השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ערך בשבוע שעבר כנס של משמר הגבול בקיבוץ כפר מנחם, ליד קרית גת. בדרך חיכתה לו הפתעה: מאות בני נוער – רובם ככולם מקיבוצי האזור – קיבלו את פניו בכניסה עם דגלי גאווה והשומר הצעיר, וקראו: "בן-גביר תומך טרור" ו"המשטרה הופקרה אצל עבריין מורשע". במקביל, על הגשר הקרוב, עשרות מתושבי האזור קיימו את הפגנת הדגלים השחורים.

את ההפגנה יזמו תלמידים מכפר הנוער "צפית" של השומר הצעיר הנמצא באזור, בסיוע פעילי התנועה. "בן-גביר הגיע ממש לפתח הבית שלנו, אז עשינו לו קבלת פנים. בסביבה הזאת אין לו תומכים", אומר אחד ממארגני ההפגנה, שגיב רבינובסקי, בן 18 מקיבוץ גלאון הסמוך, שנמצא בשנת שירות כמדריך בשומר הצעיר.

לדברי רבינובסקי: "יש התעוררות גדולה בקיבוצים. אנשים היו די אדישים למה שקורה, במיוחד הנוער. אני לא דוגמה, אני בנאדם פוליטי ממשפחה פוליטית, ואני פעיל כבר שנים.

"אני נוסע עם ההורים שלי ואחותי להפגנות נגד ביבי, עוד מזמן הפגנות בלפור – ואחר כך בגשרים. אנחנו שייכים לגרעין קשה, קטן, של קיבוצניקים שפעילים במחאה, שרובם מבוגרים. אבל עכשיו פתאום יש המון־המון אנשים ונערים שהולכים להפגנות".

מאות בני נוער, רובם ככולם מקיבוצי האזור, קיבלו את פני בן-גביר בכניסה לקיבוץ עם דגלי גאווה והשומר הצעיר, וקראו: "בן-גביר תומך טרור" ו"המשטרה הופקרה אצל עבריין מורשע"

קבלת הפנים לבן גביר בדרך לאירוע של מג"ב בכפר מנחם :עשרות בני נוער מיישובים במועצה האיזורית יואב נגד השר לביטחון לאומי. "שום תירוץ לא יעזור – בן גביר תומך טרור", "המשטרה הופקרה אצל עבריין מורשע".
מולם המשטרה דאגה לשים פלוגה של מג"ב עם מחסניות בהכנס, בכל זאת, יש להם דגלים pic.twitter.com/G6DK0lrN61

— Josh Breiner (@JoshBreiner) January 18, 2023

מה גרם להבדל? הממשלה החדשה?
"כן. הדור שלנו גדל תחת שלטון של נתניהו, ורוב הנערים והצעירים שלנו התייחסו אליו כעובדה קבועה עד שהוחלף לפני כשנה וחצי. זה גם דור שלא חושב ומדבר על הכיבוש וכל הנושא המדיני־ביטחוני, מדחיק אותו, ומתחבר לחשיבה פוליטית דרך תחומים אחרים לגמרי, למשל זכויות נשים ולהט"בק, וחלקית גם צדק חברתי. הייתה תחושה שבתחומים האלה העולם הולך ומתקדם בסך הכול.

"אבל עכשיו כשנתניהו חבר לגורמים הכי קיצוניים וחשוכים ומאיים על כל הדברים שאנחנו מאמינים בהם, זה מצב אחר. זה מאבק קיומי".

מאז הקמת הממשלה החדשה שוררת בקיבוצים אווירת מלחמה. שיחת היום על השבילים היא "מה עושים כדי לעצור אותם". נשמעים דיבורים על שביתות, מרד מיסים, סירוב לשרת בצה"ל והגירה מישראל.

הקיבוצניקים משתתפים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית בשיעור גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה העומד על כ־1.5%. במוצאי שבת האחרונה הגיעו, לפי תנועת הדגלים השחורים, כ־3,500 איש בהסעות מהפריפריה להפגנות בתל אביב, חיפה ובאר שבע, נוסף על כ־1,500 איש שהפגינו בראש פינה, עמק החולה והערבה.

ושלושה קילומטר דרומית – גשר כפר מנחם pic.twitter.com/jyESpeR04p

— ???? Rotem (@Hadubim) July 11, 2020

גורם בתנועה הקיבוצית מעריך שיותר ממחצית מהמפגינים הללו היו חברי קיבוצים (כלומר, 2,500 מפגינים לפחות). מספר דומה של מפגינים הגיע ברכבים פרטיים. לפי ההערכות הללו מדובר בכ־3%–5% מהמפגינים. כלומר, פי שניים–שלושה משיעור הקיבוצניקים באוכלוסייה.

 "עכשיו כשנתניהו חבר לגורמים הכי קיצוניים וחשוכים ומאיים על כל הדברים שאנחנו מאמינים בהם, זה מצב אחר. זה מאבק קיומי"

"יש בקיבוצים תחושה של התעוררות, של חרדה גדולה שמובילה להתגייסות ענקית", אומר יורי קנדל, רכז פעילות השטח של התנועה הקיבוצית. לדברי קנדל: "יש קבוצות של קיבוצניקים שמחזיקות כל שבוע את הגשרים בפריפריה, עוד לפני שהתחילה המחאה הנוכחית. עכשיו זה הולך ומתעצם".

גם קנדל מציין כי לאחרונה גם הצעירים בקיבוצים מעורבים במחאה, אחרי שנים של אדישות: "מה שקורה עכשיו מזכיר את 2011. מאז, הצעירים היו אדישים. הבנות שלי שאלו אותי, מה אתה צריך את כל ההפגנות האלה? אמרתי להן, אני עושה את זה בשבילכן ובשביל הנכדים שלי – והן לא התחברו לדבריי. בבחירות ריכזתי את המרחב הכפרי במרצ, וכמעט לא היו מתנדבים צעירים.

"פתאום הצעירים בהפגנות, בהמוניהם. נערים בני 15, ואנשים בני 30–40. הם אומרים, 'הבית שלנו בסכנה'. אנחנו נלחמים עכשיו על עצם היותנו, ובקיבוצים, גם היום, כשיש מלחמה, מתגייסים".

"מה שקורה עכשיו מזכיר את 2011. יש בקיבוצים תחושה של התעוררות, של חרדה גדולה שמובילה להתגייסות ענקי. אנחנו נלחמים עכשיו על עצם היותנו"

יוראי קנדל, רכז פעילות השטח של התנועה הקיבוצית, במחאת הצוללות (צילום: באדיבות המצולם)

"אנחנו מוכנים למרי אזרחי". האמנם?

עם התחלת המאבק נגד הרפורמה להחלשת מערכת המשפט, הנהלת התנועה הקיבוצית החליטה שהתנועה תצטרף אליו באופן מאורגן. התנועה חברה במטה המאבק שקם בשבוע שעבר.

רוב המועצות האזוריות של הקיבוצים והמושבים נמנים על הרשויות המקומיות שהודיעו שלא יאפשרו לשר אבי מעוז להתערב בתכני הלימוד בבתי הספר ולהכניס תכנים הומופובים, גזעניים ומיסיונריים. התנועה הקיבוצית הגיבה מייד ובחריפות לפרסומים על כוונת שר התרבות מיקי זוהר לבטל מימון לאירועי תרבות בשבתות.

הקיבוצים מעורבים בהובלת המחאה יותר מכפי שנדמה מהמדיה, ונראה כי התנועה הקיבוצית עצמה מצניעה את חלקה.

קנדל: "בעבר, הקיבוצים היו בחזית המאבקים נגד ממשלות הימין. הרבה מההפגנות נגד הכיבוש ומלחמת לבנון התארגנו במשרדים שלנו ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב. גם כיום יש לנו מערך לוגיסטי של מחסנים שבהם תנועות המחאה כמו הדגלים השחורים ואחרות מחזיקות דגלים, מגאפונים, שלטים". בדגלים השחורים לא הגיבו לדברים.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר (משמאל) בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית בת"א, 14 לינואר 2023 (צילום: איריס שנער)

הקיבוצים מעורבים בהובלת המחאה יותר מכפי שנדמה במדיה: "יש לנו מערך לוגיסטי של מחסנים שבהם תנועות המחאה כמו הדגלים השחורים מחזיקות דגלים, מגאפונים, שלטים"

"אנחנו משתתפים בארגון ההסעות להפגנות", אומר קנדל. "הדגלים השחורים מממנים ומזמינים את ההסעות, אבל כשקיבוץ רוצה הסעה מדברים אתי, ואני מפנה לרכז שרושם אנשים לאוטובוס מכרמיאל, מנהריה או מבית גוברין. גם לא קיבוצניקים מגיעים להסעות דרכי, כי אקטיביסטים בפריפריה מכירים אותי. בחלק מקווי ההסעה, ומההפגנות בפריפריה, יש כמעט רק קיבוצניקים".

בקיבוצים נערכים לצעדים הבאים שעליו מדברים מובילי המחאה, אחרי ההפגנות שספק רב אם יספיקו לעצירת הרפורמה המשפטית. "אנחנו מוכנים למרי אזרחי", אומר לזמן ישראל מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, "אנחנו מחויבים לחלוטין למאבק, וכל מרי אזרחי לא־אלים שיהיה נצטרף אליו".

לביטוי "מרי אזרחי" יש פירושים שונים, למה בדיוק אתה מתכוון?
"מרד מיסים. שביתה".

זה אומר שתקראו למפעלים, מרכזי המסחר והבילוי, הצימרים, המסעדות והחקלאות שלכם לשבות – ולקיבוצים שלמים לא לשלם מיסים?
"כן. בטוח. לגמרי. כל מהלך שיהיה – נצטרף".

https://youtu.be/KJIj_1nP3Gk

מה לגבי סירוב קולקטיבי להתגייס, או להגיע למילואים?
"לא. בזה אנחנו לא נוגעים. צה"ל וביטחון המדינה מחוץ לוויכוח מבחינתנו".

למה החלטתם להצטרף למחאה? האם כל תושבי הקיבוצים תומכים בכך?
"הקיבוצים הם לא סתם מקום מגורים שיש בו תושבים אלא תנועה עם אידיאולוגיה, והממשלה הנוכחית פועלת באופן המנוגד לחלוטין לאידיאולוגיה שלנו ופסול בעינינו לגמרי. הדמוקרטיה וערך השוויון הם הבסיס לכל מה שאנחנו.

"האמת, שאפילו לא כינסנו את ישיבת מזכירות התנועה לדון בהחלטה אם להצטרף למחאה. ההנהלה החליטה להצטרף למאבק על דעת עצמה, כי זה פשוט ברור לכולם שאנחנו נגד מהלכי הממשלה הזאת ובעד המאבק בהם.

"89% מהמצביעים בקיבוצים בחרו במפלגות שנמצאות עכשיו באופוזיציה, בעיקר יש עתיד והעבודה, וגם המחנה הממלכתי ומרצ. להערכתי, רוב ה־11% שהצביעו למפלגות שבקואליציה הם לא חברי קיבוץ אלא תושבי ההרחבות.

"אפילו לא כינסנו את מזכירות התנועה לדון בהחלטה אם להצטרף למחאה. ההנהלה החליטה, זה ברור לכולם שאנחנו נגד מהלכי הממשלה הזאת. 89% מהמצביעים בקיבוצים בחרו במפלגות שנמצאות עכשיו באופוזיציה"

איתמר בן-גביר בקיבוץ איילת השחר, 6 באוקטובר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"אז זה לא מה שהיה פעם, שזרקו אנשים מהקיבוץ כי הם 'לא הצביעו נכון' – וטוב שכך. יש כאן מגוון דעות, מקומץ כהניסטים ועד שמאל רדיקלי הזוי. אבל זה ברור שיש רוב עצום שנותן לנו מנדט מלא לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלנו".

בקיבוצים פועלים כ־270 מפעלים, ביניהם חברות ענק כמו חברת טכנולוגיות ההשקיה נטפים, חברת התעשייה הביטחונית פלסן סאסא, חברות הפלסטיקה פלסאון ופלרם ושמיר אופטיקה. המפעלים הללו מעסיקים כ־51 אלף עובדים ומגלגלים יחד מחזור של כ־52 מיליארד שקל בשנה. זאת, נוסף על עשרות מיליארדי שקלים בשנה שהקיבוצים מגלגלים בחקלאות, התיירות ומרכזי המסחר.

ההערכה היא שהקיבוצים משלמים מיסים בסך של מיליארדי שקלים בשנה, וכנראה יותר מעשרה מיליארד. מרד מיסים קולקטיבי, שביתה כללית או גל שביתות בקיבוצים במחאה על הפגיעה בדמוקרטיה עשויים, אפוא, להוות איום רציני על הממשלה.

אבל המציאות פחות חד־משמעית ממה שנשמע מההצהרות הרשמיות. בפועל, נראה כי הסיכוי לשביתות ולמרד מיסים בקיבוצים קיים, אבל לא גבוה.

 התעשייה הקיבוצית מגלגלת מחזור של כ־52 מיליארד שקלים בשנה והקיבוצים משלמים מיסים בסך של מיליארדים. מרד מיסים או שביתה בקיבוצים עשויים להוות איום רציני

מבט על על קיבוץ נווה איתן (צילום: קיבוץ נווה איתן)

מאיר עצמו מסייג את הצהרותיו באותה נשימה שבה הוא מצהיר אותן: "שים לב רק למה שאני אומר בדיוק: אנחנו נצטרף לכל שביתה או מרד מיסים שיוכרז. לא נארגן אותם, לא ניזום, לא נוביל. אנחנו מצטרפים למחאה, לא מובילים אותה. זאת ההחלטה שאני הובלתי ושקיבלנו בהנהלת התנועה הקיבוצית".

ביום שלישי הבא תתקיים שביתת אזהרה של שעה בכמה עשרות חברות, בעיקר בהייטק. תצטרפו?
"לא שמעתי על כך. אם יהיו חברות בתעשייה הקיבוצית ומפעלים כלכליים של הקיבוצים שיבחרו להצטרף – זה יהיה מבורך. אבל איגוד התעשייה הקיבוצית ושאר המפעלים הכלכליים שלנו יצטרפו באופן מאורגן רק למהלך יזום ומאורגן של המחאה כולה.

"גם לגבי ההפגנות, חשוב להדגיש שאנחנו לא המארגנים, גם אם אנחנו נוכחים בהם בהמונינו ועוזרים כמיטב יכולתנו".

"איגוד התעשייה הקיבוצית ושאר המפעלים הכלכליים שלנו יצטרפו באופן מאורגן רק למהלך יזום ומאורגן של המחאה כולה. אנחנו מצטרפים למחאה, לא מובילים אותה"

בפועל, אתם כן מובילים במידה רבה את המחאה בפריפריה. למה אתם רוצים שזה יהיה בשקט, מאחורי הקלעים? ממתי אקטיביסטים מוותרים על קרדיט ורעש על עשייתם?
"אנחנו עושים הכול בגלוי, בשקיפות ובגאווה. אבל אנחנו לא רוצים להיות שוב בראש המחנה, בפרונט, זה נכון.

מפגינים בתל אביב המוחים נגד שינויים החוק שמובילה הקואליציה, 21 בינואר 2023 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

"אתה זוכר, או קראת, על מה שאמר עלינו מנחם בגין ב"נאום הצ'חצ'חים" המיתולוגי ב־1981? באותו נאום שבו דיבר על דודו טופז ועל דבריו הגזעניים נגד עדות המזרח?

"בגין אמר, אני זוכר היטב כל מילה: 'אתמול (בעצרת המערך שהתקיימה יום לפני כן באותה כיכר, ת"ג) היו כאן הרבה דגלים אדומים, היום יש כאן דגלי כחול לבן… הדגל האדום הוא דגל הקומו־נאציזם, הדגל של שנאת ישראל ואספקת נשק לכל אויבנו. את הדגל הזה אנשי המערך הביאו מכל קצות הארץ באוטובוסים ומשאיות של הקיבוצים'. וקרא לנו 'המיליונרים עם בריכות השחייה' והקהל שאג בוז".

"בגין אמר, אני זוכר היטב: 'הדגל האדום הוא דגל הקומו־נאציזם, הדגל של שנאת ישראל ואספקת נשק לאויבנו. את הדגל הזה אנשי המערך הביאו מכל קצות הארץ באוטובוסים ומשאיות של הקיבוצים'"

"אנחנו לא רוצים להיות שוב בדיאלוגים מהסוג הזה. זה לא עשה לנו טוב. אם חלקים גדולים מעם ישראל, מהציבור היצרני, שעובד, משלם מסים ומשרת בצבא, מתנגד לטירוף של הממשלה הזאת ויוצא למאבק נגדה, אנחנו איתו. אבל זה שנתייצב בחזית לא יעשה טוב למחאה, לנו ולאף אחד".

המגזר העסקי מבוזר ולא מאורגן למרד מיסים, הרבה עובדים תומכים בממשלה, וארגוני העובדים הגדולים לא ישבתו במחאה על הרפורמות. ייתכן שאתם היחידים שיכולים לנקוט בצעדים כאלה, ושאם לא תיזמו אותם – הם לא יקרו.
"אנחנו לא נהיה הראשונים שיפתחו בשביתה כללית, מרד מיסים או כל מהלך אחר. לא יקרה. יוכרזו – נצטרף, אני מתחייב".

כנס בחירות בעיר לוד של תנועת הליכוד בהשתתפות ראש הממשלה מנחם בגין לקראת הבחירות לכנסת ה־10. 17 ביוני 1981 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)

נוסף על החששות לפגיעה תדמיתית במחאה ובקיבוצים עצמם אם הקיבוצים יהיו בחזית, מתנהל ויכוח פנימי בתוך החברה הקיבוצית בין האקטיביסטים שמנסים לדחוף את המחאה קדימה, לבין מנהלי הפעילות הכלכלית שרוצים בשקט תעשייתי.

מאיגוד התעשייה הקיבוצית נמסר בתגובה לנושא: "אנחנו נדע לעבוד עם כל ממשלה ובכל תנאי מתוך רצון שהכלכלה והחברה הישראלית ימשיכו לפרוח ולשגשג". בתשובה לשאלה על האפשרות של שביתה או מרד מיסים בקיבוצים נמסר: "אנו תקווה שלא נגיע לזה ושהמאבק (על הדמוקרטיה ונגד הרפורמה המשפטית, ת"ג) יישא פרי בלי נקודות הקיצון".

משיחות עם בעלי תפקידים במנגנון הכלכלי של הקיבוצים עולה כי הם אינם רואים בממשלה החדשה, בינתיים, איום אסטרטגי על פרנסתם וחיי היום־יום שלהם. הקיבוצים מפעילים מרכזי קניות גדולים בשבת – דבר שאסור לעשות בעיר – וגם תיירות ומסעדות, ומוכרים מזון לא כשר. אבל ככל הידוע, עד כה לא עלו יוזמות ספציפיות לפגיעה בעסקים הללו, הגם שיש חשש שיעלו.

לקיבוצים יש גם מה להרוויח מקיומה של הממשלה הלאומנית, שעשויה לקדם מהלכים שיסייעו להם: הטבות ואפליה לטובה של יישובים יהודיים בפריפריה, סיוע לחקלאים יהודים, הרחבת כוחן של ועדות הקבלה ליישובים ומלחמת חורמה בגניבות החקלאיות ובפרוטקשן.

נוסף על החששות לפגיעה תדמיתית, מתנהל ויכוח פנימי בקיבוצים בין האקטיביסטים שמנסים לדחוף את המחאה, למנהלי הפעילות הכלכלית שרוצים בשקט תעשייתי

קיבוץ גבולות בעוטף עזה (צילום: באדיבות הבשור)

גורם במיזמים הכלכליים של הקיבוצים אומר: "אנחנו קיבוצניקים, יש לנו אידיאולוגיה ואנחנו מתנגדים שרופים של הממשלה הנוראית הזאת. שום אינטרס כלכלי או סקטוריאלי לא יגרום לנו להיות בעד גזענות, פגיעה בבתי המשפט, סיפוח זוחל וכפייה דתית. רק שיש לנו פעילות עסקית שאנחנו חיים ממנה והיא צריכה לשרוד, וזה דבר שנלקח בחשבון. לא נתאבד בשביל המאבק".

"אנחנו מתנגדים שרופים של הממשלה הנוראית הזאת. שום אינטרס כלכלי או סקטוריאלי לא יגרום לנו להיות בעדה. רק שיש לנו פעילות עסקית שאנחנו חיים ממנה והיא צריכה לשרוד. לא נתאבד בשביל המאבק"

"דרכונים זרים וסרבנות הם שיחת היום גם אצלנו"

שירות בצה"ל בכלל, ושירות קרבי בפרט, הם ערך מרכזי בחברה הקיבוצית. עם זאת, בגלל העמדות הפוליטיות השמאליות, קיימים מזה זמן רב קיבוצניקים לא מעטים המסרבים לשרת בשטחים, או בכלל להתגייס לצה"ל, וגם הבנה לסרבנות מצד הרוב שאינו מסרב, יותר מהמקובל בחברה הישראלית־יהודית הכללית.

האם השיח על סרבנות ועל עזיבת הארץ מתגבר כעת בקיבוצים, כפי שהוא מתגבר בקרב האוכלוסייה העירונית הליברלית? רובינסקי: "אני לא מכיר שיח על סרבנות בקיבוצים. יש אנשים כמוני שמתנגדים מאוד לכך ששולחים חיילים להגן על ההתנחלויות, אבל לא נסרב לבצע החלטות ממשלה.

"אני גם לא מכיר שיח על לעזוב את הארץ. הסבא־רבים שלנו לא עלו לכאן כדי שאנחנו נעזוב. אנחנו נישאר כאן ונילחם על מה שאנחנו מאמינים בו".

כוח צה"ל בג'נין בינואר 2018 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

מאיר אומר דברים דומים: "ממה שאני מכיר, השיח על סרבנות ועזיבת הארץ לא קיים אצלנו. גם השיח הנוראי על 'מלחמת אחים'. לא מאמין שתהיה מלחמת אזרחים במדינת ישראל, ואם חס וחלילה, חס וחלילה, תהיה – אנחנו לא נשתתף בה, נהיה ניטרליים".

קנדל מספר דברים אחרים. לדבריו: "דרכונים זרים הם שיחת היום בקיבוצים, בדיוק כמו במקומות אחרים במדינה שבהם מרגישים כאב ואכזבה. ויש גם הרבה דיבורים על סרבנות". בעיניי זה תבוסתני. אנחנו אמורים להיאבק על הבית, לא לעזוב אותו. וזאת הגישה הדומיננטית. אבל אני מבין מאוד מאוד טוב את מי שבוחר לעזוב".

"דרכונים זרים הם שיחת היום גם בקיבוצים ויש גם הרבה דיבורים על סרבנות. בעיניי זה תבוסתני. אנחנו אמורים להיאבק על הבית, לא לעזוב. זאת הגישה הדומיננטית. אבל אני מבין מאוד מאוד טוב את מי שבוחר לעזוב"

"עד 1982, החיים בישראל היו יותר קשים, אבל היו כאן מלחמות שהיה קונצנזוס שהן מלחמות קיום. מאז, עם מלחמת לבנון והעמקת הכיבוש, כבר אין הסכמה כזאת. הדור הצעיר ודור הביניים נשלח לשירות ולפעילות מבצעית שלא לכולם ברור בשביל מה היא. על מי ועל מה הולכים להגן?"

חניכי כפר הנוער צפית מפגינים נגד השר איתמר בן-גביר בכניסה לכפר מנחם, 18 בינואר 2023 (צילום: מעין בר)

אבל המדינה הולכת דווקא ימינה.
"זה בגלל החינוך. החינוך הדתי־לאומי נחוש. אין להם שום מעצורים, הם מחנכים את ילדיהם למה שהם מאמינים בו. אצלנו מפחדים לדבר איתם. פעם היו פשוט מעלים נערים על המשאית ואומרים להם – הולכים להפגין. לא צריך לחזור לשם, אבל היום בבתי הספר שלנו, ואפילו בתנועות הנוער והמתנ"סים, מפחדים לדבר עם הילדים על פוליטיקה.

"ואז מגיעים לקיבוצים מתנדבי 'השומר החדש' עם הברק בעיניים, ומציעים לשמור על הטרקטורים ולקטוף תפוזים. למראית עין הם מזכירים את ההתיישבות העובדת של פעם, בהתלהבות שלהם. ואני חושב שזה דווקא מלהיב את הצעירים. קשה לי להסביר לצעירים איזה אסון האנשים האלה, כמה הם מסוכנים. כי אם המורים והמדריכים שלנו לא מדברים איתם על הערכים שלנו, איך הם יבינו?

"היום בבתי הספר שלנו, ואפילו בתנועות הנוער והמתנ"סים, מפחדים לדבר על פוליטיקה. ואז מגיעים מתנדבי 'השומר החדש' עם הברק בעיניים וההתלהבות, וזה מלהיב. קשה לי להסביר לצעירים כמה הם מסוכנים"

רבינובסקי לא מסכים: "בתנועות הנוער, שרוב הנערים בקיבוצים נמצאים בהן, ובחינוך הלא־פורמלי בקיבוצים בכלל, אנחנו מדברים עם החניכים בצורה מאוד ברורה על פוליטיקה וערכים והולכים להפגנות ביחד".

דבי ברא"ס, מנהלת אגף החינוך של התנועה הקיבוצית, האחראי על החינוך הלא־פורמלי בקיבוצים, אומרת בתגובה: "אנחנו מחנכים ברוח ערכי התנועה: סולידריות, צדק חברתי, שוויון ערך האדם, שוויון הזדמנויות, קידום נשים והזכות לכבוד ולחרות.

דבי ברא"ס, מנהלת תחום החינוך בתנועה הקיבוצית, שנייה משמאל, בכנס החירום של החינוך הממלכתי, 8 בינואר 2023 (צילום: סיוון צדוק)

"אנחנו מקיימים שיח על יוזמות הממשלה הפוגעות בערכים הללו. אנחנו יוצרים הזדמנויות לעיסוק באקטיביזם חברתי בפעילויות שלנו. החינוך הקיבוצי הלא־פורמלי יצטרף לכל מאבק לשמירה על הערכים הליברליים מול ההתקפה חסרת התקדים עליהם".

"אנחנו מקיימים שיח חינוכי על יוזמות הממשלה, שפוגעת בערכים שלנו. החינוך הקיבוצי הלא־פורמלי יצטרף לכל מאבק לשמירה על הערכים הליברליים מול ההתקפה חסרת התקדים עליהם"

ובחינוך הפורמלי? המורים בכיתות בבתי הספר האזוריים שלכם מדברים עם התלמידים על מדיניות הממשלה שפוגעת בדמוקרטיה והמחאה נגדה?
"זה לא באחריותנו. זה חינוך ממלכתי, וכשמו כן הוא – מנסה לכנס כמה שיותר ילדים ונוער תחת מכנה משותף רחב. (אבל) מתקיים עם הנוער שיח ערכי עמוק שבו מתורגלת חשיבה ביקורתית והנעה לפעולה.

"יש כעת הזדמנות לשיח על דמוקרטיה אך היא לא עוסקת בימין או שמאל אלא בשמירה על החופש לבחור והכבוד לאדם באשר הוא אדם". לדברי קנדל: "לא הייתי קורא למה שקורה היום 'הזדמנות', אבל אני מרגיש שפתאום גם אנחנו נזכרנו שיש לנו אידיאולוגיה".

נראה לי שהממשלה החדשה מאחדת, מעוררת ו"מחזירה את הצבע ללחיים" לאקטיביזם השמאלני והליברלי בכלל ולקיבוצים בפרט. גם אתה מרגיש ככה?
"זה עצוב לחשוב ככה, אבל אולי כן. יש התגייסות, שנותנת משמעות ותקווה".