את תמונות ההמונים שעוזבים את מרכז העיר עזה כשדגלים לבנים בידיהם ניסה חמאס למנוע בכל מחיר. אלא שזרזיף הסרטונים הפך אתמול לזרם משמעותי, כשישראל מהדהדת את התמונות הללו.

ההערכה היא שנכון להבוקר נותרו במרכז העיר עזה כ-250 אלף תושבים, חלקם עדיין מוחזק על ידי חמאס כמגן אנושי, האחרים יתפנו ככל הנראה בימים הקרובים.

צה"ל מפעיל מאז תחילת המלחמה חמ"ל אוכלוסייה מיוחד שפועל מפיקוד דרום ותפקידו לעקוב אחרי האזורים השונים בעיר ולפנות אותם מבעוד מועד מתושבים. הכוחות הקרקעיים לא מתחילים תמרון בשטח חדש ללא תמונת מצב שמתקבלת מחמ"ל האוכלוסייה.

לא פעם חמאס ניצל את הבתים המאוכלסים כדי לירות מהם, ובמקרים הללו מדיניות האש של צה"ל הייתה איטית וזהירה יותר, והיו גם מקרים שבסופו של דבר צה"ל לא הגיב באש מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים.

לא פעם חמאס ניצל את הבתים המאוכלסים כדי לירות מהם, ובמקרים הללו מדיניות האש של צה"ל הייתה איטית וזהירה יותר, והיו גם מקרים שבסופו של דבר צה"ל לא הגיב באש מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים

סיבה נוספת לזרם המתגבר ביממה האחרונה של תושבי עזה העוזבים את העיר היא העובדה שחמאס מתחפר יותר ויותר במנהרות, וכבר לא נוכח ברחובות כמו בעבר כדי לעצור את התושבים.

פלסטינים עוזבים את העיר עזה וצועדים לדרום הרצועה, כשהם אוחזים בדגל לבן, 7 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Dahman)

העיר מכותרת כיום מכל צדדיה, כולל נוכחות של צה"ל על החוף הים עצמו. לכן נראה שכרגע ההתמקדות של חמאס היא בפעילות זינוב בכוחות צה"ל המתקדמים למרכז העיר מתוך אלפי פירים של מנהרות הפזורים באזור.

בהרבה מובנים, חמאס איבד שליטה על חלקים גדולים של העיר עצמה. בעיירות בית חנון ואל-עטאטרה צה"ל שולט כמעט לחלוטין ומתמקד באיתור והשמדה של מערכת המנהרות באזור. החשש הישראלי הוא שהפסקת אש ארוכה תאפשר לחמאס לבצע בקרת נזקים והתארגנות מחדש, מה שיקשה מאוד על המשך הפעולה של צה"ל.

בהרבה מובנים, חמאס איבד שליטה על חלקים גדולים של העיר עצמה. בעיירות בית חנון ואל-עטאטרה צה"ל שולט כמעט לחלוטין ומתמקד באיתור והשמדה של מערכת המנהרות באזור

חוות דעת משפטית לכל תקיפה

ביקור קצר שערכתי שלשום באחת המפקדות של צה"ל סמוך לעזה הבהיר עד כמה לצד המערכה בשטח, צה"ל ומדינת ישראל נערכים כבר ליום שאחרי.

בתוך כל תא תקיפה שמפעיל אש קרקעית, אווירית או ימית נמצא נציג המחלקה לדין בינלאומי של הפרקליטות הצבאית. התמונה אולי נראית סוראליסטית, אבל כך הם פני הדברים.

לפני תקיפה של אזור חשוד, הנציג המשפטי מקבל את הנתונים על המבנה, מה הפעילות המלחמתית שהייתה בו, ועל פי הנתונים הללו הוא מאשר תקיפה יזומה התואמת לדין הבינלאומי. תיק המטרה עם המודיעין הרלוונטי וסרטונים, יחד עם חוות הדעת המשפטית, מקוטלג ונשמר בהתאם לכתובת המדויקת.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, 8 בנובמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

דפוס הפעולה הזה מסביר את המערכה ההסברתית של ישראל ביומים האחרונים סביב בית החולים שיפא. לא בכדי דובר צה"ל הציג בהרחבה לתקשורת הבינלאומית את התשתית הצבאית שבנה חמאס בתוך וסביב בתי החולים בעיר עזה.

בנוסף, צה"ל מנהל שיחות יומיות עם מנהלי בתי החולים כדי להבין את מצבם ולשכנעם להתפנות דרומה. בינתיים שיפא הוא האגוז הקשה, ולא בכדי: חמאס בנה תחתיו את מוצב הפיקוד המרכזי שנשען על תשתיות האנרגיה של בית החולים.

צה"ל מנהל שיחות יומיות עם מנהלי בתי החולים כדי לשכנעם להתפנות דרומה. בינתיים שיפא הוא האגוז הקשה, ולא בכדי: חמאס בנה תחתיו את מוצב הפיקוד המרכזי שנשען על תשתיות האנרגיה של בית החולים

הפסקת אש קצרה לשחרור חטופים

כפי שהדברים נראים כעת, השאלה היא לא האם תהיה הפסקת אש, אלא לכמה זמן. האמריקאים לוחצים מאוד בעניין הזה. השוני בניסוחים בין עברית לאנגלית מקפל בתוכו את מהות המחלוקת בין ירושלים לוושינגטון.

בישראל מדברים על "עצירה הומניטרית" – כלומר עצירה קצרה של הפעולה הקרקעית. האמריקאים מדברים על "הפסקת אש". האינטרס של חמאס הוא כמובן הפסקה ארוכה ככל הניתן, כשהתירוץ שלו הוא לנצל את הזמן בכדי לאתר את כל החטופים המוחזקים ברצועה.

על פי הידוע עד כה, חלק מהחטופים מוחזקים על ידי חמאס, חלק על ידי הג'יהאד האסלאמי וחלק על ידי פלסטינים ללא שיוך ארגוני. אלה האחרונים נמצאים בעיקר בדרום הרצועה, אזור שחמאס עדיין שולט בו יחסית.

מודעות החטופים על קיר בישראל, 6 בנובמבר 2023 (צילום: FADEL SENNA / AFP)

קושי נוסף של ישראל להסכים להפסקת אש היא העובדה שהפלסטינים ינצלו אותה לקמפיין עולמי נרחב על רקע תמונות ההרס מהרצועה. בישראל מנסים למנוע את זה, מחשש שזה יקשה אחר כך  לחדש את הלחימה.

קושי נוסף של ישראל להסכים להפסקת אש היא העובדה שהפלסטינים ינצלו אותה לקמפיין עולמי נרחב על רקע תמונות ההרס מהרצועה. בישראל מנסים למנוע את זה, מחשש שזה יקשה לחדש את הלחימה

התהלכות בין ההריסות וסיפורים אנושיים קורעי לב הם מתכון בטוח לביקורת של העולם וסכנה ממשית לסדיקת הגיבוי הבינלאומי. בינתיים התומכים בפעולה אולי שואלים את ישראל שאלות, אבל עדיין לא מציבים בפניה תמרורי אזהרה.