אם יש עובדה אחת ברורה ומוצקה, המזדקרת מנאום התעתועים והשקרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש (חמישי), זו העובדה שהקואליציה אכן מתכוונת לאשר במליאת הכנסת ביום שני הקרוב, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות ביחס לנבחרי ציבור.

עם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ בסוף החודש, ישראל תהיה ככל הנראה מדינה אחרת. מדינה שבה נבחרי הציבור אינם חבים בחובת התנהלות סבירה, וקבלת החלטות סבירות.

בחינה מעמיקה של התרחישים הצפויים במגוון רחב של תחומי משפט ושלטון, ביום שאחרי אישור החוק, חושפת תמונה אפוקליפטית שבה חלקים ניכרים מעקרונות היסוד שעליהם מושתת המשטר של המדינה, יעמדו בסכנה.

האדמה תרעד לא רק מתחת לרגליהם של בעלי תפקידים בכירים, אלא גם מתחת לכל נורמה משטרית של מנהל תקין שהתרגלנו לחשוב עליה כעל אקסיומה. דבר אינו מובן עוד מאליו. במקום שבו השלטון נוטל לעצמו חירות לפעול באופן שרירותי, לא שוויוני ובלתי רציונלי – הכול אפשרי.

האדמה תרעד לא רק מתחת לרגליהם של בעלי תפקידים בכירים, אלא גם מתחת לכל נורמה משטרית של מנהל תקין שהתרגלנו לחשוב עליה כעל אקסיומה. דבר אינו מובן עוד מאליו

ח"כ שמחה רוטמן וח"כ צביקה פוגל חוגגים אחרי שהצעת החוק לביטול עילת הסבירות אושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, 19 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנה מקצת מהדברים שעתידים לקרות, אחרי ביטול הסבירות, או לפחות הדברים שצריך יהיה לפקוח עין עליהם כדי להבין את כיוון ההתרחשויות הצפויות:

1

היועצת המשפטית תודח

ביטול הסבירות יאפשר לממשלה, ולכל אחד מהשרים, למנות לתפקידי מפתח שבתחום אחריותם מועמדים בלתי ראויים, כולל כאלה שוועדות המינויים, ועדות המכרזים או ועדות האיתור המקצועיות פסלו אותם לתפקיד.

הביטול גם יאפשר לממשלה להדיח בעלי תפקידים – לרבות שומרי סף הנושאים בתפקידים בכירים ביותר.

כיסאותיהם של היועצת המשפטית לממשלה, הנגיד, בכירים באוצר ובבנק ישראל – לרבות הממונה על התקציבים, הממונה על התחרות, המפקח על הבנקים ועוד רבים אחרים – מתנדנדים.

כיסאותיהם של היועצת המשפטית לממשלה, הנגיד, בכירים באוצר ובבנק ישראל – לרבות הממונה על התקציבים, הממונה על התחרות, המפקח על הבנקים ועוד – מתנדנדים

על אף ההבטחות הריקות שבנאומו של נתניהו – הקשר בין שאלת הסבירות לבין עצם היכולת לשמר את שלטון החוק, הוא קשר ישיר ומהיר.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן בכנס למשפט ציבורי שנערך בחיפה ב-12 בינואר 2023 (צילום: שיר טורם/פלאש90)

לממשלה יש שתי דרכים להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמנות במקומה בובת קש אומרת הן, שתכשיר כל דבר פיגולים משפטי שיעלה על דעתם של הפוליטיקאים. האחת היא באמצעות המנגנון להעברה מכהונה של יועץ משפטי, הקבוע בהחלטת הממשלה משנת 2000, והשנייה היא באמצעות ביטול ההחלטה מ-2000.

הליכה בהתאם להוראות הקבועות כיום ביחס להדחת היועמ"שית, תחייב את הממשלה לפנות לוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כדי לקבל את חוות דעתה בנוגע לאפשרות להדיח את בהרב-מיארה.

הליכה בהתאם להוראות הקבועות כיום ביחס להדחת היועמ"שית, תחייב את הממשלה לפנות לוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כדי לקבל את חוות דעתה בנוגע לאפשרות להדיח את בהרב-מיארה

מעבר לשאלת איוש הכיסאות הפנויים בוועדת האיתור, מובטח כבר עכשיו שרוב מוחלט מבין חברי הוועדה, לרבות היו"ר – נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שהצביע נגד בהרב-מיארה בטרם מונתה לתפקיד – יתנגדו בחריפות להדחתה. חוות דעת חריפה וקשה מטעם הוועדה, המתנגדת להדחה, תונח על שולחן הממשלה.

לממשלה שמורה הסמכות להתעלם מחוות הדעת, ובניגוד לדעת ועדת האיתור להדיח את היועצת מתפקידה. אם כך תעשה הממשלה, תוגש עתירה לבג"ץ נגד החלטת ההדחה. אלא שבעידן נטול סבירות, כלל לא ברור מהי העילה המשפטית שעליה תתבסס עתירה כזו.

הוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה‎ מתכנסת ב-11 בדצמבר, 2021. מימין: ח"כ צבי האוזר, השר לשעבר דן מרידור, השופט בדימוס אשר גרוניס, עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא (צילום: משרד המשפטים)

העותרים יצטרכו לגלות יצירתיות ושליטה ברזי המשפט המנהלי. שאלה של סמכות אינה מתעוררת. שאלה של סבירות אינה יכולה להתעורר. האם העותרים יוכלו להוכיח, באותות ובמופתים, שיקולים זרים של הממשלה? או רק ספקולציות והשערות? האם בהתבסס על אלה יוכל בג"ץ לעצור את ההדחה?

2

משפט תיקי האלפים ייעצר

הממשלה לא תדיח רק את מי שעומדת בראש מערך הייעוץ המשפטי לרשויות השלטון ולממשלה עצמה. באותה נשימה ממש, היא תדיח גם את מי שעומדת בראש התביעה הכללית בישראל.

היועצת היא זו שאחראית על כלל האכיפה הפלילית במדינת ישראל, לרבות חקירות משטרה, החלטות בדבר העמדה לדין, עסקאות טיעון וניהול המשפטים הפליליים. כולל משפט האלפים שבו עומד לדין נתניהו.

היועצת היא זו שאחראית על כלל האכיפה הפלילית במדינת ישראל, לרבות חקירות משטרה, החלטות בדבר העמדה לדין, עסקאות טיעון וניהול המשפטים הפליליים. כולל משפט האלפים שבו עומד לדין נתניהו

מי שיקבל לידיו את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יצא לדרך כאשר שלוש עובדות יסוד כבר ידועות לגביו:

האחת, שהוא היה מוכן ליטול על עצמו את התפקיד לאחר שנוכח לראות כיצד נהגה הממשלה ביועצת שהפגינה גישה עצמאית ומקצועית; השנייה, שהוא אוחז בגישה ותרנית ופייסנית בסוגיות ייעוציות, ביחס לגבולות המותר והאסור על הממשלה והשרים; והשלישית, שהוא ככל הנראה גילה מראש את עמדתו הספקנית ביחס להמשך ניהול משפט האלפים.

הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם – בבית המשפט המחוזי ירושלים, 25 ביוני 2023 (צילום: אורן בן חקון/פול)

עצירת משפט האלפים נוכח הדחת היועצת המשפטית לממשלה תהווה סימן לבאות: אין טעם לקיים חקירות בענייני שחיתות; אין טעם להעמיד לדין פוליטיקאים שסרחו. מי מאנשי מערכת אכיפת החוק – חוקרים, תובעים או שופטים – שיהין להפגין גישה עצמאית, יקריב למעשה את ראשו כדי להפוך לדוגמה לכל האחרים.

שלטון החוק ייסוג מפני שכבה של פריבילגים, שאליה יסתפחו כל מי שקרובים או מייצרים לעצמם נראות של קרובים לצלחת.

3

כוחות הביטחון בסכנה

לא בכדי איומיהם של טייסים ונושאי תפקידי מפתח אחרים במילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון הם האיומים האפקטיביים ביותר מבחינת הממשלה, ביחס לקידום חקיקת ההפיכה המשטרית.

הטייסים, הנווטים ומפעילי הכטב"מים שבמילואים לא רק מחזיקים את הצבא במקום רגיש, בהיותם עמוד השדרה של יכולתו האווירית ההתקפית של צה"ל, אלא שגם אלו אשר מבחינת החשיפה האישית שלהם לסיכון משפטי, מצויים בקו החזית.

הטייסים, הנווטים ומפעילי הכטב"מים שבמילואים הם לא רק עמוד השדרה של יכולתו האווירית ההתקפית של צה"ל, הם גם אלו אשר מבחינת החשיפה האישית שלהם לסיכון משפטי, מצויים בקו החזית

בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ובבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) מתנהלים כל העת, בעצימות נמוכה ובשלבים ראשוניים, הליכים המובילים לחקירות, לרבות חקירות פליליות, נגד ישראל ונגד בעלי תפקידים בישראל, הן בדרג הפוליטי והן בדרג של לובשי המדים.

בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: Wiskerke / Alamy)

ההליכים הללו מתמקדים הן בפעולות צבאיות ספציפיות, דוגמת הפצצות על רצועת עזה במהלך מבצעים צבאיים, והן במדיניות כללית של ישראל, דוגמת ההתנחלויות או השתלטות על קרקעות שבבעלות פלסטינית.

מה שמחזיק, בתפרים גסים ועל כרעי תרנגולת, את ישראל ושורה ארוכה של ישראלים מחשיפה משפטית לחקירות הללו, שעלולה להגיע עד כדי הוצאת צווי מעצר בינלאומיים, הוא העיקרון המוכר במשפט הבינלאומי כ"עקרון המשלימות".

בפשטות: מוסדות המשפט הבינלאומיים מעדיפים שלא להיכנס לפעולה, כל עוד מערכת המשפט באותה מדינה נתפסת כעצמאית ואפקטיבית. המוסדות הבינלאומיים הם רק "משלימים" למערכת המדינתית, ככל שזו אינה ממלאת את תפקידה.

מוסדות המשפט הבינלאומיים מעדיפים שלא להיכנס לפעולה, כל עוד מערכת המשפט באותה מדינה נתפסת כעצמאית ואפקטיבית. המוסדות הבינלאומיים הם רק "משלימים" למערכת המדינתית

כאשר עמדה הקואליציה על סף חקיקת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פירוש הדבר היה השתלטות של השלטון על מינוי שופטים, וסוף העידן שבו בתי המשפט בישראל נהנו מעצמאות מוסדית. לשינוי כזה יש השפעה מיידית ומרחיקת לכת על "עקרון המשלימות" ביחס לישראל.

אך לא רק לו – גם לביטול עילת הסבירות צפויה להיות השפעה דומה. זאת, מאחר שהסבירות היא החסם היחיד בין היועצת המשפטית לממשלה ובין הפרקליטה הצבאית הראשית לבין הדחה שרירותית.

הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי (צילום: דובר צה"ל)

באין עצמאות של רשויות החקירה – הצבאית והאזרחית – הזירה הבינלאומית ומוסדות המשפט הבינלאומיים לא יוכלו לסמוך על מערכת המשפט הישראלית לקיים חקירות אפקטיביות ביחס להפרות של דיני הכיבוש ודיני הלחימה. עקרון המשלימות ייכנס לפעולה, ויוביל לסכנה ברורה ומיידית לכל מי שמחזיק או החזיק אי פעם בתפקידים בכירים במערכת הביטחון, או לחץ על ההדק ששחרר פצצה.

4

הדרג הפקידותי יורתע

לכאורה עילת הסבירות תפסיק לחול רק ביחס לנבחרי ציבור, ולא ביחס לשכבה העבה של פקידות במשרדי הממשלה וברשויות השלטון. אך זוהי פיקציה.

מאות רבות של סמכויות שלטוניות אשר הוקנו בחוק לשרים, הואצלו מטה לדרג הפקידותי לאורך השנים. כל סמכות כזו, בין אם "תימשך" בחזרה למעלה אל השר ובין אם תישאר בידיים של נושא משרה, עלולה להיחשב לסמכות שהפעלתה חסינה מעילת הסבירות.

אם לא להלכה, אז למעשה: הפקידים יהיו אנוסים להחליט כפי שהשר רוצה, על מנת לרצותו, אחרת הסמכויות יישללו מידיהם ויחזרו למעלה, אל לשכת השר, שיחליט כרצונו ובאופן חסין מסבירות.

הפקידים יהיו אנוסים להחליט כפי שהשר רוצה, על מנת לרצותו, אחרת הסמכויות יישללו מידיהם ויחזרו למעלה, אל לשכת השר, שיחליט כרצונו ובאופן חסין מסבירות

הדבר נכון לא רק ביחס לסמכויות שהואצלו, אלא גם ביחס לסמכויות שלטוניות שמלכתחילה הופקדו בחוק בידיים פקידותיות. גם אותן השר רשאי "להלאים", ולפיכך גם בהן יהפוך שיקול הדעת הענייני לקליפה ריקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את ישיבת הממשלה, 9 ביולי 2023 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

כל אחד ידע מהר מאוד – והשרים ידאגו להעביר את המסר באמצעות הפיכת שעיר לעזאזל אחד לדוגמה עבור כולם – שאם לא יפעלו על מנת לרצות את השר, שולחנם יתרוקן מהר מאוד. אולי גם הכיסא.

זו לא תהיה משילות. אלה יהיו פוליטיקאים כל-יכולים, שיוכלו להחליט בפועל בניגוד לכל חוק ונורמה, ולא יהיה איש שיוכל לעצור אותם. כוח מוחלט, כידוע, משחית באופן מוחלט. מי שיוצא לדרך מכוח נורמה משטרית מושחתת, אין לדעת עד לאן יוכל להידרדר.