מאת שלום ירושלמי
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.

לאחר שנכנס לתוקף האיסור ההולנדי על יבוא מוצרים מעסקים ישראליים בגדה, במזרח ירושלים וברמת הגולן, הודיע משרד החוץ להולנד כי האישורים הדיפלומטיים שהנפיקה ישראל לדיפלומטים ההולנדים המשרתים ברמאללה יפקע בתוך שבעה ימים, וכך גם החסינויות והזכויות הנלוות אליו.
"לאור כניסתו לתוקף בשבוע שעבר של צו האוסר על יבוא וסחר במוצרים מיהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, הודענו הערב לשגרירות הולנד בישראל, כי על הדיפלומטים ההולנדים הפועלים ברמאללה להחזיר בתוך 7 ימים את התיעוד הדיפלומטי שהונפק להם על ידי ישראל. בתום תקופה זו – יפקעו החסינויות והזכויות שהוענקו להם על ידי מדינת ישראל במסגרת זו", כתב שר החוץ גדעון סער ברשת X.
"ככל שהולנד מעוניינת להמשיך ולייצג האינטרסים שלה מול הפלסטינים, היא יכולה לעשות זאת משטחי הרשות הפלסטינית ולא משטחה של מדינת ישראל", הוסיף.
בחודש שעבר הרחיקה ישראל את הנציגות ההולנדית ממרכז התיאום הבינלאומי לרצועת עזה בקריית גת, לאחר שממשלת הולנד הודיעה על איסור סחר עם ההתנחלויות.
סער כתב: "כזכור, בחודש שעבר הרחקנו את הנציגות ההולנדית ממרכז התמיכה הבינלאומי לעזה הפועל מקריית גת בעקבות פעילות ממשלת הולנד נגד ישראל".
"אני חוזר ומדגיש, כי ישראל לא תעבור לסדר היום על מהלכים שנועדו לפגוע בה. כל מדינה שתפעל באופן עוין וחד צדדי נגד ישראל – תאבד מהשפעתה ומהרלוונטיות שלה באזור", הוסיף.
סער גם האשים את מדיניות ממשלת הולנד בכך שהיא מלבה אנטישמיות במדינה. "כמו כן, אני מדגיש את הצורך הדחוף לטפל באנטישמיות ובהסתה הגואה בגלוי ברחובות הולנד. לא רק שאנטישמיות והסתה גלויה זאת אינה זוכה לטיפול משמעותי, אלא שמדיניותה האנטי ישראלית של ממשלת הולנד – מזינה אותה".
שחקני נבחרת אירלנד בכדורגל הרכינו את ראשיהם בשעה שנוגנה "התקווה", לפני שהחל משחקם נגד נבחרת ישראל.
הכדורגלנים האירים עלו למגרש שעל זרועותיהם סרטים שחורים במחאה על ההרג הנרחב ברצועת עזה.
בשל סירובה של אירלנד לארח את המשחק בתחומה, הוא מתקיים בדברצן שבהונגריה.
בתום פחות מעשרים דקות הנבחרת האירית הבקיעה שני שערים ועלתה ליתרון 2:0 על נבחרת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד, באבו דאבי, כך דיווח הערב ירון אברהם בחדשות 12 על סמך דבריהם של שני גורמים.
נתניהו המריא בשעות הבוקר במטוס פרטי ושהה במדינה לאורך היום.
הפגישה התקיימה על רקע הדיווחים שלפיהם מוחמד בן זאיד מסר לנתניהו אזהרה לפני הטבח שביצע חמאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את המחלקה הבינלאומית במערך הייעוץ והחקיקה שבמשרד המשפטי וצוות בין־משרדי לגבש תשתית משפטית נגד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שאיתה ניתן יהיה לפנות לבית הדין הפלילי הבינלאומי שבהאג, כך דיווח הערב אבישי גרינצייג ב־i24NEWS.
ההנחיה ניתנה לאחר שארדואן הודיע שפנה לאינטרפול במטרה לקדם את מעצרו של נתניהו.
המידע שנאסף, או שייאסף, אמור לעסוק בפגיעה במיעוט הכורדי ובתמיכה בחמאס.
ישראל לא בהכרח תשאף להגיש בפועל את התיק שתגבש לבית הדין, אך הוא יוכל לשמש אותה כדי להרתיע את טורקיה מלפעול נגד ירושלים.
ראש הממשלה ומשרד המשפטים סירבו למסור תגובות.

נוסעים שטסו לאחרונה לאמסטרדם בטיסת אל על מישראל דיווחו שרשויות המכס ההולנדיות ערכו חיפוש במטענם כדי לוודא שאיש מהם לא מכניס למדינה מוצרים מהתנחלויות בגדה או מרמת הגולן.
הדיווחים תואמים את המדיניות החדשה שנכנסה לתוקף בהולנד ביום שלישי האחרון, האוסרת על הכנסת מוצרים כלשהם מההתנחלויות, לרבות מוצרים שמביאים עימם נוסעים פרטיים.
רשויות המכס בהולנד הודיעו מוקדם יותר החודש שהחל מ־22 בספטמבר תיאסר כניסתם למדינה של "כל המוצרים שהושגו או יוצרו, במלואם או בחלקם, בהתנחלות ישראלית לא חוקית".
"רשויות המכס מכנות את המקום שבו מוצר הושג או יוצר 'מקורו'", נאמר בהודעה. "לכן, אין מדובר בכל המוצרים מישראל, אלא רק במוצרים שהושגו או יוצרו בהתנחלויות הבלתי חוקיות הללו".
בהודעה צוין שהאיסור לא נוגע רק לחברות המבקשות לייבא מוצרים, אלא גם לנוסעים פרטיים שמביאים עימם מוצרים כמזכרות או כמתנות.
הולנד מדגישה שהאיסור הזה לא חל על מוצרים שיוצרו או נרכשו בתוך גבולות ישראל המוכרים בינלאומית.
שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי, תומך ותיק בהתנחלויות בגדה, כינה את התקרית "מטורפת" בפוסט ברשת X.
"היו הבוקר בכנסייה שלנו כמה אנשים מהולנד שטסים חזרה מחר וצריכים לבדוק את המזכרות שלהם כדי לוודא שהן לא מיהודה ושומרון – עונש אפשרי של שש שנות מאסר", כתב האקבי והוסיף: "ערכת לידה מבית לחם עלולה להכניס אתכם לכלא! מטורף!".
בית לחם, עם זאת, אינה התנחלות ישראלית, ולכן המדיניות ההולנדית ככל הנראה לא חלה עליה. ההתייחסות של האקבי לעונש של שש שנות מאסר נובעת ככל הנראה מהעונש המרבי הקבוע בחוק ההולנדי על הפרה מכוונת של צעדי הסנקציות, ולא מעונש שהיה צפוי להיגזר במקרה של אותם תיירים.
בנאום באו"ם הציג נתניהו את קטאר כאחד האיומים המרכזיים על ישראל: מדינה שמשקיעה מיליארדים בהפצת תעמולה אנטי-ישראלית, מממנת גופים ואמצעי תקשורת העוינים את ישראל ומארחת את הנהגת חמאס.
אלא שבמקביל למתקפה החריפה על קטאר בזירה הבינלאומית, בסביבתו הקרובה של נתניהו התנהלה פעילות הקשורה לקידום האינטרסים של קטאר: יועצו הקרוב יונתן אוריך קיבל, לפי ממצאי החקירה שפורסמו, כ-18 אלף דולר בחודש במסגרת פרויקט השפעה תודעתי שנועד לקדם את תדמיתה של קטאר (פרשת קטארגייט).
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

יש סרטים שמספרים סיפור, יש סרטים שהסערה הציבורית סביבם הופכת בעצמה לסיפור, ויש סרטים שהם גם וגם. סרטם התיעודי של יובל אברהם ורחל שור, "נז"א – נזק אגבי", שזכה בפרס בפסטיבל ונציה, הוא מן הסוג האחרון.
הסרט, המבוסס על עדויות אנונימיות של 24 חיילים וקציני מודיעין ששירתו בעזה, אינו עוסק רק בתוצאות ההפצצות, אלא במנגנון שקדם להן: באיסוף המידע, בבחירת המטרות, בהערכת מספר האזרחים שעשויים להיפגע ובשאלה מה נחשב ל"נזק אגבי" מוצדק. אולם נדמה כי הסערה הציבורית שהתעוררה סביב הסרט מחמיצה את השאלה העמוקה שהוא מציב בפני החברה הישראלית.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.

הכותב כנראה לא יודע מה זאת לחימה בשטח אורבני או שלא עשה שירות צבאי. בכל מלחמה שהייתה במאה ה-21 נפגעו אזרחים. שאל את 40000 האזרחים שנהרגו באפגניסטאן או בעירק כנז"א של ארה"ב והקואליציה נגד דאעש. כמובן זה בנוסף 40-60 אלף מחבלים שחוסלו בכל אחת מהמלחמות. יש גם נז"א סוביטי ונז"א אוקראיני. אני לא מדבר על מדינות באפריקה או באסיה ששם אין בכלל מושג כזה. צבאות מודרניים מגדירים לחימה אורבנית כיחס בין חמוש/לוחם ללא מעורב. יחס של 1:3 – 1:5. המלחמה בעזה אינה שונה מכך ונמצאת ברף התחתון של נז"א רף מוסרי מאוד של 1:2. על כל מחבל הרוג יש עוד שני לא מעורבים מתים. דווקא השימוש במושג הזה מראה את הרגישות הצבאית לחיי אדם ובמיוחד בצה"ל שהצליחו באופן יחסי לפגוע במינימום לא-מעורבים.
| כן | 67% |
|---|---|
| לא | 22% |
| לא יודע/ת | 11% |
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכבר 30 שנה מדברים על תהליך איטי וארוך שלא מתקדם ולא מוביל לשום דבר.
צריך לחתוך בבשר החי של תקציבים והקצבות. משפחה שתגיע לחרפת רעב של ממש בגלל שאביה לא שירת בצבא הציוני, תאלץ לשלוח אותו כשהוא נשוי ומשאיר את אשתו עם ילדים בבית. המשכורת הצבאית והתקציבים שכן יגיעו אחר כך כתוצאה מהשירות, יוציאו אותם מהרעב.