1

הידיעות האלה, קצרות וקטלניות, משתרכות בשולי סדר היום החדשותי, בפאתי המבזקים. חלקן מתפרסמות עמוק בתוך השעות הקטנות: "רוכב אופניים חשמליים בן 68 נהרג לאחר שנפגע ממשאית ברחוב הרב עובדיה יוסף בחדרה" (27 ביוני); "רוכב אופניים חשמליים נהרג בתאונה עצמית בתל אביב" (8 ביולי); "רוכב אופניים חשמליים בן 14 נהרג בהתנגשות עם משאית חונה בחיפה" (22 ביוני).

במדינה הלומת חדשות, כל אירוע כזה בפני עצמו מתקשה להבקיע את הדרך אל תשומת הלב הציבורית. אבל כשמחברים את כל האירועים, את כל הנקודות, מקבלים קו מבהיל: מספר רוכבי האופניים החשמליים שנהרגו השנה (נכון להיום) גדול פי-5 ממספר ההרוגים עד התאריך המקביל אשתקד.

עד כה נהרגו ב-2023 עשרים רוכבי אופניים חשמליים, לעומת ארבעה בלבד בתקופה המקבילה ב-2022. מבין עשרים ההרוגים, אגב, יש רק אישה אחת.

"המדינה מפגרת בחמש שנים אחרי הסיפור של הכלים החשמליים", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל "אור ירוק", "אנחנו יודעים את זה כבר מזמן ועכשיו מתחילים לראות את התוצאות.

"המדינה מפגרת בחמש שנים אחרי הסיפור של הכלים החשמליים", אומר עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל "אור ירוק", "אנחנו יודעים את זה כבר מזמן ועכשיו מתחילים לראות את התוצאות"

"זה מתחיל מזה שאין לוחית רישוי ומספר מזהה, מה שמקשה מאוד לבצע אכיפה. אנחנו לוחצים בכיוון הזה כבר כמה שנים. בתקופת הממשלה הקודמת, משרד התחבורה כבר הכין תקנות להסדרת הרישוי, אבל הממשלה נפלה והן שוכבות מאז באיזו מגירה".

שרת התחבורה מרב מיכאלי מציגה את התוכנית של המשרד לרישוי כלי רכב דו-גלגליים, 14 בספטמבר 2022 (צילום: פלאש90)

בהיעדר רישוי ורישום מסודרים, נוצר מצב מוזר שיש מחסור בנתונים בסיסיים שדרושים כדי לקבל תמונה אמינה. גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אשר נתונים וסטטיסטיקה הם לחם חוקה, לא יודעים לומר כמה רוכבי אופניים חשמליים יש בישראל והאם הגידול החד במספר מקרי המוות נגזר מהגידול במספר הרוכבים או נובע מסיבות אחרות.

"אנחנו יכולים רק להעריך שהעלייה במספר מקרי המוות קשורה לעלייה במספר הרוכבים", אומר גל סורוקר, חוקר בכיר בחטיבת המחקר ברלב"ד, "עוד ועוד אופניים מתווספים לכבישים, ועוד ועוד אנשים עוברים מאופניים רגילים לחשמליים וטווח הרכיבה של האופניים החשמליים גדל".

"אנחנו יכולים רק להעריך שהעלייה במספר מקרי המוות קשורה לעלייה במספר הרוכבים. עוד ועוד אופניים מתווספים לכבישים וטווח הרכיבה של האופניים החשמליים גדל"

בתחום התחבורה נהוג לעבוד עם מדדים כמו מספר הנפגעים לנסועה (כמות הקילומטרים שהאוכלוסייה גומעת) ומספר הנפגעים לכלי רכב. בכל הנוגע לאופניים חשמליים, הנתונים הללו לא קיימים – ובהיעדר מסד נתונים מסודר קשה מאוד להגיע לתובנות ולגבש פתרונות.

