המושג "ריאליזם דיכאוני" מתאר את הנטייה של אנשים שסובלים מדיכאון קל-בינוני לבצע שיפוטים, ייחוסים וניבויים מדויקים יותר מאנשים שאינם סובלים מדיכאון. במילים אחרות, אנשים דיכאוניים הם בעלי תפיסת מציאות מדויקת יותר.
ההערכות שמבצעים אנשים שאינם מדוכאים אודות המציאות החיצונית והפנימית, מוטות באופן חיובי ולפיכך מוטעות. הטיה חיובית זו כמובן מאפשרת למי שאינו דיכאוני להסתגל ולהתמודד עם המציאות, ובעיקר לחוות פחות סבל מאנשים דיכאוניים. הריאליזם של הדיכאוניים גורם להם לסבל רב, משום שהם פוגשים את המציאות כפי שהיא באמת ולא עם הטיות, והמציאות כפי שהיא באמת קשה ולעיתים אף בלתי נסבלת.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
התנע השלילי לא נובע מהצבא.
למרות כל מחדליו והצורך שינויים בצה"ל,
הבעיה היא בהעדר מדינאים עם חזון שיובילו מדינה:
1. ייצוב דמוקרטיה ליברלית- הגדרת חוקה, כולל הפרדת דת ממדינה, שיוויון בנטל ובזכויות, מיגור השחיתות, והשכלה מדעית שמובילה לתעסוקה מלאה, שגשוג ויתרון איכותי.
כמובן, זה יצריך פירוק מעוזי פונדמנטליזם, שכרגע מפרקים את הדמוקרטיה.
2. ייצוב משטר אזורי – כולל הסדרה עם הפלסטינים, וסעודיה, מה שיצריך גם הסכמה או לפחות הבנות מול ציר אירן-רוסיה-סין… הסתברות ? לא ברור