המחאה נגד המהפכה המשטרית מזוהה בעיקר עם הציבור החילוני המבוסס בערים הגדולות, ביישובים קהילתיים ובקיבוצים – ולא עם האוכלוסייה הפחות מבוססת שב"ערי הפיתוח" בפריפריה.
גם בערי הפיתוח מתקיימות הפגנות נגד המהפכה, אבל בהיקף זעום ביחס למחאה כולה, גם ביחס לגודל האוכלוסייה בערים הללו. בעפולה, למשל, עיר בת כ־62 אלף תושבים, הפגינו במוצאי שבת האחרונה, לפי הודעת "כוח קפלן", כ־700 איש. בערד, הכוללת 29 אלף תושבים, הפגינו 85 בלבד.
ואילו בכפר סבא, המכילה כ־101 אלף תושבים, הפגינו לפי ההודעה כ־17 אלף איש; בהרצליה, שגודלה דומה, הפגינו כ־11 אלף. במודיעין (92 אלף תושבים) הפגינו 3,300. זאת, אף שהערים הללו קרובות לתל אביב ורבים מתושביהן מגיעים להפגנה המרכזית בקפלן.
הערים היחידות בנגב ובגליל שבהן מתקיימות הפגנות בנות אלפי משתתפים הן קרית טבעון, באר שבע וכרמיאל, שאינן ערי פיתוח. בטבעון, שבה כ־19 אלף תושבים, הפגינו כ־4,000 (ייתכן שהמספרים הללו מנופחים, אבל הם מלמדים על ההבדל בין הערים).
בקרית שמונה, צפת, מעלות־תרשיחא, טבריה, מגדל העמק, שדרות, אופקים ודימונה אין – או כמעט אין – הפגנות. תושבי ערי הפיתוח המשתתפים במחאה מתארים מציאות של אלימות, איומים, לחץ חברתי וחרמות
הפגנות קטנות של כמה מאות משתתפים מתקיימות בעפולה, ערד, מצפה רמון, אילת ונהריה. בקרית שמונה, צפת, מעלות־תרשיחא, טבריה, מגדל העמק, שדרות, אופקים ודימונה אין – או כמעט אין – הפגנות.
חלק ניכר ממשתתפי ההפגנות בערי הפיתוח הם חברי הקיבוצים הסמוכים, שבהם יש תמיכה נלהבת במחאה. תושבי הקיבוצים והיישובים הקהילתיים מובילים גם עשרות הפגנות קטנות בצמתים בפריפריה. גם תושבים מערי הפיתוח משתתפים בהן, ואחרים נוסעים להפגין בתל אביב, חיפה ובאר שבע – אבל הם מעטים.
המציאות הזאת היא כישלון ונקודת תורפה של המחאה. זאת, כיוון שהציבור החילוני־מבוסס ממילא הצביע ברובו למפלגות האופוזיציה, בעוד שבערי הפיתוח הרוב הצביעו לקואליציה.
מחאה במעוזי שמאל־מרכז מאיימת על הממשלה פחות ממחאה במעוזי הליכוד. תומכי הממשלה ושופרותיה מנצלים זאת היטב ומקפידים לכנות את המפגינים כ"פריווילגים" ו"אליטות אשכנזיות".
תושבי ערי הפיתוח שכן משתתפים במחאה טוענים כי רבים מחבריהם היו רוצים להפגין איתם, אך חוששים מהתגובה לכך בקהילות שלהם. הם מתארים מציאות של אלימות, איומים, ובעיקר – לחץ חברתי, שיימינג וחרמות כלפי מי שמעז להפגין נגד השלטון.
"אמא, את באמת שמאלנית ושונאת את המדינה?"
בקרית גת מתקיימת מדי מוצאי שבת הפגנה נגד המהפכה המשטרית ב"כיכר המפתח". "המספרים שלנו הולכים וגדלים", מספרת רויטל אוז'ינסקי, מנהלת חשבונות מקרית גת ואחת ממובילות המחאה בעיר, "באביב היינו איזה 200, כיום 500. כמובן שזה לא מספיק, ובערך חצי מאתנו מהמושבים בסביבה".
לדבריה: "זאת עיר ימנית, ורוב התושבים הוותיקים בעד הממשלה. יש גם הרבה עולים מברית המועצות לשעבר, שהם נגד הממשלה אבל לא מפגינים. אבל יש גם הרבה שרוצים להפגין. גם כאלה שהצביעו ליכוד. אני בעצמי ימנית. אבל בעיניי, הממשלה הזאת לוקחת את המדינה לאבדון – ואני לא מוכנה לשתוק. אבל רוב אלה שחושבים כמוני לא מעזים להפגין".
"אנחנו חוטפות קללות ואיומים. אם לא המשטרה, היינו חוטפות מכות וגרוע מזה. קיבלתי הודעות נאצה, 'אני יודע איפה את גרה'. איומים בתקיפה מינית"
ממה הם חוששים?
"אנחנו חוטפות קללות ואיומים בהפגנות וברשתות החברתיות. אין אלימות פיזית, בזכות המשטרה שמגינה עלינו בגופה. אם לא המשטרה, היינו חוטפות מכות ואולי גרוע מזה. קיבלתי הודעות נאצה, 'אני יודע איפה את גרה'. איומים בתקיפה מינית".
"אבל הפחד הגדול של חברות שלי שתומכות במחאה, אבל לא מפגינות, זה לא אלימות, אלא הסטיגמה – שיסמנו אותן בתור 'שמאלניות'. ולא ששמאלני זה דבר רע! זאת דעה לגיטימית. אבל כאן מי שמסומן כ'שמאלני' נחשב לאויב.
"יש מלחמות בתוך משפחות. אם חלק מהמשפחה מגיע להפגנות או אפילו תומך בהן הם לא יוזמנו לאירועים. יש לי שכנים שעד לפני חצי שנה אמרו לי שלום בחיוך, מאז שראו אותי הולכת להפגנות הם מפנים את הראש. חברה ותיקה אמרה לי 'איכס, שמאלנית'.
"הבת שלי חזרה מבית ספר ושאלה אותי בדמעות: 'אימא, את באמת שמאלנית ושונאת את המדינה?'"
![מיצג "השפחות" בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בקרית גת (צילום: יורם אלעזרי)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/08/2678e0e3-dbad-4db2-8f41-4e5ade095c28-1024x640.jpg "מיצג "השפחות" בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בקרית גת (צילום: יורם אלעזרי)")
"אם חלק מהמשפחה מגיע להפגנות או אפילו תומך בהן – הם לא יוזמנו לאירועים. יש לי שכנים שעד לפני חצי שנה אמרו לי שלום בחיוך, מאז שראו אותי הולכת להפגנות הם מפנים את הראש"
יש מפגינים שנשברים ומפסיקים להפגין?
"לא. להיפך, מי שכבר בפנים, הלחץ רק עושה אותו נחוש יותר. אבל בטח שזה מרתיע הרבה מאלה שהיו רוצים לבוא".
מאיפה, לדעתך, מגיע חוסר הסובלנות הזה כלפיכם?
"מהממשלה. הסתה, שיסוי ופילוג. זה בסיס הכוח שלה".
הנתונים מראים כי אוז'ינסקי מדייקת בקביעה שלה שערי הפיתוח הן "ערים ימניות" – אבל גם בהנחה שיש בהן פוטנציאל גדול של מפגינים נוספים.
30% מהבוחרים בעפולה שהצביעו לאופוזיציה הם יותר מכל הבוחרים בטבעון. אבל ההפגנות בטבעון גדולות פי שישה מאשר בעפולה. לפי כל הסקרים, חלק משמעותי ממצביעי הקואליציה מתנגדים למהפכה המשטרית
בבחירות האחרונות לכנסת, כ־73% מהבוחרים בקרית גת הצביעו למפלגות הקואליציה, וכ־26% לאופוזיציה. בעפולה הצביעו כ־69% לקואליציה. ואילו בטבעון, למשל, הצביעו 77% לאופוזיציה.
אבל בעפולה חיים פי שלושה יותר אנשים מאשר בטבעון; כ־30% מהבוחרים בעפולה, שהצביעו לאופוזיציה, הם יותר מכל הבוחרים בטבעון. ובכל זאת, ההפגנות בטבעון גדולות פי שישה מאשר בעפולה.
בנוסף, תושבים רבים בערי הפיתוח מאוכזבים מהממשלה. לפי כל הסקרים, חלק משמעותי ממצביעי הקואליציה מתנגדים למהפכה המשטרית. לפי אחד הסקרים, כ־43% ממצביעי הליכוד תומכים בהקפאת החקיקה.
"שלא יחרימו את העסק של אבא"
בבית שאן התקיימה עד כה רק הפגנה אחת נגד המהפכה המשטרית, ב־25 במרץ, שנתקלה באלימות קשה. מאז, המפגינים, חלקם מבית שאן ורובם מקיבוצי האזור, עומדים מדי מוצאי שבת בצומת עין הנציב הסמוכה, וכך גם המפגינים האלימים נגדם.
תומכי הממשלה יידו במפגינים נגד המהפכה אבנים, ריססו אותם בגז פלפל, פגעו ברכביהם ושדדו מהם ציוד. המפגינים התלוננו במשטרה, אך אינם יודעים אם תלונותיהם טופלו.
בין התוקפים היו פעילי ליכוד ועוצמה יהודית שאינם מהאזור, ביניהם פעיל הליכוד איציק זרקא, שהגיע לשם פעמים רבות, קילל מפגינים ו"איחל" ש"עוד שישה מיליון יישרפו, הלוואי".
"יותר ויותר מבינים שהחלשת בתי המשפט תפגע בכולנו, בעיקר בחלשים, ולא רוצים שהמדינה תתפרק. האלימות לא מרתיעה אותנו. יש אנשים שלא נעים להם להפגין ופתאום לפגוש את אח שלהם מולם"
מאז שמעלליו של זרקא התפרסמו ועוררו גינויים משרי ממשלה וחקירת משטרה, האלימות באזור נרגעה. מספר המפגינים נגד המהפכה גדל – ובמוצאי שבת האחרונה הגיע לעין הנציב כ־350 איש.
"בית שאן זה מעוז הליכוד והביביזם, אבל הרבה אנשים כאן מאוכזבים מהממשלה ונגד הרפורמה ורוצים להפגין", אומר דמוז (עוזי) גובזה, תושב בית שאן וממובילי המחאה בעין הנציב, "יותר ויותר מבינים שהחלשת בתי המשפט תפגע בכולנו, בעיקר בחלשים, ולא רוצים שהמדינה תתפרק. האלימות לא מרתיעה אותנו".
אז למה רק מעט מפגינים, ולמה בעין הנציב ולא בבית שאן?
"אנחנו רוצים לאחד כוחות עם האנשים בקיבוצים. זה לא היה נכון להתפזר בכמה מוקדים, עדיף שמי שרוצים ומעזים יפגינו יחד".
מפגינים בפריפריה מספרים על לחץ חברתי שמרתיע מפגינים. זה מוכר לך?
"זאת עיר קטנה. יש אנשים שלא נעים להם להפגין ופתאום לפגוש את אח שלהם מולם. הפוליטיקה נכנסה לתוך הבתים. אבל עכשיו הרוחות נרגעו, ואנחנו מנסים להגיע עם הצד השני להבנה והכלה, זה מה שחשוב – ולא נפסיק להפגין".
"למשפחה שלי אין כוח כלכלי ופוליטי, לאבא שלי יש עסק, ואני לא רוצה שיחרימו אותו. זאת מנטליות של ערים קטנות. אם אתה יוצא נגד הנורמה יש לזה השלכות"
דודי, סטודנט מבית שאן שמשתתף בהפגנות נגד המהפכה בעין הנציב, מתאר את המצב בנימה קשה יותר. לדבריו: "אני מפגין כי זה חשוב לי, אבל לא רוצה להיחשף ושהשם שלי 'יככב' בכל מיני קבוצות. למשפחה שלי אין כוח כלכלי ופוליטי, לאבא שלי יש עסק, ואני לא רוצה שיחרימו אותו".
בבית שאן מחרימים עסקים של מפגינים?
"זאת מנטליות של ערים קטנות, כן. אם אתה יוצא נגד הנורמה יש לזה השלכות. אם אנחנו מפגינים מחוץ לעיר פחות אכפת להם. מבחינתם, תפגינו איפה שאתם רוצים, רק לא בבית שאן, כי זאת, כאילו, פלישה לטריטוריה".
מאז שהתפרסמו דברי הנאצה של זרקא האלימות והלחץ נגדכם נחלשו?
"כן. אבל הטריף אותי שבזמן שזרקא דיבר ככה, החברים שלו תמכו בו. אנשים עם כיפות על הראש".
"דימונה היא לא מקום אלים. אבל אנשים חוששים למקום העבודה שלהם. מחרם על העסק. חוששים שידברו עליהם, שלא יגידו להם שלום ברחוב, שינתקו קשרים"
בדימונה אין הפגנות נגד המהפכה המשטרית. שבעה מפגינים נוסעים לעצרות בבאר שבע, ולדבריהם, הם המפגינים היחידים בעיר בת 37 אלף התושבים. "זאת עיר קטנה, מלוכדת וליכודניקית, רוב האנשים מכירים אחד את השני, אז יש חשש גדול להפגין", אומרת אתי בן שימול, מנהלת תוכנית לנוער בסיכון מדימונה, שהיא אחת משבעת המפגינים תושבי העיר.
לדבריה: "הרבה אנשים נגד הממשלה וההפיכה המשטרית, אבל לא ייחשפו בפומבי. אני רואה שהרבה מסכימים איתי לפי פניות ולייקים שאני מקבלת ברשתות החברתיות. אבל הם לא ידברו בקול, בטח לא בהפגנה".
בן שימול מדגישה כי לא נתקלה באלימות, וכי החשש הגדול המרתיע פעילים הוא החרמה חברתית: "דימונה היא לא מקום אלים. אבל אנשים חוששים למקום העבודה שלהם. מחרם על העסק. חוששים שידברו עליהם, שלא יגידו להם שלום ברחוב, שינתקו קשרים".
"במעגלים יותר רחבים לא נתקלתי בחרם, אבל יש תגובות קשות. אומרים לי, השתכנזת. שואלים, איך יכול להיות שאני, מזרחית, פריפריאלית, עברתי לצד השני"
את נתקלת בתגובות כאלה?
"לי יש מקום עבודה שלא יושפע מזה, משפחה קטנה ותומכת, אח, בן זוג וחברות טובות שהם בדעה שלי. במעגלים יותר רחבים לא נתקלתי בחרם, אבל יש תגובות קשות. אומרים לי, השתכנזת. שואלים, איך יכול להיות שאני, מזרחית, פריפריאלית, עברתי לצד השני, 'שלהם', 'האליטה האשכנזית'".
אין טיעונים יותר ענייניים?
"לא ממש. זה טיעון לא הגיוני וגזעני, אני יודעת, אבל זה השיח. אמרו לי שאני צריכה חינוך מחדש. איך אני אמורה לענות לזה?"
מה את עונה?
"אני מזכירה שגם ביבי אשכנזי. אבל הוא המושיע, יש אליו הערצה עיוורת. אני שואלת מה הימין עשה בשבילנו כאן בכל השנים שהוא בשלטון? אני לא מרגישה שיש הקשבה. השיח נעשה שבטי ונוקשה.
"כולנו מושפעים מהחברה. גם במרכז הארץ. הבנות שלי, שגדלו בדימונה, תמיד היו שרופות על ביבי. עכשיו הן הכירו חבר'ה בתל אביב ונוסעות לשם, ופתאום הן בעד ההפגנות. לא הפגינו בעצמן, אבל עברו ליד הפגנות והתלהבו. אני דווקא לא מרגישה נוח להפגין בתל אביב. בבאר שבע אני מרגישה יותר שייכת".
גם החברות הטובות שלך מפגינות?
"לא. אחת מהן אומרת שהיא חוששת מהתגובות, והשנייה חושבת שלהפגין זה אלים וזאת לא הדרך, שעדיף לשוחח עם אנשים".
בניגוד חד לעמדות של רוב תושבי דימונה, בן שימול מגדירה את עצמה כ"שמאלנית הארדקור". לדבריה: "אני בגישה של 'אין דמוקרטיה עם כיבוש'. אני לא סתם עוסקת בעבודה שלי בזכויות אדם".
איך את מתייחסת למציאות בישראל, שבה הבורגנים במרכז מפגינים נגד ממשלות הימין ואנשים מוחלשים בפריפריה תומכים בהן?
"זה לא כל כך נכון. יש מצוקה גם במרכז. ובדימונה רמת החיים עלתה, יש כאן אנשים מבוססים וגם עשירים ממש. בשנים שבני ביטון מהליכוד ראש העיר ונתניהו ראש הממשלה, השקיעו בדימונה והיא התפתחה מאוד. לכן, הטיעון שלי, 'מה הליכוד עשו בשבילנו', חלש גם בעיניי".
בן שימול וחבריה יוזמים מפגשים ו"מעגלי שיח" עם תושבי דימונה שמחזיקים בעמדות אחרות. בינתיים התקיים רק מפגש אחד, אבל מי שהגיעו לא היו מצביעי ליכוד חילונים ומסורתיים, אלא פעילים דתיים־לאומיים בציונות הדתית.
"המפגש היה נעים ונחמד, אבל הוא היה שיח של חירשים", היא מספרת, "הם דיברו על להרוס את אל־אקצא ולהקים מחדש את בית המקדש. רוב תושבי דימונה לא דתיים. אם הם יקלטו שהציונות הדתית והחרדים מנסים להוביל אותנו למדינת הלכה – הם לא יקבלו את זה".
"הנחישות גורמת להם לכבד אותנו"
באור עקיבא מתקיימות מדי שבוע הפגנות נגד המהפכה המשטרית. לפי "כוח קפלן" הגיעו במוצאי שבת האחרונה כ־200 איש לעצרת בעיר המכילה כ־21 אלף תושבים. הפעילים המקומיים מעריכים שהמספר כפול, כמחציתם תושבי העיר – והשאר מקיסריה וקיבוצי האזור.
מול ההפגנות באור עקיבא עומדות הפגנות קטנות, אלימות מאוד, של תומכי הממשלה. חלקם תקפו מפגינים נגד המהפכה, איימו על חייהם, היכו, דרסו, קיללו ופגעו במכוניות וברכוש. המשטרה מתקשה לעצור את האלימות.
"מי שנתפס 'מפגין עם השמאלנים' זאת פדיחה, בושה. אומרים לאנשים, 'לא נגיע לעסק שלך, נפגע לך בפרנסה'. כל אחד חושש מה יגיד עליו הדוד הזה והחבר ההוא"
לדברי הסופר איתי בחור, תושב אור עקיבא וממובילי המחאה בעיר: "יש אכזבה מהליכוד ועוצמה יהודית. אבל יש אלימות ולחץ חברתי עצום נגד מי שיוצא נגד השלטון.
"מי שנתפש 'מפגין עם השמאלנים' זאת פדיחה, בושה. אומרים לאנשים, 'לא נגיע לעסק שלך, נפגע לך בפרנסה'. כל אחד חושש מה יגיד עליו הדוד הזה והחבר ההוא. בעיר הזאת להפגין נגד הממשלה זה כמו לצאת מהארון.
"ברמה הארצית, אנחנו נאבקים לשמר את הדמוקרטיה; ברמה העירונית, במידה רבה, הבאנו לכאן את הדמוקרטיה. אין כאן באמת דמוקרטיה. אתה אמור לחשוב כמו כולם, ואם לא, אז שב בבית ותשתוק".
יהיה מי שיגיד שהיומרה שלך "להביא דמוקרטיה" לאור עקיבא היא בעצמה לא דמוקרטית, מתנשאת ופטרונית.
"ברור שאומרים לנו דברים כאלה. אלה טענות לגיטימיות. אומרים עלינו גם שקרים ממש. שאנחנו 'לא גרים כאן', כביכול, 'תחזרו לקיבוצים שלכם'".
"החבר'ה שמפגינים נגדנו ושמובילים את הלחץ הם פעילי ליכוד וכהנא אותנטיים, אבל דוחפים אותם, הכול מאורגן ויזום מלמעלה. מבחינת הליכוד, זאת עיר 'שלהם', ובגלל הקרבה לקיסריה היא סמל"
בחור טוען שמי שמובילים את האלימות והלחץ החברתי נגד המחאה הם הליכוד וגורמים פוליטיים בעירייה, כמו סגן ראש העירייה ארקדי גדילוף, שנמנה על מובילי הפגנות התמיכה בממשלה.
בחור: "החבר'ה שמפגינים נגדנו ושמובילים את הלחץ הם פעילי ליכוד וכהנא אותנטיים, אבל דוחפים אותם, הכול מאורגן ויזום מלמעלה. מבחינת הליכוד, זאת עיר 'שלהם', ובגלל הקרבה לקיסריה היא סמל, מבצר שאסור להיכנס אליו".
בשבועות האחרונים האלימות באור עקיבא נחלשה ומארגני ההפגנות חווים תחושת הצלחה. הם אף מעבירים ברשת הדרכה לפעילים בערי פיתוח אחרות "כדי ללמוד מהדוגמה שלהם".
לדברי בחור: "חשוב מאוד לקבל חיזוק ממפגינים מחוץ לעיר. בהתחלה, כשקראנו למפגינים לבוא לחזק אותנו, היו בתוך ארגוני המחאה כאלה שאמרו לנו, למה 'להפגין דווקא באור עקיבא? למה לתקוע לתושבים שם אצבע בעין?' אמרנו להם, 'כדי לחזק תושבים כמונו שחושבים אחרת'.
"בסוף, ההתמדה והנחישות שלנו גרמו לאנשים כאן להתחיל לכבד אותנו. כשאתה מגיע לשטח שוב ושוב ולא מראה שום פחד, מכבדים אותך. כשהתנפלו עלינו בקללות ואיומים, אני פשוט עמדתי במקום עם ידיים בכיסים. לא ברחתי, לא נרתעתי, ולא הלכתי מכות. זה הדהים אותם, הם לא רגילים לזה, ולא נגעו בי.
"בנינו מערכת אבטחה גדולה, 30 איש עם וסטים ומצלמות גוף, שמאבטחים את רכבי המפגינים, שומרים עלינו במעברי החניה, מראים כוח. המהלך הזה חייב את המשטרה להתגייס ולפעול נגד האלימות.
"ההתמדה סודקת גם את הלחץ החברתי. פתאום, מועמד לראשות העיר בא לנאום בהפגנה. פתאום צעיר שגר כאן, אלוף בינלאומי בקרטה, בא להופיע בעצרת. ובחורה צעירה, עולה חדשה, צצה פתאום ואומרת שהיא רוצה לעזור בארגון האירוע. שינויים לוקחים זמן. אני חושב שאנחנו לפני הפריצה הגדולה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "בעקבות אירועי אלימות ותקיפת מפגינים נפתחו חקירות, במסגרתן נחקרו חשודים. נמשיך לחקור במטרה להגיע לחקר האמת ומיצוי הדין. המשטרה תמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה ומאידך לשמור על הסדר הציבורי, תוך צמצום הפגיעה במרקם החיים במדינה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו