את האתנחתה הקומית של השבוע סיפקה קטטת הקרדיטים שהתפתחה סביב ההכרזה על סגירת תחנת הכוח רידינג בצפון תל אביב. "בהובלת המשרד להגנת הסביבה, אימץ משרד האנרגיה את מתווה רידינג להשגת ביטחון אנרגטי והגנה על בריאות הציבור בגוש דן", הכריזה הודעת הדוברות של המשרד להגנת הסביבה.

התשובה הציונית ההולמת של משרד האנרגיה לא איחרה להגיע: "ההודעה של המשרד להגנת הסביבה כי הבשורה הגדולה של שר האנרגיה בנושא הפסקת ייצור החשמל בתחנת הכוח רידינג נעשתה בהובלתם היא פייק מוחלט".

גם סמי תורג'מן, יו"ר "נגה" – חברת הניהול של משק החשמל – ביקש להבהיר למי הציבור חב תודה: "אני מברך את השר על שאימץ את עמדתנו בקבלת ההחלטה האמיצה", הודיע. ואילו מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, ציין את "עמדתה הנחרצת של חברת החשמל".

במבט ראשון, פסטיבל הטפיחות העצמיות על השכם הוא אירוע מגוחך. במחשבה שנייה, אפשר למצוא בזה פן אופטימי: לא כל יום רבים בישראל על זכויות יוצרים של מהלך סביבתי. אומרים שלהצלחה אבות רבים? מתברר שסגירת רידינג היא ילד שגדל בקומונה.

שפך הירקון ליד תחנת הכוח רידינג בתל אביב, 2020 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

רידינג כבר נסגרה פעם אחת, לשלושה חודשים. זה קרה ב־2006, כשהשר להגנת הסביבה דאז גדעון עזרא המנוח, החליט שהיא לא תפעל יותר על מזוט – דלק מזהם על סטרואידים. ההחלטה הזו זיכתה אותו בגלובוס הירוק של אותה שנה – אות הכבוד מטעם ארגוני הסביבה – אם כי הרומן בין השר עזרא לבין הירוקים לא שרד לאורך זמן.

מאז שהתחנה הופעלה מחדש היא פעלה על גז. חברת החשמל השביתה אותה לפני כשנה וחצי, בקיץ 22', כדי לפרק את כמויות האסבסט הגדולות הנמצאות בה. האסבסט שימש בתחנות הישנות כחומר מבודד לצנרת הלוהטת, וחוק האסבסט שעבר בתחילת העשור הקודם חייב את חברת החשמל להיפטר ממנו.

מצבה העגום של התחנה הזריק לחץ למערכת משום שלפי החישובים שערכו בנגה, מנהלת משק החשמל, ב־2026 צפוי מחסור בחשמל בגוש דן

רק שתוך כדי תהליך הפירוק, גילו עובדי החברה שהאסבסט הוא לא הדבר היחיד שמתפורר בתחנה הישנה.  "התברר שהכול חלוד, הצנרת מלאה חורים", מתאר גורם בחברת החשמל.

מצבה העגום של התחנה הזריק לחץ למערכת משום שלפי החישובים שערכו בנגה, מנהלת משק החשמל, ב־2026 צפוי מחסור בחשמל בגוש דן. הגידול באוכלוסייה ובצריכה הביא את אנשי נגה למסקנה שבעוד שנתיים המדינה תתקשה לספק את החשמל הדרוש בתל אביב רבתי.

מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר לצד השר אלי כהן בסיור בתחנת הכוח רידינג, 30 בינואר 2024 (צילום: יוסי וייס, חברת חשמל)

לפיכך, חברת החשמל התבקשה להחזיר את רידינג לתפקוד במהירות המרבית. רק שעם כל צינור מתפורר שבו נתקלו במהלך העבודות, הבינו בחברת החשמל ששיפוץ התחנה הוא פרויקט הרבה יותר יקר והרבה יותר ממושך מכפי שהעריכו מלכתחילה.

לפיכך הונחה על השולחן תוכנית נוספת: הבאת שש טורבינות גז סילוניות ניידות שייצרו חשמל באתר בהיקף כולל של 300 מגה־ואט. באוקטובר האחרון, רק לפני 4 חודשים, פנה מנכ"ל משרד האנרגיה דאז קובי בליטשטיין לעמיתו מהמשרד להגנת הסביבה גיא סמט, והציג את התוכנית השאפתנית ואת משמעויותיה.

בהובלת מנהל אגף שינוי אקלים הוכנה תוכנית חלופית: סגירת רידינג כתחנה יצרנית, ניצול השטח להצבת יחידות אגירה גדולות, והשלמת המכסה החסרה באמצעות ניצול גגות תל אביב להפקת אנרגיית שמש

"החלופה המומלצת להזנת אנרגיה לגוש דן החל מ־2026 היא הקמת טורבינות גז ניידות תוך חיבורן לארובה הקיימת", נכתב בדברי הסיכום של המצגת שהכינו במשרד האנרגיה, "לחלופה זו יתרונות בולטים על יתר החלופות מהיבטי ביצועים, גמישות תפעולית ואמינות".

במשרד להגנת הסביבה חשבו שזו טעות קשה. הצבת טורבינות ניידות, שמייצרות זיהום אוויר גבוה, בלב אזור צפוף שעומד להתאכלס בעשרות אלפי תושבי הרובע הצפוני החדש של תל אביב, זו פגיעה חסרת אחריות בבריאות הציבור ובאיכות האוויר שהוא נושם.

מבט מהאוויר על אזור תחנת הכוח רידינג בתל אביב, 9 ביוני 2023 (צילום: עומר פיכמן/פלאש90)

בהובלת ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף שינוי אקלים במשרד, הוכנה תוכנית חלופית: סגירת רידינג כתחנה יצרנית, ניצול השטח כדי להציב יחידות אגירה גדולות שייתנו גיבוי למשק החשמל בשעת משבר באספקה, והשלמת המכסה החסרה באמצעות ניצול גגות תל אביב להפקת אנרגיית שמש.

בתחילה זה נראה כמו פנטזיה ירוקה, מהסוג שאין סיכוי שתאומץ על ידי משרדים שהמילה "סביבה" לא מופיעה בשם שלהם. אלא שהמציאות שחברת החשמל שיקפה כלפי מעלה, למשרד האנרגיה, הבהירה שגם רעיון הטורבינות יהיה כרוך בעלויות של מיליארדים ואינו פשוט לביצוע, ואילו בחברת נגה עשו הערכה מחודשת והגיעו למסקנה שלא בטוח שב־2026 יהיה מחסור.

כהן הוא נרקומן תקשורת ויח"צ. במשרד האנרגיה אין כל כך הזדמנויות להתחבק עם נשיאים ושועי עולם, הכול הרבה יותר אפרורי, אבל כשהוא שמע שדילמת רידינג מונחת על השולחן הוא כנראה זיהה הזדמנות

במשרד האנרגיה החליטו לא להחליט והודיעו שההכרעה תידחה לקיץ. בינתיים, ביקום הפוליטי המקביל, נערכו חילופי שרים בגלל קומבינות קואליציוניות. ישראל כ"ץ הלך למשרד החוץ, אלי כהן הגיע לאנרגיה.

כהן הוא נרקומן תקשורת ויח"צ. במשרד החוץ מספרים שהוא מצא מדינות שלא היו קיימות על מפת העולם כדי לנסוע ולהצטלם עם המנהיג ולשווק תמונות של מדינאי דגול. במשרד האנרגיה אין כל כך הזדמנויות להתחבק עם נשיאים ושועי עולם, הכול הרבה יותר אפרורי, אבל כשכהן שמע על דילמת רידינג שמונחת על השולחן הוא כנראה זיהה הזדמנות והחליט לחתוך עניינים.

קיבלנו החלטה היסטורית >> pic.twitter.com/5fkNYY3v09

— אלי כהן | Eli Cohen (@elicoh1) January 31, 2024

וכך, בבוקר יום שלישי, חמוש בקסדה, שר האנרגיה הוביל אל תוך הארובה הנושנה משלחת של בכירים ועיתונאים, והכריז על סגירת התחנה. רידינג לא תחזור לייצר חשמל, תושבי צפון תל אביב יכולים לנשום לרווחה. שטח התחנה ינוצל להצבת בטריות ענק בתוך מכולות שייתנו גיבוי למערכת החשמל ברגעי משבר.

