העיצומים נגד המתנחלים האלימים עולים מדרגה: האמריקאים היו הראשונים להטיל סנקציות נגד ארבעה מתנחלים, השבוע הצטרפו אליהם גם הבריטים, שהגבילו מספר דומה של אנשים, והצרפתים עשו אותו דבר אתמול (שלישי) – והטילו סנקציות נגד 28 בני אדם. לפי שעה באיחוד האירופי אין הסכמה פה אחד על צעד דומה, ככל הנראה בגלל היעדר תמיכה מהונגריה וצ'כיה.

הסנקציות האזרחיות – ולא הפליליות – המכוונות נגד מתנחלים מסוימים עשויות להיראות כמו משהו שלא צריך להטריד את רוב הישראלים. אלא שמדובר בצעדים הדרגתיים, שעלולים להחריף לכדור שלג שתחולתו תורחב מעבר לאדם כזה או אחר, כך שהסיכון נוגע לארגונים, רשויות מקומיות, עמותות ואף לקצינים בצה"ל.

במקביל, הסנקציות האלה כבר מלוות בדיווח על עיכוב בהעברת סיוע של 27 אלף רובים מארה"ב למשטרת ישראל ובהחלטות של מספר מדינות באירופה – לא למכור נשק ואמל"ח לישראל יחד עם קריאת שר החוץ באיחוד למדינות נוספות להצטרף. הסנקציות משקפות הבעת אי אמון של הקהילה הבינלאומית ביכולות של מערכת האכיפה להתמודד עם מתנחלים קיצוניים.

בעקבות האלימות הגואה של מתנחלים נגד פלסטינים מתחילת המלחמה, ועשרות הקהילות שנאלצו לברוח מאדמותיהם בגב ההר, בבקעה ובדרום הר חברון, הגורמים הבינלאומיים התריעו בפני ישראל שעליה להגביר את האכיפה. משום שזה לא קרה, הם החלו לנקוט בצעדים.

חורבות בית בעין סמיה. התושבים ברחו מהכפר בעקבות אלימות מתנחלים. הגדה המערבית, 10 באוגוסט 2023 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

הבנקים הישראלים יישרו קו

יריית הפתיחה הייתה בדצמבר, כשמזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן הודיע על "מדיניות חדשה" של הגבלות ויזה לארה"ב כנגד אנשים המעורבים בפעולות החותרות תחת "השלום, הביטחון והיציבות בגדה המערבית, לרבות אלימות או פעולות אחרות המגבילות גישה של אזרחים לשירותים חיוניים וצרכים בסיסיים".

ההודעה הראשונה כוונה לישראלים ופלסטינים כאחד ולא ציינה שמות, אך לפי הערכות מדובר בכמה עשרות אנשים שנכנסו לרשימה השחורה, שיכולה לכלול גם הגבלות על בני משפחותיהם.

ביידן חתם על צו נשיאותי שמאפשר לנקוט סנקציות נגד ארבעה מתנחלים אלימים שאיימו על פלסטינים, גרמו להם לעזוב את בתיהם, החרימו רכוש והשתתפו בפעולות טרור

בתחילת החודש הנוכחי הסנקציות עלו מדרגה, כאשר הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו נשיאותי שמאפשר לנקוט סנקציות כלכליות נגד ארבעה מתנחלים אלימים שאיימו על פלסטינים, גרמו להם לעזוב את בתיהם, החרימו רכוש והשתתפו בפעולות טרור.

הפעם הודעת מחלקת המדינה ציינה את שמות הארבעה: דוד חי חסדאי, שהיה מעורב בהצתת כלי רכב ומבנים, תקיפת פלסטינים וגרימת נזק לרכוש בחווארה; עינן טנג'יל תקף חקלאים פלסטינים ואקטיביסטים ישראלים; שלום זיכרמן תקף אקטיביסטים ישראלים וחסם כלי רכב.

האחרון ברשימה הוא ינון לוי ממאחז מיתרים שבדרום הר חברון, שהוביל תקיפות חוזרות של מתנחלים נגד פלסטינים ובדואים במטרה לגרום להם לעזוב את בתיהם, שרף שדות והזיק לרכוש.

הכפר חווארה בבוקר שאחרי הפרעות של המתנחלים במקום, 27 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

בעקבות ההודעה הזו, בנק לאומי ובנק הדואר הקפיאו חשבונות של חלק מהמעורבים ובנק הפועלים הגביל אותם, עם גיבוי של בנק ישראל ולמורת רוחו המוצהרת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

כאמור, השבוע הבריטים נקטו לראשונה בצעד דומה עם סנקציות משלהם כנגד "מתנחלים קיצוניים שתקפו באלימות פלסטינים בגדה המערבית". בהודעת משרד החוץ הבריטי צוין שכנגד אותם מנתחלים יוטלו הגבלות ויזה והקפאת נכסים כלכליים.

"אלימות המתנחלים הקיצוניים בגדה המערבית הגיעה לרמה חסרת תקדים בשנה האחרונה. יושבי המאחזים נקטו באלימות כדי ללחוץ על פלסטינים לעזוב את אדמתם"

"אלימות המתנחלים הקיצוניים בגדה המערבית הגיעה לרמה חסרת תקדים בשנה האחרונה. חלק מיושבי המאחזים הבלתי חוקיים הטרידו, הפחידו ונקטו באלימות כדי ללחוץ על פלסטינים לעזוב את אדמתם", לשון ההודעה.

הצרפתים מכפילים את הסנקציות

אחד מהארבעה שנגדם ננקטות הסנקציות, ינון לוי, הופיע גם ברשימה האמריקאית. השלושה האחרים הם משה שרביט, שאיים, הטריד ותקף קהילות רועים בבקעת הירדן ואף גרם לאחת הקהילות לברוח מאדמתה. הוא גם אחיו השכול של סרן הראל שרביט, שנפל בצפון רצועת עזה בסוף החודש שעבר.

כפר חווארה עולה באש בעקבות התפרעויות של מתנחלים, 26 בפברואר 2023 (צילום: Wafa News Agency)

השניים הנוספים הם צבי בר יוסף מגב ההר, שלגביו צוין כי איים בנשק לעבר משפחות שערכו פיקניק; ואלי פדרמן, שהיה מעורב בתקריות רבות עם קהילות רועים בדרום הר חברון.

אתמול הודיע משרד החוץ הצרפתי על הטלת סנקציות ומניעת כניסה נגד 28 "מתנחלים קיצוניים" שהיו מעורבים באלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית, אך שמותיהם לא צוינו. בהודעה נאמר שצרפת מחויבת לגינוי של האלימות הגואה בגדה המערבית בחודשים האחרונים ושלישראל יש אחריות לאכיפה כנגדה. עוד צוין כי צרפת תומכת ומקדמת צעד דומה מצד האיחוד האירופי כולו.

בהודעה צוין שצרפת מחויבת לגינוי של האלימות הגואה בגדה המערבית בחודשים האחרונים ושלישראל יש אחריות לאכיפה, ושצרפת מקדמת צעד דומה באיחוד האירופי

בעוד שבהודעה של משרד החוץ הבריטי והצרפתי אין פירוט נרחב לגבי הסנקציות, בזו של מזכיר המדינה האמריקאי צוין כי ההשלכות כוללות הקפאת נכסים בארה"ב, ואיסור על אמריקאים לבצע עסקאות עם אותם אנשים, לרבות תרומות של כספים או שירותים.

מתנחלים מתפרעים בכפר אום צפא שבגדה המערבית, 24 ביוני 2023 (צילום: טוויטר, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים)

חיילי צה"ל על הכוונת

בהקשר זה, לאחרונה פורסם בכאן בחדשות כי הממשל האמריקאי נערך גם להטלת סנקציות על חיילים הפועלים בגדה המערבית ושבפרקליטות הצבאית אמורים להגיש לאמריקאים תשובות בעניין בתוך פחות מחודשיים. ממשרד החוץ ומהפרקליטות הצבאית לא התקבלה תגובה לשאלה האם וכיצד הם פועלים מול הסנקציות.

"בעיני הממשל האמריקאי, האלימות של גורמים קיצוניים משקפת איום להרחבת האלימות באיו"ש ולכן הדרישה שלהם מממשלת ישראל היא לטיפול תשתיתי בתופעה, וחוסר שביעות רצון ממה שהממשלה עשתה עד עכשיו", אומר ד"ר שי הר צבי מהמכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים.

"בעיני הממשל האמריקאי, האלימות של גורמים קיצוניים משקפת איום להרחבת האלימות באיו"ש וחוסר שביעות רצון ממה שהממשלה עשתה עד עכשיו"

"הממשל כבר הביע את החשש מהצתת האלימות בשטח בתגובות החריפות לאמירות של השר סמוטריץ' למחוק את חווארה, וזו אחת הסיבות לכך שגורמי ממשל לא פוגשים אותו ואת בן גביר. זה מתפתח, ולכן ביידן עצמו פרסם מאמר אורח בוושינגטון פוסט, שם קרא לישראל לפעול נגד אלימות של גורמים קיצוניים ביו"ש, מבלי להכליל את כל המתנחלים.

"כך הגענו לסנקציות, אי אפשר להתחמק. כשהאמריקאים רוצים הם מאוד כוללניים ולא בכדי הבנקים לאומי והדואר התייצבו מהר, כי כל פעילות של אותם ארבעה אנשים תחשוף אותם לפעילות ענישתית מצד המערכת האמריקאית". הר צבי, מעריך שהסנקציות יכולות להתרחב בהמשך וחושב שאפשר לבלום את המהלך באמצעים מדיניים ופעולה בשטח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ובכירים נוספים נפגשים עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שר החוץ אנתוני בלינקן ובכירים אמריקאיים אחרים בתל אביב, 18 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

"הדרך לבטל את זה היא בפעילות מול הממשל שיראה כיצד ישראל מטפלת באלימות המתנחלים הקיצוניים ובתוך השיח הדיפלומטי־מדיני ולוודא שאין סנקציות נוספות, ואם כן, לראות איך מסירים אותן. זו הדרך היחידה, אי אפשר להתעלם כי הענישה יכולה להיות כואבת ורחבה".

אין סיוע בלי בקרה

הצו הנשיאותי של ביידן מפרט כמה חוקים שמכוחם הוא נחתם ואחד מהם נוגע לסיוע החוץ שארה"ב נותנת למדינות אחרות בעולם.

"חוק סיוע החוץ האמריקאי והתיקון שהתווסף אליו ב־97', מביא את התוספת שלא נותנים סיוע חוץ בלי בקרה. חייבת להיות בדיקה לאותה מדינה שעוזרים לה בכסף או אמל"ח, שהיא לא מבצעת פשעי מלחמה או פוגעת בזכויות אדם", אומר הפרקליט הצבאי לשעבר, אלוף במילואים דן עפרוני.

"ארה"ב יכולה להגביל את הסיוע ולטעון שאוגדת איו"ש מגבה או תומכת במתנחלים שפורעים בפלסטינים, כך שמפקדים לא יוכלו לעשות קורס בארה"ב או יהיו מנועי כניסה באופן אישי"

הוא ציין כי מצרים כבר נפגעה מהתיקון הזה בסיוע שנעצר וכי בישראל זו הפעם הראשונה שנתקלים בצעדים מעין אלה, אף שבעבר כבר היו ניסיונות אך הממשל הישראלי והאמריקאי הגיעו להבנות שבלמו את המהלך. בנובמבר האחרון התפטר פקיד ותיק במחלקת המדינה של ארה"ב במחאה על כך שאין בדיקה מספקת של הסיוע לישראל לנוכח הדרישה למנוע פגיעה בזכויות אדם.

