כשסיימו לעבד את הנתונים שזרמו מרשתות השיווק הגדולות לסיכום שנת 2022, במשרד להגנת הסביבה נשמו לרווחה: חוק השקיות עדיין חי, בועט ומשפיע.
שש שנים אחרי שנכנס לתוקף, הישראלים עדיין לוקחים בקופות המרכולים 73% פחות שקיות מכפי שלקחו ב-2016, שמוגדרת שנת הבסיס – השנה האחרונה בטרם החוק נכנס לתוקף ובקופות הסופר התחילו לגבות עבור כל שקית 10 אגורות. אז, כששקיות חולקו חינם, נצרכו בישראל 1.754 מיליארד שקיות בשנה; ב-2022 – 474 מיליון.
החששות נבעו מכך שבשנים האחרונות חל כרסום עקבי באפקטיביות של החוק, ומשנה לשנה נרשמה עלייה, מתונה אך עיקשת, במספר השקיות שנרכשו בקופות. סך הכול בין 2017 ל-2020 נרשמה עלייה של 34%, שלפחות את חלקה הסבירו במשרד במגפת הקורונה שדחפה את הציבור לצרוך הרבה יותר פלסטיק ומוצרים חד פעמיים. ב-2022, כאמור, המגמה סוף סוף נבלמה וחלה ירידה של 5% אחוז לעומת 2021.
סך הכול בין 2017 ל-2020 נרשמה עלייה של 34%, שלפחות את חלקה הסבירו במשרד במגפת הקורונה שדחפה את הציבור לצרוך הרבה יותר פלסטיק ומוצרים חד פעמיים. ב-2022 המגמה סוף סוף נבלמה
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, טוען שלא התרגש מהעליות: "סטייה של אחוז לכאן או לכאן היא לא משמעותית. חששנו משחיקה, אבל אנחנו שמחים לראות שהירידה המשמעותית ביחס לשנת הבסיס נשמרת, יש יציבות וחסכנו מיליוני שקיות מאז שהחוק נכנס לתוקף.
"צריך לזכור שהערך הסביבתי של מיליוני שקיות, בניגוד למרכיבי פסולת אחרים, לא נמדד במשקל. הן קלות, מתעופפות לכל עבר ומזהמות את הטבע ורשות הרבים".
השאלה המתבקשת היא – אם מדובר במנגנון כל כך אפקטיבי, למה לא מרחיבים אותו לענפי קמעונאות אחרים, עתירי שקיות, בראשם הבגדים והפארם?
ישראלים שיוצאים לשופינג באירופה וקונים בגדים, ייתקלו ברוב המקרים בקופה בשאלה שהם לא רגילים לשמוע בקניונים בארץ: "האם אתם זקוקים לשקית?" אם ישיבו בחיוב, המחיר של השקית – שבדרך כלל תהיה על המנעד שבין שקית עבה לתיק רב פעמי – יצטרף לחשבון הכללי, כיאה לעיקרון "המזהם משלם".
כשעמיחי נשאל על הרחבת החוק לענפים נוספים הוא מעט מתפתל. בממשלה שביטלה את המס על החד"פים, הסיכוי להרחיב מה שנתפס כמס סביבתי שקול לסיכוי שאיתמר בן גביר יצטרף ל"שוברים שתיקה".
עמיחי: "כשחוקקו את החוק הלכו למקום שבו נמצאת המסה העיקרית של השקיות שגורמת לנזק הגדול ביותר. ברשתות השיווק אנשים היו לוקחים ערימה של שקיות בלי חשבון, זה אופייני למה שמכונה שקיות גופיה – השקיות הקלות שמתעופפות ברוח. השקיות בחנויות הבגדים עבות יותר ולעיתים קרובות עושים בהן שימוש חוזר".
"ברשתות השיווק אנשים היו לוקחים ערימה של שקיות בלי חשבון, זה אופייני למה שמכונה שקיות גופיה – השקיות הקלות שמתעופפות ברוח. השקיות בחנויות הבגדים עבות יותר ולעיתים קרובות עושים בהן שימוש חוזר"
אבל למה לא להפחית את השימוש גם בהן אם אפשר?
"יש שורה של כלים אפשריים לצמצום השימוש בפלסטיק. הוטל עלינו לגבש עם האוצר תכנית לאומית לצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי, אנחנו מתכוונים לפרוס מגוון כלים בפני מקבלי ההחלטות והם יבחרו מתוכם במה להשתמש".
"זה פשוט מתבקש", אומרת עו"ד מירב עבאדי מ"אדם, טבע ודין". "החוק מאפשר הרחבה לתחומי מסחר נוספים בהחלטה של השרה עם אישור של ועדת הפנים והסביבה בכנסת, אפילו לא צריך חקיקה חדשה.
"עוד בזמן גילה גמליאל ואחר כך תמר זנדברג אמרנו 'תשתמשי בסמכות שלך, תרחיבי גם לתחום הבגדים והפארם וגם לקמעונאים בינוניים וקטנים' (כיום החוק חל רק על 23 קמעונאים גדולים שמוגדרים כך על ידי הרשות להגבלים עיסקיים, א"ל). אין סיבה שרק רשתות גדולות עם הרבה סניפים ייכללו בחוק, המון שקיות מחולקות חינם במקומות קטנים יותר'".
"עוד בזמן גילה גמליאל ואחר כך תמר זנדברג אמרנו 'תשתמשי בסמכות שלך, תרחיבי גם לתחום הבגדים והפארם וגם לקמעונאים בינוניים וקטנים'. אין סיבה שרק רשתות גדולות עם הרבה סניפים ייכללו בחוק"
אז למה זה לא קורה?
"שאלה טובה. אנחנו משתגעים מזה".
זה כמעט קרה לפני כשנה, כשהכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד, ראש השדולה הסביבתית בכנסת, וח"כ (אז) מיכל רוזין ממרצ, שהציעו להגדיל את סכום ההיטל על כל שקית ולהרחיב את החוק כך שיושת גם על החנויות הקטנות.
להצעה שלהם הוצמדה הצעה של גילה גמליאל, אז ח"כית באופוזיציה, שהעלתה אותה בניגוד לעמדת סיעת הליכוד.
בהצבעה על ההצעה של גמליאל פרצה במליאה מהומה לאחר שבהצבעה האלקטרונית נרשם שוויון 22. ח"כ מנסור עבאס טען שההצבעה שלו לא נקלטה וביקש למנות אותו עם התומכים ולאשר את החוק. ח"כים מהליכוד מחו, היועצת המשפטית של הכנסת בדקה והחליטה לפסול את הקול של עבאס, להכריז על תיקו ולהפיל את ההצעה של גמליאל.
על אף שביעות הרצון במשרד להגנת הסביבה, גם שם מודאגים מאחד הנתונים שמסתתרים בדוח. מדובר במספר השקיות שנרכשו על ידי רשתות השיווק. ב-2022 חלה עלייה במספר השקיות שרכשו הרשתות, שהגיע ל-654 מיליון. במקביל, כאמור, נרשמה ירידה במספר השקיות שהרשתות מכרו, וכך נוצר פער של 180 מיליון שקיות שדורש הסבר.
ב-2022 חלה עלייה במספר השקיות שרכשו הרשתות, שהגיע ל-654 מיליון. במקביל, כאמור, נרשמה ירידה במספר השקיות שהרשתות מכרו, וכך נוצר פער של 180 מיליון שקיות שדורש הסבר
ההסבר האופטימי: מדובר בשקיות שנמצאות במלאי של הרשתות ויימכרו לציבור בשנים הקרובות. החלופה הפחות מלבבת: השקיות הללו, או לפחות חלקן, חולקו לקונים בחינם כדי להתחרות על ליבם מול רשתות השיווק האחרות. זו כמובן עבירה על החוק, ואת זה במשרד להגנת הסביבה מנסים לבדוק בימים אלה.
"פנינו לקבל הסברים לפערים האלה", אומרת רו"ח אוראל סדס, ראש תחום ביקורת אגף אחריות צרכן מורחבת במשרד להגנת הסביבה. "ברגע שנקבל את החומרים, נוכל לבחון. חובת ההוכחה על הקמעונאים, הם צריכים להוכיח שהשקיות האלה נמצאות במלאי ולא חולקו לקונים".
ואם יימצא שהם חילקו בחינם, מה הסנקציה?
"קודם כל הן יחויבו בהפרש של השקיות", אומר אלעד עמיחי, "מעבר לזה על כל הפרה אנחנו יכולים להטיל עיצום כספי שיכול להגיע עד 40 אלף שקל".
יש דרך פשוטה להוכיח שרשתות מחלקות שקיות בחינם: להיכנס לסופר ולראות את זה קורה על בסיס כמעט יומיומי. למה אתם לא מפעילים פיקוח בשטח?
"מפני שאז הרשת תטען שזה מקרה חריג ופרטני ותפיל את התיק על הקופאית המסכנה. אם יש פער לא תקין אנחנו יודעים להוכיח את זה על כל המלאי".
אם מי מהקמעונאים ייתפס בניסיונות תיחמון, זו לא תהיה הפעם הראשונה: בתחילת 2019 התברר ששתי רשתות, "שופרסל" ו"דור אלון", מצאו דרכים להתחכם לחוק ולחלק ללקוחות כמות גדולה של שקיות ללא חיוב.
מהמשרד להגנת הסביבה שיגרו מכתב התראה למנכ"ל "שופרסל" בו ציינו ש"עבירות על חוק האריזות עשויות לגרור עיצומים כספיים בסך מאות אלפי שקלים כמפורט בחוק". בפועל, התברר אז שאלה היו איומים ללא שיניים, משום ששלוש שנים אחרי כניסת החוק לתוקף התקנות שמאפשרות למשרד להפעיל סנקציות עדיין לא נחתמו; היום כבר יש תקנות והמשרד יכול לאיים וגם לקיים.
עו"ד עבאדי מ"אדם, טבע ודין" עוקבת בעניין אחרי תהליך הבקרה: "180 מיליון שקיות זה פער לא מבוטל", היא אומרת, אבל זה לא הפער היחיד שלטעמה צריך לטפל בו: "אני הייתי מסירה את המגבלה על עובי השקיות. כיום החוק מתייחס לשקיות דקות, 20-50 מיקרון. ואז אתה נכנס לחנות ונותנים לך שקית עבה בחינם, כי זה מותר.
"אני הייתי מסירה את המגבלה על עובי השקיות. כיום החוק מתייחס לשקיות דקות, 20-50 מיקרון. ואז אתה נכנס לחנות ונותנים לך שקית עבה בחינם, כי זה מותר"
"אתה מכיר את השקיות העבות שמחלקים בגלידה 'גולדה'? הן ילכו איתך לנצח. זה כמות עצומה של חומר וזיהום. או התיקים הוורודים, לכאורה הרב-פעמיים, שמחלקים במשלוחים של רמי לוי. אני מכירה בתים שיש בהם ערימות עד התקרה של התיקים הוורודים האלה".
אגב משלוחים, האם הרשתות מחויבות לגבות תשלום על השקיות שבהם נארזים המצרכים שנקנים אונליין?
"כן, אבל יש בזה מורכבות. אם אני מחליטה לארוז לך את המשלוח בדרך מסוימת, אני בעצם קובעת כמה שקיות יהיו שם ובכמה אחייב אותך. יש רשתות שאורזות בשקיות מנייר. בסוף היה צריך לייצר אחידות שכל שקית נשיאה, בכל צורה או משקל, תחויב בתשלום".
בגמר השימוש, אגב, הציבור מתבקש להשליך את השקיות לפח הכתום של תאגיד מיחזור האריזות "תמיר". משם הן משונעות למפעלי מיחזור בארץ ("פלסט סיטי") ובחו"ל, שם הופכים אותן בעיקר לצנרת לתשתיות ודליים שחורים, במקום שירחפו בשטחים הפתוחים או בים, ייבלעו על ידי צב-ים או יעל ויסכנו את חייהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו