ח"כ קארין אלהרר בכנסת, 14 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יונתן זינדל, פלאש90

הבחירה באלהרר מקטינה מאוד את הסיכוי לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים

הקרב הפרלמנטרי הכושל שניהלה קואליציית נתניהו הסתיים לא רק במפלה פוליטית, אלא גם בצמצום מרחב התמרון האפשרי ביחס לחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית ● עצם קיום הליך הבחירות לוועדה לבחירת שופטים במליאה משקף את רצון הכנסת להפעיל אותה בהרכבה הנוכחי ● המשמעות היא שפוחת הסיכוי הריאלי לחוקק חוק לשינוי הרכב הוועדה – ושחוק כזה יעמוד בבג"ץ ● פרשנות

למהומה הפוליטית שהתרחשה ביום רביעי בכנסת, שהסתיימה בבחירתה של ח"כ קארין אלהרר כאחת מנציגות הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, יש שלל השלכות ומשמעויות בזירה הפוליטית והציבורית.

אולם, יש לה גם משמעות חשובה במישור המשפטי: לאחר בחירתה, הכנסת לא רשאית עוד לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים במהלך הקדנציה הנוכחית, לפחות לא באופן שהשינוי בהרכב הוועדה ייכנס לתוקפו במהלך כהונת הכנסת הנוכחית. בחירתה של אלהרר שריינה הלכה למעשה את מבנה הוועדה הנוכחי למשך כל הקדנציה.

ביום רביעי האחרון הכנסת הייתה אמורה לבחור את שני נציגיה לוועדה לבחירת שופטים – ולוועדות הבחירה הנוספות לערכאות שיפוטיות. אך נוכח בקיעים שהתגלעו בקואליציה, החליטו ראשיה ברגע האחרון להביא לדחיית מועד הבחירה בחודש ימים על־ידי כך שכלל מועמדי הקואליציה יסירו את מועמדותם – וגם יצביעו נגד אלהרר.

בסופו של דבר זה לא קרה – ח"כ טלי גוטליב מהליכוד סירבה להסיר את מועמדותה, ובבחירות החשאיות שנערכו במליאה התברר שדווקא אלהרר נבחרה, תוך שארבעה ח"כים מהקואליציה תמכו בה – ומועמדותה של גוטליב נדחתה ברוב עצום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצביע בבחירות לוועדה לבחירת שופטים בכנסת, 14 ביוני 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מצביע בבחירות לוועדה לבחירת שופטים בכנסת, 14 ביוני 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הכנסת תצטרך לשוב ולהתכנס בחודש הקרוב על מנת לבחור נציג נוסף לוועדה לבחירת שופטים, אך אלהרר כבר הבטיחה את כהונתה בוועדה בקדנציה הנוכחית של הכנסת

הכנסת תצטרך אם כך לשוב ולהתכנס בחודש הקרוב על מנת לבחור נציג נוסף לוועדה לבחירת שופטים, אך אלהרר כבר הבטיחה את כהונתה בוועדה בקדנציה הנוכחית של הכנסת.

הוועדה לבחירת שופטים מורכבת נכון לעכשיו מתשעה חברים: שלושה שופטי בית המשפט העליון, שאחת מהם היא הנשיאה אסתר חיות; שני שרים – אחד מהם הוא שר המשפטים יריב לוין, המשמש יו"ר הוועדה; שני ח"כים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

רוב המשבצות כבר מאוישות, למעט נציג נוסף של הממשלה, שטרם נבחר, ונציג נוסף של הכנסת, שמיועד להיות לפי ההסכמים הקואליציוניים ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית.

אין אחידות במועדים שבהם מתמנים או נבחרים חברי הוועדה בין הסקטורים השונים. שופטי העליון מקיימים ביניהם סבב משלהם, שבו בוחר "חבר שופטי העליון" את שני הנציגים הנוספים שיכהנו בוועדה לצד הנשיאה, בדרך כלל אלה הוותיקים ביותר, אלא אם מי מהם מכהן באותה עת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

ח”כ יצחק קרויזר מחוץ למשרד ראש הממשלה, 14 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
ח"כ יצחק קרויזר מחוץ למשרד ראש הממשלה, 14 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

נציגי לשכת עורכי הדין נבחרים על־ידי המועצה הארצית של הלשכה, לקדנציה של שלוש שנים שאינה מסתנכרנת עם הכנסת. ניתן אם כך לטעון כי מאחר שבכל נקודה בזמן מכהנים בוועדה כמה חברים המייצרים הרכב חלקי, גם אם לא מלא שלה, הרי שלא ניתן לסלקם באמצעות חקיקה המשנה את מתכונתה והרכבה של הוועדה.

ברגע שהכנסת הנוכחית גילתה דעתה, באמצעות קיום הליך בחירות במליאה לבחירת נציגים מטעמה לוועדה, הרי שעצם התמנותם של הנציגים משקפת את רצון הכנסת להפעיל את הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי

אולם, המקרה של הכנסת הוא שונה – ברגע שהכנסת הנוכחית גילתה דעתה, באמצעות קיום הליך בחירות במליאה על מנת למנות נציגים מטעמה לוועדה, הרי שעצם התמנותם של נציגים אלה משקפת את רצון הכנסת הנוכחית להפעיל את הוועדה בהרכבה הנוכחי.

המשמעות היא שפוחת הסיכוי הריאלי שהכנסת הנוכחית תוכל לחוקק חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ושחוק כזה יעמוד בבג"ץ, בעתירות שבוודאי יוגשו נגדו. גם לפני בחירתה של אלהרר לוועדה, ההערכה הייתה שבית המשפט לא יאפשר שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן הפוגע באופן אנוש ביסודות הדמוקרטיה.

השינוי שעליו חלמו לוין ויו"ר ועדת החוקה בכנסת ח"כ שמחה רוטמן היה אמור להביא להשתלטותה של הממשלה על הוועדה, כך שבפועל תכהן בישראל רשות אחת בלבד – הממשלה, שחולשת גם על הכנסת וגם על הרשות השופטת.

יו”ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין בכנסת, 22 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין בכנסת, 22 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

כעת, לאחר שהכנסת בחרה את ח"כ אלהרר לוועדה, היה ויחוקק חוק לשינוי הרכב הוועדה ויוגשו עתירות לבג"ץ נגדו – תצטרך הכנסת עצמה להתייצב בפני בג"ץ ולנמק את השינוי הרדיקלי שחל בעמדתה שלה, ממצב שהיא משחקת בהתאם לכללים הנוכחיים וממנה חברי כנסת לנציגיה בוועדה, למצב משטרי אחר, שבו ספק אם לבחירה שנעשתה השבוע יהיה עדיין תוקף.

לאחר שהכנסת בחרה את ח"כ אלהרר לוועדה, היה ויחוקק חוק לשינוי הרכב הוועדה ויוגשו עתירות לבג"ץ נגדו – תצטרך הכנסת עצמה להתייצב בפני בג"ץ ולנמק את השינוי הרדיקלי שחל בעמדתה שלה

המשמעות היא שהקרב הפרלמנטרי הכושל שניהלה קואליציית נתניהו השבוע הסתיים לא רק במפלה פוליטית, אלא גם בצמצום מרחב התמרון האפשרי ביחס לחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית. הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים נמצאת, כידוע, באופן פורמלי במרחק דיון אחד במליאת הכנסת מאישור סופי, לאחר שלפני פגרת פסח זו אושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית.

בפועל, וביתר שאת לאחר מאורעות השבוע האחרון, הצעת החוק הזו לא שווה את הנייר שעליו היא מודפסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
והנה, במשפט אחד קצר, חשפת את הפוזיציה שלך: "גם לפני בחירתה של אלהרר לוועדה, ההערכה הייתה שבית המשפט לא יאפשר שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן הפוגע באופן אנוש ביסודות הדמוקרטי... המשך קריאה

והנה, במשפט אחד קצר, חשפת את הפוזיציה שלך:

"גם לפני בחירתה של אלהרר לוועדה, ההערכה הייתה שבית המשפט לא יאפשר שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן הפוגע באופן אנוש ביסודות הדמוקרטיה"…

לך תמצא אנשים אחרים שיאמינו שאתה כתב אובייקטיבי

עוד 663 מילים ו-1 תגובות
סגירה