב־2021, למשל. לצדו יש שני סעיפים קטנים יחסית של "הסברה, כנסים מקצועיים ומוקד לאומי 'קו החיים'" וכן "הוצאות הנהלה וכלליות", שגם הן, למעשה, משכורות.
את הדוחות שהוצגו לציבור אפשר, כאמור, לראות באתר המוסד לבטיחות ולגיהות, ואילו הדוח שהוצג למועצה עבור 2022 מתפרסם כאן לראשונה.
בדוח שהוצג לציבור עבור אותה שנה פירוט ההוצאות עבר שינוי, כך שבמקום שכר והטבות לעובדים, הסעיף השתנה ל"פעולות בטיחות ולגיהות" והסתכם ביותר מ־30 מיליון שקל
"שכר" הפך ל"פעולות בטיחות"
על פניו, המשמעות היא שלציבור הוצגה באתר המוסד לבטיחות ולגיהות פעילות מהותית של הדרכה והסברה במניעת תאונות – ואילו בישיבה פנימית של מועצת המנהלים הדוחות שונים וחושפים כי למעשה מדובר בעיקר במשכורות ובהטבות לעובדים. הווה אומר, מעל 26 מיליון שקל שהתפזרו על 107 עובדים.
ההבדל הזה, בין שני סוגי הדוחות של אותו ארגון, נחשף החודש בדיון בוועדת העבודה על ידי עו"ד ישראל אסל, ממייסדי הפורום למניעת תאונות עבודה. הוא התריע על כך בפני הנוכחים, אך דבריו נבלעו בשטף הדיון. אפשר להבין את החשש שלו, כאילו מישהו מנסה לייפות משהו בפני הציבור ומציג את התמונה האמיתית רק למועצה.
אלא שבמוסד לבטיחות וגיהות עצמו הסבירו בתגובה לזמן ישראל כי השינוי בין הדוח האחרון שהוצג בישיבת המועצה לאלה שפורסמו לציבור לפניו נובע בסך הכול מתקינה ממשלתית חדשה, שמכריחה את המלכ"רים הממשלתיים לכתוב את שכר העבודה וההטבות לעובדים בעמוד הראשי של דוח ההכנסות וההוצאות ולא להחביא אותם בביאורים בעמודים האחרונים, כפי שהיה עד היום.
ההסבר הגיוני ואכן יש תקינה חדשה כזו, אלא שבכל מקרה, הסיפור הזה נוגע לנקודה הרגישה ביותר בכל ארגון, ודאי בארגון השואב כ־90% מהכנסתו מביטוח לאומי, כלומר – מהציבור, עבור משכורות. המוסד לבטיחות ולגיהות ספג בעבר ביקורת על יעילותו ממבקר המדינה וגם ועו"ד אסל מטיל ספק בהצדקה לקיומו.
"בסופו של דבר, האמת היא שהכספים של המוסד לבטיחות ולגיהות נשרפים לצורך מימון שכר והטבות למעל מאה עובדים. הם מבזבזים כ־33 מיליון שקל מכספי ביטוח לאומי ומחזירים בקושי ארבעה מיליון שקל בהכנסות מהדרכות", הוסיף.
"בנסיבות האלה, אין תועלת כלכלית בלהפעיל אותם ואנחנו היינו מעדיפים שיעבירו את הכסף למנהל הבטיחות בעבודה – שהם ייקחו את ה־40 מיליון שקל ויוסיפו פקחים. המוסד לבטיחות ולגיהות הקימו מוקד טלפוני לדיווח על תאונות – וזה הפך להצדקה קיומית".
"בנסיבות האלה, אין תועלת כלכלית בלהפעיל את המוס"ל ואנחנו היינו מעדיפים שיעבירו את הכסף למנהל הבטיחות בעבודה – שהם ייקחו את ה־40 מיליון שקל ויוסיפו פקחים"
https://www.youtube.com/watch?v=N-yQSde4Dso&t=1s
רוב הכסף הולך למשכורות
המוסד לבטיחות ולגיהות הוקם בשנות ה־50, פועל כיום תחת משרד הכלכלה ומתוקצב על־ידי ביטוח לאומי, כאמור, במטרה לקיים פעילות הדרכה והסברה לצמצום ולמניעת תאונות עבודה.
השנה הארגון דרש תקציב של 36.6 מיליון שקלים ובסופו של דבר התפשר על 30, באמצעות פיטורי תשעה עובדים והקטנת הוצאות. מנכ"ל ביטוח לאומי לשעבר מאיר שפיגלר הודיע שאין בכוונתו להמשיך את התקצוב למוסד לבטיחות וגיהות ל־2023, אך נראה שחלק מכספי המבוטחים ימשיכו לזרום לשם גם השנה.
המנכ"ל הקודם של ביטוח לאומי מאיר שפיגלר הודיע שאין בכוונתו להמשיך את התקצוב למוס"ל ל־2023, אך נראה שחלק מכספי המבוטחים ימשיכו לזרום לשם
הנימוק היה שלפי החוק המימון אמור להגיע מאוצר המדינה, ולכל הפחות לעבור דרך משרד הכלכלה, ולא מביטוח לאומי שעניינו חלוקת קצבאות וגמלאות. הרצון לסיים את העברת הכספים קשור גם בספק הקיים בתועלת הארגון, שעובדיו חסרי סמכויות אכיפה כמעט ורוב פעילותו הסברתית.
גם מבקר המדינה קבע לפני כמה שנים כי פעילות המוסד לא אפקטיבית וכפי הנראה גם לא מצליח להגדיל את הכנסותיו העצמיות מהדרכות מעבר ל־10%. בביטוח הלאומי חשבו להפסיק את המימון, גם נוכח הכוונה של יאיר גולן, סגן שרת הכלכלה בממשלה קודמת, להקים רשות בטיחות לאומית, שתממן בעצמה את המוסד לבטיחות ולגיהות כזרוע הדרכה, יחד עם זרוע אכיפה וזרוע ידע.
הממשלה נפלה והנושא לא מקודם כעת. במשרד העבודה אומרים בתגובה כי השר יואב בן צור מש"ס בוחן אותו, אך לפי הערכות קיים ספק רב אם הוא ושר הכלכלה ניר ברקת יניעו מהלך שכזה.
הממשלה נפלה והקמת רשות הבטיחות לא מקודמת כעת. שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) בוחן את הנושא, אך ספק רב אם הוא ושר הכלכלה ניר ברקת יניעו מהלך שכזה
בביטוח הלאומי הודיעו למוסד לבטיחות ולגיהות שהשנה הם מתכוונים להעניק לו 32 מיליון שקל. בארגון עצמו טוענים שלפי החוק מי שאמור לממן אותם הם אוצר המדינה, נציגי ארגוני העובדים וכן איגודי המעסיקים, אלא שזה מעולם לא קרה – וביטוח לאומי נושא במשקולת הזו לבדו, ומחכה להסדרה כלשהי.
31 הרוגים מתחילת השנה
מי שמאוד מאמין בארגון הוא מנהלו הקבוע בשנה וחצי האחרונות ד"ר מיקי וינקלר. את הדוח המסכם הוא פתח באמירה על "הפירות של תהליך השינוי שהובלנו בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר הקורונה".
כבר בפסקת הפתיחה הוא כאילו עונה לביקורת ומדגיש כי הפעילות המוצגת בדוח, "משקפת את היות המוסד לבטיחות וגיהות מוסד רלוונטי, יעיל ואפקטיבי המסוגל לתת מענה למשימות הלאומיות העומדות על סדר היום הציבורי שעניינם בטיחות העובד ובריאותו התעסוקתית".
בהמשך מובאים ציטוטי תכתובות דוא"ל של גורמים מארגונים אחרים המשבחים את פעילות המוסד לבטיחות ולגיהות וגרפים המתארים ירידה בתאונות עבודה במקביל לפעילותו – וגם תזכורת ל"שיתופי פעולה" עם ארגונים אחרים, בהם "כלכליסט", בתשלום, עבור חסות לכנס.
במוסד לבטיחות וגיהות חושבים שהחיוניות שלהם מוגדרת בחוק גם בסיוע למפקח על העבודה. בתשובה לביקורת על היעדר היתכנות כלכלית, בארגון מציינים שלמעשה הם לא אמורים להתחרות בגופים הפרטיים בשוק ההדרכות אלא מוכוונים לפעול ב"אזורי כשל", כלומר, במקומות שגופים עסקיים פחות רוצים להגיע אליהם כי יש בהם מעט הכנסות והרבה עבודה.
כך, למשל, הם מציינים שלפני כשנתיים החלו ב"מהפכה שקטה בשיפור מיומנות מפעילי עגורנים, מלגזה, משאבת בטון ואתת", ושעבור "המפעיל זו הדרכה מתקדמת המאפשרת התמודדות במצבי פעילות שונים ומצבי חירום".
כמו כן, במוסד לבטיחות ולגיהות נותנים את ארה"ב כדוגמה למדינה שגם בה יש שני גופים מקבילים למנהל הבטיחות, כמו בישראל. הם מפנים את תשומת הלב לחוסר האחידות בנתוני התאונות של מנהל בטיחות, קו לעובד וביטוח לאומי ולצורך בהקמת גוף שיראה את התמונה המלאה, גם באופן יחסי לכמות הגבוהה של התחלות בנייה בישראל והסיכון שנובע מכך לעובדים בענף.
מאגר אחיד עם נתונים על כל העובדים שנפגעו והמגמות יאפשר להבין איך לטפל בבעיה באופן מניעתי. "בעיית הבעיות זה הנתונים, בלעדיהם אי־אפשר לנהל", אמר גורם במוסד לבטיחות ולגיהות.
