דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, ידע אמש (שלישי) שלא רק עיני הישראלים יהיו נשואות אליו בהצהרה היומית, אלא עיני העולם כולו – ובמיוחד בלבנון. ניכר היה שההצהרה הקצרה שנשא בערב נוסחה בקפידה, וסביר להניח הגיעה לאישורם של הבכירים ביותר. "אנחנו ממוקדים בחמאס", היה משפט המפתח.

לצד הישראלי היה ברור שכל מילה, כל ניואנס דו-משמעי בדבריו של הגרי, היו יכולים לדחוק את חזבאללה עוד יותר לפינה. במצבים הללו, למרות הוודאות המוחלטת מי עומד מאחורי החיסול, לעמימות יש תפקיד חשוב מאוד.

הפעולה אמש בביירות מצביעה על חדירה מודיעינית מרשימה לחזבאללה ולנעשה בחצר האחורית שלו, רובע הדאחייה בדרום ביירות. בהנחה הגיונית שישראל עומדת מאחורי החיסול הזה, הרי שיש כאן היפוך מגמה. בפעם הראשונה מאז החל העימות עם חזבאללה, ישראל היא היוזמת, היא מעלה את גובה הלהבות ומצטיירת כלא מהססת.

הפעולה אמש בביירות מצביעה על חדירה מודיעינית מרשימה לחזבאללה ולנעשה בחצר האחורית שלו, רובע הדאחייה בדרום ביירות. בהנחה הגיונית שישראל עומדת מאחורי החיסול הזה, הרי שיש כאן היפוך מגמה

המהלך הזה הוא למעשה ניהול סיכונים. סביר להניח שישראל ציירה לעצמה מספר תרחישי תגובה של חזבאללה, וכנראה שגם המחמיר ביותר בהם לא הצביע על מלחמה כוללת. הנחת המוצא צריכה להיות שחזבאללה יגיב, שכן מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה התחייב על כך במפורש ובפומבי כאשר פרס את חסותו על סאלח אל-עארורי, ונסראללה בדרך כלל עומד בהבטחות שלו.

אבל נראה שלמרות זאת, מרחב הפעולה של נסראללה מוגבל.

בכיר חמאס סלאח אל-עארורי בעת ביקור בקהיר, מצרים, ב-2 באוגוסט 2018 (צילום: Mohammad Austaz/Hamas Media Office via AP)

ראשית, זו הזירה הפנים-לבנונית. ביום ראשון האחרון קיבל חזבאללה כרטיס צהוב שאסור להתעלם ממנו. הפטריארך המרוני של לבנון בשארה א-ראעי נשא נאום חריף מאוד נגד חזבאללה, ויש האומרים שדיבר גם מגרונם של חלקים גדולים מהעדה הסונית והדרוזית.

א-ראעי קרא לסלק את הטילים מדרום המדינה ולכבד במלואה את החלטה 1701 – אמירה ברורה שלבנון איננה חלק מהלחימה שכפה חזבאללה על המדינה.

בנוסף, חזבאללה מתמודד בימים אלה עם בעיית עקורים חמורה מבחינתו. יותר מ-100,000 תושבים עזבו את בתיהם בדרום לבנון ונעו צפונה. לחלקם לא יהיו בתים לחזור אליהם בשל תקיפות צה"ל.

חזבאללה מתמודד בימים אלה עם בעיית עקורים חמורה מבחינתו. יותר מ-100,000 תושבים עזבו את בתיהם בדרום לבנון ונעו צפונה. לחלקם לא יהיו בתים לחזור אליהם בשל תקיפות צה"ל

בשבוע האחרון שינתה ישראל את דפוס הפעולה שלה בדרום לבנון ועברה לתקוף, וביתר שאת, על פי מפתח גאוגרפי. כך, למשל, הותקפו ביום ראשון מספר בתים בכפר כילא אשר שימשו כמחסני אמל"ח. התקיפות הללו השאירו אחריהן הרס רב ומכתשי ענק בלב השטח הבנוי.

שלשום טיפל חיל האוויר באופן דומה בכפר ראמיה. חזבאללה במקרה הזה יצטרך להסברים לאנשיו שלו, על שום מה נהרסו הבתים שלהם, ואיך זה מסתדר עם הדימוי של הארגון כמגן לבנון.

תושב דרום לבנון מגיב למראות ההרס של ביתו בבינת ג'בל אחרי הפגזות חיל האוויר הישראלי. 26 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

התמונות של ראמיה וכילא מהדהדות היטב גם בביירות וסביבתה. בבירה הלבנונית יש היום שני דורות שחוו הרס עצום: דור מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ודור הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020. על שני האסונות הללו חזבאללה אחראי באופן ישיר, ונסראללה מודע לכך היטב.

אתמול, כצפוי, מיהר חזבאללה להאשים את ישראל והגדיר את החיסול "תקיפה נגד לבנון" – ניסיון גמלוני משהו לצופף שורות עם העדות האחרות, שספק אם יקנו את ההצהרה הזו של הארגון כאילו מדינת לבנון היא המותקפת כאן.

חזבאללה בעניין הזה בבעיה גדולה. הוא נתן חסות לחמאס, אפשר לו להתחמש ועודד אחר כך את הירי הרקטי לעבר ישראל משטח לבנון במהלך פסח האחרון. כל הפעולות הללו הן של חזבאללה, לא של ממשלת לבנון.

חזבאללה בבעיה גדולה. הוא נתן חסות לחמאס, אפשר לו להתחמש ועודד אחר כך את הירי הרקטי לעבר ישראל משטח לבנון במהלך פסח האחרון. כל הפעולות הללו הן של חזבאללה, לא של ממשלת לבנון

נוסף על כך, בחיסול אמש רק חמאס שילם מחיר, לא מדינת לבנון, לא אזרחי לבנון ולא חזבאללה. מה שנפגע כאן היא הנחת המוצא כי ישראל מורתעת מלפעול בביירות. את הרצף הלוגי הזה, אזרחי לבנון מבינים היטב.

אמש, בשעה שהטילים שנורו פגעו בדירה ברובע הדאחייה בדרום ביירות, בצפון העיר שהה השליח המיוחד של נשיא ארצות הברית עמוס הוכשטיין. סביר להניח שהנוכחות שלו בלבנון וביקורו הצפוי של שר החוץ אנתוני בלינקן בישראל נלקחו בחשבון בתכנון הפעולה.

השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין ושגרירת ארה"ב בלבנון דורותי שיי וראש ממשלת לבנון נג'יב מיקטי בביירות, 7 בנובמבר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

אבל בישראל – שלא לקחה אחריות על החיסול – החליטו כנראה שההישג התודעתי/הרתעתי חשוב יותר, הוא יכול לייצר דינמיקה חדשה בלחימה, ולצייר את ישראל כגורם המסוכן והלא צפוי. דחיית הביקור של בלינקן בשלושה ימים לא ממש מפתיע, ואפשר בהחלט לצפות שגם השליח האמריקאי הוכשטיין יביע מורת רוח.

בעניין הזה, נשמעה בישראל ביקורת מרומזת על הוכשטיין בשבועות האחרונים. לטענת חלק מהגורמים שעימם שוחחנו, הוכשטיין לא צייר עד עכשיו בפני הצמרת הלבנונית את מלוא הנחישות הישראלית לפעולה צבאית. אתמול זו כבר הייתה עובדה מוגמרת.

בפני חזבאללה ניצבות עכשיו מספר אפשרויות פעולה. הראשונה היא הרחבת טווח הירי עם טילים כבדים יותר ואולי אפילו מדויקים לעבר מטרות אסטרטגיות. במקרה הזה הארגון מסתכן בתגובה ישראלית חריפה, אולי אפילו תקיפה בדאחייה. זה יכול להביא את שני הצדדים לסיפו של מדרון חלקלק ותלול.

בפני חזבאללה ניצבות עכשיו מספר אפשרויות פעולה. הראשונה היא הרחבת טווח הירי עם טילים כבדים יותר ואולי אפילו מדויקים לעבר מטרות אסטרטגיות. במקרה הזה הארגון מסתכן בתגובה ישראלית חריפה

אפשרות נוספת היא תגובה דרך הכוחות של חזבאללה הפרוסים ברמת הגולן, ושיתוף פעולה עם המיליציות השיעיות שמוצבות בסוריה. מטחי אש מהגולן ומרכז סוריה יעבירו מבחינת נסראללה את המסר לישראל, ועדיין ישאירו אותו בטווח שליטה על גובה הלהבות בתוך לבנון.

השאלה במקרה הזה היא מדוע לא הופעלו אותן מיליציות באופן נרחב אחרי חיסולו של הבכיר האיראני סייד רז מוסאווי בשבוע שעבר על אדמת סוריה? התשובה כנראה היא הרמזים הישראלים שנשלחו לנשיא בשאר אל-אסד. לא בכדי התקיפה הישראלית שלשום הייתה ליד דמשק וכוונה לעבר תשתיות של צבא סוריה.

סייד רזא מוסאווי (מימין) ומזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטוויטר)

ישראל רואה באסד מפתח לריסון הפעילות של איראן וחזבאללה בשטח סוריה, שכמו רוסיה (המחזיקה בסיסים ימיים ואוויריים במערב סוריה) רוצה להישאר עד כמה שאפשר מחוץ לעימות הנוכחי. שום דבר טוב לא יכול לצאת לאסד מעימות כזה, והוא מודע לכך היטב.

השאלה עתה היא כיצד ישפיע החיסול הזה על המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים המוחזקים בעזה. אין ספק שישראל זרקה לשולחן ג'וקר לא צפוי. היא הפתיעה לא רק את חזבאללה אלא גם את חמאס וכנראה גם את יחיא סנוואר.

עארורי, למרות בכירותו בארגון והעובדה שהמשיך לנסות להפעיל את תשתיות הטרור בגדה המערבית, לא היה חלק מההנהגה המעופפת של הארגון במשא ומתן עם ישראל, וספק בכלל אם קולו נספר אצל סנוואר בעניין הזה.

עארורי, למרות בכירותו בארגון והעובדה שהמשיך לנסות להפעיל את תשתיות הטרור בגדה המערבית, לא היה חלק מההנהגה המעופפת של הארגון במן"מ עם ישראל, וספק בכלל אם קולו נספר אצל סנוואר

בישראל מאותתים בימים האחרונים כי המעגל בחאן יונס סביב סנוואר מתהדק מאוד, אם כי הדברים לא ממש מועברים לציבור. סנוואר, כך נראה, יצטרך להכיל במוקדם או במאוחר את החיסול, בכדי לממש את קלף החטופים.

אחת האפשרויות היא שהחיסול של עארורי יאיץ את אפשרות היציאה מרצון של הנהגת חמאס מהרצועה, אם כי יש מי שמטיל ספק בכך.

מנהיג חמאס יחיא סנוואר מגיע למרכז העיר עזה לעצרת לציון 35 שנה להקמת הארגון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

נראה שאחרי שבעה באוקטובר, סנוואר בחר במסלול הג'יהאדיסטי על פני זה הפרגמטי ולכן ספק אם ירצה ש"ההישג ההיסטורי" יוכתם בתמונה משולשת שלו, של מוחמד דף ומרואן עיסא עולים על ספינה ועוזבים אחריהם את רצועת עזה הרוסה לחלוטין.

נראה שאחרי שבעה באוקטובר, סנוואר בחר במסלול הג'יהאדיסטי על פני זה הפרגמטי ולכן ספק אם ירצה ש"ההישג ההיסטורי" יוכתם בתמונה של עולה על ספינה ועוזב אחריו את רצועת עזה הרוסה לחלוטין

ועדיין, לא ברור מה ה-endgame של סנוואר, כל שכן עכשיו אחרי חיסולו של עארורי. עיסקת חטופים וחלק מעוגת השלטון תחת הרשות לא נראית כאפשרות טובה מבחינתו, וספק אם ישראל תסכים לערוב לחייו. הסיכוי היחיד שלו הוא ערבות של מצרים וקטאר, אבל ספק אם אלה יסכימו לכך, במיוחד אחרי שראו אמש את הנחישות הישראלית לסגור חשבון.