1
שערי המחאה נסגרים
אווירת החירום המלחמתית ששררה בשבועות הראשונים לאחר תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, התחלפה במעין שגרה מלחמתית שסופה אינו נראה באופק.
בנסיבות אלה, נדרש שינוי גם מרשויות המשפט – ובראשן בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה – כך שקיפוד זכויות אדם שהיה נראה חיוני ומתחייב בתקופה הראשונה, ייפסק. כאשר החירום הופך לשגרה והמיוחד הופך לרגיל, כדאי להעיר גם את עקרונות היסוד הדמוקרטיים מהתרדמת העמוקה שלהם.
אך אם לשפוט לפי התנהלותה של היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה – וביתר שאת התנהלותו של בג"ץ בשתי עתירות נפרדות שנדונו בימים האחרונים – לפחות בכל הנוגע לזכות היסוד להפגין, הצורך לשנות גישה טרם הופנם.
אם לשפוט לפי התנהלותה של היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה – וביתר שאת התנהלותו של בג"ץ בשתי עתירות שנדונו בימים האחרונים – בכל הנוגע לזכות היסוד להפגין, הצורך לשנות גישה טרם הופנם
שוב ושוב פועלת המשטרה לסכל קיומן של הפגנות פוליטיות לגיטימיות לחלוטין, המבקשות לקרוא להפסקת הלחימה בעזה ולכריתת הפסקת אש. זוהי עמדה פוליטית לגיטימית וחוקית לגמרי. אף אם רוב הציבור תומך בעמדה אחרת, זוהי עמדה פוליטית שחובה לאפשר את השמעתה. החובה הזו חלה גם על משטרת ישראל.
אתמול (חמישי) משכו ארגון עדאלה וח"כ לשעבר מוחמד ברכה את עתירתם, לאחר דיון שהתקיים בפני הרכב השופטים נעם סולברג, אלכס שטיין ויחיאל כשר.
העתירה הוגשה נגד משטרת נצרת, לאחר שזו סירבה לאשר קיומה של הפגנה צנועה שבה ישתתפו פחות מ-50 איש, בשבת הקרובה בשעה 11 בבוקר בכיכר אלעין בנצרת. מדובר בהפגנה שכלל אינה טעונה רישיון, והמיועדת למחות נגד המשך המלחמה ברצועת עזה.
המשטרה סירבה להתיר את ההפגנה, ודרשה "מטעמים של שמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי" להזיז את ההפגנה או בזמן או במקום: או שהיא תידחה ליום ראשון בשבוע, באותו מקום; או שהיא תתקיים בשבת אך לא בכיכר המרכזית אלא ב"הר הקפיצה" בנצרת.
בנוסף הציבה המשטרה דרישה בלתי חוקית, לאסור את הנפת דגלי אש"ף בהפגנה. למה? ככה. הנימוקים מופיעים, אולי, בחוות הדעת המודיעינית הסודית שהמשטרה ביקשה להציג לעיני השופטים בלבד. העותרים התנגדו לבקשה זו, ובית המשפט החליט להחזיק את ההתנגדות נגדם.
המשטרה הציבה דרישה בלתי חוקית, לאסור את הנפת דגלי אש"ף בהפגנה. למה? ככה. הנימוקים מופיעים, אולי, בחוות הדעת הסודית שהמשטרה ביקשה להציג לעיני השופטים
פרקליטות המדינה עטפה את ההתנהלות המשטרתית הזו במילים רשמיות:
"קביעת תנאים להפגנות, מקום שלא נדרש רישיון לפי הדין, מבוססת על תשתית עובדתית קונקרטית ביחס לכל הפגנה, למיקומה ולמועדה, והערכה עדכנית באשר לרמת הסיכון הנובעת מההפגנה המתוכננת".
בדיון שהתקיים, סירבה המשטרה לכל הצעות העותרים בדבר אופן קיום ההפגנה. בסופו של יום, השופטים החליטו להעלים עין מהתנהלות המשטרה, והציעו לעותרים למשוך את עתירתם.
בתחילת השבוע דן הרכב אחר, שכלל את השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן, בעתירה אחרת – של האגודה לזכויות האזרח – שביקשה לאפשר משמרת מחאה בת 50 עד 70 אנשים בכיכר הבימה בתל אביב. המסר של משמרת המחאה, שהתבקשה לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי, הוא קריאה להרחבת עסקת החזרת החטופים, הסדר מדיני והפסקת הלחימה.
משטרת תל אביב טענה שההפגנה הזו טעונה רישיון, אף שמלכתחילה דובר על משמרת מחאה שקטה ומצומצמת, שאינה כוללת תהלוכה, חסימת כבישים, נאומים או במה.
רק לאחר שהוגשה העתירה לבג"ץ ונקבע דיון בהול בה, הודיעה המשטרה כי במחשבה שנייה, בעצם אין צורך במתן רישיון למשמרת המחאה המתוכננת. ואולם על אף זאת, הציבה המשטרה תנאים לקיום משמרת המחאה.
רק לאחר שהוגשה העתירה לבג"ץ ונקבע דיון בהול בה, הודיעה המשטרה כי במחשבה שנייה, בעצם אין צורך במתן רישיון למשמרת המחאה המתוכננת
השופטים שדנו בעתירה סירבו לדון בשאלה הכללית, האם למשטרה יש סמכות להציב תנאים להפגנה גם מקום שבו אין צורך ברישיון, וזאת בנימוק שממילא במקרה הנוכחי הדרישות היו "מינוריות ובלתי מכבידות בעליל". גם במקרה הזה הודיעו העותרים, בלחץ השופטים, על משיכת העתירה.
המסר ההולך ומתמשך שעובר מבית המשפט אל משטרת ישראל הוא שבעצם, הכול מותר. וגם להתנהלות בלתי חוקית של המשטרה אין תג מחיר. המשטרה יכולה להמשיך להציב דרישות לא חוקיות כלפי מי שמבקשים להפגין בשם עמדות שאינן קונצנזואליות, ולחזור בה אם וכאשר מוגשת עתירה נגדה, במעין "שיטת מצליח".
מילותיו של השופט יצחק עמית, בפסק דין מלפני חודש ימים בלבד, כי "שערי מחאה, הפגנה ותהלוכה פתוחים גם בזמן מלחמה", הופכות במהירות לאות מתה.
2
יריב לוין שוב מצפצף על בג"ץ
אמש (חמישי) הייתה אמורה להתקיים ישיבתה של הוועדה לבחירת שופטים בעניין גיבוש רשימת מועמדים לבית המשפט העליון, ובעניין ההליכים למינוי נשיא לבית המשפט העליון.
שלא במפתיע, הודיע שלשום (רביעי) שר המשפטים יריב לוין, יו"ר הוועדה, על דחיית מועד כינוסה. התירוץ: ההצבעות במליאת הכנסת על תקציב המדינה. הסיבה האמיתית: לוין מצפצף על בג"ץ ועל מערכת המשפט כולה.
שלא במפתיע, לוין הודיע שלשום על דחיית מועד כינוסה. התירוץ: ההצבעות במליאת הכנסת על תקציב המדינה. הסיבה האמיתית: לוין מצפצף על בג"ץ ועל מערכת המשפט כולה
מצער לומר, רק פתי מוחלט לא יכול היה לצפות זאת מראש. בשבוע שעבר נכתב בזמן ישראל כי לוין חזר לסורו והוא ממשיך בתרגילים שמטרתם למסמס את חובתו לכנס את הוועדה.
למרות זאת, כבר בשבוע שעבר מחקו שופטי בג"ץ את העתירות שדרשו משר המשפטים לכנס את הוועדה. מה בדיוק חשבו שיקרה? שלוין יפעל לפי עקרון הכיבוד בין רשויות השלטון? שיהפוך נמר חברבורותיו?
כדי להדגיש עד כמה לוין רוחש בוז לבית המשפט באופן כללי, ולפסק הדין שניתן לאחר שהתחייב לכנס את הוועדה ולקדם בחירת שופטים לכל הערכאות – בינתיים לא מונה אפילו שופט אחד – הוא שב והודיע כי יהיה מוכן לקדם את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון, בתמורה לכך ששני הכיסאות הפנויים בעליון יוקצו למועמדים מטעמו, אנשי קהלת וסביבתה. זו הצעה מופרכת שלוין כבר הציע בעבר, ואשר נדחתה על ידי כלל הסקטורים בוועדה.
שר המשפטים יודע שאם הוועדה תכונס ותדון, אין לו סמכות חוקית למנוע בחירת נשיא, בלי כל דיל או תמורה. לכן הוא משתמש בכוח שיש לו – לעכב עוד ועוד את כינוס הוועדה.
שר המשפטים יודע שאם הוועדה תכונס ותדון, אין לו סמכות חוקית למנוע בחירת נשיא, בלי כל דיל או תמורה. לכן הוא משתמש בכוח שיש לו – לעכב עוד ועוד את כינוס הוועדה
3
הגנת צורך מדומה
הוריו של אביעד פריג'ה, חייל המילואים שירה למוות ביובל קסטלמן ז"ל לאחר שהאחרון ניטרל את המחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים לפני כשבועיים, פרסמו אתמול (חמישי) מכתב פומבי להוריו של קסטלמן. זאת, לאחר שהוריו של קסטלמן סירבו לפגוש אותם פנים אל פנים.
אפשר להתעכב על הכיעור שבהתנהלות מעין זו. מילא שליחת מכתב למי שסירב לפגוש אותך, אך פרסומו בפומבי בנסיבות אלה הוא אקט חסר רגישות, אפילו תוקפני.
אך מעבר להיבטים המוסריים (או הבלתי-מוסריים) שבצעדם של גילה ויורם פריג'ה, מבחינה משפטית גרידא מכתבם מגלה מה יהיה קו ההגנה של פריג'ה, אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום באשמת המתה בקלות דעת.
"אנחנו יודעים בוודאות", כתבו ההורים, "אביעד שלנו מעולם לא פגע בזבוב, ולעולם לא היה פוגע באדם אחר שלא מתוך תחושה של צורך והכרח. חלילה גם אביעד בננו עלול היה למצוא את מותו בפיגוע תוך כדי שהסתער גם הוא על המחבלים".
ובמילים אחרות – קו ההגנה יהיה הגנות הצורך והכורח, הקבועות בסעיפים 34יא ו-34יב לחוק העונשין.
לפי הגנת הצורך, "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו".
הקונסטרוקציה המשפטית הזו תחייב את צוות ההגנה של פריג'ה להתבסס על תפיסה סובייקטיבית של הגנת הצורך, מעין "הגנת הצורך מדומה", בדומה ל"הגנה עצמית מדומה" ששימשה את בית המשפט המחוזי בבאר שבע לזכות את מבצעי הלינץ' באזרח אריתריאה הבטום זרהום בתחנה המרכזית בבאר שבע ב-2015.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מחאה נגד מדינת ישראל ובעד החמאס היא לא לגיטימית!
כשבארצות הברית הפגינו נגד מלחמת וויאטנם, היה מדובר על מלחמת אינטרסים גאו-פוליטית במרחק של אלפי קילומטרים מגבולה של ארה"ב.
משמעות הפסקת הלחימה אז של האמריקנים לא היתה מובילה להשלכות הרות גורל שמשמעותן, סכנת השמדה וכליה למדינה, טבח המוני ורצח עם לאזרחיה, או אפילו פגיעה כלשהי בביטחון הלאומי והאישי של אזרחי ארה"ב.
אז תפסיקו לבלבל את המוח ולהחליש את רוח העם.
תפסיקו לדרוש את כניעתה של ישראל לארגון ג'יהאדיסטי-נאצי שחרט על דגלו את השמדתה של מדינת ישראל.
אם אתם לא עומדים בלחץ, אם את לא משתלטים על הפחד, אתם מוזמנים לעזוב את המדינה.
עזבו את ישראל לנפשה ותנו לה להילחם על קיומה וביטחונה ללא הפרעה.