יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון על חופש ההפגנה בכנסת, 27 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

בחסות המלחמה, רוטמן פועל להגבלת המחאות נגד השלטון

יו"ר ועדת החוקה לא למד דבר מקידום ההפיכה המשטרית וחוזר לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון וההפגנה לפני שבועיים בת"א של חד"ש, הפגנה שבג"ץ התיר, "נכפתה" ע"י הפרקליטות ● רוטמן, למעשה, מנצל את ערפל המלחמה על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה ● פרשנות

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לא למד דבר בעקבות המלחמה בעזה, ולא הפנים שום לקח ביחס לתפקידו ההרסני בקידום ההפיכה המשטרית, ששחקה את המרקם הדמוקרטי ואיימה לקרוע את החברה הישראלית.

לפי התנהלותו של רוטמן, לרבות בדיוני ועדת החוקה בכנסת השבוע, אין לו שום כוונה לחדול מתוכניותיו לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, או לחדול מההתקפות שלו על חופש הביטוי וחופש ההפגנה. להיפך, נראה שמבחינתו קל יותר יהיה להתקדם בחסות המלחמה.

ביום שני קיימה ועדת החוקה בראשותו של רוטמן דיון בנוגע למדיניות קיום הפגנות בימי מלחמה. עצם הגדרת הנושא מלמדת שרוטמן מבקש לשרטט איזון שונה לימי חירום מאשר בימי שגרה. זאת בניגוד לקביעותיו החוזרות ונשנות של בג"ץ, לרבות בעתירות בענייני הפגנות מהעת האחרונה, שבהם שב בית המשפט והדגיש את החשיבות שבקיום מחאה אפקטיבית דווקא בימי חירום.

חופש הביטוי לא נועד לימים רגועים בלבד, שבהם ממילא הרוחות אינן סוערות וכולם מסכימים על הכול. רוטמן מבקש לקבוע מהם תכנים אסורים להפגנות. כמחוקק שכבר הוכיח את יכולותיו בשימוש בכלי החקיקתי המצוי בידיו, הוא מהווה סיכון של ממש לזכות בדבר חופש ההפגנה.

הפגנה למען הפסקת אש ושחרור חטופים בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
הפגנה למען הפסקת אש ושחרור חטופים בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

כך הוא אמר במהלך הדיון: "אנחנו עלולים להימצא במצב שישראל תהיה אחרונה לאמץ את הסטנדרט שהפגנה של "From the river to the sea, Palestine will be free" ("מהים עד הנהר, פלסטין תשוחרר"), הוא תוכן אסור.

"כשמאשימים את ישראל בפשעי מלחמה בזמן מלחמה אני נוטה לומר שזה אסור. ייתכן שהמשטרה או משרד המשפטים היו צריכים לא להתיר ביטוי כזה בזמן מלחמה". הינה התורה הרוטמנית כולה, על רגל אחת.

בדיון, שהתקיים בהשתתפות אנשי המשטרה והפרקליטות טען רוטמן כי הסכמת המשטרה לקיום ההפגנה בתל אביב בשבת לפני שבועיים, "נכפתה" על־ידי הפרקליטות

ההפגנה של מפלגת חד"ש, שאליה הוא התייחס, היא הפגנה שבג"ץ התיר; שמשטרת ישראל הודיעה מלכתחילה כי היא תאפשר לקיימה, רק שלא במיקום ובהיקף שהמארגנים ביקשו; ושפרקליטות המדינה הודיעה בבית המשפט כי אין בה שכנים המהווים הפרת חוק, אלא רק כאלה שעלולים לעורר גורמים קיצוניים, שלא מקרב מארגני ההפגנה, באופן שיעורר חשש לסדר הציבורי.

אבל רוטמן, כהרגלו, יודע יותר טוב מכולם. מבחינתו כולם טועים והוא צודק – את ההפגנה הזו היה צריך לאסור לא בגלל החשש להפרת הסדר הציבורי, אלא משום שהתכנים והמסרים שבה (שהוא בודה מדמיונו. אין קשר בינם לבין מה שנאמר באותה הפגנה) אינם לרוחו.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון על חופש ההפגנה בכנסת, 27 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בדיון על חופש ההפגנה בכנסת, 27 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הנציב העליון רוטמן יקבע מהו מסר ראוי להפגנה ומה לא. אין גבול לאבסורד. לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון. בדיון, שהתקיים בהשתתפות אנשי המשטרה והפרקליטות טען רוטמן כי הסכמת המשטרה לקיום ההפגנה בתל אביב בשבת לפני שבועיים, "נכפתה" על־ידי הפרקליטות.

"גם זאת עלינו לברר", הוא אמר. גם באמירה הזו, רוטמן מצליח בכמה משפטים קצרים להטיל רפש לכל הכיוונים, תוך השמעת גישה אדנותית יודעת־כל. הוא מפריח טענות כאילו מישהו כופף את ידה של המשטרה, כאילו הפרקליטות – שנגדה הוא לא מפסיק להסית, גם כעת – נוהגת בבריונות כדי לאפשר השמעת מסרים המשרתים את האויב.

"התפקיד של המשטרה הוא לא להגביל הפגנות אלא לאפשר אותן והיא עושה זאת בשוטף. המדיניות לא השתנתה ואין אמירה שיש פחות זכות להפגין בתקופה הזו"

ובעיקר כאילו הנחת היסוד היא שהמסרים בהפגנה הם "אסורים" ורוטמן, ורק הוא, יגן על הנפש הישראלית מפני המפגינים המשרתים את האויב. הגישה הילדותית והמתנשאת שמשמיע רוטמן, חייבה את עו"ד איל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לומר דברים מובנים מאליהם, שבימים כתיקונים מיותר לומר.

"הפגנות בעת הזו הן דבר מורכב ורגיש", הוא אמר, "העקרונות לא השתנו בעת המלחמה וחופש הביטוי ניצב כזכות יסוד שיש להגן עליה, אולי דווקא בתקופות הללו וברגעים שקשה להכיל בהם דעות אחרות. התפקיד של המשטרה הוא לא להגביל הפגנות אלא לאפשר אותן והיא עושה זאת בשוטף. המדיניות לא השתנתה ואין אמירה שיש פחות זכות להפגין בתקופה הזו".

הפגנה למען הפסקת אש ושחרור חטופים בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
הפגנה למען הפסקת אש ושחרור חטופים בתל אביב, 18 בנובמבר 2023 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

זה לא עזר. רוטמן המשיך להטיח: "כשמאשימים את ישראל בפשעי מלחמה בזמן מלחמה אני נוטה לומר שזה אסור. ייתכן שהמשטרה או משרד המשפטים היו צריכים לא להתיר ביטוי כזה בזמן מלחמה". ח"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש, התקומם: "אתה מסית נגד חד"ש", הוא השיב ליו"ר הוועדה, "השלטים שהונפו היו שתי מדינות, והפסקת אש".

רוטמן לא מצמץ לרגע: "הייתה שם התרת דם של חיילי צה"ל", הוא פסק. בימים ובשבועות הבאים, יהיה צורך להמשיך ולפקח על רוטמן בשבע עיניים כדי לוודא שהוא לא מנצל את ערפל המלחמה, והעובדה שתשומת הלב הלאומית מופנית כעת יותר ויותר אל ענייני המלחמה, על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה.

גילוי נאות: החתום מטה מייצג חלק מהנתבעים בתביעת לשון הרע שהגיש רוטמן נגד העיתונאי גיא פלג ואחרים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 686 מילים ו-2 תגובות
סגירה