בהקשר לדיווח על התרעת הסנקציות נגד חיילים, אומר עפרוני כי אם התשובות של הפרקליטות לשאלות לא יהיו מספקות, "ארה"ב יכולה להגביל את הסיוע ולטעון שאוגדת איו"ש מגבה או תומכת במתנחלים שפורעים בפלסטינים ולהגביל יחידה מסוימת, כך שמפקדים בה לא יוכלו לעשות קורס בארה"ב ויבקשו לשלוח מישהו אחר או שיהיו מנועי כניסה באופן אישי.

חיילי מג"ב מונעים ממתנחלים להיכנס ליישוב הפלסטיני תורמוס עיא, 21 ביוני 2023 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

"אם מח"ט מסוים יצטייר כמי שעשה דברים שפגעו בפלסטינים או תמך ועצם עיניים וסייע לפורעים ישראלים, ירצו לעשות בדיקות לגביו. האמריקאים מסודרים, לא סתם נותנים הצהרה. הם צפויים לבחון כל אחד ואחד באופן אישי.

"גם הסנקציות נגד המתנחלים עצמם הם כאלה שהוגשו נגדם כתבי אישום או שהוצאו צווי מעצר מנהליים, אז לא צריך להמציא את החומר. הם אומרים שדיברו עם הישראלים ונראה שעד עכשיו זה לא הספיק אז עולים מדרגה בכל פעם.

"הם מסתכלים על זה בראיה רחבה, כך שייתכן שיכריזו על ההתנחלויות כמכשול לשלום. הם יכולים לנקוט צעדים נגד צה"ל, הממשלה ומה שסמוטריץ' עושה באיו"ש"

"אחד החוקים שמכוחם נחתם הצו, 'National Emergencies Act', משליך על הביטחון הלאומי האמריקאי באזור כולו ומאפשר לנקוט את הצעדים נגד כל מי שפוגע בכך. מה שמתרחש באיו"ש יכול לסכן את המדיניות האמריקאית של פתרון שתי המדינות אז אפשר לפעול נגד זה".

זה לא קצת דרקוני? ישראלים לא יכולים לפעול נגד פתרון שתי המדינות?
"האמריקאים דמוקרטים מספיק. לפי הפרשנות שלי, פתרון שתי המדינות נובע מכך שיש פה עם נוסף שאי אפשר לדרוס אותו ולזרוק לים או לגרש למדבר סיני.

"יש להם זכות להגדרה עצמית, ואם נלחמים בה, לא נותנים להם מדינה, מתעמרים בהם באיו"ש ומוחקים את עזה – זה מדליק את כל האזור. זה אינטרס לאומי מבחינת האמריקאים.

מתנחלי חברי תנועת נחלה מנסים להקים מאחז לא חוקי ליד קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הם מסתכלים על זה בראיה רחבה, לא התנחלות נקודתית כזו או אחרת, כך שייתכן שיכריזו על ההתנחלויות כמכשול לשלום. ברור שהם יכולים לנקוט צעדים נגד פעילות צה"ל, הממשלה וכל מה שסמוטריץ' עושה באיו"ש".

"הדירוג המשפטי שלנו ירד"

האנשים שעליהם יוטלו סנקציות יכולים להיות כאלה המעורבים באופן ארגוני בהתנחלויות בגדה המערבית, במועצות האזוריות או בחברות ועמותות הפועלות שם. כך, למשל, אגודת אמנה, שנהנית מכספי ציבור שמעבירות אליה הרשויות המקומיות בהיקפים נרחבים, ומקדמת גם הקמת מאחזים בלתי חוקיים. לדברי עפרוני, הסנקציות יכולות לסמן גם ארגונים מהסוג הזה ולא רק אנשים מסוימים.

"הם יכולים לפעול נגד גופים ותורמים או כל מי שמסייע בכל דרך שהיא לפעילות שבעיניהם היא פסולה. זה יכול להיות מועצה אזורית, אנשי מועצה, ואיסור על תרומות מארה"ב. הצו הנשיאותי לא מכוון רק נגד מתנחלים ומגדיר את הבעיה גם מהצד הפלסטיני, כך שיוכלו להכניס לרשימה גם פעילי חמאס. הצו הזה לא חל על אזרחים אמריקאים, שבהם אפשר לטפל במישור הפנימי ולהזהיר באופן אחר".

"כמו שירד דירוג החוב הישראלי, גם הדירוג המשפטי ירד ואלה הסימנים והסדקים. הליווי המפשטי באיו"ש לא מספיק. ארה"ב מטילה ספק במערכת המשפט וכך זה מתפרש בעולם"

כל ההתרחשות הזו היא בדיוק הדבר שממנו הזהירו מתנגדי המהפכה המשפטית, שטענו שוב ושוב כי עצמאות הרשות השופטת היא כיפת הברזל של צה"ל מפני סנקציות וחקירות בחו"ל. אלא שכעת נראה שהאהזרות התממשו, ולפי עפרוני זה לא מקרי.

"כמו שירד דירוג החוב הישראלי, כך גם הדירוג המשפטי שלנו ירד. אלה הסימנים והסדקים לכך שהליווי המשפטי למה שנעשה באיו"ש לא מספיק כאן. אכיפת החוק בשטחים הוא נושא לשיחה אחרת, אבל העולם מסתכל על התוצאה הסופית ורואה את מהומות חווארה, למשל, שהסתיימו בכמה עצורים מנהליים וללא כתבי אישום.

השר בצלאל סמוטריץ' מבקר בחווארה לצד ח"כ צבי סוכות וראש מועצת שומרון יוסי דגן, 6 באוקטובר 2023 (צילום: רעי חדי)

"לראשונה מאזו מעולם ארה"ב מטילה ספק ביכולות של מערכת האכיפה. למרות הפניות לישראל, הם רואים שהתופעות האלה לא נבלמות. זה מצביע על חולשה במערכת שלנו וכך זה יתפרש בעולם ואני חושש מאוד מההמשך. זה לא קורה בחלל ריק, יש חקירה פתוחה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לגבי הגדה המערבית, וגם עזה והכל נכנס לשם. הפנקס פתוח והיד רושמת.

"הם רואים שאפילו ארה"ב מתחילה בסנקציות ושמעו את האמירות נגד בג"ץ במהפכה המשפטית, אז אולי המערכת כאן כבר לא חזקה כמו שהייתה עד 2022".

"העניין הוא שכרגע אנחנו מובלים על ידי סמוטריץ' ובן גביר וצריך לעשות דברים שהם מונעים אותם כיום: לאכוף כמו שצריך, ולשלוט בצורה ממשית מבלי לאפשר כל מיני דברים שקורים שם"

מה בעצם ממשלת ישראל יכולה וצריכה לעשות?
"לפעול כפי שפעלה עד 2021 – ויותר טוב. העניין הוא שכרגע אנחנו מובלים על ידי סמוטריץ' ובן גביר וצריך לעשות דברים שהם מונעים אותם כיום: לאכוף כמו שצריך, ולשלוט בצורה ממשית מבלי לאפשר כל מיני דברים שקורים שם. לעצור, לחקור ולהעמיד לדין. לא יכול להיות שאירועי חווארה עברו כאילו כלום. צריך להתנהל בצורה יותר ערכית וכזו שמחוברת לערכים הנכונים".

חיילים ישראלים מאבטחים ביקור של מתנחלים בעיר העתיקה בחברון, 23 בינואר 2024 (צילום: ויסאם השלמון/פלאש90)