למרות המלחמה ממשיך שר המשפטים יריב לוין לקדם את מטרותיו במסגרת ההפיכה המשטרית. בשלב הנוכחי הוא אינו מקדם הליכי חקיקה כלשהם, אלא מוכוון להשיג הישגים בנוגע להרכב בית המשפט העליון.
לפי דיווח של גיא פלג בחדשות 12, לוין מבקש להביא לבחירתם של שני משפטנים רגרסיביים בעלי אג'נדה קיצונית – ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, וד"ר רפי ביטון.
המשותף לשניהם, מלבד היותם מקורבים ללוין ולאג'נדה שלו, הוא התנגדותם הגורפת לעצם קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. משתקוותו של ביטון למנוע את עצם החקירות הפליליות נגד נתניהו נכזבה, ובשנת 2020 אף הוגש כתב אישום נגדו, הביע ביטון בהמשך תמיכה במתן חנינה לנתניהו, אף בטרם הרשעתו.
משתקוותו של ביטון למנוע את עצם החקירות הפליליות נגד נתניהו נכזבה, ובשנת 2020 אף הוגש כתב אישום נגדו, הביע ביטון תמיכה במתן חנינה לנתניהו, אף בטרם הרשעתו
כדי להימנע מהרחקתו של נתניהו מהזירה הפוליטית נוכח הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, הציע ביטון לייצר "קלון חלקי", שיאפשר לנשיא המדינה לפטור את נתניהו מהרחקה מהפוליטיקה.
על משנתו המשפטית של ד"ר בקשי, שפעילותו במסגרת פורום קהלת הפכה אותו לאחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על האידיאולוגיה שאותה ניסו לכפות לוין וח"כ שמחה רוטמן במסגרת ההפיכה המשטרית – אין צורך להכביר מילים.
לא נותר אלא לתהות, לשם מה מבקש ד"ר בקשי להתמנות לשופט בית המשפט העליון, כאשר במקביל הוא תומך בהפיכתם של שופטי בית המשפט העליון לעציצים? האם שאיפת חייו להתמקד בפסקי דין בערעורים אזרחיים, ובמקביל לומר אמן על כל החלטה שלטונית שתובא לפניו במסגרת עתירות לבג"ץ?
בהתאם להתחייבותו של לוין לבג"ץ במסגרת העתירות שדרשו ממנו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אמורה הוועדה להתכנס מחר (חמישי). בוועדה חברים לעת עתה שמונה חברים בלבד, שכן הממשלה טרם מינתה שר נוסף לצידו של לוין, וככל הידוע לא צפוי מינוי שכזה בימים הקרובים.
מסדר היום שהפיץ לוין, בתפקידו כיו"ר הוועדה, עולה כי הדרך למינוי שופטים לערכאות המשוועות למינויים חדשים – עדיין ארוכה. הוועדה, שטרם התכנסה בתקופת הממשלה הנוכחית – הפעם האחרונה שהתכנסה הייתה באפריל 2022 – אמורה לבחור הרכבים לוועדות המשנה שלה, להחליט על תכיפות התכנסותן של ועדות המשנה וכן לקבוע כללים לסדרי עבודתה של הוועדה.
ואולם מובן כי גם אם באופן פורמלי חברי הוועדה אינם אמורים לדון בשמות קונקרטיים של מועמדים – לכל בתי המשפט, לרבות לבית המשפט העליון – הרי שבאופן לא פורמלי יש כל מיני דילים על השולחן.
על פי הפרסום של פלג, לוין פנה לחברים בוועדה והציע להם כי יסיר את התנגדותו למינוי השופט יצחק עמית לנשיא קבוע לבית המשפט העליון, וזאת בתמורה להסכמה על מינוי בקשי וביטון לעליון.
על פי הפרסום של פלג, לוין פנה לחברים בוועדה והציע להם כי יסיר את התנגדותו למינוי השופט יצחק עמית לנשיא קבוע לבית המשפט העליון, וזאת בתמורה להסכמה על מינוי בקשי וביטון לעליון.
לוין אינו צפוי לזכות לרוב להצעתו זו. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, צוטט כאומר בתגובה להצעתו של לוין – "על גופתי המתה". ובצדק: אין שום סיבה להסכים למינוי שני המועמדים הללו, שהם חסרי כל ניסיון שיפוטי, וכמעט חסרי כל ניסיון פרקטי בהופעה בבתי משפט, ובנוסף מחזיקים באג'נדה קיצונית רגרסיבית באשר לתפקידו של בית המשפט במרקם הדמוקרטי בין רשויות השלטון.
זאת, אפילו אם מתעלמים מכך שהצעתו של לוין למנות את השניים הללו על המשבצות שפינו נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, מבקשת לשנות באופן דרמטי את המאזן הפנימי בעליון, בין שופטים הנוטים לליברליזם לבין שופטים הנוטים לשמרנות.
מעבר לכך, הסכמתו המשתמעת של לוין למינוי עמית לנשיא בית המשפט העליון, מגלה פן מקומם נוסף בהתנהלותו של שר המשפטים. כעת מתברר שהתנגדותו למינוי עמית איננה על רקע אידיאולוגי כלשהו (מה גם שתוצאת ההתנגדות היא שלעת הזו מכהן השופט עוזי פוגלמן כממלא מקום נשיא העליון, והוא אינו פחות ליברלי מעמית), אלא שמדובר במעין קלף-מיקוח שבו אוחז לוין.
החזקת עצם המהלך למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון כמעין בן ערובה עד שחברי הוועדה יסכימו לתמוך במועמדיו של לוין לשופטים בעליון – היא צעד לא לגיטימי מצידו של שר המשפטים, ועניין זה אף עשוי להתברר בעתירות התלויות ועומדות כעת בבג"ץ.
החזקת עצם המהלך למינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון כמעין בן ערובה עד שחברי הוועדה יסכימו לתמוך במועמדיו של לוין לשופטים בעליון – היא צעד לא לגיטימי מצידו של שר המשפטים
בהקשר זה, עשוי להתלקח בוועדה ויכוח בשאלה בידי מי הסמכות לקבוע את סדר יומה של הוועדה. יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים, על פי חוק. לכאורה, בידיו הסמכות לקבוע את הנושאים שיידונו, ולנהל את הדיון.
אלא שסעיף 7(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי "הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה", והוא עשוי להוליך למסקנה שהסמכות לקבוע אילו נושאים יידונו בישיבה אינה נתונה בידי שר המשפטים לבדו, אלא בידי הוועדה כולה.
סעיף 7(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי "הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה", והוא עשוי להוליך למסקנה שהסמכות לקבוע אילו נושאים יידונו בישיבה אינה נתונה בידי שר המשפטים לבדו, אלא בידי הוועדה כולה
אם המחלוקת הזו תוכרע נגד לוין, שר המשפטים עשוי למצוא את עצמו ללא קלף מיקוח: כדי למנות נשיא לבית המשפט העליון דרוש רוב רגיל של חמישה חברי ועדה – כך שלכאורה, יכולים רוב מבין משתתפי הישיבה לקבוע ששאלת בחירת הנשיא תידון ותוכרע, על אפו וחמתו של לוין.
ואם לוין יתעקש לסחור במינויי שופטים ולבצע תרגילים פוליטיים, זה בדיוק מה שיקרה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
Naomi Zohar את אמיתית? איך בג"ץ קשור לאסון של ה-7 באוקטובר? אולי מי שאחראי הוא נתניהו שחיזק אותו, לא פחות ואולי אף יותר מבג"ץ? בג"ץ הוא לא זה שאחראי על כך שהוסטו כוחות צבא מגבול עזה לאיו"ש ערב המתקפה; לא אחראי לכך שנתניהו העביר כסף לחמאס במשך שנים ושחרר ארכי-רוצחים בעסקת שליט; לזה שלא היו שום כוחות על הגבול בבוקר ה-7 באוקטובר.
עוד קצת סדר בעובדות: בג"ץ לעיתים רחוקות ביותר מנע הריסת בתי מחבלים וסיכולים ממוקדים, ובכל מקרה הקשר בין אלו, שנעשים ביהודה ושומרון, לבין החמאס בעזה, נראה רופף למדי.
לא נמאס לך ולחברייך מהימין להאשים את בג"ץ בכל דבר רע שקורה במדינה? עד מתי הוא יהיה בובת הוודו שלכם שאתם תוקעים בה מקלות? מה לא תעשו כדי להצדיק את ההפיכה המשטרית.
האסון הזה שבא עלינו ב-7 לאוקטובר, רק הוכיח עד כמה התערבותו של בגץ והשופטים בפעולות צבאיות מסוכנת! לשופטי בגץ יש חלק ואחריות, הם הובילו אותנו לתהום הזו. על ידי כך שהגבילו את צהל מלחסל מחבלים, מלהימנע מנוהל שכן והריסת בתי מחבלים, הקש בגג, מתן זכויות לאסירים המחבלים ומשפחותיהם, ועוד ועוד ועוד. יריב לוין צדק בענק.