מתוך המידע שכן בנמצא, סורוקר מצביע על נתון מעניין: בעוד מספר ההרוגים עלה בחדות, מספר התאונות עם פצועים קשה במעורבות של אופניים חשמליים דווקא ירד השנה – מ-66 תאונות בתקופה המקבילה אשתקד ל-42 השנה. לא ברור מה ההסבר לתופעה הזו, אם כי ייתכן שמספר הפצועים האמיתי גבוה יותר.

המשטרה ומד"א בזירת תאונת דרכים שבה נהרג רוכב דו-גלגי חשמלי בתל אביב, 20 באפריל 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

המשטרה היא הגוף האמון על רישום הפצועים בתאונות דרכים, אבל בכל הנוגע למיקרומוביליטי (כלים דו-גלגליים), ההגדרה של תאונת דרכים מעורפלת. "כשאופניים חשמליים נכנסים בעץ והנהג נפצע – לא ברור אם זה נחשב תאונת דרכים ונכנס לסטטיסטיקה", אומר גורם בתחום.

נתון מפתיע נוסף: רוב ההרוגים הם בגילאים מבוגרים יחסית – חמישה מהם (רבע) בני 65 ומעלה, ומחציתם מעל גיל 45. ברשימת ההרוגים יש רק נער אחד, כלומר הפרופיל הרווח הוא לא בדיוק של הצעיר שהשתולל על הכלי החשמלי ואיבד שליטה.

נתון מפתיע נוסף: רוב ההרוגים הם בגילאים מבוגרים יחסית – חמישה מהם (רבע) בני 65 ומעלה, ומחציתם מעל גיל 45. ברשימת ההרוגים יש רק נער אחד

ברלב"ד מציינים שמאז שבני הנוער חויבו בתיאוריה או במבחן כשירות בטרם יוכלו לעלות על הכביש עם אופניים חשמליים, חלה ירידה בהיפגעות שלהם בתאונות.

נתון קריטי נוסף שחסר – איפה הרוכבים נהרגו. החשודה המיידית היא תל אביב, שבה צעירים מתעופפים לכל עבר על כלים חשמליים שמנועיהם עברו שדרוג פיראטי, אבל בדיקה מדגמית של פרסומים על תאונות בחודשים האחרונים מעלה שרוב התאונות הקטלניות של רוכבי אופניים חשמליים דווקא לא התרחשו בתל אביב.

"בתל אביב יש הכי הרבה רוכבים וצפיפות", אומר סורוקר, "אבל היא גם הכי מתקדמת וערוכה לזה מבחינת תשתיות והפרדה בין אופניים למכוניות".

אופניים חשמליים בתל אביב, אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

כל זה מוביל לשילוש הקדוש שבכוחו לצמצם את מספר הטרגדיות הדו-גלגליות: תשתיות נפרדות לכלים דו-גלגליים; רישוי ורישום; ואכיפה.

"המשטרה אומרת בגלוי שאין לה כוח אדם להתעסק עם זה, ולכן הסמיכו את פקחי העיריות לבצע אכיפה", אומר יניב יעקב, "אבל יש הרבה ערים שאפילו לא ממנות פקחים. הפתרון הוא אכיפה באמצעות מצלמות, אבל זה יהיה אפשרי רק כשיהיו לוחיות רישוי.

"כרגע לא רק שאין אכיפה, גם אין אווירה של אכיפה. הכול פרוץ. צילמנו במצלמה נסתרת איך נכנסים לחנויות אופניים ומשדרגים בלי בעיה, אתה יכול להיכנס לאתר 'יד 2' ולראות את זה קורה".

"כרגע לא רק שאין אכיפה, גם אין אווירה של אכיפה. הכול פרוץ. צילמנו במצלמה נסתרת איך נכנסים לחנויות אופניים ומשדרגים בלי בעיה, אתה יכול להיכנס לאתר 'יד 2' ולראות את זה קורה"

העלייה במספר ההרוגים לא בלעדית לאופניים החשמליים – גם מספר ההרוגים הכללי בתאונות הדרכים גדול השנה ב-13% לעומת אשתקד, אבל כאמור באופניים החשמליים העלייה חדה פי כמה. ייתכן שזו תוצאה של המצב הכללי בכבישים.

בדיקה של הנסיבות של חלק מהתאונות הקטלניות, מעלה שהן התרחשו דווקא בכבישים בינעירוניים ובאזורים כפריים. נראה שלא מעט ישראלים שהתייאשו מהפקקים החליטו להמיר את המכונית באופניים חשמליים, וכשהם נוסעים בשולי הכביש, בעיקר בשעות החשיכה, הם חשופים לפגיעת מכוניות.

שוטרם בזירת תאונה שבו היה מעורב רוכב אופניים חשמליים בתל אביב (צילום: פלאש90)

מהנתונים אפשר גם ללמוד שהנתח של ההרוגים מהחברה הערבית עומד על 16%, מעט פחות מחלקם היחסי באוכלוסייה, אבל יניב יעקב חושש שזה זמני.

"זה לא מפתיע שרבות מהתאונות מתרחשות מחוץ לתל אביב, כי אופנת האופניים החשמליים שהתחילה בתל אביב מתפשטת לכל הארץ אבל לא מגיעה יחד עם תשתיות מתאימות", הוא אומר. "זה מחלחל גם לציבור הערבי, ואני חושש שהקטסטרופה הבאה תהיה שם".

"זה לא מפתיע שרבות מהתאונות מתרחשות מחוץ לתל אביב, כי אופנת האופניים החשמליים שהתחילה בתל אביב מתפשטת – אבל לא מגיעה יחד עם תשתיות מתאימות"

דקות ספורות אחרי שסיימתי לשוחח עם יעקב, עיינתי במבזקי החדשות הטריים: ילדה בת 5 נפגעה מאופניים חשמליים בג'לג'וליה ופונתה לבית החולים שניידר עם חבלת ראש; פעוטה בת שנתיים נפלה מאופניים חשמליים בבענה שבגליל ופונתה לבית החולים בנהריה כשהיא סובלת מפגיעה רב מערכתית.

2

לשרי עוצמה יהודית נמאס לראות את היישובים הערביים בישראל טובעים בכסף. כמה אפשר לשחות בשומנים, בעוד השכנים היהודים לא גומרים את החודש?

לפיכך, איתמר בן גביר ויצחק וסרלאוף פנו בדרישה לראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון מחדש את ה"תאקדום" (התקדמות) – התוכנית של הממשלה הקודמת במסגרתה הוקצו 30 מיליארד שקל לטובת פיתוח הכלכלה, התשתיות והחינוך בחברה הערבית.

יצחק וסרלאוף ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת, 27 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מדובר בהמשך של תכנית 922 לסגירת פערים בציבור הערבי שהותנעה בכהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת, אבל לווסרלאוף ובן גביר זה לא הפריע לכתוב ש"לא ייתכן שממשלת ימין תפעל להמשך מימוש ההסכמים שהעניקה הממשלה הקודמת לאחים המוסלמים". וגם: "מדובר בהמשך בעייתי למדיניות אפליית היהודים".

כל קיצוץ בתקציבי התיקון שהממשלה הקודמת התחילה להזרים לחברה הערבית רק יעמיק את העוני, האבטלה, הבערות והפשע שבקדנציה של בן גביר שובר שיאים על בסיס יומי. אבל לסיפור הזה יש גם פן סביבתי ובריאותי מובהק, שבו לציבור היהודי יש אינטרס מיידי.

כל קיצוץ בתקציבים שהממשלה הקודמת התחילה להזרים לחברה הערבית רק יעמיק את העוני, האבטלה והפשע שבקדנציה של בן גביר שובר שיאים על בסיס יומי

בממשלה הקודמת התקבלה גם החלטה להקצות כחצי מיליארד שקל לקידום הטיפול בפסולת ביישובים הערביים ("תאקדום סביבתי").

השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג הבינה שהדרך היחידה להיאבק בשריפות הפסולת שבמשרד להגנת הסביבה מכנים "מכת מדינה", היא באמצעות שיקום מערך איסוף הפסולת ברשויות הערביות, ומערך כזה יכול לתפקד רק ביישובים שנהנים מיציבות כלכלית.

שריפת פסולת בטייבה, 14 במאי 2023 (צילום: באדיבות עמותת "אזרחים למען אוויר נקי")

כמקובל אצלנו, מרגע קבלת ההחלטה חולף זמן עד שאפשר להרגיש את התוצאות בשטח. בינתיים יש התפרצויות של מוקדי הבערת פסולת בכל רחבי הארץ, והתושבים נחנקים. זה קורה בעמק יזרעאל, בגליל, בשרון המזרחי ובנגב, ובהיעדר טיפול יסודי ושיקום כלכלי זה רק ילך ויתרחב, ילך ויקצין.

עשן לא מכיר בגבולות מוניציפליים וכשטייבה בוערת, בכואב יאיר/צור יגאל זועקים; כשבזרזיר יש שריפות, בגבעת אלה נושמים עשן שחור; וכשמישהו מבעיר פסולת בכפר קאסם, בראש העין מרגישים זאת מייד.

עשן לא מכיר בגבולות מוניציפליים וכשטייבה בוערת, בכואב יאיר/צור יגאל זועקים; כשבזרזיר יש שריפות, בגבעת אלה נושמים עשן שחור; וכשמישהו מבעיר פסולת בכפר קאסם, בראש העין מרגישים זאת מייד

אם וסרלאוף ובן גביר ישימו יד על הכספים שמיועדים לטיפול במערך הפסולת ביישובים הערביים, הם אלה שיהיו אחראים לכך שהשכנים היהודים נידונו לחיות עם חלונות סגורים ולספור עוד ועוד ילדים שחולים באסתמה.

3

גללי הסוסים אחרי הפגנה בתל אביב

פעם, לא כל כך מזמן, כשישראל הייתה מדינה עם מראית עין של שפיות, פרשים על סוסים הפגינו נוכחות בעיקר אחרי משחקי כדורגל סוערים. הם היו ממתינים מחוץ לאצטדיון בלומפילד אחרי הדרבי וחוצצים בין אוהדי הפועל ומכבי.

כשכולם התפזרו הביתה, המזכרות נותרו על הריצפה: ים של גללים שהסוסים הטילו תוך כדי פעילות מבצעית. העירייה דרשה מהמשטרה לנקות אחריה, המשטרה, מצידה, טענה שתפקידה לשמור על הסדר ושמי שאמונה על ניקיון הרחובות היא העירייה.

לפני כארבע שנים, בגבור התלונות של השכנים על הצחנה שהסוסים השאירו אחריהם, המשטרה הודיעה שהיא עורכת פיילוט עם התקן שהוצמד לאחוריהם של הסוסים, מעין טיטול ענק שאמור לקלוט את הגללים.

כמו שיודע כל מי שהזדמן לאחד ממוקדי המחאה בחודשים האחרונים, הפיילוט נכשל (המשטרה גם מאשרת את זה באופן רשמי): אחרי כל הפגנה באיילון נותר על הכביש מסדר מפואר של תוצרי מעיים חומים.

מפגע הגללים הוא כמובן רק הערת שוליים לתהייה האמיתית – האם ב-2023 השימוש בסוסים כאמצעי לפיזור הפגנות עדיין חיוני? השהייה בתוך רבבות אנשים, בתוספת בונוס של זמבורות, מגאפונים, דחיפות ומדורות מאולתרות, היא אירוע שבעל חיים לא אמור להתמודד איתו.

האם השימוש בסוסים כאמצעי לפיזור הפגנות עדיין חיוני? השהייה בתוך רבבות אנשים, בתוספת בונוס של זמבורות, מגאפונים, דחיפות ומדורות מאולתרות, היא אירוע שבעל חיים לא אמור להתמודד איתו

בארגונים שפועלים למען זכויות בעלי החיים זועמים על מה שהסוסים נאלצים לעבור, ב"תנו לחיות לחיות" אפילו שוקלים עתירה נגד המשטרה וטוענים שכדי לאלץ את הסוסים המבוהלים לשתף פעולה, השוטרים מרבים לנעוץ בבטנם את הדורבנות החדים שבעקב מגפיהם.

פרש משטרתי מתעמת עם מפגינים בתל אביב, 11 ביולי 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מדובר בצער בעלי חיים לכל דבר ועניין, אבל גורמים במערך אכיפת החוק אומרים שהחלופה היא הגברת השימוש באמצעים פוגעניים כמו הצעקה, הבואש והמכת"זית. כלומר, הבחירה היא בין סבל לסוסים לבין העלאת רף הסיכון למפגינים.

במערך אכיפת החוק אומרים שהחלופה היא הגברת השימוש באמצעים כמו הצעקה, הבואש והמכת"זית. כלומר, הבחירה היא בין סבל לסוסים לבין העלאת רף הסיכון למפגינים

אם לחזור לסוגיית היציאות, הווטרינר ד"ר רפי קישון אומר שהסטרס בהחלט עשוי להאיץ את פעולת המעיים של הסוסים.

במשטרה אומרים שבימים אלה בוחנים אמצעי אחר ללכידת הגללים, ושהקודם נפסל כי היה חשש שהוא פוגע בבריאותם. יש להעריך את הדאגה לשלום הסוסים, אבל הדבר העיקרי שפוגע בבריאותם זו המשימה שנכפתה עליהם, שהפסקתה לא נמצאת כרגע על הפרק.

4

חד"פים במזנון הכנסת (צילום: עידן אורון)

כשעידן אורון ניגש לשלם במזנון הכנסת ציפתה לו הפתעה לא נעימה: ליד הקופה המתינו ערימות גדולות של כלי פלסטיק מכל הסוגים.

אז נכון שלחלק מהעובדים אין זמן לשבת לאכול במזנון והם לוקחים את הארוחה בחד"פ לחדר, אבל זו צריכה להיות האופציה האחרונה, לפי בקשה מפורשת, וחלוקת כלי הפלסטיק צריכה להיות במשורה.

לא יכול להיות שכנסת ישראל, שאמורה לשמש דוגמה ומופת לציבור, תיראה כמו סניף של מקס סטוק. פעם דיברו על כנסת ירוקה, אבל זה היה פעם.

5

גלויה מסלובניה. את הרכיבה בשביל האופניים שמוביל מקופר לפורטורוז', מהלך 16 קילומטר, אפשר להגדיר כמעוררת השראה. בקילומטרים הראשונים מדוושים על קו המים של הריוויירה האדריאטית, אחר כך נכנסים לפנים היבשה ונבלעים בתוך נופים ירוקים וטבע מרהיב.

לכל אורך הדרך ליוותה אותי התהייה: איך יכול להיות שאין שביל כזה שמחבר, למשל, בין תל אביב לנתניה, ובכלל בין הכפרים, המושבים והקיבוצים לאורכן ולרוחבן של המועצות האזוריות בישראל?

לכל אורך הדרך ליוותה אותי התהייה: איך יכול להיות שאין שביל כזה שמחבר, למשל, בין תל אביב לנתניה, ובכלל בין הכפרים, המושבים והקיבוצים לאורכן ולרוחבן של המועצות האזוריות בישראל?

אבל הרגע שבו הקנאה מתעוררת באמת, הוא זה שבו נכנסים למנהרה – מנהרה לאופניים והולכי רגל שחוסכת את הצורך לטפס בעליות תלולות אל ההרים ומאפשרת להגיע בקלות ובנוחות (ובקרירות – המנהרות הן אזור אקלים נפרד) מיישוב ליישוב לאורך המפרץ.

מנהרה לאופניים והולכי רגל בסלובניה, יולי 2023 (צילום: אביב לביא)

סלובניה אינה מדינה עשירה במיוחד – התמ"ג שלה לנפש נמוך מעט מזה של ישראל – אבל היא יודעת דבר או שניים על סדר עדיפויות.

נותר רק לייחל ליום שבו ישראל תשקיע תקציבים בתשתיות תחבורה כמו מנהרות ייעודיות לרוכבים וצועדים. בינתיים חזרנו להעלות את הכבישים על ראש שמחתנו, וכבישים יודעים לייצר דבר אחד – פקקים.