ההכרזה על יוזמה למסדרון כלכלי שיחבר בין הודו, המזרח-התיכון ואירופה בתמיכה אמריקאית – היא מרשימה ושאפתנית. בהודעה שפורסמה ב-9 בספטמבר 2023 על ידי הבית הלבן הודגש, שמסדרון זה תכליתו ליצור חיבור תשתיות שיאפשר שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הירוקה בעיקר, מסחר וכלכלה וביטחון תזונתי.

מזכר ההבנות שנחתם מבהיר כי המסדרון הכלכלי (IMEC :India–Middle East- Europe Economic Corridor) כולל שני חלקים, חלק מזרחי שיחבר את הודו למפרץ הפרסי, וחלק צפוני שיקשר בין המפרץ הפרסי לאירופה.

שני הנתיבים הללו יאפשרו להעביר סחורות ושירותים בין הודו, האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל לאירופה. עוד מודגש, כי מדובר בהתחייבות פוליטית של כל הגורמים שחתומים על מזכר ההבנות לקדם את מימושו, אולם אין בו כדי ליצור מחויבות משפטית.

שני הנתיבים יאפשרו להעביר סחורות ושירותים בין הודו, האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל לאירופה. מודגש, כי מדובר בהתחייבות פוליטית של החתומים לקידום מימושו, אך לא במחויבות משפטית

הוסכם לקיים פגישה בין המשתתפים במהלך החודשיים הקרובים. על ההסכם חתומות ארה"ב, הודו, האיחוד האירופי, האמירויות, סעודיה, צרפת, גרמניה ואיטליה.

אליבא דכולי עלמא מדובר במיזם מרשים, שיש להניח כי יידרשו שנים לא מעטות כדי להשלימו, אם בכלל. חשיבותו המרכזית, בנסיבות הנוכחיות, נעוצה באינטרס האמריקאי לבלום את השפעתה הגוברת של סין באזור, באסיה ובמזרח-התיכון.

אגב, סין ורוסיה נעדרו ממפגש ה-G20 שהתקיים בהודו. השאיפה האמריקאית לכונן מערך כלכלי ואסטרטגי שנועד לבלום את ההשפעה הסינית – מובנת. אולם מדובר במשימה מורכבת במיוחד. בראש ובראשונה לנוכח מדיניות החוץ ההודית העצמאית, שמהדקת את שיתוף הפעולה עם ארה"ב והמערב, באופן שמשרת את האינטרסים שלה מול סין, ובמקביל נהנית ממערכת יחסים הדוקה עם מדינות כאיראן, ואף חברה במסגרות מרכזיות מבחינתה של סין כארגון הסחר של שנחאי וה-BRICS.

מהן המשמעויות עבור ישראל?

מאליו ברור, שאזכורה של ישראל בנשימה אחת עם סעודיה (ומדינות ערביות נוספות כירדן והאמירויות) כאחת התחנות של המסדרון הכלכלי השאפתני, חיובית ומעודדת, בכל הנוגע למאמצים להגעה להסכם ישראלי-סעודי. ריאד נתנה לבטח את הסכמתה לכך.

אזכור ישראל בנשימה אחת עם סעודיה (ומדינות ערביות נוספות כירדן והאמירויות) כאחת מתחנות המסדרון הכלכלי השאפתני – חיובית ומעודדת, בכל הנוגע למאמצים להגעה להסכם ישראלי-סעודי

האמריקאים חשו להבהיר אמנם שהכרזה זו לא נועדה לבשר על הסכם קרוב ישראלי-סעודי, אולם לדברי היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן: "נתיב שכזה, בשל הגיאוגרפיה, יעבוד בצורה הטובה ביותר כשישראל בפנים מאשר בחוץ, והמדינות המשתתפות מעניקות לכך עדיפות גבוהה".

כאמור, מדובר במהלך אמריקאי נרחב ואסטרטגי, שכל כולו מופנה לעברה של סין. הודו ממלאת בהקשר זה תפקיד מפתח. ההודעה המשותפת ההודית-אמריקאית, שפורסמה בנפרד וכוללת שורה ארוכה מאד של שיתופי פעולה שהוסכמו בין שתי המדינות, כולל תמיכה של הנשיא ג'ו ביידן ברפורמה במועצת הביטחון שתכלול את הודו כחברה קבועה – ממחישות היכן ממוקד האינטרס האסטרטגי והמעשי של וושינגטון.

אזכורה של ישראל, לבטח בהסכמה סעודית, מהווה מסר חיובי לירושלים בבחינת "ראו מה תרוויחו אם זה ייצא לפועל". בה בעת, לא מדובר במשימה שאכן הושלמה, אם בכלל, לבטח מבחינתו של ממשל ביידן, וגם זה בריאד.

הציפיות מן הממשלה בישראל בהקשר הפלסטיני, מבחינתן של וושינגטון וריאד (וקשה להעריך באיזו בירה רשימת הדרישות מישראל ארוכה ומאתגרת יותר), וביחס לרפורמה המשפטית (ובעיקר מצד הנשיא ביידן), טרם התבהרו ונפתרו.

אזכורה של ישראל, לבטח בהסכמה סעודית, מהווה מסר חיובי לירושלים בבחינת "ראו מה תרוויחו אם זה ייצא לפועל". בה בעת, לא מדובר במשימה שאכן הושלמה, אם בכלל, לבטח מבחינתו של ממשל ביידן

הראיה לכך נעוצה בהיעדרה של הודעה רשמית שמאשרת פגישה בין בנימין נתניהו לביידן בשולי עצרת האו"ם (קשה להאמין שפגישה כזו לא תתקיים, אולם המתח נשמר עד לרגע האחרון), ובהכשרת הלבבות מצד נתניהו מבית, בזירה הפוליטית והציבורית כאחת, בהקשר הפלסטיני והפנים-ישראלי (הספין האחרון לא ממש נחשב).

אם-כן, איתות חיובי שלפי שעה איננו מבשר על בואו של האביב הישראלי-סעודי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/