1
השלכות דרמטיות
החשיפה של העיתונאים ברוך קרא ואביעד גליקמן אמש (חמישי) בחדשות 13, שלפיה השופטים במשפט נתניהו הודיעו השבוע בשיחה סגורה לפרקליטים ולסנגורים כי התביעה תתקשה להוכיח עבירת שוחד בתיק 4000 – משנה באופן דרמטי הן את המסלול המשפטי שבו צועד המשפט, והן את ההשלכות בזירה הפוליטית.
ראשית צריך לומר כי אם הדיווח אכן מדויק, אזי השופטים חרגו מתפקידם, ובאמירתם יש סטייה מסדרי הדין המחייבים בהליך פלילי. אין זה מתפקידו של בית המשפט לחרוץ דין כל עוד לא נשמעו כל הראיות. לכל הפחות היו צריכים להמתין עד לסיום פרשת התביעה, בעוד חודשים אחדים, ולהביע את עמדתם בהחלטה כתובה, בבקשת "אין להשיב לאשמה" (no case to answer) שהסנגורים בוודאי יגישו.
אך המעשה כבר נעשה. השיח הבלתי פורמלי שנוהל בלשכת השופטים הוא חלק מניסיונם לדחוק בצדדים לפנות למסלול של גישור פלילי. מדובר, אם כך, באמירה טקטית – גם אם היא משקפת עמדה אותנטית של השופטים, במקרה שבו הם באמת חשים כי התביעה לא הוכיחה את עבירת השוחד מעבר לספק סביר.
השיח הבלתי פורמלי שנוהל בלשכת השופטים הוא חלק מניסיונם לדחוק בצדדים לפנות למסלול של גישור פלילי. מדובר, אם כך, באמירה טקטית – גם אם היא משקפת עמדה אותנטית של השופטים
ממילא, אין זו הפתעה גדולה ששלושת השופטים היו מעדיפים שהתיק יסתיים בהסדר טיעון, באמצעות גישור פלילי או בלעדיו, במקום להמשיך ולגרור את הליך ההוכחות לאורך שנים ארוכות.
עד עתה הציגה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עמדה קשוחה ביחס להתגמשות אפשרית מצד התביעה. היא סירבה לגישור פלילי, וביחס למו"מ להסדר טיעון הייתה עמדתה שהדלת פתוחה, אך בוודאי שלא היה בדעתה להיענות לדרישותיו של נתניהו, שאפילו היועץ המשפטי הקודם, אביחי מנדלבליט הרחמן והרחום, סירב לקבלן.
כעת עמדתה של בהרב-מיארה עשויה להשתנות. אם סעיף השוחד ממילא מתנדנד, כבר לא מדובר בוויתור דרמטי מצידה על האישום בשוחד והסתפקות בהרשעה במרמה והפרת אמונים בלבד. בפרקליטות המדינה סירבו אמש להתייחס לפרסום.
במקביל, עמדתם של נתניהו וסנגוריו במו"מ אפשרי שעשוי להתחדש כעת, ככל הנראה תתקשח. כעת הם יודעים שסעיף השוחד מתנדנד, ועצם הוויתור עליו איננו באמת מחיר אמיתי מצד הפרקליטות או הישג להגנה. נתניהו יחתור, אם כך, לשחוק עוד את כתב האישום ולהגיע להסדר טיעון קל עוד יותר.
עמדתם של נתניהו וסנגוריו במו"מ אפשרי שעשוי להתחדש כעת, ככל הנראה תתקשח. כעת הם יודעים שסעיף השוחד מתנדנד, ועצם הוויתור עליו איננו באמת מחיר אמיתי מצד הפרקליטות או הישג להגנה
2
עדות מרחוק
עיתונאים לא יוכלו להימצא באולם בעיר ברייטון, בבריטניה, שבו יתחיל ביום ראשון הקרוב ארנון מילצ'ן למסור את עדותו במשפט האלפים, באמצעות מערכת ועידה חזותית.
מילצ'ן ישהה באולם בבריטניה, וכך גם עורכי הדין מהתביעה וההגנה, שיחקרו אותו בחקירה ראשית ונגדית, בהתאמה. בנוסף ישהו באולם חלק מהנאשמים או קרובי משפחתם – כולל שרה נתניהו, רעייתו של הנאשם מספר 1 בתיק.
אך השופטים, יחד עם העיתונאים, שיעקבו אחר כל המתרחש מאולם בית המשפט המחוזי בירושלים, לא יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותו של מילצ'ן, אלא רק באמצעות המכשור האלקטרוני. עדותו אמורה להימשך חמישה ימים בשבוע, שש שעות בכל יום, במשך שבועיים.
אף שהעדות תימסר על אדמה בריטניה, ואף שבין המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לבין הרשויות בבריטניה נערך תיאום שאפשר את מסירת העדות בדרך הזו, לא מדובר בבקשה רשמית לסיוע משפטי (כלומר – במעין "חיקור דין") אלא בהליך שהמשפט הישראלי חולש על כולו.
במילים אחרות: מערכת המשפט הבריטית אינה מעורבת בהליך, והדין הבריטי אינו חל בעניין זה. סנגוריהם של הנאשמים טרחו והעלו גם את הזווית הזו, בניסיון נוסף להערים קשיים על עדותו של מילצ'ן, אך הניסיון נחסם.
מערכת המשפט הבריטית אינה מעורבת בהליך, והדין הבריטי אינו חל בעניין זה. סנגוריהם של הנאשמים טרחו והעלו גם את הזווית הזו, בניסיון נוסף להערים קשיים על עדותו של מילצ'ן, אך הניסיון נחסם
מסירת עדותו של מילצ'ן באופן הזה איננה תקדים במשפט הישראלי, אך בהחלט מדובר בעניין חריג. במקרים קודמים שבהם נמסרה עדות במשפט פלילי באמצעות ועידה חזותית, ככל הידוע לא עמדה על הפרק בקשה של עיתונאים להימצא פיזית במקום מסירת העדות.
החלטת בית המשפט שלא לאפשר את נוכחות העיתונאים במקום שבו ייחקר העד מהווה פגיעה בעקרון פומביות הדיון, וביכולתם של העיתונאים לסקר כהלכה את העדות.
הטענה בהקשר זה היא, שמעקב אחר העדות דרך מסכי טלוויזיה אינה מאפשרת לעמוד על כל הניואנסים שמשדר העד, באופן מילולי ולא-מילולי.
בתחילת הדרך במשפט האלפים, כזכור, בימי הקורונה, נאלצו הכתבים לעקוב אחר התנהלות המשפט מאולם אחר בבית המשפט המחוזי, ורק בהמשך הוכשר עבורם מקום באולם המשפט עצמו.
אך עם כל הכבוד לכתבים ולעבודתם, הפגיעה ביכולת לעמוד על אותות האמת בעדותו של העד תיגרם גם לשופטים עצמם, וזה כבר בעיה משמעותית יותר. יש להניח שהסנגורים כבר משייפים את הטיעון שישמיעו בעניין זה לכשתגיע עת הסיכומים, והם יבקשו להקטין במשקל שיינתן לעדות בחשבון הכולל.
הפגיעה ביכולת לעמוד על אותות האמת בעדותו של העד תיגרם גם לשופטים עצמם, וזה כבר בעיה משמעותית יותר. יש להניח שהסנגורים כבר משייפים את הטיעון שישמיעו בעניין זה לכשתגיע עת הסיכומים
3
מסר למטרידנים
סיבוב ארוך עשו יועציו של נתניהו – יונתן אוריך, עופר גולן וישראל איינהורן – בניסיון לאתגר את חוקיות החיפוש שעשתה המשטרה בטלפונים הניידים שלהם.
חקירת המשטרה נפתחה חודש לאחר שבאוגוסט 2019, לפני קרוב לארבע שנים, פעלו השלושה על מנת להטריד את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פילבר, המשמש עד מדינה במסגרת תיק 4000.
השלושה שלחו ניידת ועליה רמקול חיצוני גדול מול ביתו של פילבר, וממנה הושמעה בקולי קולות ההודעה הבאה:
"מומו תהיה גבר צא תגיד את האמת, מומו פילבר מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
בהמשך הופץ ברשתות החברתיות סרטון המתעד את האירוע.
במהלך חקירתם, בוצע בהסכמתם חיפוש בטלפונים הניידים שלהם ואף נעשו "צילומי מסך" מתוכם, תוך שהמשטרה מסתמכת על הסכמתם לחיפוש, כתחליף לצו חיפוש.
החשודים גררו את המשטרה והפרקליטות במעלה הערכאות, פעמיים, עד לדיון נוסף בהרכב מורחב בבית המשפט העליון, בשאלת חוקיות החיפוש. בסופו של דבר, בינואר 2022 פסק העליון כי למרות הפגם החוקי שדבק בחיפוש שנעשה בטלפונים שלהם, במקרה הפרטני שלהם ניתן לאשר את צו החיפוש בדיעבד.
שלשום (רביעי) החליטה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להעמיד לדין את השלושה בכפוף לשימוע, בעבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות – עבירה שעונשה היא עד חמש שנות מאסר.
ההחלטה, גם אם התקבלה באיטיות משוועת, מהווה מסר לכל המטרידנים למיניהם הסובבים את משפט תיקי האלפים, והופכים את חייהם של העדים המעזים למסור עדות נגד נתניהו לבלתי נסבלים.
ההחלטה מהווה מסר לכל המטרידנים למיניהם הסובבים את משפט תיקי האלפים, והופכים את חייהם של העדים המעזים למסור עדות נגד נתניהו לבלתי נסבלים
4
ההתחכמות של מילביצקי
ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק של ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) לביטול מעמדה הסטטוטורי של לשכת עורכי הדין, והקמת "מועצת עורכי דין" שתהיה בשליטת שר המשפטים, שתמלא את תפקידיה של הלשכה.
ההחלטה לקדם את הצעת החוק הזו, כידוע, התקבלה השבוע לאחר תבוסתו של עו"ד אפי נוה במרוץ לראשות הלשכה, וניצחונו המוחץ של עו"ד עמית בכר.
במקור, משתלבת הצעת החוק הזו – שהונחה על שולחן הכנסת בדצמבר האחרון, ערב הקמת הממשלה – עם יוזמתם של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, לסלק את נציגי עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים.
ואכן, הצעת החוק כוללת סעיף המתקן את חוק יסוד השפיטה, הקובע שהוועדה לבחירת שופטים תמנה שבעה חברים בלבד, וייגרעו ממנה שני נציגי הלשכה. נתעלם מהעובדה שבית המשפט העליון קבע כבר בשנות ה-90 כי בישראל חוק רגיל אינו יכול לתקן חוק יסוד.
הסערה התקשורתית סביב הצעת החוק הזו והחלטת הקואליציה לקדם אותה, הובילה לשיח בין מילביצקי ללוין, ובסופו הוחלט להתחכם: שלשום שיגר מילביצקי מכתב לשר המשפטים, ובו ביקש "להסיר את הסעיף" מהצעת החוק, ובנוסף הודיע: "אקבל על עצמי את ההתניות של משרד המשפטים, לרבות בעניין מועד תחולת החוק".
מילביצקי שיגר מכתב לשר המשפטים, ובו ביקש "להסיר את הסעיף" מהצעת החוק, ובנוסף הודיע: "אקבל על עצמי את ההתניות של משרד המשפטים, לרבות בעניין מועד תחולת החוק"
מדוע זו התחכמות? כי גם אם הוועדה תמנה בכל זאת תשעה נציגים, ושניים מהם יהיו נציגי עורכי הדין, הם יחדלו מלהיות נציגים עצמאיים ויהפכו להיות נציגים הנבחרים על ידי "מועצת עורכי הדין" – כלומר, בפועל, זרועו הארוכה של שר המשפטים. והנה עוד דרך שבה מתכננת הממשלה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו