כמו בכל מוצאי שבת בחודשיים האחרונים, גם שלשום בערב הפגינה משטרת ישראל אגרסיביות רבה – ככל הנראה מוגזמת – כלפי אלפי המפגינים ברחוב קפלן בתל אביב, הקוראים להפלת ממשלת בנימין נתניהו ולהליכה לבחירות לנוכח מחדליה בניהול המלחמה בעזה.
הסרטון המראה מכת"זית משטרה מפילה באמצעות זרם מים אימתני את פעיל המחאה יואב גרווייס, שעמד בצד הכביש מבלי שהפריע לשוטרים או לתנועה, ממחיש עד לאן הגיעה המשטרה בהתנהלותה הנראית כמשרתת את האג'נדה הפוליטית של השר הממונה עליה, איתמר בן גביר.
פחות משנה ורבע מאז התמנה בן גביר לשר הממונה על המשטרה, נראה שהוא השתלט עליה – אם לא להלכה, אזי לפחות למעשה. ואולם בבג"ץ הוא עדיין מנהל מאבק העוסק בשאלות שבמבחן המעשה כבר מזמן הפכו לתיאורטיות.
כשנה ורבע מאז התמנה בן גביר לשר הממונה על המשטרה, נראה שהוא השתלט עליה, לפחות למעשה. ואולם בבג"ץ הוא עדיין מנהל מאבק העוסק בשאלות שבמבחן המעשה כבר מזמן הפכו לתיאורטיות
כדי להמחיש זאת, אפשר לחלק את מנגנוני השליטה המיניסטריאליים על המשטרה לשלוש רמות.
(1) לשון החוק. דהיינו האם פקודת המשטרה מאפשרת לשר שליטה הדוקה מדי על מערכת אכיפת החוק, באופן הפוגע בעקרון השוויון ובעקרון הממלכתיות, הא־פוליטיות של המשטרה.
אתמול בערב, מכת"זית בכינון ישיר כנגד מפגינים מטווח אפס. יואב גרווייס, פעיל חברתי שלא היווה שום סיכון, הובהל לאיכילוב וניצל רק בנס. חודשים שאנחנו מסקרים ומתריעים על אלימות משטרתית פרועה וחסרת תקדים כנגד מפגינים.
ועדיין, לא חשבנו שאנחנו חיים במדינה שלא מבינה שתפקיד המשטרה הוא להגן… pic.twitter.com/2IsyyQJSmS— Tikva – תקווה (@YallaTikva) March 10, 2024
(2) התנהלותו של השר בפועל, בנפרד ממה שהחוק קובע: בתחום המינויים; ההנחיות בנוגע לאכיפה בתיקים מסוימים או באירועים מסוימים; באופן המשליט את מרותו דה פקטו על דרגי הפיקוד והשטח.
(3) הרמה השלישית היא החמקמקה מכולן – ועניינה בהתמסרות וולונטרית של המשטרה לגחמותיו של השר, ולמה שמצטייר כרוח המפקד, בין אם זו נאמרה במוצהר ובין אם לא – ועל אף שהשר הממונה איננו מפקד המשטרה.
מי שעוקב אחר ההתקרנפות של המשטרה בחודשי המלחמה, בהטיה הפוליטית, בהחלטותיה ובמידת האלימות – יודע היטב כי לפחות ברמת השטח, המשטרה התמסרה כמעט כל כולה לרוחו הרעה של השר
מי שעוקב אחר ההתקרנפות של המשטרה בחודשי המלחמה, בהטיה הפוליטית הברורה בהחלטותיה אילו הפגנות לאשר ואילו למנוע, ובמידת האלימות שמפעילים השוטרים כלפי אזרחים במסגרת אירועי מחאה – בניגוד מוחלט לחובתה של המשטרה לאפשר הפגנות גם בימי מלחמה – יודע היטב כי לפחות ברמת השטח, המשטרה התמסרה כמעט כל כולה לרוחו הרעה של השר.
אולם, הדבר אינו מפריע לא לבג"ץ ולא לבן גביר עצמו להמשיך ולהתווכח על ההיבטים הפורמליים של הממשק שבין המשטרה לבין השר הממונה עליה.
בעוד שהעתירות נגד סבירות מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי נדחו לפני כשבועיים, בבג"ץ עדיין תלויות ועומדות העתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה שקיבלה הכנסת בדצמבר 2022, ערב הקמת הממשלה – תיקון שזכה לכינוי "חוק בן גביר".
בעתירות נטען כי התיקון לחוק עניינו בפוליטיזציה של המשטרה ובהפיכתה לכלי שרת לקידום האג'נדה הפוליטית והאידיאולוגית של מי שמכהן בתפקיד השר לביטחון לאומי.
על אף ביצועיה העלובים של המשטרה, הן בחודשי כהונתה של הממשלה לפני פרוץ המלחמה והן אחריה, טוען בן גביר בתשובתו לבג"ץ כי כהונתו שלו והתיקון לחוק דווקא מסייעים להגביר את אמון הציבור במשטרה
הדיון הראשון בעתירות התקיים בחודש יוני 2023, וימים אחדים אחריו החליטו השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויחיאל כשר להוציא צו על תנאי בעתירות, שיורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטלו כמעט כל סעיפי התיקון לחוק.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אישרה לבן גביר לבקשתו ייצוג עצמאי בעתירות, ובתגובתה שלה היא טענה כי התיקון "מעורר קשיים מהותיים ביותר"; על בג"ץ להימנע מלבטלו ובמקום זאת לתת לו "פרשנות מקיימת", כך שכל אחד מסעיפי התיקון יפורש בצמצום ובאופן התואם את העקרונות החוקתיים ואת עקרון עצמאות המשטרה ומקצועיותה – ואת היותה חופשית משקילת שיקולים פוליטיים.
אתמול (ראשון) הגיש בן גביר באמצעות עורכי דינו הפרטיים את כתב התשובה לצו על תנאי. על אף ביצועיה העלובים של המשטרה, הן בחודשי כהונתה של הממשלה לפני פרוץ המלחמה והן אחריה, טוען בן גביר בתשובתו לבג"ץ כי כהונתו שלו והתיקון לחוק דווקא מסייעים להגביר את אמון הציבור במשטרה ומקדמים את פעולתה בהתאם לעקרונות הדמוקרטיה.
לשיטתו של בן גביר, דוח ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, שפורסם בשבוע שעבר, מלמד כי נדרשת מעורבות גדולה עוד יותר מצד השר הממונה על המשטרה בניהול ענייניה של המשטרה – אפילו יותר מזו שמאפשר התיקון לחוק.
במסגרת העתירות הללו נגד התיקון לחוק כבר הורה בג"ץ פעמיים כי לבן גביר אסור לתת הנחיות והוראות אופרטיביות בדבר יישום מדיניותו בכל הנוגע לחופש ההפגנה והמחאה
לכן, לשיטתו של בן גביר, ברור כי העתירות נגד החוק הן "פוליטיות, חלולות, חסרות בסיס עובדתי ומשפטי, שכל מטרתן לנגח את השר הנוכחי, והן נוקטות קו היסטרי, מניפולטיבי ומתעתע, ובונות על ההנחה שבקרב שופטי בית המשפט העליון שוררת דעה שלילית קדומה נגד השר".
העובדה שהיועצת הציעה לבג"ץ כבר במסגרת תגובתה המקדמית להימנע מלפסול את החוק ולתת לו במקום זאת פרשנות מקיימת מוליכה למסקנה כי בית המשפט לא סמך את ידיו על גישתה. שהרי, בצו על תנאי שיצא נדחתה למעשה גישה זו, והשופטים חשפו כי הם שוקלים את האפשרות להורות על ביטולו של התיקון לחוק.
במסגרת העתירות הללו נגד התיקון לחוק, ואף שמדובר בעתירות חוקתיות ולא כאלה שעוסקות באופן הפעלתו של החוק והתנהלותו של השר במישור המִנהלי, כבר הורה בג"ץ פעמיים – בהחלטה מחודש מרץ 2023, ולאחר שזו לא כובדה בצו ביניים מינואר 2024 – כי לבן גביר אסור לתת הנחיות והוראות אופרטיביות בדבר יישום מדיניותו, בכל הנוגע לחופש ההפגנה והמחאה.
על בן גביר נאסר להתייחס "התייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי באופן שעשוי לעלות כדי הוראה אופרטיבית למשטרה, כיצד עליה להפעיל את סמכותה באותו אירוע".
העובדה שבן גביר מתעקש לנהוג כאילו הוא המפקד העליון של המשטרה אמורה לגרום לשופטים להבין כי ללא ביטול הסמכויות שקיבל במסגרת התיקון לחוק, תמשיך המשטרה ותידרדר לעבר פוליטיזציה מוחלטת
שני וקטורים פועלים בכיוונים מנוגדים ביחס להחלטתו הסופית של בג"ץ בעתירות הללו. מצד אחד, במהלך הליכי חקיקתו של התיקון לפקודת המשטרה, דאגו אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת למתן את הנוסח במידה ניכרת, למורת רוחו של בן גביר שדרש עוד ועוד סמכויות ושליטה הדוקה על כל היבטי עבודת המשטרה.
הנוסח שהתקבל לבסוף הוא הרבה יותר מתון מזה שבן גביר ביקש לחוקק, והדבר עשוי לפעול לכיוון פסק דין הדוחה את העתירות, תוך הצמדת פרשנות מקיימת לסעיפי החוק.
מצד שני, העובדה שבן גביר מתעקש לנהוג, באופן פורמלי ופומבי, כאילו הוא המפקד העליון של המשטרה, תוך שהוא אף מחלק הוראות פרטניות לשוטרים ולקצינים בחמ"ל המשטרתי באירועי הפגנה – אמורה לגרום לשופטים להבין כי ללא ביטול הסמכויות מרחיקות הלכת שקיבל לידיו השר במסגרת התיקון לחוק, תמשיך המשטרה ותידרדר, תחת הנהגתו של בן גביר, לעבר פוליטיזציה מוחלטת והפיכתה לזרוע חמושה למאבק נגד יריבים פוליטיים ונגד הציבור התומך בהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואיפה הייתם כשרצינו למחות נגד ההתנתקות
והורידו אותנו מהאוטבוסים ומנעו את המחאות.
איפה הייתם כשעצרו עשרות בנות אולפנה בגיל 16-18 למשך לילה שלם שכל חטאם היה שניסו לחסום את הכניסה לירושלים.
איפה הייתם כשכלאו אותנו בכפר מימון ולא נתנו לנו להגיע למחות בכניסה לגוש קטיף.
איפה הייתם כשהתקשורת הציגה את אנשי גוש קטיף כהזויים תאבי בצע
דמוקרטיה צריכה לעבוד לשני הכיוונים
לא רק כשהימין בשלטון הוא חייב להתחשב ברגשות ורצונות השמאל
אלא גם כשהשמאל מאחורי ההגה(וזה כנראה הולך להיות בקרוב)
הוא צריך להתחשב ברגשות הימין.