1
ספק אם אי־פעם חיית בר עמדה במרכז סדר היום בבחירות לראשות עירייה בישראל. חיפה כנראה עומדת לקבוע את התקדים הזה. במסיבת העיתונאים שבה השיק השבוע יונה יהב את חזרתו לזירה המוניציפלית – רוחם של חזירי הבר ריחפה בחלל החדר.
לפי הנחישות והרוח הלוחמנית שהפגין יהב, לחזירים יש סיבה להיות מודאגים. "אני מבטיח שתוך 90 יום מהיבחרי לא יהיו חזירים בחיפה", התחייב ראש העיר לשעבר והוסיף: "אני צריך שלושה חודשים וזהו זה, חיפה תישאר ריקה מחזירים".
יהב כנראה חש היטב את הלך הרוח בקרב הציבור החיפאי. שלא לייחוס אומרים חלק מהמתמודדים על רשות העיר ש"החזירים הם בפירוש לא הבעיה הכי גדולה ו/או החשובה של חיפה", אבל התושבים כנראה חושבים אחרת.
הם אומנם גרים בעיר שכבר שנים מתמודדת עם בעיות זיהום אוויר ומתקשה לתת מענה לאטרקטיביות ולתהילה של תל אביב, אבל כל זה כנראה מתגמד לעומת החזירים. במחקר שערך פרופסור איתי בארי מאוניברסיטת חיפה – עליו דיווח כאן אבנר הופשטיין – 29% מהחיפאים ציינו את החזירים כבעיה מספר אחת בעיר, ו־43% אמרו שהם נפגעו מהם באופן אישי.
הבעיה לא התחילה עם כניסתה של קליש רותם ללשכתה בעירייה, והארכיון גדוש בכתבות מהעשור הקודם, כשיהב כיהן כראש העיר, על התופעה המתפשטת של חזירים משוטטים ברחובות הכרמל
לעומת זאת, רק 4% ציינו את זיהום האוויר כבעיה המרכזית בחיפה. אז יהב הבטיח וכבש את הכותרות, אבל מה ההיתכנות שלהבטחה שלו יהיה כיסוי? בעיית החזירים – שהלכה והחריפה בקדנציה של עינת קליש רותם – היא מורכבת, וספק אם יש לה פתרון של זבנג וגמרנו.
הבעיה לא התחילה עם כניסתה של קליש רותם ללשכתה בעירייה, והארכיון גדוש בכתבות מהעשור הקודם, כשיהב כיהן כראש העיר, על התופעה המתפשטת של חזירים משוטטים ברחובות הכרמל. אז איך עכשיו הוא מתכנן להגיע לאפס חזירים בתוך שלושה חודשים?
"כשאני הייתי ראש העיר לא הייתה בעיה של חזירים שהפריעו לקהל", טוען יהב בשיחה עם זמן ישראל', "לא הייתה בעיה שראו בשטח".
אבל לא התחייבת לצמצם את הבעיה, התחייבת להעלים את החזירים. גם כשעמדת בראשות העירייה היו חזירים, ואפילו הרבה.
"לא, לא, לא. כשאני עזבתי העיר הייתה ריקה מחזירים, לא קרה שרץ לעברי ברחוב הראשי של דניה עדר של חזירים, לא קרה שחזירים הפריעו לילדים ללכת לבית הספר או למכוניות לנסוע בכבישים – ולשם אני הולך להחזיר את העיר".
איך אתה הולך לעשות את זה?
"כמו שעשיתי את זה אז. אמרו לי שיש שתי חברות בארץ שיודעות לדלל חזירים, אז שכרתי את השירותים של שתיהן לזמן לא מוגבל והן עשו את העבודה. החזיר הוא חיה חכמה, ברגע שהוא מבין שמטפלים בו בעיר בצורה לא ידידותית הוא חוזר לוואדיות. אז גם עכשיו אני הולך לגרש אותם".
"החזיר הוא חיה חכמה, ברגע שהוא מבין שמטפלים בו בעיר בצורה לא ידידותית הוא חוזר לוואדיות. אז גם עכשיו אני הולך לגרש אותם. אי אפשר להמשיך לנהל ככה את העיר. זה פשוט לא טבעי"
מה זאת אומרת לגרש? בזמנו החברות שאתה מדבר עליהן ירו למוות ב־600–700 חזירים בשנה. במצב הנוכחי, מדובר כנראה בהרג של אלפי חזירים. ייתכן שזה מצע לגיטימי לבחירות, אבל למה אתה לא קורא לדברים בשמם?
"אני לא אמרתי שאני הולך להרוג אלפי חזירים".
אתה אמרת שאתה הולך לגרש. אבל איך אפשר לגרש בלי להרוג?
"בוא נדבר עוד שנה. בינתיים אני רק יכול להגיד לך שחזירים ובני אדם זה לא הולך ביחד. אי אפשר להמשיך לנהל ככה את העיר. זה פשוט לא טבעי".
יהב הוא אולי הבוטה מבין המועמדים, אבל נראה שהוא לא היחיד שמפזר הבטחות ובמקביל הולך סחור־סחור בניסיון לחמוק מלומר שפניו לטבח המוני בחזירי הבר. אביהו האן, שרץ לראשות העירייה בראש סיעת הירוקים, הכין תכנית בת שמונה סעיפים לפתרון בעיית החזירים בעיר.
אחרי שורה של צעדים חשובים כשלעצמם כמו תגבור השירות הווטרינרי, הצבת מקורות מים לטובת החזירים בוואדיות ומשמרת שנייה לפינוי אשפה, נכתב בסעיף האחרון:
עם כל הצער, צריך לומר בבירור: חזירים שהופכים את רחובות חיפה לביתם ובכך מסכנים את הציבור ואת ילדינו ירוכזו במכלאות, יורדמו ויועברו מיידית לטיפול רשות הטבע והגנים תוך הרחקתם מהעיר.
ומה תעשה רשות הטבע והגנים עם החזירים הישנים שיופקדו בחזקתה? תשלח אותם לפנסיון באלפים? אם גם הירוקים סבורים שאין מנוס אלא לירות בחזירים, למה לא לתת קרדיט לתבונה של תושבי חיפה ולומר את הדברים במפורש? האן: "אני לא יודע מה רשות הטבע והגנים יעשו עם החזירים שנעביר אליהם. הם הגוף האחראי על חיות הבר, אז שיעשו מה שהם מבינים".
לא יותר פשוט לומר שבמקרים מסוימים גם אתם מאמינים בהרג חזירים?
"מה שיקרה זה מה שכתבתי, זה לא ממש משנה, זה רק עניין של מינוחים. אנחנו בחיפה הומניים ואוהבים בעלי חיים, אבל לא יכולים לחיות בעיר שמסתובבים בה מדי ערב מאות חזירים, אם לא יותר. נצטרך להרחיק מכאן חזירים שהפכו את העיר לבית שלהם.
"תבוא איתי בשבע בבוקר לסיבוב ברחוב שלי, שושנת הכרמל, שיושב מעל ואדי לוטם – ותראה את החזירים אוכלים מכל טוב. בעשר בערב להקות שלמות מטיילות ברחוב.
"לא מעט אנשים כבר נפצעו מפגישות עם חזירים, כשחוזרים עם שקית מלאה מהסופר הם עלולים להתנפל על המצרכים ואני כבר כמה פעמים נאלצתי לבלום בלימות חירום בכרמל בגלל חזירים על הכביש. בקדנציה של קליש רותם זה יצא מאיזון – וצריך להחזיר אותו".
"אנחנו בחיפה הומניים ואוהבים בעלי חיים, אבל לא יכולים לחיות בעיר שמסתובבים בה מדי ערב מאות חזירים, אם לא יותר. נצטרך להרחיק אותם מכאן"
2
עם כל הכבוד לגני שרונה, שם מתקיים השנה שבוע הספר בתל אביב, כתל אביבי מאז גיל שש, שבוע הספר תמיד יהיה מזוהה אצלי עם כיכר מלכי ישראל, לימים רבין. היה משהו כל כך נכון, מדויק ומתבקש בחיבור שבין יריד הספרים השנתי לכיכר שברוב ימות השנה – לא כולל הפגנות – הייתה די שוממת, אך למשך שבוע נפלא אחד פרחה ומילאה בתוכן את הצירוף "כיכר העיר".
כיכר שהכול מתנקז אליה, שכולם מגיעים אליה: מי ברגל, מי באופניים, מי באוטובוס. שהרי אף אחד לא השתגע כדי לנסות להתקרב לאזור עם מכונית פרטית. מילדות ועד בגרות, שנה אחרי שנה, היינו זורמים אל מבוך הדוכנים המתפתל בכיכר העיר ופוגשים לאורכו מכרים קרובים ורחוקים במה שהיה אירוע קהילתי, חברתי וסביבתי לא פחות משהיה אירוע תרבותי.
עיר טובה וירוקה היא עיר המציעה לתושביה שלל הזדמנויות ואינטראקציות במרחק של כמה דקות מהבית. עיר טובה היא עיר שיש בה "כיכר העיר", רצוי יותר מכיכר אחת. בעיר טובה יש מרחב עירוני וציבורי שנותן פייט – למשל באמצעות יריד ספרים – לקניונים הסגורים בתוך קירותיהם האדישים.
אני זוכר שנה אחת – כשספר שכתבתי יצא לאור – שבה היריד הועבר מכיכר רבין לפארק הירקון. לכאורה הכול יותר פסטורלי וירוק, אך למעשה הניתוק מהכיכר עיקר את שבוע הספר מאופיו, מהזרימה הטבעית של הציבור ומהחיבור האותנטי לעיר.
עיר טובה וירוקה היא עיר המציעה לתושביה שלל הזדמנויות ואינטראקציות במרחק של כמה דקות מהבית. עיר טובה היא עיר שיש בה "כיכר העיר", רצוי יותר מכיכר אחת
פתאום היה צריך להגיע לשם במיוחד, רבים עשו את זה במכונית. זה לא היה זה. בשנתיים האחרונות כיכר רבין הפכה לשטח תפעולי של נת"ע, סיבה טובה לייחל שהעבודות על הקו הירוק – זה שייסע באבן גבירול – יסתיימו כמה שיותר מהר והכיכר שנחטפה תוחזר לידי התל אביבים. אבל איך אפשר לדבר על הקו הירוק, כשהקו האדום מבושש לצאת מהתחנה.
באשר לספרים עצמם, דומה שהאירוע המשמעותי ביותר השנה העוסק בקשר שבין הספרים לסביבה היה ההשקה של הוצאת "רדיקל". צמד ישראלים צעירים – איתמר ויצמן ויונתן יעקובזון – בוחרים ומתרגמים את מיטב ספרי האקלים והסביבה המתפרסמים בעולם ולא מגיעים לכאן.
בחודשים האחרונים הם הוציאו לאור, בין השאר, את "על פני האדמה" של סיר דיוויד אטנבורו האחד והיחיד ואת "פחות זה יותר" של ג'ייסון היקל עם הקדמה מאת דב חנין. שאלתי את המו"ל ויצמן על איזה ספר הוא ממליץ במיוחד לרגל שבוע הספר, והוא ציין את "זן ואמנות הצלת הפלנטה", שכתב תיך נאת האן.
במקביל מתבשלת גם סדרה של ספרים מקומיים, בהם ספרו של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק בנושא הפוליטיקה של המזון. לדברי ויצמן, כל הספרים שיצאו עד עתה נמכרו באלפי עותקים, ומחצית מהרוכשים הם בני פחות מ־35.
ויצמן עצמו בן 31. כששאלתי אותו למה הוא מוציא ספרים ולא מעלה סרטונים לטיקטוק, הוא השיב: "היו כמה ספרים בכמה תחנות בחיים ששינו את חיי. שום סרטון בטיקטוק או ציוץ בטוויטר לא עשה את זה"
ויצמן עצמו בן 31, וכששאלתי אותו למה הוא מוציא ספרים ולא מעלה סרטונים לטיקטוק, הוא השיב: "היו כמה ספרים בכמה תחנות בחיים ששינו את חיי. שום סרטון בטיקטוק או ציוץ בטוויטר עוד לא שינה את חייו של אף אחד".
3
תחנות הרכבת באר שבע צפון (אוניברסיטה) והרצליה הצטרפו השבוע לזו של נתניה, ועכשיו גם בהן ממתין לנוסעים מתקן אוטומטי מתקדם לאחסון אופניים מהסוג המוכר למשתמשי הרכבת בערים רבות באירופה.
המתקן מופעל באמצעות אפליקציה. ההפקדה והשליפה של האופניים מתבצעות באופן רובוטי תוך כ־15 שניות, וכשהאופניים מאוחסנים בו הם מוגנים מפני שני האיומים הגדולים – גניבה וגשם. בבאר שבע ובנתניה מדובר במתקנים עיליים שיכולים להכיל 51 זוגות אופניים, ובהרצליה מדובר במתקן תת־קרקעי שתכולתו 207 זוגות.
זה בהחלט צעד מבורך שמקדם את הישראלים אל האפשרות להשתמש בשילוב המנצח אופניים–רכבת–אופניים כדי לייצר רצף תנועה מדלת לדלת. רק שכדי שבאמת תהיה רציפות, דרושים עוד כמה דברים. למשל, שאפשר יהיה להעלות אופניים לרכבת גם בשעות העומס (כרגע הרכבות צפופות מדי), ושתהיה רשת יעילה של שבילי אופניים שתאפשר להגיע בנוחות ובבטחה אל התחנה.
לאחרונה השתמשתי בשירותיה של תחנת הרכבת בהרצליה ושמחתי לגלות שמהתחנה יוצא שביל אופניים שמתחבר לכמה שבילים משמעותיים בכבישי האזור. אולם, עם כל ההתקדמות שנעשתה בהרצליה, ועל אף שהיא מקדימה את רוב הערים בישראל, עדיין קשה להגדיר אותה כעיר ידידותית לרוכבי אופניים.
אם היה ניתן לחבר את שבילי האופניים של ת"א למתקני האחסון של הרצליה וב"ש, היינו מקבלים את החבילה הרכבתית המושלמת. בינתיים, המצב הקיים גורם לישראלים רבים להמשיך ולהעדיף את המכוניות הפרטיות
בתל אביב, לעומת זאת, הרשת ההולכת ומתפתחת של שבילי אופניים הגיעה לאחרונה עד תחנת רכבת השלום – העמוסה בישראל (הכנף הדרומית כבר מחוברת לשביל, בימים אלה מתבצעות עבודות לחיבור גם של הכניסה הצפונית).
מצד שני, בתל אביב אין מתקן לאחסון אופניים. התוצאה: מראה קבוע, מכוער ולא בטיחותי, שבו מאות זוגות אופניים קשורים למעקות חלודים – המשקיפים על נתיבי איילון – ולכל גדר ותמרור הניצבים בסביבה.
אם היה ניתן לחבר את שבילי האופניים של תל אביב למתקני האחסון של הרצליה ובאר שבע, היינו מקבלים את החבילה הרכבתית המושלמת. בינתיים ניאלץ להסתפק במקטעים לא רציפים של תחבורה מתקדמת, שביניהם מפרידים שלל מכשולים שגורמים לישראלים רבים להמשיך ולהעדיף את המכונית הפרטית.
4
השבוע יצוין בעולם יום השחרור מעבדות. בהזדמנות זו מציין רז פרוגל, מנכ"ל "סחר הוגן ישראל", שאין ולו יצרנית שוקולד ישראלית אחת שמפרטת על גבי האריזה ומיידעת את הציבור מאיפה הגיע הקקאו שלה. ומאחר שמיליוני ילדים בעולם מנוצלים בתנאים קשים בעבודה במטעי הקקאו, מי שלא מציין מהיכן מגיע הקקאו ומתחייב על תנאים נאותים לעובדים – חשוד בכך שהוא מסתיר משהו.
אז איזה שוקולד כן מומלץ לקנות בישראל למי שהוגנות חשובה לו? פרוגל מציין שלושה מותגים בינלאומיים: "טוני שוקולוני" ההולנדי, "מילקה" ו"אוראו". כולם מסומנים בתו סחר הוגן או בתו מקביל. באשר לשוקולוני, אני יכול להעיד שאצלנו במשפחה הוא להיט גדול – ויש גם גרסה טבעונית.
אז איזה שוקולד כן מומלץ לקנות בישראל למי שהוגנות חשובה לו? פרוגל מציין שלושה מותגים: "טוני שוקולוני" ההולנדי, "מילקה" ו"אוראו". כולם מסומנים בתו סחר הוגן
5
120 קילוגרמים של פסולת פלסטיק, פחיות שתייה ואפילו פסולת בניין, נשלו מקרקעית הים על־ידי הצוללנים שהשתתפו השבוע במבצע הניקיון של המשרד להגנת הסביבה בחופי יפו, הרצליה ודור־נחשולים.
בין פריטי הג'יפה, הצוללנים לכדו פה ושם תמונות של אלה שמצליחים לשרוד למרות הכול ושעבורם כדאי לשמור על הים. למשל, שני הברנשים הקסומים – דיונונים ממין "דיונון רוקחים" – שפגש איתן מהר"ם בחוף דור־נחשולים.
![דיונונים ממין “דיונון רוקחים”, חוף דור־נחשולים. (צילום: איתן מהר"ם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/06/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.jpeg "דיונונים ממין “דיונון רוקחים”, חוף דור־נחשולים. (צילום: איתן מהר"ם)")
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו