מאת אביב לביא
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
Not sure how much cargo a bullet train can carry…
In any case, conventional trains will be able to take a small portion of what is moving via the canal.
The M/V Ever Given (in the story here) takes over 20,000 TEUs (20' containers
equivalent) and over 250,000 tons of displacement. That's a lot of trains.
שתי מכליות סיניות עמוסות נפט יצאו ביום רביעי ממצר הורמוז, כך הראו נתוני ספנות, והגבירו את התקוות כי הסכסוך של ארצות הברית וישראל עם איראן עשוי להיפתר בקרוב, בעקבות התבטאויות חיוביות מצד נשיא ארצות הברית וסגנו.
הנשיא דונלד טראמפ אמר ביום שלישי כי המלחמה תסתיים "מהר מאוד", ואילו סגן הנשיא ג'יי־די ואנס דיבר באופטימיות על התקדמות בשיחות עם טהרן על הסכם לסיום פעולות האיבה.
"אנחנו נמצאים במקום די טוב כאן", אמר ואנס בתדרוך בבית הלבן.
טראמפ השמיע את דבריו יום אחרי שאמר כי השהה חידוש מתוכנן של פעולות האיבה בעקבות הצעה חדשה של טהרן לסיום הסכסוך.

על פי דיווח בניו יורק טיימס, ישראל וארה"ב תכננו להציב את מחמוד אחמדינג'אד בראש איראן. בתחילת מלחמת ארצות הברית וישראל נגד הרפובליקה האסלאמית לאחר חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי ובכירים איראנים נוספים.
בכירים אמריקאים אומרים כי התוכנית גובשה בישראל ואליה הצטרפו בכירי מודיעין אמריקאים אולם התוכנית השתבשה.
לפי הדיווח, אחמדינג'אד עודכן על התוכנית והסכים למהלך, אך נעשה חשדן לאחר שנפצע בתקיפה ישראלית בטהרן, שנועדה לחלץ אותו ממעצר בית, ומאז לא נראה בציבור.
העיתון מציין כי אף שאחמדינג'אד, מכחיש שואה, הסתכסך עם בכירים במשטר, הוא קרא "למחוק את ישראל מהמפה" ותמך בתוכנית הגרעין של איראן, ומדגיש כי "לומר שהוא היה בחירה יוצאת דופן יהיה לשון המעטה קיצונית".
לפי הדיווח, העלאת אחמדינג'אד לשלטון הייתה אחד השלבים בתוכנית רב־שלבית שישראל תכננה למלחמה. השלב הראשון בה היה המערכה האווירית הפותחת של ארצות הברית וישראל, שבה נהרגו בכירים איראנים, וגיוס כוחות כורדיים להילחם נגד איראן.
אחרי התקיפות והפלישה הכורדית המתוכננת, שלא יצאה לפועל, לפי הדיווח ישראל האמינה כי המשטר באיראן יתערער במידה מספקת ובסופו של דבר יקרוס בשל לחץ פוליטי ונזק לתשתיות מרכזיות, ואז "ממשלה חלופית" תוכל לתפוס את השלטון.
הסנאט של ארצות הברית קידם לראשונה מאז פרוץ מלחמת ארצות הברית וישראל באיראן מהלך שעשוי למנוע מממשל הנשיא דונלד טראמפ להמשיך לתקוף את הרפובליקה האסלאמית.
ארבעה רפובליקאים הצטרפו לעמיתיהם הדמוקרטים בתמיכה במהלך, שיחייב אישור של הקונגרס להמשך תקיפות צבאיות נגד איראן.
המהלך הפרוצדורלי מחייב את הסנאט לקיים בהמשך דיון בהחלטה לפי חוק סמכויות המלחמה לסיום הסכסוך.
הרפובליקאים עדיין יכולים לסכל את ההחלטה, במיוחד אם ממשל טראמפ יפעל לגייס תמיכה בגבעת הקפיטול. אולם ההצבעה תחייב את המחוקקים להתייצב מאחורי עמדותיהם בנוגע למלחמה.
הרפובליקאים חסמו יותר מחצי תריסר מהלכים כאלה מאז החלה מלחמת איראן, ובכך הפגינו את תמיכת המפלגה במאמץ המלחמתי.
עם זאת, ככל שהמלחמה התארכה ועלויותיה הכלכליות עלו, החלו להופיע סדקים בתמיכה בסכסוך, שנמצא טכנית בהפסקת אש, גם בקרב הרפובליקאים.
הסנאטור ג'ון פטרמן היה הדמוקרט היחיד שהצביע נגד המהלך ביום שלישי, ואילו הסנאטורים סוזן קולינס, ליסה מרקאוסקי, ראנד פול וביל קסידי פרשו משורות עמיתיהם הרפובליקאים ותמכו בהחלטה.
קסידי פרש לראשונה מהקו המפלגתי ימים ספורים לאחר שהפסיד במרוץ מקדים רפובליקאי, שבו טראמפ הביע תמיכה ביריבו.
החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות.
בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.
ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.
"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".
משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.
ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.
סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.
כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.
אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו