לפני פחות מחודש השיח הציבורי בישראל עסק (בין השאר) במשמעות של ההסכמים הביטחוניים האפשריים בין ישראל וארה"ב ושל האמריקאים עם הסעודים.

אחרי הריאיון ההיסטורי של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לרשת פוקס ניוז – הציפיות של הישראלים זינקו לשמיים. פעמי השלום התדפקו במזרח התיכון. במסגרת השיח שהוביל מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, הסעודים דרשו מהאמריקאים ברית הגנה – ובישראל נשמעו קולות הדורשים ברית דומה.

ברית הגנה עם ארה"ב היא עניין מסובך ונושא לוויכוחים רבים. ראשי ממשלות ושרי בטחון בעבר נטו שלא להתלהב מהמהלך. אפשר היה לשמוע את שר הביטחון לשעבר בני גנץ מסתייג מברית הגנה – ואת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט תומך. למי שתהה מה המשמעות של ברית ההגנה, אפשר לסקור את 12 הימים האחרונים במלחמה הרצחנית שפתח ארגון הטרור חמאס נגד ישראל.

השבת השחורה של 7 באוקטובר טלטלה את הבית הלבן ואת מדינות העולם המערבי. ביממה הראשונה הם שמעו את העדויות של שורדי הטבח בעוטף עזה, של הסיוע המאחר להגיע, של הצבא שלא היה מוכן – והבינו שהמלחמה עלולה להתדרדר מהר מאוד למלחמה אזורית. בלי לבזבז זמן רב, ג'ו ביידן שלח את שר החוץ בלינקן לאזור, יממה לאחר מכן את שר ההגנה לויד אוסטין.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו במלון קמפינסקי בתל אביב. 18 באוקטובר 2023 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ביידן גם שוחח עם בנימין נתניהו לפחות פעם ביום. יש להניח (אם כי אין לכך הוכחות בשלב זה) שביידן לחץ על נתניהו להכניס לממשלה את גנץ ואיזנקוט – ומהר. בדיעבד מסתבר שהוא היה צריך לדעת להפעיל מנופי לחץ גם על שרה נתניהו.

חלפו כמה ימים והנשיא התייצב פה בעצמו, בביקור היסטורי, מרגש, חסר תקדים. ישראל מופגזת – ונשיא המעצמה החזקה בעולם מבטל את כל תוכניותיו ומגיע להבעת סולידריות. אבל שלא נטעה, זו לא הייתה רק הפגנת סולידריות ואמפתיה. ביידן בא לעבוד.

במסגרת ברית ההגנה דה פקטו, מה שישראל זקוקה לו כרגע מארה"ב זה אורך רוח, תמיכה מוסרית וחומרית למשך חודשים ארוכים, אספקת ציוד צבאי הגנתי והתקפי – וייתכן שאף סיוע כספי

בלינקן וביידן ישבו בקבינט המלחמה המצומצם. כמה ימים קודם לכן, בלינקן אף היה מעורב בניסוח ובשכנוע חברי הקבינט בנושא הסיוע ההומניטרי לפליטים שברחו לדרום עזה. זו היא, למעשה, ברית הגנה. היא קיימת בשטח גם אם הסנאט האמריקאי לא הצביע בעד הברית.

לפני כמה שנים ראש הממשלה נתניהו התלהב מציוץ של הנשיא דונלד טראמפ, שכתב: "אני שוקל לכונן ברית הגנה עם ישראל". אותו ציוץ נשאר על הנייר (על המחשב) – וטראמפ לא התקדם מעבר לכך. המטרה של הציוץ, בין השאר, הייתה לסייע לנתניהו לנצח בבחירות. לא מעבר לכך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן בתום פגישתם בקריה בתל אביב. 16 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

כעת, עם החסרונות והיתרונות של ברית ההגנה, כבר ברור שהברית הוקמה בשטח, מכורח המציאות. במסגרת ברית ההגנה דה פקטו, מה שישראל זקוקה לו כרגע מארה"ב זה אורך רוח, תמיכה מוסרית וחומרית למשך חודשים ארוכים, אספקת ציוד צבאי הגנתי והתקפי – וייתכן שאף סיוע כספי.

במסגרת ברית ההגנה דה פקטו, ישראל גם מקבלת וצריכה להמשיך לקבל, סיוע אסטרטגי, כלומר מעורבות אמריקאית בראייה כוללת של המצב האזורי ויחסי הכוחות. זו מעטפת דיפלומטית. למשל, כדי לממש את המהלך ההומניטרי של הכנסת סיוע דרך מצרים, ארה"ב נחוצה לשם הפעלת לחץ על מצרים.

ברית ההגנה עם האמריקאים משמעה גם הפעלת איומים – בהצהרות ובשטח. זו המהות של נושאות המוטסים – לאיים על סוריה, איראן, לבנון, לבל יפתחו במערכה מצפון

יש האומרים שלחץ אמריקאי עשוי גם להוביל את המצרים לאפשר לחפים מפשע לצאת מעזה דרך מעבר רפיח, אך זה ברור שכרגע המצרים מתנגדים לכך בכל תוקף.

באשר לשתי נושאות המטוסים שנשלחו למזרח הים התיכון, יש לקוות שהן יישארו חסרות תעסוקה. ברית ההגנה עם האמריקאים משמעה גם הפעלת איומים – בהצהרות ובשטח. זו המהות של נושאות המוטסים – לאיים על סוריה, איראן, לבנון, לבל יפתחו במערכה מצפון.

אילוסטרציה: נושאת מטוסים אמריקאית (צילום: Amber Smalley us navy by AP)

ומה החסרונות של ברית ההגנה? בימין הישראלי כבר נעים בחוסר נוחות. בימין המשיחי מזהירים ממש ממעורבות יתר של ארה"ב. הממשל בוושינגטון לא מאפשר להם להגשים את חלומות כיבוש ויישוב עזה.

במשך עשרה חודשים ביידן ישב בוושינגטון וראה איך נתניהו מסתמן כראש הממשלה החלש ביותר בהיסטוריה של המדינה, נכנע לכל גחמה של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, כפוף להוראות פוליטיות מאשתו ושותה בשקיקה עצות של יועצים מוזרים ושוליים.

בישראל דנים ומתחבטים במשמעות הכפולה של ברית ההגנה. מצד אחד מדובר בסיוע רב. מצד שני, פגיעה בתדמית העצמאית של צה"ל והתחשבות הומניטרית

אז ארה"ב שמה ברקסים. רוצים סיוע כספי, אסטרטגי ותחמושת? יש לזה מחיר והוא הכנסת סיוע הומניטרי לדרום הרצועה ומעורבות אמריקאית בתכנון האסטרטגיה. הוויכוח על האם המעורבות האמריקאית הזו טובה או מזיקה הוא מגוחך.

גם כך העוצמה של צה"ל בנויה על הצטיידות מאמריקה, רכש תחמושת ומטוסים מחברות הנשק הגדולות – ושותפות בפיתוח קווי יצור ואמצעי לחימה מתקדמים. גם ללא ברית הגנה דה פקטו, לישראל יהיה קשה להפעיל כוח צבאי ללא אישור אמריקאי עקיף.

חיילי צה"ל מפטרלים בקיבוץ כפר עזה, 18 באוקטובר 2023 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

כאמור, בישראל דנים ומתחבטים במשמעות הכפולה של ברית ההגנה. מצד אחד מדובר בסיוע רב. מצד שני, פגיעה בתדמית העצמאית של צה"ל והתחשבות הומניטרית. אי־אפשר לנקוט באף צעד בלי שהאמריקאים מאשרים.

על כל זה צריך לזכור שזהות האינטרסים של המדינות אינה חופפת ב־100%. אמריקה חושבת על אמריקה – מחיר הדלק, סכנה מהתלקחות גלובלית, מעמדן של רוסיה וסין. ישראל רוצה ביטחון לאזרחיה ולהחזיר את האמון של הישראלים בצבא שלהם (את האמון בממשלה הם לא יקבלו בחזרה עוד שנים רבות).

"אם אני מדמה את מה שקורה עכשיו עם ארה"ב לחברת סטארט־אפ. אז המשקיעים החליטו שההנהלה לא מתפקדת אבל העובדים ממש טובים ולכן הם מחליטים להשקיע עוד כסף, אבל להשתלט על הבורד"

מעמדו של נתניהו כראש הממשלה תחת הברית דה פקטו הזו סוכם השבוע על־ידי אחד הצייצנים בחדות: "אם אני מדמה את מה שקורה עכשיו עם ארה"ב לחברת סטארט־אפ. אז המשקיעים החליטו שההנהלה לא מתפקדת אבל העובדים ממש טובים ולכן הם מחליטים להשקיע עוד כסף, אבל להשתלט על הבורד כדי להציל את החברה".