המלחמה התירה את הקשר בין הציונות הדתית והחרדים

התגובות באופוזיציה לתזכיר חוק הגיוס החדש שהציג אתמול משרד הביטחון היו צפויות, אבל הפתיעה במיוחד המתקפה הכמעט חזיתית והבוטה של בכירים בציונות הדתית - בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות החברתיות - נגד החרדים שלא מוכנים לשרת בצבא ● אבל למרות החזית המתרחבת, אין שום סיכוי שהחרדים יתגייסו ● פרשנות

חרדי חולף על פני הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים, 16 באוגוסט 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
חרדי חולף על פני הכניסה ללשכת הגיוס בירושלים, 16 באוגוסט 2023

תזכיר חוק הגיוס החדש שפרסם משרד הביטחון אתמול (חמישי) הוא תוצר קשה ודחוף של המלחמה בעזה. המספר הגבוה של קצינים וחיילים שנהרגו, נרצחו ונפצעו קשה במלחמה הזו, עד כדי חוסר יכולת לחזור ולשרת, מחייב עתודות גיוס חדשות, ומהר, יחד עם הכבדת הנטל על הכוחות המשרתים בסדיר ובמילואים.

בתוקף החוק ימי המילואים יתארכו, גיל הפטור יידחה, שנות המילואים יימשכו, מכינות קדם צבאיות יקוצרו. מישהו חישב אתמול שקצין במילואים, על פי חוק הגיוס החדש, ישרת 11 שנה אחרי כל ההארכות והתוספות. כדאי כבר להשוות את זה עם חוק הגיוס בצפון קוריאה.

חוקי הסדרת הגיוס שמנסים להעביר במדינה הזו מאז הקמתה תמיד עוררו תגובות פוליטיות וחברתיות נרגשות, בעיקר בגלל הידיעה שלא כולם נושאים שווה בשווה בנטל הביטחוני הקשה והמסוכן.

בתקופות רגיעה יחסית הדיון נראה יותר תיאורטי, והעמדה החילונית-ליברלית המנוגדת הייתה מתפשרת יותר. לפני ה-7 באוקטובר עמד – ועדיין עומד – על הפרק חוק האי-גיוס המפורסם. לחוק הזה היה כבר רוב בכנסת וגם החרדים חיכו שיעבור, אבל חששו מהריאקציה בבג"ץ. בינתיים פרצה המלחמה.

לפני ה-7 באוקטובר עמד על הפרק חוק האי-גיוס המפורסם. לחוק הזה היה כבר רוב בכנסת וגם החרדים חיכו שיעבור, אבל חששו מהריאקציה בבג"ץ. בינתיים פרצה המלחמה

הפגנת החרדים בירושלים נגד גיוס לצה"ל, 13 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנת החרדים בירושלים נגד גיוס לצה"ל, 13 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחרי ה-7 באוקטובר התמונה השתנתה לחלוטין. מתווה חוק הגיוס שהוצג השבוע בעיצומה של המלחמה, אחרי שמאות חיילים נהרגו וכאשר מדי יום מותרים לפרסום שמותיהם של חללים נוספים מהחזית, עוררו סערה ציבורית גדולה. החוק שוב לא נוגע בחברה החרדית (או בחברה הערבית) ובעצם מחריג אוכלוסייה ענקית מהצורך לשאת בנטל הביטחון והמלחמה הקשה.

תגבור תקציב הישיבות, העלאות המיסים הצפויות, פריסת הכספים הקואליציוניים וכמה התבטאויות תמוהות של פוליטיקאים חרדים ואמירות מקוממות של רבנים רק הוסיפו לזעם הציבורי. אתמול הייתה זו השאלה של השר יצחק גולדקונפף "מה לממשלה ולמלחמה" ו"מה רע לנו", כאשר התבקש לענות על יציבות הממשלה.

תגבור תקציב הישיבות, העלאות המיסים, הכספים הקואליציוניים וכמה התבטאויות תמוהות של פוליטיקאים חרדים ואמירות מקוממות של רבנים רק הוסיפו לזעם הציבורי

התגובות החריפות של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן היו צפויות, כמו גם התגובות הפשרניות והמתחמקות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירי הליכוד, אלה שהסכימו לומר משהו.

אבל מה שהפתיע אתמול במיוחד הייתה המתקפה הכמעט חזיתית והבוטה של בכירים בציונות הדתית – בפוליטיקה, בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות – נגד החרדים שלא מוכנים לשרת בצבא.

חרדים מפגינים נגד גיוס חובה, 13 בדצמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדים מפגינים נגד גיוס חובה, 13 בדצמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עד היום אנשי הציונות הדתית לא נטלו חלק פעיל במלחמת הגיוס הזו; להיפך. הם הזדהו בדרך כלל עם מצוות לימוד התורה והיו מוכנים לעצום עין מול ההשתמטות. בכירי הציונות הדתית היו צריכים גם את שיתוף הפעולה הפוליטי עם החרדים כדי להשיג תקציבים למפעלים הענפים שלהם בחינוך ובהתנחלויות.

ביומיים האחרונים, בעיקר אחרי פרסום תזכיר חוק הגיוס השערורייתי שהציע משרד הביטחון, צפו ועלו מחדש כל הטענות הידועות נגד החרדים, הפעם בהובלת הכיפה הסרוגה.

המשפט שחוזר על עצמו הוא הפסוק המפורסם שהטיח משה רבנו בפני השבטים ראובן וגד שרצו להתיישב בעבר הירדן המזרחי ולא להשתתף בכיבוש כנען: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (במדבר ל"ב, 7). אגב, בני ראובן וגד משתתפים בסוף במלחמה, ואפילו הופכים החלוצים לפני המחנה בכל החזיתות.

המשפט שחוזר על עצמו הוא הפסוק המפורסם שהטיח משה רבנו בפני השבטים ראובן וגד שרצו להתיישב בעבר הירדן המזרחי ולא להשתתף בכיבוש כנען: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה"

מבחינת החרדים, הציוץ הבוטה ביותר נרשם לחובתו של ישי שנרב, חובש כיפה, מגיש בכיר ברדיו ynet:

"חוזר על הצעתי להקים רצועת ביטחון לאורך כל הגבול עם עזה ולהעתיק לשם את הישיבות החרדיות המרכזיות, בלי צה"ל. הגרסה התורנית של קו המעוזים. כמובן לא לפני שתתבצע חקירה מקיפה על הכשל בלימוד התורה שהוביל לטבח. מישהו התרשל שם, ראשים ייערפו".

הציוץ הזה זכה לעשרות אלפי תגובות. העיתונאי החרדי אלי ביתאן הגיב:

"הם רוצים להסיט את תשומת הלב מהסוכה בחווארה, מחיר הדמים הקשה, היום שאחרי, אלימות המתנחלים הר הבית. הישראלים מתעוררים? נזכיר להם שצריך לשנוא חרדים"

המלחמה בעזה הציפה לפתע את המחלוקות ההיסטוריות בין הזרמים, ההשקפה על כיבוש הארץ, ההתגרות באומות, קיום המצוות החשובות. הפוליטיקאים ניסו לפייס. השר בצלאל סמוטריץ' קרא לעזור לחרדים להשתלב בצבא "בלי להעליב". אבל השטח לא ויתר.

"הציונות הדתית של היום כבר אינה מקשה אחת", מסכם עו"ד שוקי זוהר, פעיל בעל היכרות קרובה עם המגזר הדתי-לאומי, "בימים האלו כולם רואים את מספר הנופלים והפצועים בקרב הציונות הדתית.

"חיילי המילואים חזרו הביתה ומשפחות שלמות מתאוששות מחודשים רבים בלי החיילים שהיו בחזית, ועדיין יש משפחות רבות שילדיהן בלחימה. טבעי שחוק מהסוג הזה יקומם ויטריף את מי שנושא בעול ומשלם מחירים כבדים. ברור שמדובר בתופעה מעוותת ולא מאוזנת שצריך להסדיר".

"חיילי המילואים חזרו הביתה ומשפחות מתאוששות מחודשים רבים בלי החיילים שהיו בחזית, ועדיין יש משפחות רבות שילדיהן בלחימה. טבעי שהחוק הזה יקומם ויטריף את מי שנושא בעול ומשלם מחירים כבדים"

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי במפגש עם מפקדים במילואים מגדוד 8208, יחד עם מפקד האוגדה, תת-אלוף אבי רוזנפלד ומפקד החטיבה הדרומית, אלוף-משנה טל אשור. 30 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי במפגש עם מפקדים במילואים מגדוד 8208, יחד עם מפקד האוגדה, תת-אלוף אבי רוזנפלד ומפקד החטיבה הדרומית, אלוף-משנה טל אשור. 30 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

כאמור, חוק הגיוס (או חוק האי-גיוס, ליתר דיוק) אמור היה לעלות במושב החורף הזה. להערכתי היה לחוק הזה רוב ואפילו המחנה הממלכתי היה נמנע בהצבעה. היום המצב שונה. הצרכים הצבאיים והמלחמתיים תכופים, אבל העוול ואי השוויון זועקים לשמיים בנסיבות טרגיות. המתנגדים באים גם מתוך הליכוד, ולא בטוח שהחוק יעלה להצבעה אם לא יובטח לו רוב.

הצרכים הצבאיים והמלחמתיים תכופים, אבל העוול ואי השוויון זועקים לשמיים. המתנגדים באים גם מתוך הליכוד, ולא בטוח שהחוק יעלה להצבעה אם לא יובטח לו רוב

האם החרדים יתגייסו? גם לזה אין שום סיכוי. עוד פעם, כנראה, חוק עולה ונופל. עוד דיון ועוד מריבה, אבל המדינה לא תצליח לגייס את לומדי התורה שאינם רוצים לשרת. לא בטוח גם שהיא רוצה בכך.

מסכם העיתונאי החרדי אבי גרינצייג:

"אני חושב שהכאב מובן, וכשכואב צועקים. אבל בדיוק כמו שהכאב והצעקות של משפחות החטופים לא מועילות, ככה הצעקות לגיוס עכשיו לא יועילו. מי שרוצה פתרון צריך לבחור בדרך הקשה והמייגעת של תהליך ארוך ונבון".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כבר 30 שנה מדברים על תהליך איטי וארוך שלא מתקדם ולא מוביל לשום דבר. צריך לחתוך בבשר החי של תקציבים והקצבות. משפחה שתגיע לחרפת רעב של ממש בגלל שאביה לא שירת בצבא הציוני, תאלץ לשלוח אותו ... המשך קריאה

כבר 30 שנה מדברים על תהליך איטי וארוך שלא מתקדם ולא מוביל לשום דבר.
צריך לחתוך בבשר החי של תקציבים והקצבות. משפחה שתגיע לחרפת רעב של ממש בגלל שאביה לא שירת בצבא הציוני, תאלץ לשלוח אותו כשהוא נשוי ומשאיר את אשתו עם ילדים בבית. המשכורת הצבאית והתקציבים שכן יגיעו אחר כך כתוצאה מהשירות, יוציאו אותם מהרעב.

עוד 858 מילים ו-2 תגובות
סגירה