לא כל יום יש מקרה כזה של התלכדות זירות אינטרסים: גם כותרת מחמיאה לשר, גם תועלת לציבור. אחרי שהתפזר עשן ההכרזה, נותרו כמה שאלות פתוחות. למשל, איך ייתכן שעד לפני דקה משק החשמל כולו דיבר על סכנת האספקה לגוש דן ב־2026 ולפתע הסכנה נעלמה ואפשר לוותר על שירותיה של תחנה קיימת?

גורם אחר סבור שבהחלטה לוותר על רידינג כתחנה יצרנית יש ממד של הימור, "אבל כהן יודע שאם זה ייכשל ואם לא יהיה חשמל, הטענות יופנו אל מי שיבוא אחריו במשרד"

לפי גורמים בתחום, החשש היה רק לגבי מצבי קצה שמתרחשים כמה שעות או ימים בודדים בשנה, ועל אלה אפשר לכסות באמצעות אגירה. כלומר, מלכתחילה חשיבה יצירתית הייתה יכולה להביא לפתרון שהוא יותר ירוק ויותר זול. לפי הניתוח של המשרד להגנת הסביבה, סגירת התחנה והמרתה בתחנת אגירה תחסוך למשק לא פחות מארבעה מיליארד שקל.

גורם אחר סבור שבהחלטה לוותר על רידינג כתחנה יצרנית יש ממד של הימור, "אבל כהן יודע שאם זה ייכשל ואם לא יהיה חשמל, הטענות יופנו אל מי שיבוא אחריו במשרד. תשתיות ואנרגיה זה תחום שבו מרגישים את המשמעות של החלטות רק בטווח הארוך".

פאנלים סולאריים על הגג של בית פנורמה בתל אביב (צילום: ורילייט)

שאלה נוספת נוגעת לחצי השני של התוכנית של המשרד להגנת הסביבה – הפיכת תל אביב רבתי למעצמה של חשמל סולארי. זה לא הוזכר בהודעת השר וכרגע לא ברור אם זה נמצא על הפרק.

מדינת ישראל ממהרת להציב שדות סולאריים בשטחים פתוחים, אבל לא עושה כמעט דבר כדי לנצל את הפוטנציאל האדיר הגלום בערים, במקום שבו מיליוני בני אדם גרים ולא צריך קווי הולכה של מאות קילומטרים כדי להביא את החשמל אליהם.

""אין לוח סולארי אחד בגני יהושע או בנמל. זה פשוט זועק, ועיריית תל אביב היא אחת החלשות בכל מה שנוגע לאנרגיה סולארית. יש עיריות בישראל שהולכות על זה חזק"

לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, אפשר להפיק בגוש דן 400 מגה־ואט של חשמל סולארי, מקביל לתחנת כוח גדולה. "תחשוב על הפוטנציאל של קירוי כל החניונים הפתוחים בתל אביב", אומר גורם בתחום, "אין לוח סולארי אחד בגני יהושע או בנמל. זה פשוט זועק, ועיריית תל אביב היא אחת החלשות בכל מה שנוגע לאנרגיה סולארית. יש עיריות בישראל שהולכות על זה הרבה יותר חזק".

תחנת הכוח רידינג נחנכה ב־1938. ב־1967 נבנתה "רידינג ד", הארובה הגבוהה והמוכרת המתנשאת לגובה 150 מטר. היום יש בגוש דן לא מעט מגדלים גבוהים יותר, אז זו הייתה אטרקציה ראשונית.

פארק רידינג החדש (צילום: כפיר סיון, עיריית תל אביב)

הארובה הוקמה כנגד מחאותיהם של עשרות אלפי תושבים שחתמו על עצומה וחששו מזיהום האוויר שהיא תייצר. השבוע תושבי האזור התבשרו שהעננה הוסרה מעל ראשם. רידינג לא תעשן יותר. בתוך התהליך, שטחים נרחבים ממתחם התחנה וגם הארובה עצמה אמורים לעבור לידי עיריית תל אביב.

זה הזמן לתת לדמיון להשתולל: קיר טיפוס? תערוכות? הופעות רוק? אין סוף לשימושים שאפשר לעשות במתחם ההיסטורי הזה לתועלת הציבור. טעימה קטנה אפשר כבר לקבל בפארק רידינג החמוד שנחנך לפני מספר חודשים על שטח שחברת החשמל פינתה למרגלות הארובה.