אם נתעלם מהניכוס הפבלובי ע"י פוליטיקאים ישראלים זריזים המנוכרים דרך קבע מזירת הלוגיסטיקה העולמית, הודעת הסיכום ממשיכה את דוקטרינת ה-B³W של הממשל האמריקאי אשר הוצגה בפסגת ה-G7 מקיץ 2021, בשלהי משבר הקורונה.
ישראל של היום, למרבה הבושה בת ערובה של משטר 'משוגע' (כמשמעותו בכתבי פרופ' יחזקאל דרור), אינה עומדת בשום מקום במירוץ הלוגיסטיקה העולמית הרב-אפיקי.
קבוצות עדני וגדות אמנם שילבו ידיים לאחרונה בנמל חיפה, אך עוד חזון למועד.

ארועי השנים האחרונות לימדו את עולם הלוגיסטיקה שאין מותרות בריבוי מזדרונות תחבורה. חזון BRI של ממלכת המרכז גם נדרשה להחיות מן היקב ומן הגורן אפיקים נטושים דרך הרפובליקות הדרומיות לרוסיה.

ליוון, לקפריסין ולישראל ואולי אף לצרפת וספרד יש לפיכך הזדמנות בוערת למנף את הסקר התת-ימי שהושלם כבר עבור מיזם שינוע הגז EastMed בין איטליה לישראל על מנת לפרוס במקומו (בטכנולוגיה שכבר נבחנה עבור מזדרון מסילות והולכת תשתיות תת-ימית באורך 1800 ק"מ בין הודו לנסיחויות המפרץ) מזרון מסליתי כולל תקשורת וחשמל- ולא רק עבור הגז אשר עתיד כדאיותו שרוי במחלוקת.

בד בבד תהיה זאת הזדמנות לנתב"ג העמוס בכל שעות היממה והמוגבל בלילות לעבור אל מדף תחבורה רב-תכליתי פעיל 24/7 מול חופי הארץ, אשר ישמש לנוסעים ולמטענים כאחד על הציר התחבורה התת-ימי בין ישראל לאירופה, בתוך מעטפת בקרת חיל הים על אסדות הגז. מדף זה גם ישמש נמל קדמי על נתיב סואץ ואירופה להקלת רציפי חיפה ואשדוד העמוסים.

זאת בתור התחלה.

מעורפל עוד יותר הוא פרויקט המסילה היבשתית G2G, בין האיחוד האמירויות עם נמל חיפה דרך סעודיה וירדן. אולי לממשל האמרקאי האמיץ פתרונים.

גם מיזם ההיפרלופ התת-מימי בין איחוד האמירויות והודו נראה עדיין מונח איפשהו בין טבלאות השרטוט לשקופיות Power Point.