קבוצות לחץ ופוליטיקאים מסוימים מנסים שוב ושוב לפגוע בתעשיית הדלקים והכימיה בישראל, פגיעה שעלולה לגרום לעצירה של פיתוח משק האנרגיה בישראל וזו, מן הסתם, תהיה טעות חמורה ומרה.
המגמה העולמית בענף תעשיית האנרגיה היא העברה של מתקני הייצור לטכנולוגיות שמצמצמות את פליטות המזהמים לאוויר למינימום ופירוש הדבר הוא שהמשך פיתוח התעשייה בישראל לא רק לא סותר את המגמה אלא מאפשר אותה.
יוסי אריה הוא המנכ"ל של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. המכון פועל לקידום ולשיפור הידע הטכנולוגי והכלכלי בנושאי נפט ומוצריו, חשמל, גז טבעי, תעשיות אנרגיה ותהליכי והטיפול בסביבה בישראל. במכון חברים תאגידי האנרגיה ותעשיות התהליך בישראל ובכלל זה: חברות הדלק, חברת חשמל, בתי הזיקוק, חברת התשתית וההולכה של מוצרי אנרגיה לסוגיה, חברות הגז, חברות הכימיה הגדולות, יצרני אנרגיה וחשמל פרטי.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קראתי בהשתוממות את המשפט "לישראל אין מקורות טבעיים זמינים לאנרגיה מתחדשת דוגמת רוח ומפלי מים." אני חי בארץ די הרבה שנים ואיכשהו נדמה לי שיש לנו מקור טבעי זמין אדיר לאנרגיה מתחדשת. קוראים לו "השמש".
די, נמאס שלוקחים אותנו בני ערובה לשם הביטחון של שוק האנרגיה, הטיעון לא צריך לתת יד חופשית לזיהום והגיע הזמן שגם למנכ"לים/ת תהיה אחריות פלילית למה שמפעלם מייצר, ממש כמו בים, אם אוניה מזהמת, רב החובל נשלח לכלא. טיעון הביטחון לא נותן צ'ק פתוח לזהם.
להגיד "העובדה שחלקה של ישראל בפליטות גזי חממה הוא שולי ביותר" זו נשמע תמוהה, אם כל מדינה עם 10מ תושבים…
בין לסגור לבין לטפל יש מרחב גדול שבתרבות השחור לבן של ימינו, שלא לומר פופוליסטית, לפעמים לא מבחנים.
"פרסום גימיקים תקשורתיים" לא עוזר, בזה אנחנו מסכימים.
FUD קלאסי. הכי כיף להסתתר מאחורי פורום כזה ואחר, כי כל חברת אנרגיה שתנסה את זה ישירות תיחשף במערומיה.
כשתסכים לגור ליד מפעל נשר ולשים את ילדיך ונכדיך בגן ליד בתי זיקוק, נדבר על אחריות ורגולציה.
מכון הנפט, שזה השם המקורי של המוסד, יושב ברמת אביב. איזה כיף. רחוק מהעין, רחוק מהריאות.
אביב לביא, איפה אתה כשצריך אותך?