כמו שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב – גם בעולם המשפט יש כמה קבועים בלתי ניתנים לערעור, שאפשר להסתמך עליהם בכל מצב ובכל מזג אוויר, גם בעת סערה.
אחד מאותם קבועים הוא העיקרון שלפיו בית המשפט העליון מסתמך על התמונה העובדתית שהפרקליטות מציגה בפניו, במסגרת תשובותיה בעתירות לבג"ץ, כעל תשתית עובדתית מהימנה. אם הפרקליטות אומרת, זה כנראה נכון. ואם הפרקליטות אינה מוסרת מידע מסוים, כנראה שלא מדובר במידע משמעותי.
להסתמכות של שופטי בג"ץ על המצג העובדתי שהפרקליטות מציגה יש ערך רב עבור הממשלה. אמינות היא נכס. משכך, פגיעה באמינות הזו עשויה להיות כואבת. אבל זה בדיוק מה שקרה במהלך הדיונים בעתירות שהוגשו בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כראש הממשלה, בעניין ההפגנות שקיימו מתנגדי ממשלת בנט–לפיד סמוך למעונו הפרטי ברעננה.
פסק הדין בעתירות – שהוגשו באוגוסט 2021 – ניתן במאי 2022. אולם, רק באפריל 2022, כחודש ימים לפני מתן פסק הדין, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי כבר ביוני 2021, בסמוך למינוי בנט, גובשה במשרד ראש הממשלה חוות דעת שכותרתה היא "זכויות ראש הממשלה הנכנס במעונו הפרטי ברעננה".
פסק הדין בעתירות – שהוגשו באוגוסט 2021 – ניתן במאי 2022. אולם, רק באפריל 2022, כחודש ימים לפני מתן פסק הדין, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי כבר ביוני 2020 גובשה חוות דעת בנושא
חוות הדעת, שנשלחה למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, נימקה מדוע יש להעניק לבנט את מלוא הזכויות המגיעות לו חרף העובדה שהוא מתגורר במעונו הפרטי ולא במעון ראש הממשלה הרשמי בירושלים.
העובדה שחוות הדעת הזו הובאה לידיעתו של בית המשפט בשלב כל כך מאוחר, הכעיסה את השופטים שדנו בעתירות – נעם סולברג, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף.
השופטים ביררו אם מדובר בהטעיה מכוונת, ובחרו לאמץ את תשובת הפרקליטות כי מדובר בטעות תמימה ולא בהסתרה מכוונת. סולברג אף נתן לדברים ביטוי, מאופק במידה, בפסק הדין: "אין ספק כי מלכתחילה, לשלמות התמונה העובדתית, נדרש היה לצרף את חוות הדעת לתגובה המקדמית, ובדרך זו להביאה לידיעת בית המשפט, ולידיעת הצדדים", הוא כתב.
"משיבי הממשלה נדרשים לערוך בדק בית, ולבחון כיצד אירע שחוות דעת שכזו לא הובאה לידיעת בית המשפט במועד מוקדם יותר, ביוזמתם שלהם. מצופה היה אחרת". החדשות הטובות הן שבדק בית אכן נעשה.
"משיבי הממשלה נדרשים לערוך בדק בית, ולבחון כיצד אירע שחוות דעת שכזו לא הובאה לידיעת בית המשפט במועד מוקדם יותר, ביוזמתם שלהם. מצופה היה אחרת"
נציבות התלונות על הפרקליטות ומערך מייצגי המדינה בערכאות – שפרסמה היום (רביעי) את הדוח השנתי ביחס לשנת 2022 – ביררה את התלונה בעניין, ובדומה לשופטי העליון עצמם, מצאה כי מדובר בתקלה חמורה.
מחלקת הבג"צים בפרקליטות הסבירה לנציבות התלונות כי כמובן שלא מדובר בניסיון להסתיר מידע רלוונטי מבית המשפט או להטעות אותו, אלא שדבר קיומה של חוות הדעת לא נודע לפרקליטות עד שהעותרים הודיעו לבית המשפט כי ידוע להם עליה.
בדוח נציבות התלונות נקבע: "לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמבחן התוצאה אירעה תקלה חמורה, עת הוצגה בפני ערכאה שיפוטית תמונה חלקית ושגויה, שייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו.
"מאחר שמדובר בתקלה משמעותית בתיאום ובשיתוף מידע בין המשיבים לעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, תקלה אשר יש לעשות כל שניתן על מנת למנוע הישנותה בעתיד, המליצה הנציבות ליועצת המשפטית לממשלה לבחון את מקור הכשל שהוביל לתקלה האמורה, ולהפיק לקחי מקרה זה".
"לא ניתן להתעלם מהעובדה שבמבחן התוצאה אירעה תקלה חמורה, עת הוצגה בפני ערכאה שיפוטית תמונה חלקית ושגויה, שייתכן שהיה בה כדי להשפיע על ההליך עצמו"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מסרה לנציבות התלונות בחודש ינואר 2023 כי ביקשה מהמשנה הבכיר שלה ד"ר שרון אפק, "להוביל תהליך למידה והסקת מסקנות לצורך הפקת לקחים מהמקרה", תהליך שככל הנראה עודנו בעיצומו.
החל מחודש יוני 2023, מכהן בתפקיד נציב התלונות על הפרקליטות השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, לאחר שסיים את תפקידו כיו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. מאז סיום כהונתו של דוד רוזן כנציב התלונות על הפרקליטות, בדצמבר 2021, פעלה הנציבות למעשה ללא נציב מכהן.
כממלאת מקום שימשה בתקופה זו עו"ד ליעד מאיר צדר, והיא זו שטיפלה בין היתר בתלונות המופיעות בדוח. עצם העובדה שמשרד המשפטים מפרסם, במצוות המחוקק, דוח שנתי על פעילות הנציבות, לרבות בעניינים הנוגעים לסמכותה של היועצת המשפטית לממשלה, לא מובנת מאליה.
בראשית ימיה של הנציבות, כשמי שעמדה בראשה הייתה השופטת בדימוס הילה גרסטל, היא שימשה כנציבות התלונות והביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, אך מעמדה לא הוסדר בחוק אלא במעין אמנה שהוסכמה בין שר המשפטים לבין היועץ המשפטי לממשלה.
עצם העובדה שמשרד המשפטים מפרסם, במצוות המחוקק, דוח שנתי על פעילות הנציבות, לרבות בעניינים הנוגעים לסמכותה של היועמ"ש, לא מובנת מאליה
כמו כן, פורמלית הנציבות הייתה כפופה ליועץ ולא הייתה בידה סמכות לבחון תלונות הנוגעות להתנהלות היועץ המשפטי עצמו. עם עיגון מעמדה של הנציבות בחוק ייעודי, ניטל ממנה לכאורה תחום הביקורת, שהופקד בלעדית בידיו של מבקר המדינה.
עם זאת, סמכותה של הנציבות לברר תלונות הורחבה גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה – אל היועצת המשפטית לממשלה מצד אחד, ואל התביעה המשטרתית והתובעים העירוניים מצד שני.
זה היה שינוי חיובי, שיש בו כדי לייצר מנגנון אפקטיבי של אחריותיות בקרב גורמי התביעה, ואפילו בלשכת היועצת המשפטית לממשלה. מהבחינה הזו, מתיישר האינטרס הציבורי אפילו עם גישתו הלעומתית בדרך כלל של שר המשפטים יריב לוין, כלפי הגופים המקצועיים במשרד שהוא ממונה עליו.
"אני מברך את נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות על הגשת דוח הפעילות השנתי", הודיע לוין עם פרסום הדוח, "כפי שעולה מהדוח, עבודתה של הנציבות, באמצעות בירור של תלונות הציבור והצבעה על ליקויים שנפלו בעבודת גורמי מערכת אכיפת החוק, תורמת להגברת האמון. אני מודה לעובדי היחידה על עבודתם החשובה". זה לא קורה כל יום, אבל לפעמים אפשר להסכים עם לוין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם