ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להעביר את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים בקריאה שנייה ושלישית, אחרי שישלב בתוכה תיקונים על פי המתווה שמציע נשיא המדינה יצחק הרצוג. בכך הוא מקווה לזכות בתמיכה ציבורית ודיפלומטית, אחרי שאימץ חלקים ממתווה הנשיא.

הרעיון צף בימים האחרונים בין אנשים בסביבת נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, על רקע הסערה שמעורר החוק שעומד בליבת הרפורמה המשפטית.

ב-23 בפברואר הצביעה הכנסת בקריאה ראשונה על הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן שקבע מבנה חדש לוועדה לבחירת שופטים. ההצעה הפכה את הקואליציה לשליטה בלעדית על מינוי השופטים בישראל.

בהצעת החוק נקבע כי בוועדה יכהנו חמישה חברי קואליציה (שלושה שרים ושני חברי כנסת, ביניהם יו"ר ועדת החוקה), שלושה שופטים (שניים מהם ייבחרו על ידי שר המשפטים) וחבר אחד לאופוזיציה. במלים אחרות: שבעה מתוך תשעה חברים יהיו בשליטת הקואליציה לכל מינוי ועניין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של שר המשפטים יריב לוין בעוד חברי הקואליציה מוחאים כפיים, אחרי שהשלב הראשון במהפכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה בכנסת, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו, שהיום משתבח בכך שהדף הצעות לא דמוקרטיות, אמר בתום ההצבעה הזו בכנסת: "זה לילה גדול ויום גדול". בינתיים הוא נרתע מהתוצאה ולא מעז להעביר את ההצעה הדיקטטורית הזו לקריאה שנייה ושלישית.

נותרנו עם הוועדה שקיימת היום, אבל לוין מסרב לכנס אותה. הסיבה ברורה. בוועדה הזו יש שלושה חברי קואליציה (שני שרים וח"כ יצחק קרויזר), שלושה שופטים מכהנים מבית המשפט העליון, נציגה לאופוזיציה (ח"כ קארין אלהרר) ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

כדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון צריכים שבעה קולות מתוך התשעה. לקואליציה אין את הרוב הזה. אין לה גם רוב רגיל, של חמישה קולות מתשעה, כדי למנות את נשיא בית המשפט העליון הבא לפי רצונה.

כדי לבחור שופטים לבית המשפט העליון צריכים שבעה קולות מתוך התשעה. לקואליציה אין את הרוב הזה. אין לה גם רוב רגיל, של חמישה קולות מתשעה, כדי למנות את נשיא בית המשפט העליון הבא לפי רצונה

אתמול (שלישי) אמור היה להתקיים בבג"ץ דיון טעון בעתירות שדורשות מלוין לכנס את הוועדה. הדיון נדחה ויתקיים אחרי סוכות, לא יאוחר מה-23 באוקטובר. המטרה היא לאפשר ללוין לכתוב כתב תשובה נגד צו על-תנאי לכינוס הוועדה שהוציא נגדו בית המשפט בשבוע שעבר. לוין מבקש לבטל את הצו.

שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מתחבקים במליאת הכנסת אחרי שהתיקונים לחוק יסוד השפיטה עברו בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בסביבת נתניהו ולוין חוששים מאד מצו כזה לכינוס הוועדה. מה שמעניין את השניים בעיקר זה למנוע את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה מאז קום המדינה, עמית היה אמור להיכנס לתפקידו אחרי פרישת הנשיאה אסתר חיות בחודש הבא. אולם לראשונה שופט נוסף – יוסף אלרון – העמיד את עצמו לבחירה. אלרון הוא ככל הנראה האופציה המועדפת על לוין, אבל אין לו רוב בוועדה הנוכחית.

לעזרתם של נתניהו ולוין הגיע המתווה החדש של הנשיא הרצוג. לפי המתווה הזה, שיצא לאוויר העולם לפני כשבועיים, הרכב הוועדה הנוכחי לא ישונה, אבל הדינמיקה בתוכו תשתנה. כל שופט שימונה במדינה יהיה חייב רוב של שבעה מתוך תשעה שופטים – כך גם בחירת נשיא העליון.

לעזרתם של נתניהו ולוין הגיע המתווה החדש של הנשיא הרצוג. לפי המתווה הזה, שיצא לאוויר העולם לפני כשבועיים, הרכב הוועדה הנוכחי לא ישונה, אבל הדינמיקה תשתנה

וכך, שלושת נציגי הקואליציה בוועדה יוכלו להטיל וטו על המינויים ולמנוע גם את מינויו של עמית. כלומר, המתווה החדש ידרוש הסכמה רחבה למינוי נשיא לעליון.

נקודת התורפה מבחינת נתניהו וליון: עמית לא ימונה כנשיא, אבל גם אלרון לא. גם עליו אפשר להטיל וטו מצד האופוזיציה.

השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מונטז')

מתווה הנשיא, שזכה להסכמה מוקדמת של נתניהו, חטף תגובות צוננות מכל הכיוונים אחרי פרסומו. עם זאת, בסביבות נתניהו וגם לוין מדברים בימים האחרונים על הדרך הבאה לאמץ את המתווה לטובתם.

הרעיון הוא לקחת את הצעת החוק הקלוקלת שעברה בפברואר בקריאה ראשונה, לבצע שינויי נוסח בהתאם למתווה הנשיא ולהעביר אותה במהירות בקריאה שנייה ושלישית. חוק כזה, אם יעבור, יבטל את הדיון המיועד בבג"ץ, מכיוון שלוין ישמח לכנס את הוועדה החדשה.

הרעיון הוא לקחת את הצעת החוק הקלוקלת שעברה בפברואר בקריאה ראשונה, לבצע שינויי נוסח בהתאם למתווה הנשיא ולהעביר אותה במהירות בקריאה שנייה ושלישית. חוק כזה, אם יעבור, יבטל את הדיון המיועד בבג"ץ

בכל הראיונות שנתן נתניהו בזמן האחרון לרשתות זרות הוא התחייב שאחרי הטיפול בוועדה לבחירת שופטים הוא יעצור את הרפורמה. קשה להאמין לדברי נתניהו, אבל חבר כנסת מהליכוד שמצוי היטב בהתייעצויות הפנימיות אמר לזמן ישראל את הדברים הבאים:

"מבחינתנו זהו הפתרון הטוב ביותר. נתניהו יבוא לציבור לפני הקריאה השנייה והשלישית ויאמר 'אני עושה את מה שהנשיא רוצה'. אני חושב שגם לוין מבין את הסיטואציה. זה מה שיש וזה טוב עבורנו. את המשך הרפורמה אפשר להעביר בהזדמנות אחרת ב-20 השנים הבאות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 27 במרץ 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ואיך ההצעה תעבור בכנסת? לפי גורמים בסביבת נתניהו, המתנגדים הפוטנציאליים מהציונות הדתית לא יפילו את ההצעה. "כמה מהם אולי לא יגיעו להצבעה, אבל עדיין נדאג שיהיה לנו רוב", כפי שאומר מקורב לראש הממשלה.

עם זאת, שינוי מהסוג הזה – שייעשה באופן חד-צדדי – לא ירגיע את המחאה ואף יגביר אותה. מפלס החשד של מתנגדי הרפורמה עולה כל הזמן, בעיקר אחרי הבדותות ואי הדיוקים שבהן נתפס ראש הממשלה בכל הזדמנות.

שינוי מהסוג הזה – שייעשה באופן חד-צדדי – לא ירגיע את המחאה ואף יגביר אותה. מפלס החשד של מתנגדי הרפורמה עולה כל הזמן, בעיקר אחרי הבדותות ואי הדיוקים שבהן נתפס ראש הממשלה בכל הזדמנות

ראשי המחאה וראשי מפלגות האופוזיציה הבהירו לאורך כל הדרך כי הוועדה לבחירת שופטים היא הקו האדום: כל שינוי במערך היחסים בוועדה שמאפשר לפוליטיקאים להשתלט על המינויים נתפס כאיום מוחשי על הדמוקרטיה ושלב מכריע בהפיכה המשטרית של נתניהו ולוין.