אלו שעות וימים מבלבלים מבחינת המשא ומתן לשחרור החטופים. היום (שלישי) התחיל עם האופטימיות של הנשיא ג'ו ביידן, שהצהיר כי הוא שואף להכריז עד ליום שני הקרוב על הפסקת אש ברצועת עזה, שמשמעותה התחלת שחרור חטופים.

לא ברור על מה התבסס הנשיא ביידן בדבריו, וזו כנראה הסיבה להודעה בשעות הצהריים המוקדמות של משרד החוץ הקטארי כי עדיין אין פריצת דרך במגעים, אבל עדיין יש אופטימיות בדוחה בנוגע לאפשרות להתקדם בשיחות שמתנהלות שם.

הפער הלא ברור ממחיש עד כמה המשא ומתן הזה מורכב, במיוחד כשצד אחד לא נוכח כלל בשולחן הדיונים. עד עכשיו לא ברור האם חמאס העביר כבר את התשובה שלו לטיוטה שהוצגה לישראל בפריז.

עמדות חמאס הוצגו עד כה על ידי קטאר ומצרים, ועל בסיס החומר הזה נוצקה האופטימיות הישראלית, שנראה כי בינתיים התפוגגה קצת.

אופטימיות זו התבססה על העובדה שחמאס התגמש במספר האסירים וירד מאלפים שדרש למאות, לפחות בשלב הראשון שעדיין מוגדר על ידי שני הצדדים הומניטרי. בשאר הפרמטרים לא נראה שיש שינוי מהותי בעמדות.

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי ואמיר קטאר שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, באולם הנשיאות בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר, 10 בנובמבר 2023 (צילום: Handout / Egyptian Presidency / AFP)

במצב הדברים הזה, נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין מנסה ללכת בין הטיפות. העובדה שניסה ברגע האחרון לפני פסגת פריז לצמצם את מרחב הפעולה שניתן לראש המוסד דוד ברנע ונדחה על ידי קבינט המלחמה – והנזיפה כביכול לראש המוסד אחרי החזרה מפריז על "גמישות יתר" שגילה בפגישות – מלמדת עד כמה הוא חושש מדופן ימין בממשלה.

המנדט שהוגדר לצוותי העבודה שנמצאים בקטאר ואמורים להתחיל לעבוד על הפרטים הקטנים צומצם גם הוא לעיסוק בסיוע ההומניטרי בלבד.

ועדיין נשאלת השאלה האם גם לחמאס יש מרחב פעולה. בשיחה עם גורם ישראלי בתחילת השבוע, הוא התעקש על כך שיחיא סנוואר עדיין מנותק קשר. לדבריו, לא ניתן לסמוך על המסרים שיוצאים מרצועת עזה, שכן לא ברור האם יש כאן גחמות, רצונות ואינטרסים של מקורבים או מסר אמיתי של סנוואר.

גורם ישראלי מתעקש על כך שסנוואר עדיין מנותק קשר. לדבריו, לא ניתן לסמוך על המסרים שיוצאים מרצועת עזה, שכן לא ברור האם יש כאן גחמות, רצונות ואינטרסים של מקורבים או מסר אמיתי של סנוואר.

כנראה שהנחת העבודה בישראל היא שקשר כלשהו עם סנוואר אכן מתקיים, אחרת אי אפשר להסביר את הנסיעה לפגישת הבכירים בפריז והמשך השיחות בקטאר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה בקריה עם ראש שב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע. 24 באוקטובר 2023 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

לישראל וחמאס נותרו פחות משבועיים להגיע להסכם שחרור חטופים, אם אכן רוצים להספיק לסכם אותו עד תחילת רמדאן ב-10 במרץ. גורמים שונים במערכת הביטחון טוענים כי בניגוד לקטאר ומצרים שלוחצות על שני הצדדים להגיע להסכם כזה, לחמאס אין ממש מוטיבציה גבוהה.

לטענת חלק מהם, האינטרס של חמאס הוא בדיוק הפוך: לחימה תוך כדי רמדאן. תמונות של נפגעים פלסטינים במהלך החג תשרת את הארגון. מציאות כזו עלולה לייצר חזית אחידה בעולם המוסלמי נגד ישראל ותסחוף המונים.

האינטרס של חמאס הוא בדיוק הפוך: לחימה תוך כדי רמדאן. תמונות של נפגעים פלסטינים במהלך החג תשרת את הארגון. מציאות כזו עלולה לייצר חזית אחידה בעולם המוסלמי נגד ישראל ותסחוף המונים

במקרה כזה, חמאס גם יוכל לחזק את הנרטיב שהוא בונה מאז הירי לירושלים במבצע "שומר החומות" במאי 2021, לפיו מלחמה נגד ישראל בעזה משמעותה הגנה על אל-אקצא – מסר קצר, ברור ומרודד שמאחד יותר ממיליארד מוסלמים.

לזה יש להוסיף כמובן את הקולות בממשלה שקוראים להגביל משמעותית את כניסת המוסלמים להר הבית במהלך רמדאן – עוד דלק למדורה שברור שתידלק, והשאלה היא רק עד לאיזה גובה יגיעו הלהבות.

במקרה הזה לא ברור מה תהיה עמדתן של קטאר ומצרים המתווכות. לא בכדי אמר בכיר מצרי לפני כמה ימים כי אם המגעים הנוכחיים יכשלו, מצרים תצביע על האשמים.

תפילות יום שישי הראשון של רמדאן במסגד אל אקצא בירושלים, 24 במרץ 2023 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

במילים אחרות, כנראה שיש כאן את הכנת הקרקע להפניית האצבע המאשימה לחמאס. מצרים מודאגת מאוד מלחימה ברמדאן, והיא צריכה את משחק ההאשמות הזה כדי להרגיע את הרחוב המצרי שגם כך גועש.

בישראל כמובן שמנסים להרגיע את האווירה עם המתווכות ככל שניתן. זה גם עלה בשיחות במהלך הביקור של הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר במצרים בשבוע שעבר.

ההערכה היא – וזה כנראה גם המסר שעבר לקהיר – כי בישראל ינסו להגביל כמה שפחות את אזרחי ישראל הערבים. לגבי הפלסטינים מהגדה, לא מן הנמנע שהמספרים ילכו ויגדלו ככל שימי החג יעברו והאווירה תישאר רגועה.

ההערכה היא – וזה כנראה גם המסר שעבר לקהיר – כי בישראל ינסו להגביל כמה שפחות את אזרחי ישראל הערבים. לגבי הפלסטינים מהגדה, לא מן הנמנע שהמספרים ילכו ויגדלו ככל שימי החג יעברו והאווירה תישאר רגועה

במקרה הזה ישראל תוכל לשחק באופן יומי בחלוקה בין תושבי הגדה לתושבי ישראל, גם אם מספר המתפללים יוגבל ל-60,000 ביום כפי שדורשת (בינתיים) המשטרה.