בין 120 אירועי "יום השיתוק" נגד המהפכה המשפטית ביום חמישי נמנה אירוע יוצא דופן: "קמפוס מזור ישראל". פעילי מחאה הקימו מאהל בגבול רמת גן–בני ברק וקיימו יום של הרצאות ומעגלי שיח כדי לקרב בין חרדים לחילונים.

את האירוע קיימו פעילות ופעילי מחאות ההייטק, "החלוקים הלבנים" (הרופאים) בריאות הנפש (פסיכולוגים ופסיכיאטרים) והאקדמיה. המאהל הוקם ברחוב חזון איש שעובר בין שתי הערים, בצד של רמת גן.

המארגנים, אנשי מקצוע מובילים בתחומיהם, תכננו לקיים בבוקר דוכנים והרצאות למבקרים החרדים במאהל ה"קמפוס" על חשיבות הדעת וההשכלה, ואחר כך, בצוהריים, מעגלי־שיח משותפים. בפרסומים לקראת האירוע נכתב:

האירוע נערך בהתאמה לציבור החרדי מתוך הקריאה 'אחים אנחנו', למען שוויון, חירות ואחדות העם וכנגד שנאת חינם וחורבן הבית. כל הציבור מוזמן להתארח. ברוח הרמב"ם – המסר העיקרי הוא קריאה לשילוב תורה ומלאכה ללימודי ליבה ולהשכלה גבוהה.

בקמפוס יתקיים יום פתוח שבו הציבור יוכל לפגוש את נציגי מקצועות הבריאות לפגישות אישיות ולשמוע על חשיבות ההכשרה האקדמית, המבטיחה את איכות מערכת הבריאות.

שיחות בין פעילי מחאה לחרדים באירוע "קמפוס מזור" ברמת גן, 23 במרץ 2023 (צילום: קלאודיה קוגן)

אלא שהמסר הזה הופץ בעיקר לחילונים דרך התקשורת הכללית – יותר מאשר לחרדים. התקשורת החרדית התעלמה מהאירוע וכך גם הרבנים והישיבות הגדולות. המארגנים הודיעו על קיום האירוע באמצעות כמה פשקווילים שתלו בבני ברק ומפה לאזן דרך ארגונים שונים, בעיקר ארגוני נשים חרדיות.

"לא שמעתי על אירוע כזה", אומר העיתונאי החרדי יעקב אייזנטל, "לא נראה לי שהרבה אנשים יודעים עליו. ייתכן שכן שמעו בחוגים מסוימים, עם פתיחות יחסית לעולם החילוני".

לא הגיעו להרצאות, אבל באו להתווכח

האירוע, שהתקיים בגינה ציבורית קטנה ברחוב חזון איש, החל בשמונה בבוקר. המארגנים תלו על העצים דגלי ישראל ומגילות עצמאות, סידרו כיסאות להרצאות והעמידו דוכנים. הפורמט הזכיר "ימים פתוחים" בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות לקראת הרישום ללימודים. אבל ה"סטודנטים" לא הגיעו.

עשרה מרצים התיישבו בזה אחר זה על כיסא פלסטיק במרכז גינה ונשאו הרצאות מאלפות על דמוקרטיה, השכלה ושילוב חרדים. בקהל ישבו מאזינים חילונים בלבד: אף חרדי לא הגיע לאף הרצאה ולאף דוכן.

האירוע הזכיר "ימים פתוחים" בקמפוסים אבל ה"סטודנטים" לא הגיעו. מרצים התיישבו על כיסא והרצו על דמוקרטיה, השכלה ושילוב חרדים. אבל אף חרדי לא הגיע לאף הרצאה

כיסאות ריקים בהרצאה באירוע "קמפוס מזור" ברמת גן, 23 במרץ 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

המדרכה ברחוב חזון איש עמוסה הולכי רגל, רבים מהם חרדים. חלקם עברו ליד מאהל ה"קמפוס" בלי להביט בו; אחרים בהו בסקרנות, אבל לא עצרו לדבר עם המארחים; אחרים, מעטים, עצרו לדבר. הם לא נכנסו ל"קמפוס" עצמו, אבל עמדו על המדרכה ושוחחו עם המארחים. חלקם צעקו קריאות גנאי: "אתם הורסים את המדינה". אחרים ניגשו לפעילות ולפעילי המחאה ופתחו בוויכוחים.

הפעילים, צמאים לדיאלוג, התכנסו מסביב לכל חרדי שאמר משהו וגררו אותו לשיחה ארוכה. רוב הפעילות ב"קמפוס" היו נשים. נשים חרדיות שוחחו רק עם פעילות; גברים חרדים שוחחו עם פעילים וגם עם פעילות. אחדים מהפעילים ב"קמפוס" היו דתיים־לאומיים, והם הצטרפו לשיחות וריככו אותן.

הדיונים, בשלב הזה התמקדו במהפכה המשפטית והיו לעומתיים וסוערים. צעיר חרדי טען כי שופטי בג"ץ לא יכולים לפסוק בנושאים הקשורים ליהדות כי הם לא בקיאים בה: "אפילו אהרון ברק אמר שהוא לא מכיר טוב את התורה, אז איך הוא יכול לפסוק אם תלמידים צריכים להתגייס, או אם צריך להפריד גברים ונשים?"

פעילים ענו לו: "אפשר לתת לשופט חוות דעת של רב. שופטים פוסקים על תחבורה, הנדסה, רפואה, כל שופט חייב להיות נהג, ומהנדס ורופא?"

הדיונים בבוקר התמקדו במהפכה המשפטית והיו לעומתיים וסוערים. צעיר חרדי אמר: "אם שופט לא מכיר טוב את התורה, איך הוא יכול לפסוק אם תלמידים צריכים להתגייס, או אם צריך להפריד גברים ונשים?"

מחאה מול עיריית בני ברק במסגרת "יום החרפת המאבק" במהפכה המשפטית, 16 במרץ 2023 (צילום: אמנון חורש)

הפעילים הזמינו את החרדים להיכנס לקמפוס ולהמשיך שם בשיחה, בתקווה שייגררו לדוכנים ולהרצאות, אבל החרדים לא נענו. הפעילים התקשו להסתיר את אכזבתם. "בסדר, נעשה הרצאות לעצמנו", אמרה אחת הפעילות.

גבול רמת גן–בני ברק הוא מקום טעון. במתחם "מרום נווה" היוקרתי גרים בעיקר חילונים, אבל בגינה הנעימה שבמרכזו מבלות משפחות וחבורות רבות של חרדים שבורחים מעירם הצפופה. חלק מהתושבים החילונים מתייחסים אליהם בעוינות ואף בשנאה מכוערת.

בסרטון ויראלי שהופץ אשתקד תועדה תושבת מטיחה בהם: "אתם לא שייכים לכאן, אנחנו שני עמים, תלכו מכאן, טרמיטים!" ברחובות הסמוכים, הפחות יוקרתיים, פועלות התארגנויות של חרדים שמנסים לרכוש דירות – ושל חילונים המטילים חרמות על מכירה לחרדים.

גבול רמת גן–בני ברק הוא מקום טעון. ברחובות פועלות התארגנויות של חרדים שמנסים לרכוש דירות ושל חילונים המטילים חרמות על מכירה לחרדים

בזמן מגפת הקורונה, כשהחברה החרדית סבלה מתחלואה גבוהה, עיריית רמת גן הקימה גדרות בין הערים – ועיריית בני ברק הורידה אותן. כעת, הרוחות סוערות סביב המהפכה המשפטית. לפי סקרים, רוב הציבור החרדי תומך במהפכה, כמו כל נציגיו בכנסת. מנגד, הקריאה לשוויון בנטל הפכה לאחד מדגלי המחאה.

הדס שהרבני־סיידון, פסיכולוגית ופעילה במחאה נגד המהפכה המשפטית, באירוע "קמפוס מזור, 23 במרץ 2023 (צילום: קלאודיה קוגן)

במהלך המחאה נגד המהפכה המשפטית, הפעילים הקימו בבני ברק "לשכת גיוס" מדומה מול העירייה, וקיימו הפגנה מול הבית של ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שנענתה בהפגנה חרדית אלימה. ביום שבו הפעילים הקימו את "קמפוס" ההסברה וההידברות, תוכננה הצעדה בבני ברק, שעוררה חששות מאלימות.

את ה"קמפוס" יזמה ד"ר הדס שהרבני־סיידון, פסיכולוגית קלינית, מגשרת ואחת ממובילות מחאת בריאות הנפש. "הרגשתי שיש צורך באירוע 'רך' שיפנה לקהל החרדי וייצור דיאלוג איתם, בלי להתעמת", היא אומרת.

"בזמן שאנחנו נלחמים מול הממשלה והחקיקה האנטי־דמוקרטית, אנחנו חייבים לחתור לדיאלוג מחבר בין האוכלוסיות כדי שמה שקורה עכשיו לא יוביל לקרע וחורבן, אלא לבנייה משותפת של משהו טוב יותר".

שהרבני־סיידון תכננה את האירוע עם הרופאים פרופסור חגי לוין וד"ר רני ברנע, ממובילי "החלוקים הלבנים"; הכלכלן ד"ר איתי אתר, יוזם מכתב הכלכלנים הראשון נגד המהפכה המשפטית וממובילי מחאת "אין אקדמיה בלי דמוקרטיה"; והיזם דרור סלעי, ממובילי מחאת ההייטקיסטים.

"בזמן שאנחנו נלחמים מול הממשלה והחקיקה האנטי־דמוקרטית, אנחנו חייבים לחתור לדיאלוג מחבר בין האוכלוסיות כדי שמה שקורה עכשיו לא יוביל לקרע ולחורבן, אלא לבנייה משותפת של משהו טוב יותר"

יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור ופעיל במחאת החלוקים הלבנים, פרופסור חגי לוין, מוביל את אנשי "קמפוס מזור" לחפש פרטנרים למפגש בבני ברק, 23 במרץ 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

"הקמנו את הקמפוס כאן כדי שהחרדים לא ירגישו פלישה לטריטוריה שלהם, אלא מפגש", הסבירה שהרבני־סיידון בבוקר האירוע.

איך את מתייחסת לכוונה לערוך מצעד מחאה ברחובות בני ברק בערב?
"לא אוהבת את זה".

בינתיים החרדים לא מגיעים לקמפוס. את חושבת שהם לא רוצים, או שהאירוע לא שווק מולם מספיק?
"כנראה לא שווק טוב. פעלנו בלחץ זמן. מטה המחאה אישר לנו את התוכנית במוצאי שבת והרמנו אותה בארבעה ימים. הדרך האופטימלית להגיע לחרדים זה בדיאלוג עם רבנים ועבודת שטח שקטה ברחובות – וזה לוקח זמן, שלא היה. אני מקווה שזה שאנחנו כאן יעשה באזז באזור ובמשך היום יבואו יותר".

פרופסור לוין: "זה לא מפתיע שהחרדים לא פה. זה חלק מהנתק בין הקבוצות. צריך להמשיך במאמץ לשבור אותו".

"הדרך האופטימלית להגיע לחרדים זה בדיאלוג עם רבנים ועבודת שטח שקטה – וזה לוקח זמן, שלא היה. אני מקווה שזה שאנחנו כאן יעשה באזז באזור ובמשך היום יבואו יותר"

הפעילים המשתתפים ב"קמפוס מזור" נכנסים לבני ברק להזמין חרדים לקמפוס, 23 במרץ 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

התאונה הפסיקה את המריבה

יום הפעילות החל ב־8:00 וההרצאות תוכננו להתקיים עד 13:00. אבל לקראת 11:00, הפעילות והפעילים המאוכזבים החליטו להפסיק את ההרצאות ולצאת לצעדה ברחובות בני ברק, לעצור ליד ישיבות ובתי מדרש ולהזמין תלמידים ומורים ל"קמפוס".

המפגנים צעדו על חזון איש, ליד תלמודי התורה "תשב"ר", "תורת אמת" ו"יונתן". "עדיף שגבר ידבר אליהם, חגי, תדבר אתה", אומרת שהרבני־סיידון לפרופסור לוין ומעבירה לו את המגאפון. ליד כל תלמוד תורה, הצעדה עוצרת וחגי מכריז: "שלום. באנו לדבר, אתם מוזמנים למעגל שיח שנמצא 100 מטר מכאן, בחזון איש 90.

"אלה ימים של מחלוקת, של קרע", קרא לוין במגאפון, "זה הזמן לדבר, לשמוע אחד את השני, לקרב לבבות, לא לריב. 'אם אין קמח אין תורה'. תבואו, תעבדו בהייטק, תלמדו רפואה, נדאג לבריאות אחד של השני. אנחנו חיים ביחד, אוהבים אתכם".

עוברים ושבים עונים בקריאות גנאי, "תלכו מפה!" "שמאלנים זבל!" ספק מזון עם תמונות וסלוגנים של איתמר בן גביר על משאיתו עוצר להביא סחורה לתלמוד התורה ונכנס עם המפגינים לוויכוח קולני. "אתם מסיתים", הוא מטיח בהם.

הפעילות והפעילים המאוכזבים החליטו להפסיק את ההרצאות ולצאת לצעדה ברחובות בני ברק, לעצור ליד ישיבות ובתי מדרש ולהזמין תלמידים ומורים ל"קמפוס"

פרופסור משה הדני, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבי"ח שיבא, נפצע בתאונה בצעדת מחאה בבני ברק, 23 במרץ 2023 (צילום: הדס שהרבני־סיידון)

התלמידים בתוך תלמודי התורה מגיבים אחרת: הם מצטופפים ליד החלונות ומריעים למפגינים. מאחד החלונות צועקים פתאום "ד־מו־קר־טיה!" נראה כי הילדים שמחים שההצגה הכי מפורסמת בעיר הגיעה פתאום לרחוב שלהם. המפגינים עונים להם במחיאות כפיים.

שוטר עוצר את המפגינים כשהם עומדים לפנות מחזון איש לתוך העיר החרדית. שהרבני־סיידון מנסה לשכנע אותו לתת להם להיכנס: "אנחנו רוצים לדבר איתם, להזמין למעגל שיח, לא לריב". השוטר עונה בנימה מתנצלת: "זה חשוב, מה שאתם עושים, אבל זה לא זמן טוב. זה יעורר עימותים, הם במתח מהצעדה בערב". לבסוף מוסכם שיפנו לרחוב עזרא הסמוך, יצעדו כ־200 מטר ויחזרו.

העימות אכן מגיע מייד. כמה תושבים נעמדים מול המפגינים וצועקים בזעם: "העם בחר ממשלה, למה אתם לא מכבדים אותו? אין לכם כבוד, אתם מפלגים, אתם הורסים את המדינה!" המפגינים עונים, נזרקות קריאות גנאי משני הצדדים, מפגין מנופף בדגל כבכלי נשק והאווירה מתלהטת, אף כי לא נוצרת תגרה פיזית.

המפגינים מתחילים לחזור. אחד מהם, הפרופסור משה הדני בן ה־73, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית חולים שיבא, עוזב את הוויכוח, נסער, וחוצה את מעבר החציה הסמוך באור אדום. נהג במכונית גדולה שלא הבחין בו פוגע בו בטעות והוא נופל לארץ, מדמם.

התלמידים בתלמודי התורה מצטופפים ליד החלונות ומריעים למפגינים. מאחד החלונות צועקים פתאום "ד־מו־קר־טיה!" המפגינים עונים להם במחיאות כפיים

הרכב שפגע בפרופ' משה הדני בזמן ההפגנה בבני ברק, 23 במרץ 2023 (צילום: הדס שהרבני־מזור)

הוויכוח הסוער נשכח כלא היה ושני הצדדים ממהרים לסייע לפצוע ביחד. חבריו למחאת הרופאים מטפלים בו, התושבים החרדים מזעיקים ציוד עזרה ראשונה מקופת החולים הסמוכה ואחר כך אמבולנס, שממנו יוצאים פרמדיקים חרדים. כל עדי הראייה מדווחים לשוטר שמדובר בתאונה בלא חשד לדריסה. הפרופסור שבר את עצם הבריח, עצם במצח וצלעות. הוא הובהל לשיבא, אושפז ונותח.

דוברי המחאה מסרו לתקשורת שמדובר בתאונה, והדיווחים בתקשורת הכללית מיסגרו אותה כ"תאונת דרכים תוך כדי הפגנה". באתרים חרדיים הוא דווח כתאונה, תוך התעלמות מצעדת המחאה. ואילו אתר "סרוגים" הימני־קיצוני דיווח: "הפגנת השמאל הביאה לתאונה. בדוברות המחאה הוציאו את תיעוד המפגין הפצוע כדי להכתים את הציבור (החרדי) ולטעון שנדרס בכוונה".

הפעילות והפעילים חזרו ל"קמפוס" והתיישבו למעגל שיח באוהל שהם כינו "אוהל אברהם". בהתחלה, במעגל יש פעילי מחאה בלבד, כפי שהיה בהרצאות. אבל במהרה מגיעים גברים ונשים חרדים ומצטרפים לשיחה.

קודם הם עומדים מחוץ לאוהל, מתערבים בשיחה בקריאות ביניים קולניות ומסרבים להיכנס. אחר כך חלקם נכנסים ומתיישבים במעגל, אף שאין בו הפרדה מגדרית, והשיחה הופכת בהדרגה שקטה ונעימה יותר.

דוברי המחאה מסרו שמדובר בתאונה. בתקשורת הכללית דווח: "תאונה תוך כדי הפגנה". באתרים החרדיים התעלמו מהמחאה. אתר "סרוגים" דיווח: "אנשי המחאה פרסמו את הפצוע כדי לטעון שנדרס בכוונה"

מעגל שיח ב"קמפוס מזור", מאהל הידברות בין פעילות מחאה לחרדים, 23 במרץ 2023 (צילום: קלאודיה קוגן)

יוני, צעיר חרדי "לייט" המתגורר בקרבת מקום, מנסה להסביר באריכות ובנועם את תמיכתו במהפכה המשפטית: "באתי לשוחח כי אתם אנשים איכותיים וטובים. אתם תופשים את הדת כמשהו שחור ומדכא, מרגישים שמישהו רוצה לכפות עליכם אורח חיים חרדי.

"אבל האמת שהדת היא אור, חוכמה, מוסר, כיבוש הייצר. הדת מלמדת אותנו לחיות כמו פעם, במשפחה של אבא ואימא שנותנים לילדים מה שהם צריכים ואוהבים אחד את השני בלי בגידות. בלי הטומאה והפיתויים המודרניים. גם כשהאישה עובדת בהייטק.

"יש לי שישה ילדים. אני לא רוצה שהם יהיו חשופים לאייפונים עם הפורנוגרפיה, והאלימות והסמים. בית המשפט פסק שאם ילד רוצה אייפון, צריך לתת לו".

בית משפט ישראלי מעולם לא פסק פסיקה כזאת, והפעילות מעירות על כך ליוני. חלק מהפעילים הם הורים, שמספרים שהם מנסים למזער את זמן המסך של ילדיהם ודואגים שלא ייחשפו לפורנוגרפיה.

"יש לי שישה ילדים. אני לא רוצה שהם יהיו חשופים לאייפונים עם הפורנוגרפיה, והאלימות והסמים. בית המשפט פסק שאם ילד רוצה אייפון, צריך לתת לו"

שיחה בין מבקר חרדי לפעילות מחאה ב"קמפוס מזור" ברמת גן, 23 במרץ 2023 (צילום: תני גולדשטיין)

"דמוקרטיה זה שכל אחד חי לפי אמונתו בלי לכפות על האחר", אומרת שהרבני־סיידון, "בית המשפט שומר על זה, כולל על החרדים", היא אומרת, ומזכירה פסיקות של בג"ץ שהגנו על החרדים מבריונות שלטונית.

"בתורה כתוב ששופט צריך לשנוא כסף", אומר יוני, "אבל השופטים היום לא לומדים תורה והם רודפי בצע ושאפתנים. אם לשופט יש במשפט עורך דין ממשרד הרצוג־פוקס־נאמן, והוא רוצה שהבן שלו יעשה שם התמחות – הוא יעשה לו הקלות".

"השופטים היום לא לומדים תורה והם רודפי בצע ושאפתנים. אם לשופט יש במשפט עו"ד ממשרד הרצוג־פוקס־נאמן, והוא רוצה שהבן שלו יעשה שם התמחות – יעשה לו הקלות"

גבר חרדי "לייט" אחר, מבוגר, מצטרף ונושא נאום מפתיע: "אני מסכים אתכם על הרבה דברים. במשפחה החרדית שלי כולם היו בצבא ועובדים. אני ליברל, בעד דמוקרטיה, וגם נגד הכיבוש, בעד מדינה פלסטינית. אני חושב שדרעי ובן גביר עבריינים שלא צריכים להיות שרים. זה שבן גביר לא מוכן לשים אזיקונים אלקטרוניים לגברים מכים – זה נורא, שיתבייש!"

הפעילים מוחאים כפיים, אבל הוא מצנן את ההתלהבות: "יש בעיות עם המחאה שלכם. אתם אומרים דיקטטורה, אבל דיקטטורה זה לנין, סטלין, הוצאות להורג, זה לא יהיה כאן אם הרפורמה תעבור. באמריקה הנשיא והסנאט בוחרים את השופטים, זאת דיקטטורה?"

.מחאת המילואימניקים, 2023 (צילום: Flash90)

שהרבני־סיידון עונה שוב ושוב את אותה תשובה לטענות שנשמעות נגד מערכת המשפט: "רוב הישראלים מסכימים שדרוש שינוי בבתי המשפט. אבל בישראל אין חוקה והפרדה בין הממשלה לכנסת, ובתי המשפט הם היחידים שמגבילים את השלטון ושומרים על הזכויות שלנו. אם הם יהיו כפופים לממשלה, זאת תהיה דיקטטורה. כרגע אסור לגעת בו, וצריך קודם לבצר את הדמוקרטיה". יוני מהנהן, נראה כי התשובה מרצה אותו.

המצטרפת השלישית למעגל היא חוזרת בתשובה צעירה בשם אבישג, שאומרת דברים קשים יותר לעיכול. "אני בעד הרפורמה, כי אנחנו ציבור שלא רואים ולא שומעים בתקשורת ובבית המשפט. אני רואה פה שכולם אשכנזים. יש לכם פנאי להפגין, אתם לא צריכים לעבוד כדי לשרוד".

דבריה מעוררים מלמולי תרעומת, והיא שואלת: "מי פה מזרחי?" כשליש מהפעילים מצביעים, והיא אומרת: "אבל אשכנזי זה מנטליות, אתם אשכנזים במנטליות. אני, אין לי פה זכויות. אני זמרת, ואני רוצה להופיע במקום שיש רק נשים, אבל בג"ץ לא מאשר את זה. זאת אפליה, סתימת פיות, דיקטטורה.

"אתם משתמשים בכוח שלכם, במעמד, בעליונות שלכם לכפות עלינו את בג"ץ. אבא שלי טייס, אבל הוא בחיים שלו לא נופף בדרגות שלו, גם כשהפגין נגד ההתנתקות. אנשים מסביבי חיכו כל השנים לרפורמה, ואם היא לא תעבור, הם לא יצביעו יותר, לא יהיה בשביל מה.

שיחות בין חרדים לפעילי מחאה במאהל ההידברות "קמפוס מזור" ברמת גן, 23 במרץ 2023 (צילום: קלאודיה קוגן)

"אנחנו ציבור שלא שומעים בבית המשפט. אני רוצה להופיע במקום שיש רק נשים, אבל בג"ץ לא מאשר. זאת אפליה, סתימת פיות. אתם משתמשים במעמד שלכם לכפות את בג"ץ"

"ואני לא מבינה: אתם מדברים על פשרה, אחדות, ללכת ביחד. אבל יש משהו משותף שהביא לפה את כולנו, שעליו צריך להתאחד. כולנו יהודים, רוצים מדינה יהודית, ולא מדינה כמו של כל העמים. מי שרוצה מדינה 'רגילה', שיעזוב לחו"ל".

הדברים הקשים נאמרים בנימה נעימה ואיש לא מתפרץ לדבריה. עם סיום דבריה, פעילות רבות עונות ומתווכחות איתה, בנועם ובעדינות. "אבישג, אני שמחה שבאת לכאן ושדיברת איתנו", אומרת לה קלאודיה קוגן, פסיכולוגית קלינית ופעילה במחאת בריאות הנפש.

"איך הצלחת לענות לה בצורה כה אוהדת?" שאלתי את קוגן אחר כך. "אני פסיכולוגית, אתה יודע. אנשים באים טעונים, לוהטים, צריך קודם כל לתת להם לדבר ולהרגיש שמקשיבים להם", היא מסבירה, "אחר כך תמיד אפשר לענות". אבישג נשארה באוהל והמשיכה לשוחח עם הפעילות יותר משלוש שעות.

המבקרים באוהל נמנו על הזרמים הפתוחים יותר בחברה החרדית: ספרדים, חסידי חב"ד, אנשי פג"י. מדי פעם עצרו במתחם גם תלמידים מחסידויות סגורות ומהזרם הליטאי, אבל הם שוחחו עם הפעילים על המדרכה, מחוץ ל"קמפוס".

מפגין בבני ברק משוחח עם חרדי במסגרת "יום החרפת המאבק" במהפכה המשפטית, 16 במרץ 2023 (צילום: יאיר פלטי)

"אנשים באים טעונים, לוהטים, צריך קודם כל לתת להם לדבר ולהרגיש שמקשיבים להם. אחר כך תמיד אפשר לענות". אבישג נשארה באוהל והמשיכה לשוחח יותר משלוש שעות

אחדים מאלה אמרו דברים שהפעילים התקשו להתמודד איתם. "אני אוהב אתכם, דואג לכם, מרחם עליכם, אבל היהדות שלכם מקולקלת, צריך לתקן אתכם", הטיח תלמיד בישיבה תיכונית ליטאית. "אני נגד דמוקרטיה. זאת מדינה יהודית, אי־אפשר שיהיו שופטים ושרים שלא למדו תורה. הם מביאים לפה גויים, נותנים לאנשים להתחתן עם גויות!" פעילים ענו לו, אבל זה היה שיח של חירשים.

אולם, רוב השיחות היו נעימות ומרתקות. רופאים דנו עם צעיר חרדי על הומוסקסואליות ופונדקאות והסבירו לו מדוע, לפי המדע, אין דבר כזה "דרך הטבע" ו"נגד הטבע". הייטקיסט ניסה לשכנע נערים להתגייס לנח"ל החרדי. בהדרגה התפתחו סמול טוק ובדיחות. כשהמבקרים עזבו, הם נפרדו בלחיצות ידיים חמימות עם בני המגדר שלהם, כמובן.

"אני מרגישה שהמטרה הושגה", אמרה קוגן בסוף האירוע, "הייתה הידברות, הקשבנו והקשיבו לנו".

איך המטרה הזאת משתלבת במטרה המוצהרת של המחאה – מאבק במהפכה המשפטית? או שעשיתם כאן פעילות עם מטרה אחרת?
שהרבני־סיידון: "המטרה לא צריכה להיות רק לבלום את הרפורמה, אלא לכונן משהו טוב יותר במקומה. חוקה, או רפורמה מתוקנת שתבטיח דמוקרטיה. בשביל זה חייבים הסכמה רחבה. את ההסכמה הזאת בונים בהידברות בתוך העם".

"קפמוס מזור", יום של מפגש ומעגלי שיח בין פעילי מחאה נגד המהפכה המשפטית לחרדים, רמת גן, 23 במרץ 2023 (צילום: קלאודיה קוגן)

"המטרה לא צריכה להיות רק לבלום את הרפורמה, אלא לכונן משהו טוב יותר במקומה. חוקה או רפורמה מתוקנת שתבטיח דמוקרטיה. בשביל זה חייבים הסכמה רחבה – ואותה בונים בהידברות בתוך העם"

תקיימו עוד אירועים כאלה בעתיד?
לוין: "כן. זה לא משהו חד־פעמי אלא חלק ממהלך ארוך".

האירוע הסתיים והקמפוס פורק ב־16:00. שעה אחר כך, פעילי מחאה אחרים עם גישה אחרת נערכו לצעדה בבני ברק. אבל גם בצעדה היו מעט אירועי אלימות והרבה גילויים יפים של אחווה ושותפות. אחרי מה שהיה ב"קמפוס", היה פחות מפתיע להיווכח בכך.