מאז פרוץ המלחמה ומתקפת חמאס ב־7 באוקטובר נשמעות טענות רבות על תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין היתר על המחדל שאפשר את ההפתעה האסטרטגית, על חוסר המעש בטיפול במפונים בשבועות הראשונים למלחמה, ועל האינטרסים הזרים המתערבבים לפי החשד בקבלת ההחלטות בנושא ניהול המלחמה והעסקאות להחזרת החטופים.

הטענות הללו עשויות ללבוש, בהקשרים מסוימים, לבוש משפטי של נבצרות. הדרישות להכרזה על נתניהו כנבצר ממילוי תפקידו כראש הממשלה נשמעות זה שנים אחדות.

עתירות לבג"ץ הוגשו בעניין זה בשני סבבים עד עתה: בשנת 2021, כשעלו טענות שנתניהו לא מקיים את הסדר ניגוד העניינים שהתחייב לקיים במסגרת עתירה משנת 2020 בנושא הטלת המנדט להרכבת הממשלה עליו, חרף כתב האישום החמור התלוי ועומד נגדו; ובשנת 2023, לאחר שנקלע לניגוד עניינים חריף בין מעמדו כנאשם לבין חקיקת ההפיכה המשטרית, שהקואליציה בראשותו קידמה.

כעת נדמה שהולך ומגיע סבב נוסף של עתירות בענייני נבצרותו של נתניהו. העתירות הללו מתאפשרות כמובן נוכח פסק דינו של בג"ץ מלפני חודש ימים, בעתירות בעניין חקיקת סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה.

הדיון בבג"ץ בעתירות נגד חוק הנבצרות, 28 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בפסק הדין קבע בית המשפט כי הכנסת תיקנה את סעיף הנבצרות מטעמים פרסונליים לכבודו של נתניהו עצמו, וכי נוכח השימוש לרעה שעשתה הכנסת בסמכותה המכוננת בעניין זה, סעיף הנבצרות החדש, המגביל את הנבצרות לטעמים רפואיים בלבד, ייכנס לתוקפו רק החל מהכנסת הבאה.

ניתן אם כך לעתור בעניין נבצרותו התפקודית של נתניהו לא רק מטעמים בריאותיים בעת הנוכחית. אך מה שאי אפשר לעשות לפי שעה הוא לחדש את הטענות בנוגע לנבצרות הנובעת מניגוד העניינים של נתניהו ביחס לחקיקת ההפיכה המשטרית.

ביהמ"ש צריך לקחת בחשבון שבפסק דינו מקופלת הנחה סמויה, שההפיכה המשטרית לא תקודם כל עוד המלחמה נמשכת. אפשר שגם לוין ורוטמן קראו את פסק הדין והבינו את משמעותו – הרתעת עותרים

הסיבה: פסק דין שניתן בבג"ץ לפני כשלושה שבועות באחת העתירות בעניין הנבצרות שהוגשו עוד בשנת 2023 ונותרו באוויר. השופטים החליטו למחוק את העתירה, זאת נוכח הירידה מסדר היום הציבורי של תוכנית ההפיכה המשטרית מאז פרוץ המלחמה.

"מאז 7 באוקטובר מצויה ישראל במלחמה", כתב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, "ולעובדה זו השפעות ניכרות גם על ההליך שלפנינו. בעת הזו לא מקודמים הליכי החקיקה שניצבו במוקד טענות העותרים. נוכח שינוי הנסיבות, הדיון בטענות שעמדו בבסיס העתירה אינו אקטואלי עוד".

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אפשר להבין את רצונם של השופטים להימנע מחזית נוספת מול הממשלה ומול נתניהו, לאחר שני פסקי הדין המהדהדים שנתנו בתחילת חודש ינואר, בעניין סעיף הסבירות ובעניין סעיף הנבצרות. אפשר גם להבין את רצונו של בית המשפט שלא ליזום בעצמו את החזרתן למרכז הבמה הציבורית של יוזמות החקיקה של ההפיכה המשטרית.

אבל גם בית המשפט צריך לקחת בחשבון שבפסק דינו הזה מקופלת הנחה סמויה, שההפיכה המשטרית לא תקודם כל עוד המלחמה נמשכת.

"מאז 7 באוקטובר מצויה ישראל במלחמה", כתב ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן, "ולעובדה זו השפעות ניכרות גם על ההליך שלפנינו. בעת הזו לא מקודמים הליכי החקיקה שניצבו במוקד טענות העותרים"

אפשר שגם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן קראו את פסק הדין והבינו את משמעותו – הרתעתם של עותרים מלבוא בשערי בית המשפט בעת הזו כשבפיהם טענות מתחום ההפיכה המשטרית. הם עשויים לראות בכך אור ירוק דווקא לקדם את האג'נדה שלהם.

עתירה ראשונה בנושא הנבצרות

על רקע המציאות המשפטית הזו, הוגשה ביום חמישי האחרון עתירה ראשונה במה שעשוי להיות, כאמור, סבב חדש של עתירות בעניין הנבצרות. העותרים – קבוצת אזרחים הכוללת את הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, ח"כ נעמה לזימי ואחרים; המיוצגים ע"י ד"ר מורן סבוראי, ד"ר גל לברטוב ועו"ד איריס ויסבורט – מיקדו את עתירתם דווקא בהיבט הרפואי.

מפגינים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדים מחוץ לבית הספר רמת כורזים במושב אליפלט, 23 בינואר 2024 (צילום: jalaa marey / AFP)

בין היתר הם התמקדו בחובה החלה על ראש הממשלה למסור הצהרת בריאות מפורטת, הכוללת התייחסות למצבו הבריאותי הפיזי והנפשי, ברמיזה כי נתניהו אינו כשיר לנהל את ענייני המלחמה. העתירה הוגשה, לדבריהם, "נוכח הסכנה הברורה והמיידית לביטחונם של המדינה, הציבור וצה"ל".

העותרים טענו כי נתניהו אחראי לשורת "מחדלים יוצאי דופן בחומרתם", הגורמים לפגיעה קשה במדינה, ושהם "אינם תוצאה של טעות בשיקול דעת או רשלנות או מדיניות שגויה, אלא של ניגוד עניינים חמור ביותר שבו מצוי נתניהו".

קשה להעלות על הדעת הרכב כלשהו של בית המשפט העליון, בכל תקופה שהיא – גם כאשר כיהנו בו שופטים אקטיביסטיים במיוחד – שהיה מכניס את ראשו לעתירה מהסוג הזה

קשה להעלות על הדעת הרכב כלשהו של בית המשפט העליון, בכל תקופה שהיא – גם כאשר כיהנו בו שופטים אקטיביסטיים במיוחד – שהיה מכניס את ראשו לעתירה מהסוג הזה.

לא זו בלבד שהעתירה מערבת ענייני חוץ וביטחון – ומהלכים במסגרת ניהול מלחמה נכנסים להגדרה הזו – אלא שהיא מבקשת מהשופטים להעריך את המידה שבה פועל נתניהו בשל שיקולים זרים ולא ענייניים בניהול מהלכי המלחמה. אין שום דרך לקבוע קביעות שיפוטיות בנושא הזה, בוודאי לא כעת, תוך כדי ניהול המלחמה.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואכן, בית המשפט דחה אתמול (ראשון) את העתירה על הסף. אולם, באופן תמוה, הוא בחר להתמקד בנימוקי סף טכניים בעיקרם, ולא להתמודד כלל עם מהותה של העתירה.

העתירה נדחתה בשל אי־מיצוי הליכים, נוכח העובדה שהעותרים לא המתינו זמן מספיק לקבלת מענה ענייני מנתניהו ומהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה; ובשל היותה כוללנית, דהיינו עתירה "המאגדת בתוכה שורה של עניינים נפרדים, אף אם הם מעלים נושא בעל אופי דומה".

מי שסבור שהדרך להזזת נתניהו מכס ראש הממשלה אינה צריכה לעבור דרך הליך הנבצרות – ימצא שותף נאמן לעמדתו בבית המשפט העליון

נדמה שהשופט דוד מינץ, שכתב את פסק הדין הקצר, בהסכמת חבריו נעם סולברג ויעל וילנר, שאב הנאה מיוחדת, כשציין כי בפסק הדין שניתן בחודש שעבר "נקבע כי בשים לב להצהרת ראש הממשלה לפיה הוא ממלא אחר הסדר ניגוד העניינים, העתירה בעניין זה מיצתה את עצמה.

"קביעה זו שרירה, קיימת ועומדת בכל הנוגע לחלק ניכר מהתשתית העובדתית הנטענת, הנסמכת על אירועים שקדמו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ואין מקום לבסס על תשתית זו טענות אשר נדחו זה מכבר".

הפגנה נגד בנימין נתניהו, ינואר 2024 (צילום: Itai Ron/Flash90)

מי שסבור שהדרך להזזת נתניהו מכס ראש הממשלה אינה צריכה לעבור דרך הליך הנבצרות – ימצא שותף נאמן לעמדתו בבית המשפט העליון.