מאגר אחיד עם נתונים על כל העובדים שנפגעו והמגמות יאפשר להבין איך לטפל בבעיה באופן מניעתי. "בעיית הבעיות זה הנתונים, בלעדיהם אי אפשר לנהל", אמר גורם במוס"ל
סכום של כ־30 ומשהו מיליון שקל בשנה, במשך שבעה עשורים, נראה בימים אלה כזוטי זוטות, ודאי כשהממשלה מחלקת מיליארדים למוטבים קואליציוניים שלא יתרמו לכלכלה ברת קיימא. אלא שסך התקציבים למניעה ואכיפת תאונות עבודה זעומים ויכולים להציל חיי אדם, כך שלאופן ההקצאה שלהם יש חשיבות רבה.
טבלת התאונות של קו לעובד מציגה מצב עגום – מתחילת השנה נהרגו 31 בני אדם וכמחצית מכלל התאונות הן בענף הבנייה. בשנתיים הקודמות לא היה שיפור ומבקר המדינה קבע לפני שנה שמספר ההרוגים היחסי בישראל הוא יותר מכפול לעומת מדינות האיחוד האירופי.
מנהל בטיחות משווע להגדלת תקציב עם בסך הכול 70 מפקחים המהווים כחמישית מכוח האדם הדרוש כדי לכסות את המפעלים, אתרי הבנייה ומקומות העבודה השונים.
בתגובה לכתבה מסרו במנהל כי בשנה הקודמת התקציב שלהם עמד על 15 מיליון שקל ובשנת התקציב הנוכחית והבאה התקבלה תוספת של שישה מיליון שקל ועוד 10 תקני פיקוח, ושכבר עכשיו מאוישים עוד 10 תקנים קיימים.
בתשובה לשאלה האם יש כוונה לקדם רשות בטיחות, שתניע קדימה גם את נושא האכיפה, מסרו כי שר העבודה רוצה לקדם את ההחלטה "כדי לרכז את כל נושא הבטיחות תחת גג אחד. אנו לומדים את הנושא כעת".
השנה נהרגו 31 עובדים בתאונות עבודה, כמחציתם בענף הבנייה. מנהל בטיחות משווע להגדלת תקציב עם 70 מפקחים, המהווים כחמישית מכוח האדם הדרוש לאכיפה
רשות בטיחות אמורה לרכז את הפעילויות שכיום מפוזרות בין שלל גורמים: המוסד לבטיחות ולגיהות, מנהל בטיחות, משטרה, פרקליטות והתובעת של משרד העבודה.
אחד התומכים במהלך הוא עו"ד אסל, שהציג לשר בן צור בכנסת את עמדת הפורום למניעת תאונות עבודה, לפיהם הרשות צריכה להיות בנויה מאגף הדרכה במקום המוסד לבטיחות ולגיהות; אגף חקירות שאליו תוכפף יחידת פלס שנמצאת כיום בלהב; ויחידת תביעות שתוביל את האכיפה ואת הגשת כתבי האישום.
הוא חושב שאת התקציב למוסד לבטיחות ולגיהות צריך להעביר לאכיפה: "אפשר לעשות את ההדרכה של המוסד לבטיחות ולגיהות במיקור חוץ ולתת את ה־40 מיליון שקל שלהם למשרד העבודה כדי להגדיל את מספר המפקחים. צריך להקים רשות בטיחות שתרכז הכול במקום אחד, במקום המצב כיום שכל אחד במקום אחר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמוסד לבטיחות וגיהות מהווה הגוף המקצועי הממסדי היחיד במדינה שמסייע בהדרכה, מניעה והתמודדות עם סיכוני בטיחות במגוון ענפי המשק.
אפשר לייעל, לשפר ולחזק את המוסד לבטיחות, אך חיסול המוסד לבטיחות, תפגע אנושות במאבק למניעת תאונות עבודה בישראל.
אייל פלטק, עו"ד
מדריכי המוסד לבטיחות ולגיהות מבקרים במפעלים ובאתרי בניה כדי להדריך בבטיחות ולסייע בהקמת ועדות בטיחות. עובדים אחרים הם מומחים בתחומי בטיחות שונים המפתחים כלים ומסייעים בפתרון בעיות בטיחות. לכן נכון לאמור ששכר העובדים הוא, ברובו, בא לידי ביטוי בפעילות בטיחות. המוסד אינו כפוף לשר זה או אחר, ולנגד עיניו רק בטיחות העובדים. הוא מנוהל על ידי מועצה א-פוליטית בה נציגי עובדים, מעסיקים, אקדמיה ואחרים. חיסול המוסד והעברת התקציבים למינהל הבטיחות אכן יחזקו את יכולות הפיקוח, אך יחסלו את מקור הידע היחידי במדינה למתן יעוץ בטיחות גם לחסרי אמצעים. זו תהיה בכיה לדורות. גילוי נאות: איני עובד מוסד. נהפוך הוא. במוסד תבעו אותי בעבר בסכום של 1.8 מיליון שח על "עגמת נפש" שגרמתי למוסד, והשופט דחה את תביעה על הסף בנימוק שלמוסד אין נפש…